שבעת סריסי המלך אחשוורוש
סריסי המלך אחשוורוש הם דמויות במגילת אסתר אשר נשלחו להביא את ושתי למשתה המלך אחשוורוש.
במגילה
הסריסים נזכרו במגילת אסתר פעם אחת כשנשלחו להביא את ושתי במהלך המשתה שארגן אחשוורוש.[1]
- ”בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי כְּטוֹב לֵב הַמֶּלֶךְ בַּיָּיִן, אָמַר לִמְהוּמָן, בִּזְּתָא, חַרְבוֹנָא, בִּגְתָא וַאֲבַגְתָא, זֵתַר וְכַרְכַּס, שִׁבְעַת הַסָּרִיסִים הַמְשָׁרְתִים אֶת פְּנֵי הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ”.
ושתי סירבה לבוא, ובעקבות כך נגזר עליה עונש מוות.
יש שכתב שנכתבו שמות הסריסים במגילה כדי לדרוש את שמותם.[2] באסתר רבה ובמדרש אבא גוריון שמותיהם נדרשים, כך גם בספר מנות הלוי ובפירוש מגילת סתרים.
אבגתא וכרכס נזכרים בתוספת ו' החיבור. בספר אור חדש על המגילה כתב שהחמש הראשונים הם המשרתים הקבועים ונוספים עליהם שניים. בספר מלוא העומר כתב ששמם היה "ואבגתא" "וכרכס".
לפי רס"ג הסריסים הם משרתים. בתרגום תורגם "רבניא" במשמעות של שרים, כך כתבו גם הרלב"ג ורבי יוסף חיון. המפרשים חלוקים בשאלה האם הם סריסים ממש ואם כן מה הסיבות לכך.[3]
לפי רשב"ם היה פחיתות כבוד בשליחת סריסים להביא את המלכה.[4] אחרים כתבו שהיו שרים ונשלחו לכבוד.[5] ניתנו מספר סיבות לשליחת שבעה סריסים. ליצור כניסה דרמטית,[6] להביאה בעל כורחה,[7] לכבדה.[8]
הצורך הכללי בשבעה סריסים הוא אחד לכל יום בשבוע.[9] בתרגום השבעים מהומן מתורגם מהימנא במשמעות סריס, כדי להשלים לשבע נוסף השם שתר. במחקר הועלתה השערה לפי שבעת הסריסים הם גם שרי פרס ומדי הנזכרים בהמשך.[10]
אטימולוגיה של שמותם
- מהומן – יש הסוברים ששמו של מהומן מגיע משורש עברי, אמן, ופירושו של השם הוא נאמן או סריס. אחרים משווים את מהומן לשמו של אחד המלאכים בדת הזורואסטרית ששמו Vahu manah שפירושו הגות טובה, מחשבה טובה. יש ששיער שמהומן הוא ממוכן.[11]
- בזתא – יש ששיערו על פי תרגום השבעים שבמקור שמו לא היה בזתא אלא מזדן. ייתכן ששמו נובע מהמילה Dâta, שפירושה נתינה.[12]
- חרבונא – מוזכר במגילה פעם נוספת: כאשר המלך מגלה בחמתו כי המן יעץ לו להשמיד את עמה של אסתר, מופיע חרבונה ומזכיר למלך כי לא זו בלבד יעץ המן "גם הנה העץ אשר עשה המן למרדכי אשר דיבר טוב על המלך עומד בבית המן גבוה חמישים אמה", יש בקרב חז"ל הטוענים כי אליהו הנביא היה זה שהזכיר את העץ שעשה המן והוא התחפש לחרבונה כדי להזכיר זאת למלך.[13] מנגד רבי אליעזר טוען כי חרבונה היה רשע".[14] יש שהציעו לפרש את שמו כ-kairva – קרח ו-nar – אדם באווסטית.[15]
- בגתא – במחקר יש שזיהו אותו עם בגתן. עוד נטען ששני השמות מקורם מפרסית - Bagadâta, - נתנאל.[16]
- אבגתא – יש הסוברים שאבגתא הוא למעשה בגתא הנזכר לפניו ונפלה כפילות. יש המעריכים שהשם אבגתא הוא למעשה מאותו מקור של השם. אחרים טוענים ששמו נגזר מהשם מבגא בסאנסקריט, שפירושו שמש, ומכאן בגדתא - בן-שמש או בן-מזל.[17] במחזהו של אייסכילוס "הפרסים" נזכר שם דומה,[18]ושם נכתב שהוא היה ידיד קרוב של המלךקסרקסס ושהוא נהרג בקרב סלמיס יש המזהים אותם כאותה דמות.[19]
