עגלון (עיר מקראית)
העיר עֶגְלוֹן מופיעה במקרא לראשונה, בסיפור על מלכה דְּבִיר אשר נמנה עם חמשת מלכי האמורי שהביס יהושע בן נון כאשר נחלץ לעזרתם של תושבי העיר גבעון, כאמור: ”וַיִּשְׁלַח אֲדֹנִי צֶדֶק מֶלֶךְ יְרוּשָׁלִַם אֶל הוֹהָם מֶלֶךְ חֶבְרוֹן וְאֶל פִּרְאָם מֶלֶךְ יַרְמוּת וְאֶל יָפִיעַ מֶלֶךְ לָכִישׁ וְאֶל דְּבִיר מֶלֶךְ עֶגְלוֹן לֵאמֹר. עֲלוּ אֵלַי וְעִזְרֻנִי וְנַכֶּה אֶת גִּבְעוֹן...” (ספר יהושע, פרק י', פסוקים ג'-ד').
יהושע הביס את צבאם של חמשת המלכים ורדף אותם עד חורמה. עגלון הוחרבה בידי צבאו של יהושע שהצליח להגיע עד לחומות העיר ולפרוץ אותם אחרי הטלת מצור כבד על העיר: ”וַיַעֲבׁר יְהוֹשֻעַ וְכָל יִשְרָאֵל עִמּוֹ מִלָכִישׁ עֶגְלֹנָה, וַיַּחֲנוּ עָלֶיהָ וַיִּלָּחֲמוּ עָלֶיהָ. וַיִּלְכְּדוּהָ בַּיּוֹם הַהוּא וַיַּכּוּהָ לְפִי חֶרֶב, וְאֵת כָּל הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר בָּהּ...” (ספר יהושע, פרק י', פסוקים ל"ד-ל"ה).
האזכור האחרון של עגלון מופיע בתקופת ההתנחלות, בו מסופר שהעיר נכללה בנחלתו של שבט יהודה: ”זׁאת נַחֲלַת מַטֵּה בְּנֵי יְהוּדָה...לָכִישׁ וּבַצְקַת וְעֶגְלוֹן.” (ספר יהושע, פרק ט"ו, פסוק ל"ט).
בתרגום השבעים כתוב בפסוקים המצוטטים לעיל "עדולם" במקום עגלון. זוהי סיבה אפשרית לכך שאוסביוס ומתרגמו היירונימוס ה"קדוש" איחדו באונומאסטיקון את עגלון ואת עדלם לעיר אחת: ”עגלון ה(נקראת) גם עדלם, אשר את מלכה דביר הכה יהושע. במטה יהודה. והיום הוא כפר גדול מאוד למזרח בית גוברין בי' מילים ממנה .”[1]
זיהוי העיר בארכאולוגיה
דעות החוקרים נחלקו בשאלת זיהויה של העיר עגלון.[2][3] ויליאם אולברייט הציע לזהות את תל חסי עם העיר, לאור סמיכותו ל"ח'רבת עג'לאן" הביזנטית, אולם לא נמצא כל ממצא בשטח המאשר או סותר זיהוי זה, ייתכן שהשם נדד לחורבה הביזנטית בעקבות העיר המקראית הקדומה.[4] מרטין נות זיהה את העיר בתל עיטון,[5] ויש המזהים אותה דווקא בתל בית מירסים.[6]
בהסתמך על הזיהוי של עגלון בתל חסי, מציע יהודה אליצור תוכנית אסטרטגית לכיבוש שערי ההר וניתוק יושבי פנים הארץ באמצעות כיבוש מקדה, לבנה, לכיש ועגלון אשר כיבושן מפורט בתיאור מיוחד ביחס לשאר הערים בכיבושי יהושע.[7]
קישורים חיצוניים
עגלון (עיר מקראית) (ישראל), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
- ^ ויקטור גרן, תיאור גיאוגרפי, היסטורי וארכיאולוגי של ארץ - ישראל - כרך שני: יהודה (ב), יד יצחק בן-צבי, 1982, עמ' 208
- ^ אנציקלופדיה מקראית: אוצר הידיעות של המקרא ותקופתו - ו: עבד - צרתן, ירושלים: מוסד ביאליק, 1971, עמ' 79
- ^ שמואל אחיטוב, מקרא לישראל: יהושע, רעננה: האוניברסיטה העברית בירושלים עם עובד י"ל מאגנס, 1995, עמ' 159
- ^ עולם התנ"ך - יהושע, רעננה: דברי הימים הוצאה לאור בע"מ, 1993-1996, עמ' 96
- ^ Martin Noth, Das buch Josua 2nd ed., Tübingen, 1953
- ^ ראו דיון וביבליוגרפיה בAnson F. Rainey, "The biblical Shephelah of Judah", Bulletin of the American schools of oriental research 251, 1983, pp. 9-10
- ^ יהודה אליצור, ישראל והמקרא: מחקרים גיאוגרפיים, היסטוריים והגותיים, הוצאת אוניברסיטת בר אילן, 2000, עמ' 56
35679251עגלון (עיר מקראית)