עשרה בטלנים
עשרה בטלנים (בלשון הגמרא עשרה בטלנין ובקיצור י' בטלנים[1]) היא קבוצה הכוללת עשרה אנשים שמתבטלים ואינם עוסקים בשום מלאכה אלא יושבים בבית הכנסת כל היום או בזמני התפילות. קבוצה זו נכללת בתוך 120 האנשים הנצרכים לעיר כדי שתהיה בה סנהדרין[2] ובלעדיה אין העיר נחשבת כעיר לענין קריאת מגילה[3].
מקור ההנהגה
רש"י[4] מבאר שהנהגה זו נוסדה על פי דברי רבי יוחנן במסכת ברכות (ו:) ”בשעה שהקדוש ברוך הוא בא בבית הכנסת ולא מצא בה עשרה - מיד הוא כועס, שנאמר[5] "מדוע באתי ואין איש, קראתי ואין עונה"” וכדי שלא ייווצר מצב שאין בבית הכנסת עשרה אנשים, לכן תיקנו שתהיה קבוצה של עשרה אנשים שנמצאים בבית הכנסת כל היום והם נקראים עשרה בטלנים וכך יימנע הקדוש ברוך הוא מלכעוס.
מהות העשרה
נחלקו הראשונים במהות אותה קבוצה, ומהו תפקידם של אותם עשרה בטלנים:
- לדעת רש"י[6] והמאירי[7] העשרה בטלנים צריכים להיות אנשים קבועים שבטלים ממלאכה - ומכאן מקור שמם בטלנים – והם מקבלים שכר מהציבור עבור כך שהם נמצאים תמיד בבית הכנסת.
- לעומתם טוענים הרמב"ן[8] והרשב"א[9] שאין צורך להחזיק אנשים קבועים בתפקיד זה, אלא מספיק שיהיו בכל תפילה עשרה אנשים שנמצאים בבית הכנסת לפני תחילת התפילה וכך לא יהיה בית הכנסת ריק מעשרה אנשים. וממילא, בזמננו שאנשים מגיעים מוקדם לבית הכנסת, אין צורך ב'עשרה בטלנים', משום שלפני כל תפילה נמצאים בבית הכנסת עשרה אנשים.
- דעה שלישית היא דעת הרמב"ם[10] שהעשרה בטלנים הם עשרה אנשים שאין להם מלאכה, אלא הם עוסקים בצרכי ציבור ובתלמוד תורה ומקום הקביעות שלהם הוא בבית הכנסת שם הם מתכנסים לעסוק בצרכי ציבור.
- המאירי הביא מהשאילתות דרב אחאי כעין דברי הרמב"ם שהעשרה בטלנים הם בעלי התפקידים דלהלן: שלשה דיינים, אחד שליח הדיינים, שני גבאי צדקה, אחד מחלק צדקה, סופר סת"ם, חזן ומלמד תינוקות והם קבועים בבית הכנסת ומוכנים לתפילה.
קריאת מגילה
פרזים
המשנה במסכת מגילה[11] אומרת שבעיר קוראים את מגילת אסתר ביום הפורים י"ד באדר ואילו בכפרים ומקומות שאינם מוגדרים כעיר קוראים את מגילת אסתר ביום שני או חמישי הקודמים לי"ד באדר. כדי שעיר תהיה מוגדרת כזו, צריך שיהיו בה עשרה בטלנים ובעיר שאין בה עשרה בטלנים דין העיר ככפר ויקראו את המגילה בשני או חמישי הקודמים לי"ד באדר[12].
ימים אלו, שכונו "יום הכניסה", היו ימי שוק[13] שבהם בני הכפרים נכנסים לעיר למכירת תוצרתם[14]. לפיכך נקבעו על ידי עזרא הסופר לימי קביעת מושב בית דין לפתרון סכסוכים, וכן לקריאת התורה בציבור. בכפרים לא היה מצוי מנין קבוע לתפילה ולא בקיאים בקריאה[15]. חכמים הקילו לבני הכפר לשמוע בצמוד עם קריאת התורה את המגילה, כדי שלא יצטרכו לעלות לעיר ביום הפורים ויתבטלו משמחת פורים[16], וסמכו על רמז במגילה שניתן לקיים את תקנת אנשי כנסת הגדולה של קריאת המגילה עד שלשה ימים לפני פורים[17]. משום כך המגדיר שם "עיר" הוא מקום בו מצוי מנין קבוע לתפילה.
מוקפות חומה
בערים המוקפות חומה מימות יהושע בן נון קוראים את המגילה ביום שושן פורים ט"ו באדר ונחלקו הראשונים האם גם במוקפת חומה צריך שיהיו עשרה בטלנים:
- התוספות[18], הרא"ש[19] ועוד כתבו שאין צורך שיהיה במוקפת חומה עשרה בטלנים ורק בעיר פרוזה צריך וכן דייקו[20] מלשון הרמב"ם[21].
