חרבונה
| עיסוק | מסריסי אחשורוש |
|---|---|
| בתנ"ך | מגילת אסתר |
חַרְבוֹנָא[1] או חַרְבוֹנָה[2] היה אחד מסריסי אחשורוש המוזכר פעמיים במגילת אסתר בתור אחד מהסריסים שנשלחו להביא את ושתי לפני המלך אחשורוש ומי שהציע לו לתלות את המן האגגי על העץ שהכין למרדכי.
במשתה אחשורוש
ערך מורחב – סעודת אחשורוש
בסיום המשתה שערך אחשורוש, הורה לשבעת סריסיו, ביניהם חרבונא, להביא את ושתי המלכה לסעודה בשביל להראות את יופיה למשתתפי המשתה; ושתי סירבה, ובשל כך נגזר עליה שלא תבוא יותר לפני המלך, והיא נהרגה.
במדרש אסתר רבה[3] מבואר, ששמות שבעת הסריסים מרמזים על חורבן בבית אחשורוש, והשם "חרבונא" מרמז על "אחריב ביתיה".
תליית המן
כאשר אחשורוש מגלה שמשמעות עצתו של המן היא להשמיד את עמה של אסתר המלכה הוא מתמלא חֵמָה ויוצא לגינה. המן מתקרב לאסתר לבקש על נפשו, ואחשורוש נכנס ונראה בעיניו שהמן רוצה ”לכבוש את המלכה עמי בבית”[4]. חרבונה מופיע ומספר למלך שהמן הכין עץ גבוה לתלות את מרדכי ”אשר דִבר טוב על המלך”, ואחשורוש מצווה לתלות את המן עצמו על אותו העץ שהכין למרדכי.
המלבי"ם מרחיב שכוונת חרבונה היתה להוסיף ולשכנע את אחשורוש בכך שהמן מבקש את רעתו כי חוץ מכך שרצה להשמיד את עמה של אסתר, גם רצה לתלות את מרדכי שכל מה שעשה הוא לדבר טוב על המלך ולהציל אותו ממוות. בנוסף עשה עץ גבוה מאד שנראה לעיני הכל כדי לתלות את מי שהמלך חפץ ביקרו - ואין לך מרד גדול מזה.
להלכה נפסק שלאחר קריאת המגילה, יש לומר "וגם חרבונא זכור לטוב"[5], ומשפט זה מופיע גם בפזמון "שושנת יעקב" הנאמר בחלק מהקהילות לאחר קריאת המגילה.
זהותו
במגילה נכתב שהמציע היה ”אחד מן הסריסים”; ישנה מחלוקת מי היה:
- במדרש אסתר רבה[6] על הכתוב ”והמלך קם בחמתו ממשתה היין אל גינת הביתן ... ויאמר המלך הגם לכבוש את המלכה עמי בבית” דורשים: ”ושמע המן הדבר הזה ונפלו פניו, מה עשה אליהו זכור לטוב נדמה לחרבונה ואמר אדוני המלך גם הנה העץ אשר עשה המן למרדכי ... דאמר רבי פנחס צריך לומר חרבונה זכור לטוב”.
- בגמרא[7] מובא בשם רבי אלעזר כי: ”אף חרבונה רשע באותה עצה היה, כיון שראה שלא נתקיימה עצתו מיד ברח”, כלומר שכאשר הבין שעצת המן לתלות את מרדכי לא מתקיימת – עזב את המן ודיבר נגדו[8]; מהרש"א הסביר[9], שהגמרא למדה זאת מכך שהמגילה נקטה בלשון "אחד מן הסריסים" ולא בלשון "אחד מסריסי המלך", וכן מכך שידע שגובה העץ הוא חמישים אמה.
אך המלבי"ם[10] מסביר, שידע על גובה העץ מכך שהלך לקרוא להמן אל המשתה.
לדרוש בטובת גוי צדיק
בספר חסידים למד ממקרה חרבונה ש”אם יש נכרי שעשה טובות ליהודים יכולים לבקש להקב"ה שיקל בדינו, וכן יכולים לבקש על מומר שעשה טובה ליהודים, וכן אמר רבי יוחנן על חרבונא זכור לטוב לפי שדבר על המן, אבל נכרי רע וכן מומר רע אין לבקש עליו...”[11].
ראו גם
קישורים חיצוניים
- התזמון המרתק של חרבונא, באתר דין
- מידע על חרבונה בקטלוג הספרייה הלאומית
- מדוע בתחילה חרבונא ובסוף חרבונה? באתר פורום לתורה.
הערות שוליים
- ^ מגילת אסתר, פרק א', פסוק י'.
- ^ מגילת אסתר, פרק ז', פסוק ט'.
- ^ דפוס וילנא, פרשה ג, יב.
- ^ המלבי"ם מסביר שהבין שרצה להָרגה.
- ^ כדברי רבי פנחס בתלמוד ירושלמי, ובאסתר רבה ונפסק בשולחן ערוך, אורח חיים, סימן תר"צ, סעיף ט"ז
- ^ אסתר רבה, פרשה י', פסקה ט'. ומעין זה נמצא באבן עזרא על מגילת אסתר פרק ז' פסוק ט'.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת מגילה, דף ט"ז עמוד א'
- ^ ביאור מתיבתא
- ^ חידושי אגדות, מגילה שם, ד"ה אף.
- ^ אסתר, פרק ז', פסוק ט'.
- ^ סימן תשצ
| פורים | ||
|---|---|---|
| מצוות החג | מקרא מגילה • מתנות לאביונים • משלוח מנות • סעודת פורים • שתיית יין בפורים | |
| מנהגים | משנכנס אדר מרבין בשמחה • אוזן המן • רעשן • התחפשות | |
| מגילת אסתר | אחשוורוש • ושתי • המן • עשרת בני המן • זרש • בגתן ותרש • מרדכי היהודי • אסתר • חרבונה • התך • הגי • כרשנא • שתר • אדמתא • תרשיש (מגילת אסתר) • מרס (אישיות מהתנ"ך) • מרסנא • ממוכן • זתר • כרכס • בזתא • אבגתא • תוספות למגילת אסתר • תרגומי מגילת אסתר לארמית | |
| תפילות ופיוטים | על הניסים • למנצח על אילת השחר • אשר הניא • ליהודים הייתה אורה ושמחה וששון ויקר • ככלות ייני • ויאהב אומן ("קרובץ לפורים") • מי כמוך ואין כמוך • קוראי מגילה • שירים ופיוטים לפורים | |
| שונות | פרשת זכור • מצוות זכירת מעשי עמלק • מחיית זכר עמלק • תענית אסתר • סעודת אסתר • זכר למחצית השקל • מסכת מגילה • פורים קטן • פורים שני • שושן פורים • פורים משולש • עיר מוקפת חומה מימות יהושע בן נון • בן עיר שהלך לכרך ובן כרך שהלך לעיר • עשרה בטלנים • קבר מרדכי ואסתר | |
| שמחת פורים | פורים שפיל • פורים רב • ליל שיכורים • פרודיות לפורים | |