כרכס

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

כַרְכַּס הוא אישיות מהתנ"ך, אחד מסריסי המלך אחשוורוש המוזכר במגילת אסתר.

בסיפור המגילה

כרכס נזכר במגילת אסתר פעם אחת כאחד משבעת הסריסים שנשלחו להביא את ושתי במהלך המשתה שארגן אחשוורוש.[1]

”בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי כְּטוֹב לֵב הַמֶּלֶךְ בַּיָּיִן, אָמַר לִמְהוּמָן, בִּזְּתָא, חַרְבוֹנָא, בִּגְתָא וַאֲבַגְתָא, זֵתַר וְכַרְכַּס, שִׁבְעַת הַסָּרִיסִים הַמְשָׁרְתִים אֶת פְּנֵי הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ”.

ושתי סירבה לבוא, ובעקבות כך נגזר עליה עונש מוות.

שמו

יש חוקרים הסוברים שהמקור לשם כרכס הוא מהמילה האווסטית Kahrkasa שפירושה הוא עיט.

יש הסוברים שהסריסים והשרים הם אותם בני אדם, רק בהיפוך סדר השמות. לפי חוקרים אלו, כרכס הוא גם כרשנא, והשם כרשנא הוא במקור כרכס אך הוא שונה בהשפעת השם מרסנא.[2]

הערות שוליים


ערך זה הוא קצרמר בנושא תנ"ך. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

30752482כרכס