פגודה
פגודה היא מגדל מדורג שנפוץ בעיקר במדינות דרום-מזרח אסיה, כגון סין ויפן. פגודות רבות שימשו כמקום פולחן, בעיקר בודהיסטי או טאואיסטי, ובדרך כלל נבנו בתוך או ליד מקדשים. במיאנמר ובתאילנד יש חפיפה מסוימת בין המונח "פגודה" לבין "סטופה" או "צ'איטה", ואילו בווייטנאם נעשה שימוש במונח כשם גנרי לתיאור מבני פולחן.
מקורה של הפגודה הוא ככל הנראה בסטופה ההודית העתיקה מהמאה ה-3 לפנה"ס. הסטופה, שהיא מונומנט כיפתי, שימשה בהודו בעיקר להנצחה ואחסון של שרידים קדושים. היא אומצה ברחבי דרום-מזרח ומזרח אסיה, שם התבלטה כמונומנט בודהיסטי שהיה קשור למקדשים ולשרידים קדושים. במזרח אסיה שולבה האדריכלות של הביתנים הסיניים באדריכלות הפגודה.
האיקונוגרפיה הסינית מופיעה רבות בפגודה הסינית ובפגודות מזרח-אסייתיות אחרות. גם תמונתו של הבודהה מופיעה בפגודות רבות.
בפגודות רבות היה קצה (Finial) מקושט, שעוצב כך שתהיה לו משמעות סימבולית בבודהיזם כגון ייצוג של הלוטוס. הקצה שימש גם ככליא ברק, וסייע להקטין את סכנת הפגיעה של ברקים בפגודה הגבוהה. הפגודות המוקדמות נבנו בין השאר מעץ, אך במשך השנים התמעט השימוש בחומר זה והחל שימוש בחומרים עמידים יותר.
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: פגודות |
- פגודה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
