גמלא (יישוב עתיק)

ההר שמזכיר בצורתו גמל הוא שנתן לגמלא את שמה

גמלא הייתה עיר יהודית ברמת הגולן שחרבה במרד הגדול בסוף ימי הבית השני. חפירות נרחבות התקיימו בגמלא מ-1976 ועד 1991 בניהולו של הארכאולוג שמריה גוטמן. היום מהווה אתר החפירות של העיר גמלא חלק משמורת הטבע גמלא ונחשב לאתר תיירות חשוב. סך השטח הבנוי של העיר היה כ-180 דונם, שטח שנחשב גדול בעת העתיקה.

שמה של העיר נגזר מהשם "גמל" על שם ההר דמוי דבשת גמל עליו היא שכנה.

היסטוריה

ערך מורחב – המצור על גמלא

העיר גמלא מוזכרת בתלמוד כאחת מהערים המוקפות חומה מתקופת יהושע בן נון. ככל הנראה, עוד קודם לכך, בתקופת הברונזה הקדומה היה במקום יישוב שחרב. לאחר שיבת ציון התיישבו במקום צאצאי הגולים. המלך החשמונאי אלכסנדר ינאי כבש את העיר מידי מתיוונים או מושלים הלניסטיים במאה הראשונה לפנה"ס ויישב בה יהודים, מתוך כוונה לאכלס את אזורי הסְפר של ממלכתו.

יוסף בן מתתיהו, מפקד הגליל בזמן מרד הגדול נגד הרומאים, הורה בשנת 66 לבצר את גמלא כמעוזו הראשי בגולן (קדמוניות היהודים 13:394). יוסף בן מתתיהו מתאר את הטופוגרפיה של העיר, התלויה על צלע הר תלולה ואליה מוביל רק שביל אחד (גם כיום). העיר בנויה על גבעה המוקפת מדרונות תלולים משלושה עברים, ומצד צפון מזרח היא מבוצרת בחומה שבנה יוסף. הוא מפרט לגבי המצור שהטיל אספסיאנוס שהוביל לכיבוש העיר בשנת 67 (בשלב זה יוסף בן מתתיהו היה כבר שבוי בידי הרומאים). הרומאים הרעישו את חומת העיר באיל ברזל והחלו לדחוק את מגני העיר היהודים מעלה, אולם בשלב מסוים כוח החלוץ ניתק מן הכוח המרכזי. היהודים כיתרו את הרומאים, ודחקו אותם אל הגגות (שבשל תלילות העיר היו צמודים לקרקע). הגגות קרסו תחתיהם, וחיילים רומיים רבים מצאו את מותם. בניסיון השני לכיבוש העיר הצליחו הרומאים למוטט את מגדל השמירה בעיר ולהשתלט על העיר הנצורה. ארבעת אלפים מתושבי העיר נטבחו, בעוד חמשת אלפים בחרו לקפוץ אל מותם מראש הצוק של העיר (מלחמות היהודים ד' 1-83). בסך הכול נהרגו בעיר 9,000 נפש, מתושבי גמלא ותושבי הכפרים הסמוכים שמצאו בה מחסה מפני הכוחות הרומאים הקרבים.

זיהוי וחפירות

מפת שטחי חפירות גמלא

מיקומה של גמלא נשכח עם השנים. עם תחילת חקירת ארץ ישראל הוצעו לזיהויו מספר אתרים שונים, בהם קלעת אל-חצן (שם מקובל כיום לזהות את סוסיתא). אתר אחר היה תל א-דרע, הנמצא בנחל רוקד, ונבדק על ידי גוסטב דלמן בשנת 1911. האתר נמצא מול הכפר ג'מליה בשטח סוריה. בשנת 1968, לאחר כיבוש הגולן במלחמת ששת הימים, בעת שנערך סקר אתרים ונופים בגולן, הצביע יצחקי גל, על פי נתונים בשטח, על גבעת א-סלם כעל מיקומה של גמלא העתיקה. בפרט משכה את תשומת לבו העובדה שניתן לראות מאתר גמלא את הכנרת ואת היישוב מגדל המזוהה עם טריכיי, מיקום המתיישב עם תיאורו של יוסף בן מתתיהו (בעוד שהדבר בלתי אפשרי מתל א-דרע). בשנת 1976 נערכו במקום חפירות בראשות הארכאולוג שמריהו גוטמן שחשפו את שרידי החומה, מקום פריצתה על ידי הרומאים, מבנים מהעיר ותחמושת מהמצור - אבני קלע וראשי חץ. כמו כן התגלה בחפירה מטבע ברונזה ייחודי אשר הוטבע בגמלא שעליו נכתב "לגאולת ירושלים הקדושה" (במקור לגאלת ירשלם הק).

