פגישת יהושע עם המלאך

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

פגישת יהושע עם המלאך היא פגישה שהתקיימה סמוך לעיר יריחו, טרם כיבושה[1], בין יהושע בן נון לשר צבא ה' שבא לחזקו לקראת המלחמה בעמי כנען. על פי חז"ל היה זה בליל י"ז בניסן ב'תפ"ט[2].

תוכן הפגישה

ספר יהושע מתאר את המפגש בקצרה: ”(יג) וַיְהִי בִּהְיוֹת יְהוֹשֻׁעַ בִּירִיחוֹ וַיִּשָּׂא עֵינָיו וַיַּרְא וְהִנֵּה אִישׁ עֹמֵד לְנֶגְדּוֹ וְחַרְבּוֹ שְׁלוּפָה בְּיָדוֹ וַיֵּלֶךְ יְהוֹשֻׁעַ אֵלָיו וַיֹּאמֶר לוֹ הֲלָנוּ אַתָּה אִם לְצָרֵינוּ:(יד) וַיֹּאמֶר לֹא כִּי אֲנִי שַׂר צְבָא ה' עַתָּה בָאתִי וַיִּפֹּל יְהוֹשֻׁעַ אֶל פָּנָיו אַרְצָה וַיִּשְׁתָּחוּ וַיֹּאמֶר לוֹ מָה אֲדֹנִי מְדַבֵּר אֶל עַבְדּוֹ:(טו) וַיֹּאמֶר שַׂר צְבָא ה' אֶל יְהוֹשֻׁעַ שַׁל נַעַלְךָ מֵעַל רַגְלֶךָ כִּי הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַתָּה עֹמֵד עָלָיו קֹדֶשׁ הוּא וַיַּעַשׂ יְהוֹשֻׁעַ כֵּן:”.

תוכנה המפורט של הפגישה מתואר בחז"ל בכמה אופנים:  

שיטת רבי אבא בר פפא

בגמרא[3] פירש רבי אבא בר פפא ששליחות המלאך הייתה להזהירו על שביטלו ישראל תורה. כשראה יהושע את המלאך, פקד עליו לומר האם הוא מהכנענים או מבני ישראל, אך המלאך ענה: "לא, כי אני שר צבא ה'" ודיווח לו על רצון ה' להחריב את העולם[2]. כשנשאל המלאך אם החורבן יבוא בשל ביטול קרבן התמיד של בין הערביים אתמול או על ביטול התורה היום ענה המלאך "עתה באתי", כלומר, על ביטול התורה שהתרחש היום. בנוסף, ציווה על יהושע להוריד את נעליו לאות אבל על ביטול התורה[2].

שיטת רבי חנינא בר יצחק

לפי שיטה זו, המובאת בבראשית רבה, פרשה צ"ז, פסקה ג', המלאך בא כדי לסייע בכיבוש הארץ[4]. פירוש דבריו "עתה באתי" לשיטה זו הוא, הצעה של המלאך ללוות את עם ישראל ולהגן עליהם, זאת לאחר סירובו של משה רבינו לליווי המלאך שנכפה לאחר חטא העגל כתחליף לליווי ה'[5]. יהושע נפל על פניו כאות לקבלת מרותו של המלאך[4]. בנוסף, ציווה על יהושע להוריד את נעליו מפאת קדושת המקום, שהרי, כפי שאמר המלאך קודם לכן, ה' נמצא במקום שבו נמצא המלאך.

הסבר דעת מקרא

בדעת מקרא[6] מובא הסבר שלפיו המלאך בא להדריך את יהושע כיצד לפעול לכיבוש יריחו, ודבריו מופיעים בפרק הבא בכתוב:

וַיֹּאמֶר ה' אֶל יְהוֹשֻׁעַ רְאֵה נָתַתִּי בְיָדְךָ אֶת יְרִיחוֹ וְאֶת מַלְכָּהּ גִּבּוֹרֵי הֶחָיִל: (ג) וְסַבֹּתֶם אֶת הָעִיר כֹּל אַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה הַקֵּיף אֶת הָעִיר פַּעַם אֶחָת כֹּה תַעֲשֶׂה שֵׁשֶׁת יָמִים: (ד) וְשִׁבְעָה כֹהֲנִים יִשְׂאוּ שִׁבְעָה שׁוֹפְרוֹת הַיּוֹבְלִים לִפְנֵי הָאָרוֹן וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי תָּסֹבּוּ אֶת הָעִיר שֶׁבַע פְּעָמִים וְהַכֹּהֲנִים יִתְקְעוּ בַּשּׁוֹפָרוֹת: (ה) וְהָיָה בִּמְשֹׁךְ בְּקֶרֶן הַיּוֹבֵל כְּשָׁמְעֲכֶם אֶת קוֹל הַשּׁוֹפָר יָרִיעוּ כָל הָעָם תְּרוּעָה גְדוֹלָה וְנָפְלָה חוֹמַת הָעִיר תַּחְתֶּיהָ וְעָלוּ הָעָם אִישׁ נֶגְדּוֹ:

יהושע פרק ו פסוקים ב-ה

זהות המלאך

במדרשי חז"ל, כאשר מובא הביטוי שר צבא ה' (שהוא הכינוי שכינה את עצמו המלאך) הוא מוזכר בסמוך למלאך מטטרון, ולעיתים גם למלאך מיכאל, שמזוהה עם מטטרון[7].

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ ספר יהושע, פרק ה', פסוק י"ג
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 אליהו רבה יח ד"ה פעם אחת הייתי
  3. ^ תלמוד בבלי, מסכת עירובין, דף ס"ג עמוד ב'
  4. ^ 4.0 4.1 מדרש תנחומא משפטים י
  5. ^ ראו ספר שמות, פרק ל"ג, פסוק ט"ו
  6. ^ ליהושע ה, י"ד ד"ה עתה באתי
  7. ^ למשל, פרקי היכלות לט ב


Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0