קבר יחזקאל הנביא
קבר יחזקאל הנביא (בערבית: قبر حزقيال) הוא מתחם בנוי בכפר כפל (או צי'פל), כ-100 קילומטר דרומית לבגדד, עיראק, על גדות נהר הפרת. כבר בתקופת הגאונים קיימות עדויות למסורת שקישרה בין המתחם לבין קבר יחזקאל הנביא. המקום מקודש ליהודים ומוסלמים כאחד.
מבנה הקבר
המבנה בנוי ממערך מבנים הבנויים לבני בוץ, המקיפים חצר פנימית גדולה ומשמשים כאכסניה לעולי רגל וכ-200 חנויות לממכר נרות, בשמים וצרכי מחיה. בצד דרום מצוי מבנה בית התפילה (כיום מסגד, בעבר בית כנסת). מעל בית התפילה מתנשא מגדל ייחודי בתבנית זיגוראת.
רצפת מבנה התפילה מכוסה בשטיחים, בכותל הדרום שלה מצוי מחרב (שהיה קיים גם כאשר המבנה תפקד בבית כנסת) ולצידו מצבת הקבר, המכוסה שטיחים וסביבה פמוטי נרות ומגדלי בשמים.
עוד בשטח הקבר, באר מים גדולה ומקווה טהרה.
אריחי החרס
מבנה הקבר, לפי סיפורים ועדויות, היה מכוסה באריחי חומר, על גביהם היו כתובים פסוקי ספר יחזקאל. בשנת 1937, בעת ששהה בלבנון, הועברו לידי מנהל סולל בונה שם, דוד הכהן, אריחי חומר ועליהם חרוטים פסוקים מספר יחזקאל. דוד הכהן עירב בנושא את יצחק בן צבי אשר ווידא כי מקורם הוא אכן בקבר יחזקאל ובמשך עשר שנים הוברחו כל האריחים מן הקבר לידיו של הכהן בטענה שהם בסכנה ומקומם בירושלים. דוד הכהן העביר את האריחים לידיו של יצחק בן צבי. מבדיקות שנערכו לאריחים עולה כי הם ככל הנראה מן המאה ה-10. חלק מן האריחים מוצגים כיום ביד בן צבי.
מנהג העלייה לרגל (זייארה)
כבר בתקופת הגאונים ובמשך קרוב לאלף שנים מוצאים תיאורים של עלייה לרגל (בערבית: זייארה) של יהודי בבל אל הקבר. הזייארה מוזכרת בספרי מסעות של נוסעים, יהודים ונכרים, שפקדו את עיראק ואירועים אלו עשו עליהם רושם רב.
העלייה לרגל התרכזה בשני מועדים עיקריים, חג שבועות, שנקרא בפי יהודי עיראק "עיד אלזיארה" (חג העלייה לרגל) וחודש אלול. הביקור בחג השבועות קשור להפטרה מיחזקאל הנקראת ביום הראשון של שבועות[1].
אני ומשפחתי בקרנו מס' פעמים בקבר הנביא יחזקאל עליו השלום בחג השבועות "עיד אלזיארה" אמנם המקום הוא דרומית לבגדד קרוב לעיר חילה. המקום נקרא "צ'פל"... נהגנו לצאת מהבית לפנות בוקר, לבלות שם כל היום ולחזור אחר הצהרים לבגדד. בזמנו הוחזק המקום ע'י אדם מוסלמי בצורה נאותה מממון הקהילה היהודית "אלג'מעיה" שנותרה אחרי העלייה של שנות ה-50.
— אשרת ברקו[2]
הביקור בחודשי אלול ותשרי קשור במעמד מיוחד בחג הסוכות:
היהודים, כמו שאמרתי, נהגו לנהור בהמוניהם ולבקר בקבר הנביא יחזקאל עוד בחודש הרחמים הוא חודש אלול כדי להשאר ולחגוג את ראש השנה וחג הסוכות שחלים בחודש תשרי... יהודי המקום (הצ'יפלאווים) היו מקימים סוכה גדולה על גג בארות המים של הטבילה. שטח נרחב היה בסוכה, ושם היו כל המבקרים מתפללים בחג הסוכות. לאחר התפילה היו שומעים דרשה מפי איש מכובד, חכם בתורה.
— זכרונות דוד (כסלצ'י) חלוץ [3]
עבור הביקור בקבר נכתבו פיוטים[4] מיוחדים החביבים על יוצאי עיראק.
הקבר במאה ה-20
עד 1948 היה במקום בית כנסת פעיל והמתחם הוחזק על ידי משפחות יהודיות. חלק ניכר מ-200 החנויות שבמקום הוחזקו על ידי יהודים. עם הקמת מדינת ישראל סולקו היהודים מהמקום ובית הכנסת הפך למסגד. עם זאת, משטרו של סדאם חוסיין איפשר ליהודים להמשיך ולהחזיק בחנויות שבמקום ודמי השכירות שלהן הועברו באמצעות ממשל עיראק למשפחות יהודיות בישראל או במקומות אחרים בעולם.
החל משנת 2007, לאחר מלחמת עיראק, החלו קבוצות של יהודים יוצאי עיראק מישראל וממקומות אחרים לערוך ביקורים בקבר[5]. במתחם הקבר הוקם מחדש בית הכנסת באישור הממשלה העיראקית ולאחר לחץ של מפקדת הכוחות האמריקניים. הביקורים מתואמים מול אנשי מפתח מקומיים ומאובטחים על ידי חברות אבטחה פרטיות ומדיווחי עיתונאים בעיראק עולה כי היהודים מתקבלים בעין יפה על ידי התושבים המקומיים.
לקריאה נוספת
- צ' יהודה, מאבקם של יהודי בבל על השליטה בקבר יחזקאל הנביא בכפל באלף השני לספירה, בתוך מחקרים בתולדות יהודי עיראק ובתרבותם 6 (1991), עמודים 21-75
- אבישור י' (תשנ"ד), קווים ליצירה הספרותית-עממית של שלושה רבנים בבליים במחצית השנייה של המאה הי"ט, פעמים, 59, אביב תשנ"ד עמודים 110–123
- אברהם בן-יעקב, קברי קדושים בבל, הוצאת מוסד הרב קוק, תשל"ד, עמ' לז-צח
קישורים חיצוניים
- תמונות חדרי מתחם הקבר, תמונות בית הכנסת העתיק ותמונות של חדר הקבורה של חמשת הגאונים, מתוך אתר babylonjews.com.
הערות שוליים
23190856קבר יחזקאל הנביא