עיר מוקפת חומה מימות יהושע בן נון
עיר מוקפת חומה מימות יהושע בן נון היא עיר אשר על פי המסורת היהודית הייתה מוקפת חומה כאשר בני ישראל התנחלו בארץ ישראל בהנהגתו של יהושע בן נון. בערים אלו יש מספר הלכות השונות ממקומות יישוב אחרים.
הלכות מיוחדות
על ערים מוקפות חומה מימות יהושע בן נון נאמרו ההלכות הבאות:
- פורים:בערים אלו נחגג פורים בתאריך ט"ו באדר בשונה מבשאר המקומות שבהם פורים נחגג בי"ד באדר[1].
- מצורעים: אסור למצורעים לשהות בעיר מוקפת חומה בארץ ישראל כיון שיהושע קדשם כמו מחנה ישראל: ”...עיירות המוקפות חומה מקודשות ממנה, שמשלחין מתוכן את המצורעים.” (משנה, מסכת כלים, פרק א', משנה ז') ולפי פירוש רבי עובדיה מברטנורא מדובר על ערים המוקפות חומה מימות יהושע בן נון.
- לא מחזירים מתים שיצאו: על פי המשנה במסכת כלים, מת שהוציאו מעיר מוקפת חומה מימות יהושע אסור להחזירו.[2]
- גאולת בתים: בעת שהיובל נוהג, אדם יכול למכור את נחלתו רק עד ליובל, ואף לפניו הוא רשאי לגואלה (לפדותה); אולם המוכר בית בעיר מוקפת חומה מימות יהושע בן נון[3] ולא גאלו תוך שנה, הבית נחלט בידי הקונה לצמיתות.[4]
הגדרת ערים מוקפות חומה
בגמרא מובאות שתי ברייתות החולקות בשאלה האם ההלכות החלות על ערים מוקפות חומה מימות יהושע בן נון תקפות לכל עיר שהייתה מוקפת חומה מימות יהושע בן נון, או שהן חלות רק על ערים כאלו שקודשו באופן מיוחד כך שיחול עליהם המעמד של "עיר מוקפת חומה מימות יהושע בן נון".
הברייתא הראשונה אומרת:
למה מנו חכמים את אלו? שכשעלו בני הגולה, מצאו אלו וקידשום, אבל ראשונות בטלו משבטלה הארץ.
בהתאם לכך, מימי בית שני ואילך רק בערים שקודשו מחדש בימי בית שני חל דין מוקפות חומה מימות יהושע בן נון.
הברייתא השנייה טוענת להפך:
וכי אלו בלבד היו? והלא כבר נאמר: "ששים עיר כל חבל ארגוב... כל אלה ערים בצורות"? אלא למה מנו חכמים את אלו? שכשעלו בני הגולה מצאו אלו ומנאום. ולא אלו בלבד, אלא כל שתעלה לך מסורת בידך מאבותיך שמוקפת חומה מימות יהושע בן נון, כל מצות הללו נוהגות בה, מפני שקדושה ראשונה קידשה לשעתה וקידשה לעתיד לבוא.
הרמב"ם פוסק בהלכות שמיטה ויובל לפי הברייתא הראשונה[5]:
- "אין סומכין אלא על חומה המוקפת בשעת כיבוש הארץ. כיצד? עיר שלא הייתה מוקפת חומה בשעה שכבש יהושע את הארץ, אף-על-פי שמוקפת עתה - הרי היא כבתי החצרים. ועיר שהייתה מוקפת חומה בימי יהושע, אף-על-פי שאינה מוקפת עתה - הרי היא כמוקפת. וכיון שגלו בחרבן ראשון, בטלה קדושת ערי חומה שהיו בימי יהושע."
