ערך מומלץ

נמר השלג

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף נמר שלג)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קריאת טבלת מיוןנמר השלג
נמר השלג
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
מחלקה: יונקים
סדרה: טורפים
משפחה: חתוליים
סוג: פנתר
מין: נמר השלג
שם מדעי
Panthera uncia
‏Johann Christian Daniel von Schreber, 1775[1]
תחום תפוצה
מפת תפוצה
שמות נוספים
  • Uncia uncia ‏(Schreber, 1775)[1]
  • Felis uncia
  • Felis irbis

נמר השלג (שם מדעי: Panthera uncia) הוא מין במשפחת החתוליים, אחד מבעלי החיים המסתוריים, החמקניים והנדירים ביותר בעולם – צייד בלתי נראה, המכונה בפי התושבים המקומיים המתגוררים בשטח תפוצתו "רוח הרפאים של ההרים".[2] נמר השלג נפוץ רק באזורים הרריים מסוימים באסיה, בעיקר במרכזה, בשטחים הנמצאים בגובה רב, לרוב בגבהים שבין 2,700–6,100 מטרים.[3]

מבנהו מותאם באופן מיטבי לבית גידול מושלג ומוכה רוחות. פרוותו עבה וארוכה (כ-12 ס"מ בבטנו), ומעוטרת בנקודות ובחברבורות המאפשרות לו הסוואה טובה בנוף ההררי המושלג.[4] גודלן הקטן של אוזניו מסייע לו בשמירת חום גופו,[4] וחלל אפו הרחב תורם לחימום האוויר הקר בטרם הוא מגיע לריאותיו.[5] הוא ניחן ביכולת טיפוס מרשימה וביכולת קפיצה המגיעה למרחק של כ-15 מטרים,[6] שמקורן בשרירי חזהו[5] וברגליו השריריות הנתמכות בכפות חזקות וגדולות המשמשות כ"נעלי שלג".[3][6] זנבו משמש לאיזון (ואף כמעין צעיף כאשר הוא סובל מקור).[7][8][4]

בדומה לרוב חתולי הפרא, גם נמר השלג נתון בסכנת הכחדה שלה אחראי האדם, הצד אותו בשל פרוותו הנחשקת, בשל איבריו המשמשים למרקחות רפואיות ובשל הנזק הכלכלי הרב שהוא גורם כתוצאה מציד חיות משק. האדם גם מצמצם את שטחי מחייתו, באמצעות התיישבות וכרייה.

בשל הקושי בהשגת מידע מדויק על גודל אוכלוסיית נמרי השלג, מתבססים החוקרים על אומדן בלבד, שעל פיו מספר הנמרים מוערך בכ-4,000–7,000 פרטים.[1] על פי הערכות של איגוד השימור העולמי (IUCN), הידלדלה אוכלוסיית נמרי השלג החל משנת 1992 ועד 2008 בכ-20 אחוזים.[1] הם מתקשים למצוא בני זוג ולהתרבות, כתוצאה מפיצול האוכלוסייה שנגרם מתפוצת האדם, ממלחמות ומתנאי שטח קשים.[1]

בשל אופיו המסתגר, נדירותו ותנאי השטח ומזג האוויר הקשים בבית גידולו, לא ניתן להתחקות אחריו ולחקור את אורח חייו בטבע בקלות. עם זאת, מספר ארגוני שימור הפועלים להצלתו בטבע, מקיימים שיתוף פעולה בינלאומי עם ממשלות וקהילות לשימורו וכדי להעמיק ולהעשיר את הידע עליו. אוכלוסיית נמרי השלג הנמצאת בשבי מהווה מקור מידע עיקרי עבור החוקרים.