- דעת הרמב"ן[22] בתחילת דבריו ועוד שבמוקפת חומה ניתן להקל עליהם לקרוא את המגילה בימים שני וחמישי המוקדמים ליום ט"ו באדר אך אם רוצים ויכולים הם רשאים לקרוא את המגילה ביום ט"ו באדר.
- דעת הרמב"ן[23] במסקנת דבריו יש להם רשות להקדים לשני וחמישי אך אם לא הקדימו הם יקראו כשאר הערים הפרוזות ביום י"ד באדר.
מוקפות חומה להלכה
להלכה נפסק בשולחן ערוך[24] ”כרכים המוקפים חומה מימות יהושע בן נון... קורין בט"ו... ואפילו אין בהם עשרה בטלנים”
ובמשנה ברורה[25] כתב בשם היד אפרים שצידד לחשוש לדעת הראשונים שסוברים כדעת הרמב"ן ויקראו גם בי"ד וגם בט"ו.
החזון איש[26] כותב שדעת המשנה ברורה והיד אפרים שהרשב"א והריטב"א והמאירי סוברים כמו הרמב"ן, וכן כתב בשער הציון בשם הגר"א, אך החזון איש טוען שכל הראשונים הללו חולקים על הרמב"ן וסוברים כדעת השולחן ערוך ולכן אין לחשוש לדעת הרמב"ן שהיא דעה יחידה.
כרכים
כרך בלשון חז"ל היא עיר גדולה ומרכזית וקיימים בה שווקים רבים, ואנשים מגיעים מהערים הסמוכות למכור ולקנות שם ואפילו שבכרך נמצאים אנשים רבים שמתארחים ואינם עוסקים במלאכה בזמן שהם בכרך ונמצאים כל היום בבית הכנסת, בכל זאת אומר רבי יהושע בן לוי שאינם פותרים את הצורך בעשרה בטלנים, מפני החשש שמא לא יהיו בבית הכנסת עשרה אנשים וצריך שיהיו שם אנשים קבועים[27].
כרך שהיו בו עשרה בטלנים ולאחר זמן פסקה אותה קבוצה ושבו והתיישבו בו עשרה בטלנים חזר דינה להיות כעיר[28] ואין צריך לחשוש שכיון שפסקו הבטלנים הם יפסקו שוב[29].
כפרים
כפרים בדרך כלל קוראים את המגילה בימים שני וחמישי הקודמים לי"ד באדר.
במידה ויש בכפר עשרה בטלנים והא סמוך ונראה לעיר, פוסק השפתי חכמים[30] שיקראו בו את המגילה בי"ד באדר.
בני הכנסת
במשנה[31] מוזכרים 'בני הכנסת' לגבי כמה דינים, והנצי"ב[32] מבאר שהם העשרה בטלנים, ”אנשים שאינן עוסקים במלאכה אלא ביראת ה' כל היום ... אף על גב שאינם [תלמידי] חכמים”.
דיני בני הכנסת
כאמור ישנם מספר דינים הנוגעים לבני הכנסת:
- כאשר בכור בהמה נופל בו מום שידוע שהו קבוע (נסמית עינו, נקטעה ידו, נשברה רגלו) לדעת תנא קמא אין צריך לבדוק אותו אצל מומחה כדי להתיר את הבכור אלא שלושה בני הכנסת יכולים להתירו[33], בהון עשיר[34] ביאר שאפילו שאינם חכמים כל כך יש להם קצת ידיעה במומים כיון שהם רגילים לבא לבית הכנסת.
- כאשר זב וטהור עשו פעולה ביחד (טעינה או פריקה של משא מחמור, סגירת או פתיחת דלת, ישיבה בספינה או רכיבה על גב בהמה) יתכן שהטמא הסיט את הטהור ובכל זאת מותר לבני הכנסת שאוכלים חולין בטהרה לאכול במצב כזה[35]
בהיסטוריה
בהיסטוריה קיימות עדויות לקיום הנהגה זו במקומות ובזמנים שונים:
- הנוסע רבי בנימין מטודלה במסעו לבגדד מעיד כי ראה ”הם הנקראים בטלנין, שאין מתעסקים בדבר אחר אלא בצרכי צבור. ובכל ימי השבוע הם דנין לכל אנשי הארץ היהודים, חוץ מיום שני, שבאים כולם לפני הרב שמואל, ראש ישיבת גאון יעקב, ועומד עם העשרה בטלנין, ראש הישיבה, לדון לכל הבאים אליהם”[36].
- רבי עזרא טוויל מרבני אר"ץ נקרא בטלן משום שנמנה בין העשרה בטלנים.