המפרשים דנו בשאלה כיצד נתקדשו בתי ערי החומה בימי בית שני. במסכת ערכין רש"י כותב: "מפרש במסכת שבועות דמקדשי לה בשתי תודות ובשיר ובית דין מהלכין ושתי תודות אחריהן", אולם במסכת שבועות כותב רש"י: "לא פירש לי במה מקודשים ערי ארץ ישראל" (בניגוד לירושלים שמקודשת בשתי תודות וכו'). התוספות בערכין מציינים את הסתירה בדברי רש"י אך אינם מציעים פירוש אחר לשאלה כיצד קודשו הערים על פי שיטה זאת הדורשת קידוש מיוחד של הערים המוקפות חומה. הרמב"ם כותב: "כיון שעלה עזרא בביאה השנייה, נתקדשו כל הערים המוקפות חומה באותו העת, מפני שביאתן בימי עזרא, שהיא ביאה שנייה, כביאתן בימי יהושע: מה ביאתן בימי יהושע מנו שמיטין ויובלות וקדשו בתי ערי חומה ונתחייבו במעשר, אף ביאתם בימי עזרא מנו שמיטין ויובלות וקדשו בתי ערי חומה ונתחייבו במעשר." לפי דברים אלו, הדינים של מוקפות חומה מימות יהושע בן נון בארץ ישראל חלות על ערים שהיו מוקפות חומה בתחילת ימי בית שני ולא בימי יהושע בן נון.
מעמדן של ערים שונות
המשנה בערכין[6] מונה את הערים הבאות כמוקפות חומה מימות יהושע בן נון:
הגמרא במסכת מגילה מביאה את דברי רבי יהושע בן לוי ”לוד ואונו וגיא החרשים מוקפות חומה מימות יהושע בן נון” (תלמוד בבלי, מסכת מגילה, דף ד' עמוד א'). כמו כן, הגמרא מציינת שטבריה מוקפת חומה מימות יהושע בן נון, אולם מסתפקת אם החומה שלה, הפרוצה לכיוון הכנרת מספיקה כדי שטבריה תחשב מוקפת חומה. למעשה ספק זה היה רק של חזקיה, בנו של רבי חייא, שהתגורר בטבריה, אבל רבי יהודה הנשיא, סבר שהעיר נחשבת בוודאי למוקפת חומה.[7]
מקומות נוספים שהוזכר לגביהם ספק: חברון, שכם, יפו, לוד, עזה, צפת, עכו וחיפה. יש שהוסיפו שיש ספק לגבי בית שאן, יריחו, באר שבע ורמלה ובחוץ לארץ, צור, צידון, דמשק, איזמיר ובגדאד.[8]
בימינו מקובל שרק ירושלים מוקפת חומה מימות יהושע בן נון בוודאות אך שאר הערים מסופקות. מכל הערים שהיותן מוקפות חומה מסופק, חברון וטבריה נחשבות כערים שבהן הספק קרוב יותר לוודאי.[9]
מנהגי פורים בערים השונות
יואל אליצור טען שבית אל, שילה ומבוא חורון (בשל קרבתה ליאלו שאותה הוא מזהה עם העיר איילון שבנחלת שבט דן) צריכות לקרוא את המגילה בט"ו, בגלל קרבתן לערים מוקפות חומה מימות יהושע בן נון,[10] אולם דעתו לא נתקבלה להלכה לגבי כל המקומות הללו למעט שילה, כך שבמקומות אלו נוהגות הלכות פורים בי"ד בלבד. גם לגבי לוד פרסם יואל אליצור מאמר שבו סיפק הוכחות לכך שלוד הייתה מוקפת חומה. לאור מאמרו זה, החלו בשנים האחרונות לחגוג את פורים בעיר בט"ו באדר, אולם על פי פסיקת הרב נתן אורטנר, רב העיר לוד, ממשיכים לחגוג בעיר גם את פורים דפרזין, כדי לא לבטל את המנהג.