- זתר – לא ברור מקור השם.[20]
- כרכס - יש חוקרים הסוברים שהמקור לשם כרכס הוא מהמילה האווסטית Kahrkasa שפירושה עיט.[10]
הערות שוליים
- ↑ מגילת אסתר, פרק א', פסוק י'
- ↑ מנות הלוי
- ↑ ראו, רלב"ג, מלוא העומר ור"י חיון
- ↑ כך כתבו גם מלבי"ם וידי משה, רבי יצחק עראמה דייק כן מלשון הפסוק בהמשך הפרק: וַתְּמָאֵ֞ן הַמַּלְכָּ֣ה וַשְׁתִּ֗י לָבוֹא֙ בִּדְבַ֣ר הַמֶּ֔לֶךְ אֲשֶׁ֖ר בְּיַ֣ד הַסָּרִיסִ֑ים (א, יב ויג)
- ↑ ר"י אבן יחיא ורבי שמואל די אוזידא
- ↑ פירוש רבי אלישע גאליקו
- ↑ רד"ל
- ↑ מאמר מרדכי
- ↑ כך לפי התרגום
- ^ 10.0 10.1 חיים הרברט פייפר, הערך כרכס, אנציקלופדיה מקראית, מוסד ביאליק, ירושלים תשכ"ג, כרך ד' עמ' 317
- ↑ הערך מהומן, אנציקלופדיה מקראית, מוסד ביאליק, ירושלים תשכ"ג, כרך ד' עמ' 701
- ↑ מאיר פלסנר, הערך בזתא, אנציקלופדיה מקראית, מוסד ביאליק, ירושלים תשי"ד, כרך ב' עמ' 45
- ↑ אסתר רבה, פרשה י', ראו גם בפירוש האבן עזרא, ז י
- ↑ תלמוד בבלי, מסכת מגילה, דף ט"ז עמוד א'
- ↑ מאיר פלסנר, הערך חרבונה, אנציקלופדיה מקראית, מוסד ביאליק, ירושלים תשכ"ה, כרך ג' עמ' 279
- ↑ מאיר פלסנר, הערך בגתא, אנציקלופדיה מקראית, מוסד ביאליק, ירושלים תשי"ד, כרך ב' עמ' 32
- ↑ (Q114876811), עמ' 13
- ↑ אייסכילוס, הפרסים, 955
- ↑ אליה שמואל הרטום, הערך אבגתא, אנציקלופדיה מקראית, מוסד ביאליק, ירושלים תש"י, כרך א' עמ' 1
- ↑ מאיר פלסנר, הערך זתר, אנציקלופדיה מקראית, מוסד ביאליק, ירושלים תשי"ד, כרך ב' עמ' 946
| פורים | ||
|---|---|---|
| מצוות החג | מקרא מגילה • מתנות לאביונים • משלוח מנות • סעודת פורים • שתיית יין בפורים | |
| מנהגים | משנכנס אדר מרבין בשמחה • אוזן המן • רעשן • התחפשות | |
| מגילת אסתר | אחשוורוש • ושתי • המן • עשרת בני המן • זרש • בגתן ותרש • מרדכי היהודי • אסתר • חרבונה • התך • הגי • כרשנא • שתר • אדמתא • תרשיש • מרס • מרסנא • ממוכן • זתר • כרכס • בזתא • אבגתא • תוספות למגילת אסתר • תרגומי מגילת אסתר לארמית | |
| תפילות ופיוטים | על הניסים • למנצח על אילת השחר • אשר הניא • ליהודים הייתה אורה ושמחה וששון ויקר • ככלות ייני • ויאהב אומן ("קרובץ לפורים") • מי כמוך ואין כמוך • קוראי מגילה • שירים ופיוטים לפורים | |
| שונות | פרשת זכור • מצוות זכירת מעשי עמלק • מחיית זכר עמלק • תענית אסתר • סעודת אסתר • זכר למחצית השקל • מסכת מגילה • פורים קטן • פורים שני • שושן פורים • פורים משולש • עיר מוקפת חומה מימות יהושע בן נון • בן עיר שהלך לכרך ובן כרך שהלך לעיר • עשרה בטלנים • קבר מרדכי ואסתר | |
| שמחת פורים | פורים שפיל • פורים רב • ליל שיכורים • פרודיות לפורים | |
שבעת סריסי המלך אחשוורוש40731360Q133443621