תפוצה ובית גידול

נמר השלג חי על "גג העולם": הוא נפוץ רק באזורים הרריים מסוימים באסיה, בעיקר במרכזה:[3] באפגניסטן, בבהוטן, בסין (כ-60% מבית גידולו נמצא בה),[9] בהודו, בקירגיזסטן, בקזחסטן, במונגוליה, בנפאל, בפקיסטן, ברוסיה, בטג'יקיסטן ובאוזבקיסטן.[10] תפוצתו משתרעת למעשה מהקצה המזרחי של הרמה הטיבטית (אנ') ודרומה לאורך הרי ההימלאיה דרך רכסי ההרים קארקוראם והינדו-כוש הנמצאים בפקיסטן ובאפגניסטן. משם תפוצתו ממשיכה צפון-מזרחה אל עבר רכסי הרי פמיר, טיין שאן, הרי אלטאי, הרי חנגאי (Хангайн (אנ')) והרי סייאן.[3] תפוצתו המקורית השתרעה על פני שטח של כ-2.5 מיליון קמ"ר (שטח הגדול מזה של גרינלנד וקטן מזה של קזחסטן), אך כיום שטח תפוצתו הצטמצם לכדי 1.2–1.6 מיליון קמ"ר.[3][11][12]

הוא שוכן באזורים בהם הקרקע מסולעת ומחוספסת (כגון אדמת טרשים) ושסועה על ידי צוקים, רכסים וגאיות.[3] כמו כן, הוא שוכן בערבות הרריות יבשות מעל קו העצים;[3] או ביערות מחטניים בתקופות מסוימות בשנה. פרטים שתויגו באמצעות קולר בעל משדר רדיו בנפאל[13][14][15] ובפארק הלאומי המיס (Hemis National Park) שבלדאק,[16] העדיפו לשהות על צוקים, על גבי קרקע שסועה ובמדרונות משופעים בזווית של 40 מעלות ומעלה. בניגוד לכך, נמרי השלג השוהים בגבהים נמוכים יותר, כמו בהרי קונלון שבצ'ינגהאי ובמחוז גאנסו שבסין, מעדיפים לקבוע את מושבם דווקא בעמקים שבין ההרים.[17]

הגבהים שבהם שוהה נמר השלג במשך הקיץ, נעים בין 2,743 מטר עד קו השלג (אנ') בגובה 5,488–6,097 מטר,[3] אך הוא נצפה גם במקומות נמוכים יותר בגובה 600–1,500 מטרים.[18]

טקסונומיה

נמר השלג הוא יונק טורף ממשפחת החתולים הגדולים מהסוג פנתר. בסוגיית המשפחה אליה משתייך נמר השלג לא הייתה מחלוקת בקרב חוקרי הטבע, אולם בסוגיית אפיונו הטקסונומי לסוג ולמין, הם נתקלו בקשיים: מחד, נמר השלג משלב תכונות המאפיינות מינים מהסוג פנתר (Panthera uncia); ומאידך, הוא ניחן במאפיינים הנמצאים אצל מינים מהסוג חתול (Felis uncia), ובנוסף, הוא ניחן בתכונות הייחודיות רק לו (Uncia uncia).[19] עם חלוף השנים ובעקבות מחקרים גנטיים, הוא הוכלל תחת הסוג פנתר עם ארבעת המינים האחרים בסוג: טיגריס, אריה, יגואר ונמר.[20][21][22] בעל החיים הקרוב אליו ביותר בסוג זה הוא הטיגריס .[22][21]

נכון לשנת 2013, מנסה צוות "The Cat Classification Task Force" מטעם "The Cat Specialist Group" (אחת מתוך 120 הוועדות המקצועיות של IUCN) לקבוע סיווג משופר ומהימן יותר של כל משפחת החתוליים.[23]

מאפיינים גופניים

  • גובה הכתפיים: כ-60 ס"מ.[4]
  • אורך הגוף (ראש עד תחילת הזנב): 1–1.2 מטר בערך.[4]
  • אורך הזנב: כמטר אחד.[4]
  • משקל: 35–55 ק"ג בערך; ממוצע לזכר הוא 50 ק"ג.[4] ושל נקבה הוא 37.5 ק"ג.[24]
  • אורך חיים: השיא הוא גיל 21 שנים בשבי.[25]

