אוטה וליש

אוֹטֶה וָלִישׁ
Otte Wallisch
	אוטה וליש
לידה	1906; חבל הסודטים
פטירה	1977 (בגיל 71 בערך); ישראל
לאום	יהודי, ישראלי
תחום יצירה	גרפיקה, ציור ; קליגרפיה
יצירות ידועות	דאר עברי

אוֹטֶה (אוטו) וָלִישׁ (לעיתים ואליש; Otte (Otto) Wallisch או Wallish;‏ 25 באפריל 1906 – 15 במאי 1977) היה מעצב גרפי ישראלי שעיצב חלק ניכר מהסמלים הבולטים של מדינת ישראל, בהם כתיבה קליגרפית של מגילת העצמאות, מטבעות, שטרות, מדליות, בולים, כרזות. בעל משרד פרסום וחבר ועד האיגוד הישראלי לפרסום.

ביוגרפיה

וליש נולד בשנת 1906 בעיר זנוימו (Znojmo) שבאוסטרו-הונגריה (ולימים בצ'כוסלובקיה; כיום באזור דרום מוראביה שבצ'כיה). בגיל 10 נשלח לחוג ציור, ועבד כבר בצעירותו כגרפיקאי בפראג. שירת בצבא הצ'כוסלובקי ולמד במכללת וינה^[1]. נישא להלי וייסנשטיין^[2] והעפיל לארץ ישראל בשנת 1934, במסגרת העלייה החמישית, ואשתו הצטרפה אליו שנה לאחר מכן. לזוג נולדו בן ובת, והם התיישבו בהרצליה, בבית שעוצב בסגנון הבאוהאוס.

בשנת 1934 פתח וליש סוכנות לפרסום בתל אביב^[1] וב-1936 פתח ברחוב נחלת בנימין בתל אביב סטודיו לגרפיקה (שכיום הוא אתר שימור היסטורי). הסטודיו שימש כמרכז עבור הש"י (שירות הידיעות (מודיעין) של "ההגנה").

וליש תכנן וביצע תערוכות בולאיות שונות בישראל ובארצות וערים בעולם כדוגמת ניו יורק^[3], אמריקה הלטינית^[4], וינה^[5] ועוד. אוטה וליש נפטר בהרצליה ונטמן בבית העלמין בכפר שמריהו. הותיר אחריו את רעייתו, הלי, בן, בת ונכדים.^[6]

יצירות

מגילת העצמאות

וליש היה אחראי על הקליגרפיה של מגילת העצמאות. דוד בן-גוריון לא הקריא מהמגילה במעמד הכרזת העצמאות בה' באייר תש"ח, 14 במאי 1948, אלא מטיוטה שהודפסה במכונת כתיבה, כיוון שוליש הספיק לכתוב רק את חלקה התחתון של המגילה, בשל המחלוקת על נוסח הכרזת העצמאות שטרם הוכרעה ברגעים הללו^[7]. לכן המגילה הייתה עשויה משלושה ריבועי נייר קלף תפורים ולאחר הטקס היא נתפרה אל החלק בו חתמו חברי המועצה^[8].

וליש היה אחראי גם על עיצוב היכל העצמאות במוזיאון תל אביב הראשון (שדרות רוטשילד 16, תל אביב) לקראת טקס הכרזת העצמאות^[9]^[10].

בולים

וליש יצר את סדרת הבולים הראשונה, "דאר עברי", שהנפיקה מדינת ישראל מיד לאחר הכרזת העצמאות^[11]. הסדרה, שהוכנה ערב הקמת המדינה בפעילות קדחתנית בתנאי מחתרת, כוללת תשעה בולים שונים בערכים שונים ובשני גדלים. מאחר שבזמן הדפסת הבולים עדיין לא נקבע שמה של מדינת ישראל, הוחלט שהם ישאו את הכיתוב "דאר עברי". האפשרויות האחרות לכיתוב על הבולים היו "ארץ ישראל" או "יהודה".

נושא הסדרה מטבעות יהודיים שנטבעו בעת העתיקה, בין השנים 129 לפנה"ס ל-135 לספירה, מתקופת ממלכת החשמונאים עד דיכוי מרד בר כוכבא. המטבעות נועדו לסמל את מאבקו של העם היהודי למען ריבונות בארץ ישראל ולמען חופש של עם ישראל.