בקריאה מחודשת של המטבע מוצע שבפני המטבע כתוב "בגמלא" או ב' גמלא (גמלא שנה ב') ובגב המטבע עדיין לא ברור האם הקריאה "ירשלם הק" נכונה. עד היום התגלו סה"כ 7 מטבעות כאלו בחפירה וסה"כ 11, הן נמצאו רק בגמלא ולכן כנראה נטבעו בה. בגמלא נתגלה בית מלאכה ליציקת חפצי ברונזה ולכן סביר המטבעות עצמן גם נוצקו וגם נטבעו בעיר. ככל הנראה הן נוצרו למטרות תעמולה יותר מאשר לצרכים כלכליים. דגם הגביע הוא חיקוי לשקלי הכסף שנטבעו באותו זמן בירושלים. הכיתוב נעשה ברישול ולכן קשה לפיענוח.^{[דרוש מקור]}

בחפירות התגלו גם שרידי היישוב הקדום יותר, מתקופת הברונזה, שעל שרידיו הוקם בימי בית שני בית בד ולידו מקווה טהרה נוסף שנראה שימש את עובדי בית הבד. ממצא בולט נוסף בעיר הוא בית הבד המערבי, שתקרתו נתמכה על ידי שתי קשתות גדולות, ששוחזרו.

בית כנסת

במהלך החפירות נתגלה בית הכנסת של גמלא, שמקורו כנראה בתקופה ההרודיאנית. זהו ממצא ייחודי שכן היה זה בית הכנסת הראשון מהתקופה ההרודיאנית שנתגלה - תקופה שבה עדיין היה קיים בית המקדש בירושלים. בית הכנסת המפואר עמד בסמוך לכניסה לעיר. המבנה מחולק לאולם ראשי ולסטווים על ידי ארבעה טורי עמודים בעלי כותרות מקושטות ועיטורים. טור עמודים נוסף חצה את האולם הראשי לשניים. מעניין לראות שהעמודים שניצבו בפינות האולם הם בעלי חתך בצורת לב, בדומה לבתי כנסת אחרים במרחב הגליל, כמו בית הכנסת בברעם או בכפר נחום. רצפתו של האולם המרכזי לא הייתה מרוצפת, וככל הנראה כוסתה בשטיחים או במחצלות. ליד הפינה הצפון-מערבית של האולם המרכזי מצאו החוקרים גומחה, וההערכה היא כי שימשה כארון הקודש ובה נשמרו ספרי התורה. ליד בית הכנסת נחשף מקווה טהרה. בחלק המערבי של גמלא מצאו החופרים מבנים מפוארים שהיו שייכים כנראה לשכונת עשירי העיר.

גלריה

המגדל העגול כלי מצור רומאי משוחזר, ממוקם מתחת לחורבות העיר גמלא הפירצה בחומה דרכה חדרו הרומאים, לעיר גמלא הנצורה בשנת 67. מקווה ברובע החשמונאי בית הכנסת העתיק של גמלא

לקריאה נוספת

• שמריהו גוטמן, גמלא, עיר במרד, הוצאת משרד הביטחון.
• שמריהו גוטמן, גמלא: החפירות בשמונה העונות הראשונות, הוצאת הקיבוץ המאוחד, תשמ"ה.
• שמריהו גוטמן, גמלא, אריאל 50-51, ירושלים 1987, עמ' 132-119.
• צבי מעוז, ארכיטקטורה של גמלא ובנייניה, ספר זאב וילנאי ב', ירושלים 1987, עמ' 154-147.
• דני שיאון, "גמלא: ישן וחדש", קדמוניות 121 (תשס"א), עמ' 2-3
• עפר בהט, ליאורה בהט, גמלא טבע ונוף, הוצאת משרד הביטחון, 1991

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא גמלא בוויקישיתוף

פורטל ארכאולוגיה של המזרח הקרוב

לפורטל ארכאולוגיה של המזרח הקרוב

• גמלא באתר רשות העתיקות
• רשימת מאמרים על גמלא באתר רמב"י
• יגאל מורג, גמלא - המצדה של הגליל, באתר הבית של יגאל מורג
• יצחקי גל, כך נתגלתה גמלא, אתר זיכרונות ומחשבות
• דני שיאון, ‏זיהוי גמלא – על-פי המקורות ולאור החפירות, קתדרה 78, דצמבר 1995, עמ' 24-3
  • רן אהרנסון, ‏על כוונות טובות – והחמצות, קתדרה 83, אפריל 1997, עמ' 181-177
  • ריכב רובין, ‏תקופתן של מפות מוקדמות של ארץ-ישראל כמקורות גאוגרפיים-היסטוריים, קתדרה 83, אפריל 1997, עמ' 183-182
  • דני שיאון, ‏תגובה, קתדרה 83, אפריל 1997, עמ' 184[1]
• אדר' אמיר פרוינדליך וד"ר דני שיאון, 'מבנה הבסיליקה': פרוגרמה ראשונית לשימור השרידים, אתר רשות העתיקות – מינהל שימור, מרץ 2005.
• פאינה מילשטיין, גמלא: שחזור גרפי של מבנה בית הכנסת, אתר רשות העתיקות - מינהל שימור, דצמבר 2010.
• יואי אומן, רומאים על הגג - כתבה על הקרב בגמלא באתר סגולה, ספטמבר 2017.