מאפייניו הגופניים של נמר השלג מדגימים את הסתגלותו הטובה לנופים הסלעיים הגבוהים של בית הגידול שבו הוא חי ולאקלים הקר השורר בו. הוא מתאפיין בפרווה עבה ומעט צמרירית שאורכה בבטנו כ-12 סנטימטרים, המכסה אף את כפות רגליו.[4] הפרווה בראשו, בפניו ובעורפו עטויה בנקודות שחורות רבות, ההופכות בשאר גופו לצורת טבעות וחברבורות המתוחמות בקו שחור. צבע הפרווה הלבן כשלג בחלקיו התחתונים, משתנה בהדרגה מלבן חיוור לאפור ולצבע שמנת זהוב בחלקיו העליונים. צבע הפרווה מסייע לו להסתוות בנוף הסלעים, והחברבורות מסוות אותו כאשר הוא מסתתר בין צללי שיחי הערער, עצי השדר והאשוחיות הגדלים באזורו. (ראו תמונות הסוואה בקישורים החיצוניים). גודלן הקטן של אוזניו מסייע בשמירת חום גופו,[4] ואפו הרחב, המתאפיין בנחיריים גדולים, מסייע לו לחמם את האוויר הקר בטרם היכנסו אל ריאותיו.[5]

נמר השלג ניחן ביכולת טיפוס יוצאת דופן. חזהו הרחב והשרירי[5] וזנבו הארוך והעבה משמשים לאיזון כאשר הוא מטפס, מקפץ, או רודף אחרי טרפו במדרונות התלולים והחלקלקים.[7][8] כאשר הוא סובל מקור, זנבו משמש אף כצעיף המכסה את ראשו (בעיקר את קצה אפו החשוף והרגיש), כשהוא שוכב ומתכרבל לתוך עצמו.[4]
רגליו נתמכות בכפות חזקות וגדולות המקנות לו הן אחיזה איתנה במדרונות מסולעים והן הגנה מפניהם. הן משמשות גם כ"נעלי שלג" טבעיות (בדומה לאלו של השונר).[3]

הודות לשריריו המפותחים ולמבנה האנטומי של רגליו האחוריות, הארוכות מרגליו הקדמיות, הוא מסוגל לקפוץ למרחקים גדולים מאוד.[26] המתחרה היחידה שלו היא הפומה, המסוגלת לקפוץ למרחק של 11.7 מטרים, ותועדה בקפיצה למרחק של 3.6 מטרים כשגופת אייל בפיה (שני המינים הללו יכולים לקפוץ מגובה של כ-15–18 מטרים אל הקרקע ולנחות על רגליהם ללא פגע).[27] הביולוג הרוסי סרגיי איוונוביץ' אוגנב (Серге́й Ива́нович Огнёв) תיעד נמר שלג הקופץ למרחק של כ-15 מטרים.[6] כושר הטיפוס המעולה שלו היה לעיתים בעוכריו, לדוגמה, כשנמר השלג הראשון שהגיע לארצות הברית בשנת 1903 נורה בגן החיות ברונקס כשניסה לברוח באמצעות טיפוס דרך צוהר בכלובו.[28]

הוא קטן באופן ניכר מחתוליים גדולים אחרים,[4] וצבע עיניו הירוקות או האפורות (עכור) שונה אף הוא מצבע עיניהם של מרבית החתוליים (חוץ מאלה של הטיגריס הלבן ושל האריה הלבן).[29] עיניו ניחנות בראיית לילה מצוינת.[30] בדומה לחתוליים, יש לו טפרים נשלפים, ניבים גדולים המשמשים לאחיזה ולחניקה, ולשון מחוספסת המשמשת אותו לניקוי עצמי ולהסרת שאריות טרף מפרוותו ומעורו. גולגלתו, המאופיינת בקשתות לחיים (Zygomatic arch), חזקה למדי ורחבה, אך קטנה, קצרה ומפותחת פחות מגולגולותיהם של החתולים הגדולים האחרים.[18] כמו כן, אף שיניו קטנות יותר משיניהם.[18]

בדומה לטביעות האצבע האנושיות, לכל נמר שלג יש דפוס חברבורות ונקודות הייחודי לו.[31] דוקטור לייף בלומקויסט (Leif Blomqvist) – האוצר של גן החיות בהלסינקי, המציא שיטה לזיהוי פרטים על פי דפוסים אלו במצחם.[32]

שלד של נמר השלג
שלד
נמר שלג בוגר בגן הזואולוגי שבעיר קלן
פרט בוגר בגן הזואולוגי שבקלן
גולגולת של נמר השלג
גולגולת