לאחר סדרת הבולים מקום המדינה, המשיך וליש לעצב בולים במהלך השנים עבור נושאים שונים. בשנים הראשונות לאחר קום המדינה עיצב ואליש את סדרת המועדים הראשונה (סדרת בולים שמונפקת מאז באופן סדיר לקראת חגי תשרי), גיליונית הזיכרון הראשונה של ישראל ("תבול"), סדרת דואר אוויר הראשונה, ובול הנגב. לאחר מכן עיצב וליש בולים שעסקו במגוון נושאים, כגון "שנת הפליט העולמית"^[1] (1952), "בולי זיכרון"^[12] המציגים את מפרץ חיפה, הר הכרמל וסמל העיר חיפה, בולי יום העצמאות^[13] ובולים נוספים^[14].

מטבעות ושטרות כסף

וליש היה הגרפיקאי שעיצב את מטבעות הפרוטה הישראליים. יחד עם ליאו קדמן וחנן פאבל מ"החברה הנומיסמטית בישראל". את תרשימיהם אישר שר האוצר, אליעזר קפלן^[15].

וליש עיצב את המדליה הממלכתית הראשונה של מדינת ישראל, מדליית עשור לחרות ישראל. את המדליה הנפיקה החברה הממשלתית למדליות ולמטבעות בשנת 1958, במסגרת חגיגות העשור למדינת ישראל. בצִדה האחד העתק של המטבע "יהודה השבויה" מוקף בשלשלאות ובכתובת העברית "גלתה יהודה" עם התאריך העברי "תל"א". מצדה האחר העתק של עץ התמר שמופיע במטבע המקורי, מעברו האחד אישה נושאת אלומת שיבולים ומעברו האחר גבר הנושא על כתפו מעדר. המילים "Israel Liberata" ("ישראל המשוחררת" בלטינית) ו"ירושלים" משולבות באיור, ומסביבו מופיעה הכתובת "עשור לחרות ישראל", עשרה כוכבים בני שישה קודקודים (דומים למגני דוד) והתאריך העברי "תשי"ח".

מלבד מטבעות, וליש עיצב באוקטובר 1948 שטרות של 50 ו-100 מיל, המתארים את רצפת הפסיפס של בית הכנסת בבית אלפא^[16].

כרזות וסמלילים

וליש יצר מספר כרזות וסמלילים בולטים עבור חברות שונות, בהם הסמלילים של החברות "תנובה" ו"אסם".

כמו כן יצר כרזות^[17], ובהן כרזות בנושא חלוציות, כדוגמת כרזת מפעל "בצרון" בשנות ה-30 ובה חלוץ האוחז בידו האחת רובה ובשנייה חרמש ומגן על היישוב העברי. בכרזה סיסמה הקוראת בגרמנית: "להגנה - לבטחון, ולבניין"^[18].

הנצחה

במאי 2015 נפתחה תערוכת יחיד ראשונה במוזיאון תל אביב "פני עם וארץ". התערוכה כוללת מבחר מהכרזות שבאוסף המוזיאון ופריטים מאוסף בנו, ערי וליש.

לקריאה נוספת

עמנואל קלו (אוצרת), אוטה וליש - פני עם וארץ, מוזיאון תל אביב לאמנות, 2015.
דני בירן, אוטה וליש בספר איש על דגלו, מסע אישי בעקבות המורשת ההיסטורית של דגל ישראל, סטימצקי 2017 ‬

קישורים חיצוניים

אוטה וליש, באתר מרכז המידע לאמנות ישראלית, מוזיאון ישראל
רשימת הפרסומים של אוטה וליש, בקטלוג הספרייה הלאומית
אוטה וליש, בקטלוג הארכיון הציוני המרכזי בירושלים
עדי רובינשטיין, ‏המעצב העברי הראשון, באתר ישראל היום, 21 במאי 2015
יובל סער, תערוכה חדשה מציגה את פועלו של מעצב התפאורה להכרזת העצמאות, באתר Time Out תל אביב, 4 ביוני 2015
עופר אדרת, אוטה וליש - האיש שעיצב את הנרטיב הציוני, באתר הארץ, 17 ביוני 2015
מודעות קק"ל של אוטו וליש בין הכללי לפרטי - ד"ר אביבית אגם-דאלי, סרטון באתר יוטיוב