יואל אליצור מביא ראיות לכך שבערים רבות ברחבי העולם היה מנהג לקרוא את המגילה גם ביום ט"ו, מספק אם העיר מוקפת חומה מימות יהושע בן נון. בין שאר הערים הוא מונה את הערים בגדאד, דמשק, מוסול, פראג, באקו, איסטנבול וערים רבות ביוון. לגבי חלק מן הערים הללו הועלתה התמיהה, כיצד ייתכן שהיו מוקפות חומה מימות יהושע בן נון, שהרי נוסדו שנים רבות לאחר מכן. לטענת אליצור, הסיבה שבגללה קוראים את המגילה בערים אלו גם בט"ו אינה בגלל שישנו ספק אם הן היו מוקפות חומה מימות יהושע בן נון, אלא בגלל שיטה שלא נפסקה להלכה, שעל פיה היות העיר מוקפת חומה תלוי בהקפתה הנוכחית בחומה ולא בהקפתה בחומה בימות יהושע.[11]
בבאר שבע נפוץ המנהג לקרוא את המגילה ביום י"ד בלבד, אך ישנם הקוראים אותה בי"ד בברכה ובט"ו ללא ברכה. בשנת תשע"א יצא ספר מאת הרב אייל בן דוד,[12] שלפיו יש לקרוא את המגילה בבאר שבע, גם בט"ו.[13] מאידך, הרב שמואל דביר הוציא חוברת,[14] שלפיה מובן שיש לקרוא את המגילה בבאר שבע בי"ד בלבד ושמי שקורא את המגילה גם בט"ו עובר על איסור בל תוסיף. בתשע"ב הוציא הרב שטיינברג קונטרס המגובה בהסכמותיהם של הרב קרליץ והרב קניבסקי[דרוש מקור: מהו שם הקונטרס, ההוצאה, השנה?] שבו נכתב כי צריך לקרוא את המגילה בבאר שבע גם בט"ו. אף הרב דוב ליאור סובר כך.[15]
בחברון ובקריית ארבע נוהגים בקריאת מגילה, ובכל שאר מצוות פורים, הן בי"ד והן בט"ו (ללא ברכה).
מחקר
בועז זיסו, על סמך המחקר הארכאולוגי, טוען שערים מוקפות חומה מימות יהושע בן נון, הן ערים שהייתה להם חומה בימי בית שני שהתבססה על ביצורים קדומים יותר שיוחסו לימות יהושע בן נון. זיסו מנגיד זאת לכפרים שהוקמו בימות בית שני שלא על ערים עתיקות, שבהן נבנו בתים צמודים שיצרו חומה חיצונית, באופן של עיר שבתיה חומתה[16].
ראו גם
לקריאה נוספת
- הרב יהודה זולדן, מגילה במוקפות חומה: מקרא מגילה בערים מוקפות חומה מימות יהושע בן נון, רמת גן, תשע"ג
- קדושת ערים המוקפות חומה; בתוך: אוצר עיונים, ש"ס מתיבתא, מגילה, כרך א, מערכה ג, עמ' ל-מט.
- יוסף תבורי, לתולדות המושג "מוקפות חומה" בקשר לקריאת המגילה
- אייל בן אליהו, "‘‘Cities Surrounded by a Wall from the of Joshua Son of Nun’’ as a Rabbinic Response to the Roman Pomerium", Jewish Quarterly Review, 106 (1) winter 2016, pp. 1-20
קישורים חיצוניים
- מאמרים בנושא "עיר מוקפת חומה" באתר רמבי"ש
- כבודה של ארץ ישראל - ערים מוקפות חומה - שיעור מפי הרב יהודה זולדן על הקשר בין פורים להקפת חומה מימות יהושע, ושאלות הלכתיות אקטואליות.
- הרב יהודה זולדן, ערים מוקפות חומה מימות יהושע בן נון.