התנהגות

קובץ:Irbis1205.jpg

נמר השלג הוא יצור מתבודד וחמקמק, המעדיף את הביטחון והאנונימיות שמקנות לו השעות שבין רדת הערב לעלות השחר. עם זאת, באזורים בהם פעילות אנושית אינה נפוצה, הוא פעיל לעיתים גם בשעות היום.[33] בעת סיורו בשטח, נמר השלג נוטה ללכת במסלולים העוקפים שטחים פתוחים.[34]

בתקופות מושלגות ביותר מעדיף נמר השלג ללכת בשבילים שנכבשו על ידי חיות אחרות. כאשר אין בנמצא דרך כזו, הוא מסוגל ללכת מרחקים ארוכים בשלג המגיע לגובה של כ-85 סנטימטרים.[35] מדענים שעקבו אחר מסלול הליכתו של נמר השלג ברכס ההרים טיין שאן, גילו כי הלך מרחק של כעשרה קילומטרים ללא מנוחה בשלג עמוק, כשכפותיו חדרו לעומק של כ-45 סנטימטר, ובטנו יצרה תלמים על גבי השלג.[34]

נמרי השלג ידועים בהתנהגותם הרגועה והצייתנית כאשר הם נמצאים בשבי, ולעיתים קרובות הם יוצרים קשרים הדוקים עם מטפליהם. נאמר עליהם כי הם הרגועים מבין החתוליים הגדולים: ישנוניים ושקטים כמו חתול מבוית.[28] מסתבר כי גם בטבע נמרי השלג אינם מתנהגים באגרסיביות כפי שמתנהגים קרוביהם החתולים הגדולים האחרים. כמו כן, על פי הדיווחים, תקיפת בני אדם היא נדירה מאד והם נוטים לוותר בקלות על תקיפת חיות משק כאשר אדם בוגר מאיים עליהם, או אפילו אם ילד מנופף לעברם במקל.[3] הם ממעטים להגן על עצמם ומעדיפים לברוח כאשר הם נקלעים לעימות עם האדם. ישנו תיעוד רב על נמרי שלג שהוכו או נסקלו למוות על ידי כפריים בלתי חמושים. דוגמה לכך הוא תיעוד סובייטי על נמר שלג שנכנס לדיר כבשים באחו הררי:[36]

כששמעה רועת הצאן את ההמולה בדיר הכבשים, היא מיהרה פנימה, תפסה את הנמר בזנבו, ומשכה אותו הרחק מהכבשה הפצועה תוך כדי צעקות. הנמר לא ניסה להגן על עצמו, ונהרג על ידי רועים אחרים שהגיעו למקום ההתרחשות.

חוקרים טוענים כי הסיבה לאירועים מעין אלה, היא מיעוט פגישותיו עם האדם, וכי טרם הפנים את העובדה כי הלה עלול להוות עבורו איום קטלני.[28] לעומת זאת, הוא עלול להיות תוקפני כאשר הוא פוגש זכר בן מינו, והנקבה מגלה תוקפנות כאשר גוריה עומדים בפני איום.[33]

כל פרט מאכלס טריטוריה שגודלה משתנה, בהתאם לזמינות הטרף ולתנאי השטח.[9] באזורים המשופעים בטרף רב, מסתפקים נמרי השלג בטריטוריה שגודלה 30–65 קמ"ר, בעוד שבאזורים החסרים את הטרף הדרוש למחייתם, הנמרים חיים בטריטוריה שגודלה מעל 1,000 קמ"ר.[9] הם מסיירים תכופות בשטחם, כדי לצוד ולהותיר סימנים המעידים על נוכחותם במקום ועל בעלותם עליו. הם נוהגים לישון במקומות שמהם נשקף הנוף של הסביבה המקיפה אותם.[9]

תזונה

נמרי שלג משחקים ורבים
גורים בני חודשיים, The Cat Survival Trust, מחוז ולווין (Welwyn), אנגליה.
גור ואמו

נמר השלג הוא טורף-על[37] מוכשר ביותר, היכול להרוג טרף הגדול ממנו פי שלושה.[38] הוא מתגנב לרוב מעל הטרף, ממתין קמעה, מזנק עליו או רודף אחריו על גבי הקרקע הסלעית והחלקלקה ללא חשש מנפילה (ראו סרטון ציד בקישורים החיצוניים).[35] הוא הורג את הטרף באמצעות נשיכה בצווארו או בעורפו, ולאחר מכן הוא נושא אותו ברוב המקרים למקום שבו הוא יחוש בטוח ונינוח לאוכלו ללא הפרעה.[39]

