אבגתא

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

אֲבַגְתָא הוא אישיות מהתנ"ך, אחד מסריסי המלך אחשוורוש המוזכר במגילת אסתר.

בסיפור המגילה

אבגתא נזכר במגילת אסתר פעם אחת כאחד משבעת הסריסים שנשלחו להביא את ושתי במהלך המשתה שארגן אחשוורוש:

”בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי כְּטוֹב לֵב הַמֶּלֶךְ בַּיָּיִן, אָמַר לִמְהוּמָן, בִּזְּתָא, חַרְבוֹנָא, בִּגְתָא וַאֲבַגְתָא, זֵתַר וְכַרְכַּס, שִׁבְעַת הַסָּרִיסִים הַמְשָׁרְתִים אֶת פְּנֵי הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ”.[1]

ושתי סירבה לבוא, ובעקבות כך נגזר עליה עונש מוות. במדרשים נכתב: "בזתא בוז ביתיה, חרבונא אחריב ביתיה, בגתא ואבגתא בוז ובזבוז"[2] בתרגום השבעים מתורגם שמו כ-"אביגתא" או "אגבותא".[3] יש המעריכים שהשם אבגתא הוא למעשה מאותו מקור של השם בגתן.[4]

במחזהו של אייסכילוס, "הפרסים", נזכר שם דומה, ושם נכתב שהוא היה ידיד קרוב של המלך קסרקסס ושהוא נהרג בקרב סלמיס.[5] יש המזהים אותם כאותה דמות.[3]

הערות שוליים

  1. ^ מגילת אסתר, פרק א', פסוק י'.
  2. ^ אסתר רבה (וילנא) פרשה ג.
  3. ^ 3.0 3.1 אנציקלופדיה מקראית - אוצר הידיעות של המקרא ותקופתו, כרך א', עמ' 2.
  4. ^ אבגתא, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
  5. ^ אייסכילוס, הפרסים, 955.
ערך זה הוא קצרמר בנושא תנ"ך. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

30738585אבגתא