אהוד נצר

אהוד נצר

לידה	13 במאי 1934
פטירה	28 באוקטובר 2010 (בגיל 76)
ענף מדעי	ארכאולוגיה, אדריכלות
מקום מגורים	ישראל
תרומות עיקריות
חקר תקופת בית שני, ובמיוחד הורדוס, חפירות במצדה והרודיון

אהוד נצר (מנצ'ל, 13 במאי 1934 – 28 באוקטובר 2010) היה ארכאולוג ופרופסור באוניברסיטה העברית בירושלים. התמחה באדריכלות של תקופת בית שני ובפרט בתקופת הורדוס. בנם של יוסף ופועה מנצ'ל.

פעילותו הארכאולוגית

בשנת 1958 השלים תואר בוגר באדריכלות מהטכניון. בשנות ה-60 השתתף כאדריכל בחפירות במצדה בניהולו של יגאל ידין, ובעבודות השיקום ובניית אתר המבקרים במקום. בין 1972 ל-1978 השלים דוקטורט בארכאולוגיה באוניברסיטה העברית. עבודת הדוקטורט שלו עסקה בארמונותיו של המלך הורדוס בהרודיון וביריחו. בתקופה זאת נהג לנהל חפירות בחורף בארמונות החורף ואחוזת המלך ביריחו ובקיץ בהרודיון. נצר החל להרצות באוניברסיטה העברית ב-1981, ונתמנה לפרופסור ב-1990.

בעקבות מלחמת ששת הימים השתתף בשיקום שכונות עתיקות בירושלים – משכנות שאננים, ימין משה והרובע היהודי.

בין 1985 ל-1993 ניהל את החפירות הארכאולוגיות בציפורי. תקופה זו התאפיינה בתגליות מרשימות של פסיפסים, מרכז עיר עם מבנים מונומנטליים, ורצפת פסיפס של בית כנסת. בעקבות תגליות אלה הפך אתר ציפורי לגן לאומי ולאתר ביקור פופולרי לקבוצות מרחבי הארץ והעולם.

לאורך השנים ניהל נצר גם חפירות באתרים הרודיאניים בבניאס, בקיסריה, במבצר קיפרוס, ביריחו ובקפריסין, וכן ניהל חפירות נוספות במצדה, וערך את הכרך השלישי בדו"ח המסכם של תוצאות החפירות במצדה.

ב-1996, כמדריך-שותף של אורנה אליהו-אורון, ארכאולוגית וחוקרת אומנות אשר עבדה עמו בחפירות ציפורי, גילה^{[דרוש מקור]} נצר יחד עם אליהו-אורון בעליית הגג של בית הכנסת טקומבאגם ברובע ארנקולם של העיר קוצ'י בדרום הודו, היכל בן למעלה מ-400 שנה מטיפוס סגנוני שלא היה ידוע עד אז לעולם המחקר. ההיכל מוצג כיום באולם בית-הכנסת.

נצר חפר שנים רבות באתר ההרודיון, החל מ-1972. הוא חשף את מערכות בורות המים והמנהרות מימי המרד הגדול ומרד בר כוכבא ומבנים רבים בעיר התחתונה. שנים רבות הוא חיפש את קברו של הורדוס, לאור תיאורו של יוסף בן מתתיהו. לבסוף, ב-2007 חשף נצר בהרודיון קבר שלהערכתו הוא קברו של הורדוס, לאור הפאר של המאוזוליאום והסרקופג. ב-2008 חשף ממצאים ארכאולוגיים נוספים, בהם תיאטרון ושני קברים נוספים, המחזקים לדבריו את השערתו.

ב-25 באוקטובר 2010, בעת ביקור עם קבוצת ארכאולוגים, נפל נצר בהרודיון, נפצע באורח קשה ונפטר כעבור שלושה ימים בבית החולים "הדסה" עין כרם בירושלים. הותיר אשה וארבעה ילדים.
בשנת 2013 הוצגה במוזיאון ירושלים תערוכה: "הורדוס – מסעו האחרון של מלך יהודה", התערוכה במוזיאון הוקדשה לזכרו של פרופ' נצר.

לקריאה נוספת

• אמנות ואדריכלות בירושלים ובארץ ישראל בתקופת בית שני: מבחר מאמרים לזכרו של אהוד נצר, אריאל- כתב עת לידיעת ארץ ישראל, גיליון 200-201, אלי שילר וגבריאל ברקאי (עורכים), תשע"ג. מאמרים על אישיותו של אהוד נצר, ממצאיו בהרודיון ומכלול מחקריו.
• טום מולר, הורדוס, מפעלי הבנייה המפוארים של מלך שנוי במחלוקת, נשיונל ג'יאוגרפיק, גיליון 127, דצמבר 2008

קישורים חיצוניים

• אהוד נצר באתר הוצאת מגנס
• רשימת המאמרים של אהוד נצר באתר רמב"י
• הספרים של אהוד נצר, באתר "סימניה"
• גיא שטיבל, בין אדם לאדמה: לזכרו של הארכאולוג אהוד נצר, באתר ynet
• חייו ומותו של אהוד נצר: "אם למות אז בהרודיון" סרט וידאו באתר ynet ‏ 26 בנובמבר 2010
• יובל גורן, חפר, אהב, שילם: כך נסחט הפרופ' שנפל אל מותו, באתר nrg‏

מאמרים והרצאות

• אהוד נצר, ההרודיון: ארמון קיץ, אתר הנצחה, או מקום קבורתו של המלך?, הרצאת וידאו, "תולדוט, אתר ההיסטוריה"
• ריאיון עם אהוד נצר, קובץ קול (באנגלית)
• אהוד נצר, מצדה
• ארכאולוגיה - שיחה עם פרופ' אהוד נצר, מגלה קברו - המלך ואני(הקישור אינו פעיל), כתב העת "בשביל הארץ"
• אהוד נצר ושמעון ארזי, מנהרות הרודיון, בית ספר שדה כפר עציון
• המלך הבנאי, באתר הספרייה הווירטואלית של מט"ח
• ארמון על הים, באתר הספרייה הווירטואלית של מט"ח
• הרודיון - אל מול המדבר, באתר הספרייה הווירטואלית של מט"ח
• בירושלים מת מפצעיו אהוד נצר, מחשובי הארכאולוגים בישראל, שנפל בהרודיון בתחילת השבוע, באתר ערוץ 7, 28 באוקטובר 2010 (ראיון משנת 2008)

הערות שוליים

ערך זה הוא קצרמר בנושא ישראלים. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

29076260אהוד נצר