מזונו משתנה בהתאם לזמינות מיני הטרף הקיימים באזור תפוצתו. הטרף החביב עליו בהרי ההימלאיה הוא הכבש הכחול (Pseudois; בעיקר המין כבש כחול מצוי) ולפיכך הוא מכונה בחלקים מסוימים בהודו "רוצח הכבשים הכחולים". בהרי קארקוראם, בהרי אלטאי ובהרי טיין שאן הוא צד למחייתו יעלים סיביריים (Capra sibirica), וכבשים ארגאליים.[40][41] מזונו כולל גם מינים אחרים מתת-משפחת היעלים, כמו כבש אוריאל ועז הבר. כמו כן הוא צד קיאנגים, פראים, איילי מושק, איילי ת'ורולד, איילים סיבירים, חזירי בר, צבאים, עזי מבריגה, מרמיטות, ארנבים, פסיונים, חוגלות ותרנגולי שלג (Tetraogallus).[41] בתקופות מחסור הוא נוהג לתקוף חיות משק מבויתות כגון כבשים, עזים, פרות, סוסים, יאקים מבויתים, תרנגולות ואף כלבים.[41] נמר השלג אוכל בעת שהותו בשבי בין 6 ל-27 קילוגרם בשר בשבוע.[39] הוא ניזון גם ממזונות צמחיים כגון דשא. בפקיסטן לדוגמה, נמצאו בגלליו למעלה מ-22% חומר צמחי ובלדאק אף למעלה מ-50%.[42][43] בפארק הלאומי המיס שבלדאק נבחנו 173 גללים, שחלקם הכילו חומר צמחי מעובד שמקורו בשיח myricaria germanica).[44] בשמורת הטבע שבהרי טיין שאן נמצאה בגלליו אף כמות לא מבוטלת של חלקי אשל.[45] אף על פי שכל סוגי החתוליים אוכלים מזון צמחי, כמויות המזון הצמחי שצורך נמר השלג גדולות מאלו של חתוליים אחרים.[41] החוקרים משערים כי צריכת המזון הצמחי של החתוליים נועדה לסייע לפעילות תקינה של מערכת העיכול שלהם, וכי צריכת המזון הצמחי של נמר השלג מסייעת אף להרחקת טפילים ולהשלמת תזונתו.[41]

אין מידע מקיף על אודות השפעת מזג האוויר על יכולת הציד ועל אחוז הצלחותיו של נמר השלג, אך ישנה סברה כי הוא צד טוב יותר בתנאי מזג אוויר גשומים ומושלגים, המספקים לו את ההזדמנות להתקרב לטרפו מבלי שהלה יבחין בו.[34] עם בוא הסתיו מתחילה עונת השלגים, שבה נודדים עדרי הטרף משכבת השלג הגבוהה במורד ההרים אל עבר הרמות הנמוכות בחיפושם אחר מצבורי מזון ומחסה טוב יותר. נמר השלג מגיע בעקבותיהם ולפיכך ניתן למצוא אותו בזמנים אלו בגובה של כ-1,220 מטרים ואף נמוך מכך.[42][35]

מתחריו היחידים על הטרף, מלבד האדם, הם זאבים השוכנים בגבהים דומים לשלו. נמר שלג נצפה גונב גופת עז מבויתת שנטרפה על ידי דהולים, שאפשרו לו לקחת את הטרף ללא התנגדות אל הצוקים הגבוהים.[46]

מבנה חברתי והתנהגות חברתית

נמרי השלג נוהגים לתקשר ביניהם באמצעים שונים. עיקר התקשורת מתבצע באמצעות סימני ריח הנוצרים מהפרשת גללים ושתן. כמו כן הם משפשפים את הקרקע באמצעות גרירת רגליהם האחוריות היוצרת עקבה בגודל של כ-20 ס"מ, שבקצה שלה נותרת תלולית קטנה של חול.