- יחיאל מיכל טוקצינסקי, עיר הקודש והמקדש, חלק שלישי, פרק כ"ז: קונטרס קריאת המגילה והפורים בירושלים החדשה
- הרב יעקב לנדו, מאמר בגדרי עיר, בדין זמן הפורים בערי הספיקות ובמקומות הסמוכים להם, ובדין העיר לוד ושכונת גני איילון (אחיסמך) ושיעור מוקלט באתר קול הלשון
הערות שוליים
- ^ על פי הדעה שנקבעה להלכה
- ^ בר"ש במסכת כלים כתב שסקילת חייבי סקילה התבצעה מחוץ לעיר המוקפת חומה
- ^ משנה, מסכת ערכין, פרק ט', משנה ו'
- ^ ספר ויקרא, פרק כ"ה, פסוקים כ"ט-ל'
- ^ משנה תורה לרמב"ם, ספר זרעים, הלכות שמיטה ויובל, פרק י"ב, הלכה ט"ו
- ^ תלמוד בבלי, מסכת ערכין, דף ל"ב עמוד א'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת מגילה, דף ה' עמוד ב'
- ^ אליעזר מלמד, דיני פרזים ומוקפים, על פי "מקראי קודש" לרב משה הררי ה, יא (עמ' קא-קז), שפרט הספק והמנהג שבכל הערים. עוד עיינו בתורת המועדים ו, ד, והלח"ב[דרושה הבהרה] ח, ב. הספקות הם משני טעמים: א. אם הייתה להן חומה בימות יהושע בן נון ואף אם הייתה, שמא נבנתה אחר הבתים. ב. אם מקומן של הערים כיום כמקומן אז. יש ששני הספקות חלים בהן ויש שרק ספק אחד. הסבירות להיותן של הערים מוקפות חומה גבוהה יותר לגבי הערים מן הרשימה הראשונה וגבוהה פחות לגבי הערים מן הרשימה השנייה. בהתאם לכך, המנהג לקרוא מספק גם בט"ו, מקובל יותר בערים מן הרשימה הראשונה
- ^ הרב אליעזר מלמד, דיני פרזים ומוקפים, אתר ישיבה, כ"ה באדר א', תשס"ח
- ^ יואל אליצור, זמני הפורים ביישובים החדשים ביהודה, שומרון ובארץ בנימין, שנה בשנה, תש"מ
- ^ יואל אליצור, מוקפין שאינן מימות יהושע, מכלול א
- ^ 'פורים דמוקפין בבאר שבע' בהוצאת המחבר, באר שבע, תשע"א
- ^ שיעור מפיו בעניין
- ^ פורים בבאר שבע, בהוצאת המחבר, באר שבע, תשע"א
- ^ בהסכמתו לספר 'פורים דמוקפין בבאר שבע'
- ^ בועז זיסו, עיר שגגותיה חומתה ועיר המוקפת חומה מימות יהושע בן נון לאור הממצא הארכאולוגי מיהודה, בתוך מחקרי יהודה ושומרון, קובץ ט"ו, 2006
| פורים | ||
|---|---|---|
| מצוות החג | מקרא מגילה • מתנות לאביונים • משלוח מנות • סעודת פורים • שתיית יין בפורים | |
| מנהגים | משנכנס אדר מרבין בשמחה • אוזן המן • רעשן • התחפשות | |
| מגילת אסתר | אחשוורוש • ושתי • המן • עשרת בני המן • זרש • בגתן ותרש • מרדכי היהודי • אסתר • חרבונה • התך • הגי • כרשנא • שתר • אדמתא • תרשיש (מגילת אסתר) • מרס (אישיות מהתנ"ך) • מרסנא • ממוכן • זתר • כרכס • בזתא • אבגתא • תוספות למגילת אסתר • תרגומי מגילת אסתר לארמית | |
| תפילות ופיוטים | על הניסים • למנצח על אילת השחר • אשר הניא • ליהודים הייתה אורה ושמחה וששון ויקר • ככלות ייני • ויאהב אומן ("קרובץ לפורים") • מי כמוך ואין כמוך • קוראי מגילה • שירים ופיוטים לפורים | |
| שונות | פרשת זכור • מצוות זכירת מעשי עמלק • מחיית זכר עמלק • תענית אסתר • סעודת אסתר • זכר למחצית השקל • מסכת מגילה • פורים קטן • פורים שני • שושן פורים • פורים משולש • עיר מוקפת חומה מימות יהושע בן נון • בן עיר שהלך לכרך ובן כרך שהלך לעיר • עשרה בטלנים • קבר מרדכי ואסתר | |
| שמחת פורים | פורים שפיל • פורים רב • ליל שיכורים • פרודיות לפורים | |
עיר מוקפת חומה מימות יהושע בן נון29159763