לקריאה נוספת
- מרדכי עקיבא פרידמן, מאמר עשרה בטלנין שבבית הכנסת במשנת הרמב"ם והראב"ם
קישורים חיצוניים
- עשרה בטלנים באתר דעת
- אשכול בנושא עשרה בטלנים בפורום נדברו
- בקשת הבנה בדין עיר שאין בה י' בטלנין שדינה ככפר בפורום אוצר החכמה
- פירוש עשרה בטלנים במילון ספיר
הערות שוליים
- ^ יש הגורסים בוטלנים או בוטלנין, מרדכי עקיבא פרידמן במאמר עשרה בטלנין שבבית הכנסת במשנת הרמב"ם והראב"ם עמוד 1 והערה 2
- ^ סנהדרין יז:
- ^ מגילה ה.
- ^ מגילה ג: וה. ד"ה עשרה
- ^ ישעיה נ ב
- ^ מגילה ה. ד"ה עשרה
- ^ שם ד"ה המשנה השנית
- ^ מגילה ב. ד"ה ומיהו וג: ד"ה אבל כרכין והר"ן בשמו מגילה ב. ד"ה אבל הרמב"ן
- ^ מגילה ה. ד"ה אי
- ^ פירוש המשניות להרמב"ם מגילה פ"א מ"ג, שו"ת פאר הדור סי' י'
- ^ פ"א מ"א
- ^ מגילה ה. ”אי זו היא עיר גדולה כל שיש בה עשרה בטלנין, פחות מכאן הרי זה כפר”
- ^ תלמוד בבלי, מסכת תענית, דף ט"ו עמוד ב', ספר האשכול (אלבק) הלכות תענית דף נב עמוד ב
- ^ תלמוד בבלי, מסכת מגילה, דף ד' עמוד ב'
- ^ רש"י, מסכת מגילה, דף ב' עמוד א', ד"ה אלא ורשב"א שם
- ^ רשב"א מגילה דף ב עמוד א, ר"ן מגילה דף א עמוד א מדפי הרי"ף
- ^ תלמוד בבלי, מסכת מגילה, דף ב' עמוד א'
- ^ מגילה ג: ד"ה כרך שאין בו
- ^ מגילה פ"א סי' ב'
- ^ הרמב"ן המגיד משנה והבית יוסף
- ^ פ"א מהל' מגילה ה"ח
- ^ מגילה ב. ד"ה וראיתי בתוספות הצרפתים
- ^ שם
- ^ או"ח סי' תרפ"ח סעי' א
- ^ שם ס"ק ב
- ^ או"ח סי' קנ"ד ס"ק ב'
- ^ מגילה ג: ורש"י שם ד"ה כרך וד"ה דמיקלעי
- ^ רבי יהושע בן לוי מגילה ג:
- ^ תוספות שם ד"ה אלא
- ^ מגילה ב: ד"ה כרך
- ^ בכורות לו:, נדה ז.
- ^ העמק שאלה ויקהל סז טז, מרומי שדה נדה ז.
- ^ בכרותו לו: ולדעת רבי יוסי שם כל מום צריך בדיקת מומחה
- ^ בכורות פ"ה מ"ה
- ^ שהרי אף אן היה היסט זהו אינו היסט גמור. משנה זבים פ"ג מ"ב
- ^ הוצאת אשר עמוד 60, הוצאת אדלר עמוד 39 לונדון ה'תרס"ז
| פורים | ||
|---|---|---|
| מצוות החג | מקרא מגילה • מתנות לאביונים • משלוח מנות • סעודת פורים • שתיית יין בפורים | |
| מנהגים | משנכנס אדר מרבין בשמחה • אוזן המן • רעשן • התחפשות | |
| מגילת אסתר | אחשוורוש • ושתי • המן • עשרת בני המן • זרש • בגתן ותרש • מרדכי היהודי • אסתר • חרבונה • התך • הגי • כרשנא • שתר • אדמתא • תרשיש (מגילת אסתר) • מרס (אישיות מהתנ"ך) • מרסנא • ממוכן • זתר • כרכס • בזתא • אבגתא • תוספות למגילת אסתר • תרגומי מגילת אסתר לארמית | |
| תפילות ופיוטים | על הניסים • למנצח על אילת השחר • אשר הניא • ליהודים הייתה אורה ושמחה וששון ויקר • ככלות ייני • ויאהב אומן ("קרובץ לפורים") • מי כמוך ואין כמוך • קוראי מגילה • שירים ופיוטים לפורים | |
| שונות | פרשת זכור • מצוות זכירת מעשי עמלק • מחיית זכר עמלק • תענית אסתר • סעודת אסתר • זכר למחצית השקל • מסכת מגילה • פורים קטן • פורים שני • שושן פורים • פורים משולש • עיר מוקפת חומה מימות יהושע בן נון • בן עיר שהלך לכרך ובן כרך שהלך לעיר • עשרה בטלנים • קבר מרדכי ואסתר | |
| שמחת פורים | פורים שפיל • פורים רב • ליל שיכורים • פרודיות לפורים | |