מגוון קולותיהם דומה במידת מה לקולותיהם של חתוליים אחרים (הם יכולים אף להשמיע קולות "מיאו", אך הם אינם מגרגרים). בניגוד למשפחת החתולים הגדולים, נמר השלג אינו שואג כמוהם, וקולו נשמע כשיעול, בשל מבנה גרונו והמורפולוגיה של בית הקול שלו.[33][33]

הן הזכר והן הנקבה משמיעים יללות-יבבה, בדרך כלל בין השעות 19:00 ל-22:00. יללות אלה משמשות את הנקבה המיוחמת כדי למשוך את תשומת לבו של הזכר (היא אף עולה לעיתים על ראש צוק כדי שתישמע טוב יותר).[47] ביולוגים בנפאל ציינו כי שמעו ממרחק רב את יבבת הנקבה בעונת הרבייה, וכי די היה בעוצמתה החזקה כדי להתגבר על שאון הנהר הסמוך.[48]

מפגשים בין נמרי השלג לבין עצמם מתרחשים בעיקר בין האם לגוריה ובין הזכרים לנקבות בעונת הרבייה. לעיתים נדירות הם משחקים יחדיו, כדי לשפר את יכולותיהם וקשריהם החברתיים המזדמנים.

רבייה

עונת הרבייה של נמרי השלג החיים בטבע היא בחורף, ובשל כך ההמלטה מתרחשת בחודשי האביב בתנאי מזג אוויר נוחים יותר, שבהם הטרף מצוי בשפע.[48] כאשר נמרי השלג שוהים בשבייה, עונת הרבייה מתרחשת בין החודשים ינואר עד יוני (בדרך כלל בין ינואר לפברואר). ממידע שנאסף אודות 427 נמרי שלג בשבייה, נמצא כי 89 אחוז מההמלטות התרחשו בחודשים אפריל, מאי ויוני (למעלה ממחציתן בחודש מאי).[48] זמן ההתרבות נמשך בין שלושה לשישה ימים, שבו הזוג מטייל יחדיו[49] ומזדווג 12 עד 23 פעמים ביום. [50] לאחר ההזדווגות נפרדים הזכר והנקבה זה מזו. תקופת ההיריון נמשכת בין 93 ימים ל–110 ימים, ולאחר ההמלטה נוטלת הנקבה אחריות מלאה על גידול הגורים.[49]

גודל השגר הוא בין אחד לחמישה גורים. הנקבה מעדיפה להמליט את גוריה במקום מוגן ומבודד, כגון מערה. היא דואגת לרפד את המקום בפרוות בטנה הרכה (במחוז סצ'ואן שבסין, נמצא מחסה שרופד בפרווה בעובי של 1.27 סנטימטר).[18][50] כאשר יש פעילות אנושית באזור, הנקבה משקיעה מאמצים באיתור מקום מוגן ומבודד במיוחד שיקשה על האדם למוצאו.[49] הגורים נולדים עיוורים וחסרי-ישע, במשקל 320 עד 567 גרם.[7] פרוותם העבה והצמרירית נועדה להגן עליהם מפני הקור.[25] הנקבה מקדישה את רוב זמנה לטיפול בגורים במשך השבוע הראשון להיוולדם, שבסיומו הם פוקחים את עיניהם.[25] הם מעלים במשקלם במהירות, כ-300–500 גרם בשבוע בשבועות הראשונים לחייהם, ובגיל ארבעה וחצי שבועות הם מפגינים לראשונה סימנים של התנהגות חברתית (כגון הצטופפות ומשחק).[25] בגיל חמישה שבועות הם מגיעים למשקל הנע בין 2.5 ל-3 ק"ג, המאפשר להם ללכת ביציבות. בגיל זה הם מתחילים לאכול מזון מוצק, ומאפשרים לאמם להתפנות לעיסוקים אחרים.[25] בגיל חודשיים הם שוקלים כארבעה ק"ג, ובגיל 10 חודשים כשישה ק"ג ונגמלים לחלוטין מחלב אמם.[25] גידול הגורים מצריך עבודה רבה יותר ככל שהם גדלים, במיוחד בחודשי המחסור של החורף, שבו נדרשת הנמרה לצוד כמות טרף הגדולה פי שניים מאשר בתקופת שגרה.[25] אף על פי שהגורים לומדים לצוד בגיל חודשיים–שישה חודשים, הם עדיין אינם מנוסים, ולפיכך האם חייבת להקדיש זמן הן לשמירה על הגורים והן למציאת מזון להם ולה.[25]