הערות שוליים

^ ^1.0 ^1.1 ^1.2 בול שנת הפליט העולמית, באתר התאחדות בולאי ישראל.
^ ראו אוטה והלי וליש מודיעים על נישואי בנם, מעריב, 7 ביולי 1967.
^ תערוכת בולינו תערך בניו יורק, מעריב, 28 בפברואר 1958
^ בולי ישראל יוצגו באמריקה הלאטינית, מעריב, 3 בינואר 1958
^ תערוכות ניידות של בולי ישראל, מעריב, 2 במאי 1958
^ 1[=http://jpress.org.il/olive/apa/nli_heb/SharedView.Article.aspx?href=MAR%2F1977%2F05%2F16&id=Ar01526&sk=482F87C4]
^ Wallish and the Declaration of Independence Jerusalem Post, 1998 (republished on Eretz Israel Forever) (באנגלית)
^ מגילת העצמאות, מוזיאון ישראל באתר YouTube
^ טלי לוי, לין, טקס שחזור הכרזת העצמאות בתל אביב, באתר הארץ, 25 באפריל 2010
^ קריאת מגילת העצמאות וסידור המקום לקראת הטקס
^ טלי לוי, לין, היום לפני 62 שנה: הודפסה סדרת הבולים הראשונה של ישראל, באתר הארץ, 13 במאי 2010
איתמר עצמון, בולי דואר עברי, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
^ "תבא" 1952, באתר התאחדות בולאי ישראל
^ בולי "יום העצמאות" של ישראל, מעריב, 1 במרץ 1957
^ החריף הסכסוך סביב בולי התנ"ך, מעריב, 21 בנובמבר 1958
^ קטלוג שטרות ומעות מהעבר, מעות - סדרת הפרוטות, התשי"ב - 1952 באתר בנק ישראל
^ קטלוג שטרות ומעות מהעבר, מעות - סדרת מעות הנייר - מיל, התש"ח - 1948 באתר בנק ישראל.
^ כרזות בנושא ציונות בהן מספר מכרזותיו של אוטה וליש
^ ציונות בראי הזמר והסמל: חלוציות כמחויבות לאומית, באתר משרד החינוך

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

24702271אוטה וליש

[וליש-1] 1.0 ^1.1 ^1.2 בול שנת הפליט העולמית, באתר התאחדות בולאי ישראל.

[2] ראו אוטה והלי וליש מודיעים על נישואי בנם, מעריב, 7 ביולי 1967.

[3] תערוכת בולינו תערך בניו יורק, מעריב, 28 בפברואר 1958

[4] בולי ישראל יוצגו באמריקה הלאטינית, מעריב, 3 בינואר 1958

[5] תערוכות ניידות של בולי ישראל, מעריב, 2 במאי 1958

[מודעה_במעריב-6] 1[=http://jpress.org.il/olive/apa/nli_heb/SharedView.Article.aspx?href=MAR%2F1977%2F05%2F16&id=Ar01526&sk=482F87C4]

[7] Wallish and the Declaration of Independence Jerusalem Post, 1998 (republished on Eretz Israel Forever) (באנגלית)

[8] מגילת העצמאות, מוזיאון ישראל באתר YouTube

[9] טלי לוי, לין, טקס שחזור הכרזת העצמאות בתל אביב, באתר הארץ, 25 באפריל 2010

[10] קריאת מגילת העצמאות וסידור המקום לקראת הטקס

[11] טלי לוי, לין, היום לפני 62 שנה: הודפסה סדרת הבולים הראשונה של ישראל, באתר הארץ, 13 במאי 2010
איתמר עצמון, בולי דואר עברי, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"

[12] "תבא" 1952, באתר התאחדות בולאי ישראל

[13] בולי "יום העצמאות" של ישראל, מעריב, 1 במרץ 1957

[14] החריף הסכסוך סביב בולי התנ"ך, מעריב, 21 בנובמבר 1958

[15] קטלוג שטרות ומעות מהעבר, מעות - סדרת הפרוטות, התשי"ב - 1952 באתר בנק ישראל

[16] קטלוג שטרות ומעות מהעבר, מעות - סדרת מעות הנייר - מיל, התש"ח - 1948 באתר בנק ישראל.

[17] כרזות בנושא ציונות בהן מספר מכרזותיו של אוטה וליש

[18] ציונות בראי הזמר והסמל: חלוציות כמחויבות לאומית, באתר משרד החינוך

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

אוטה וליש

תוכן עניינים

ביוגרפיה