אין מידע מבוסס על אודות הזמן שבו הם מתחילים ללכת אחר אמם, אך משוער כי הם מוגבלים למחסה בחודשיים הראשונים לחייהם, ומתחילים לעקוב אחר אמם בין גיל זה לגיל ארבעה חודשים.[25] בדומה לחתוליים גדולים אחרים, נמרי השלג הצעירים תלויים באמם במשך זמן רב יותר מאשר הזמן שנדרש אצל חיות אחרות.[25] בשונה מחתוליים אחרים, נמרי השלג בשבייה נוטים שלא להתרבות שוב אם גוריהם מתו.[50] נמרי השלג בשבייה, מגיעים לבגרות בגיל שנתיים עד שלוש שנים, אולם הם מעדיפים להמתין שנה נוספת בטרם יתרבו.[25] בנוסף, לאחר המלטה מעדיפים הנמרים להמתין שנתיים עד ההמלטה הבאה.[4]

איומים

פרווה של נמר שלג

בדומה לרוב חתולי הפרא, נמר השלג נמצא בסכנת הכחדה.[51] ביטוי לכך ניתן למצוא באוכלוסייתו המצומצמת: בין 4,000 ל-7,000 פרטים השוהים בשטח שגודלו נע בין 2–2.5 מיליון קמ"ר[1] ובעובדה כי מאז 1992 הידלדלה האוכלוסייה בכ-20 אחוזים (נכון לשנת 2008).[1] עיקר האיומים המסכנים את נמר השלג מפורטים להלן:

  • ציד: ציד לא חוקי וסחר בפרוותו ובחלקי גופו הם הגורם העיקרי לסכנה שבה נתונה אוכלוסיית נמרי השלג. נדירותו וחמקמקותו של נמר השלג מגינות עליו,[51] אך גם מהוות גורם מדרבן נוסף לצוד אותו, בעיקר בשל יפי פרוותו המהווה מקור הכנסה לקהילות העניות המתגוררות סמוך לבית הגידול שלו ומסמלת מעמד חברתי גבוה.[37]
    הקלות היתרה בהשגת כלי נשק באזור תפוצתו, היוותה גורם נוסף שסייע להגברת היקף ציד נמרי השלג. היקף הציד עלה אף יותר משנת 1932, ולאחר התפרקות ברית המועצות. הביקוש לפרוותיהם, לקרניהם ולעצמותיהם של כלל בעלי החיים הגדלים באזור, כגון שונרים, מינים מתת-משפחת היעלים ומרמיטות, עלה באופן ניכר, והיה גבוה ב-30 אחוזים ולעיתים אף ב-150 אחוזים ממחירם הרגיל.[51] השוק אינו משופע בפרוותו, וזאת בשונה מפרוותיהם של קרוביו היגואר והנמר שניתן להשיגם ביתר קלות. מחיר השוק של פרווה שלמה עשוי להגיע ליותר מ-60,000 דולר אמריקני.[51] ישנו אף ביקוש רב לעצמותיהם כמרכיבים בתרופות עממיות, וכתחליף לאלו של הטיגריס והנמר.
  • הידלדלות אוכלוסיות הטרף: הטרף ממנו ניזון נמר השלג, החל מהכבש הכחול וכלה במרמיטה, מהווה מזון גם לחיות אחרות.[51] יתר על כן, הידלדלות אוכלוסיות הטרף נובעת גם כתוצאה מהתחרות היומיומית על מזון ועל שטחי מרעה המיועדים לחיות משק הבית הגדלות באזורו.[37]
  • היתקלויות עם האדם: בואו של החורף יוצר תנאים קיצוניים המקשים הן על נמר השלג והן על טרפו. בשל כך נאלץ נמר השלג לנדוד לעיתים למורד ההר כדי לתור אחר מזון זמין בדמות חיות משק. טרף חיות המשק בידי נמר השלג פוגע קשות במצבם הכלכלי של משפחות הכפריים, התלויות בהן לכלכלתן ותזונתן.[37][51] לפיכך הם פועלים כדי למנוע זאת באמצעים שונים כגון, הטמנת מלכודות ורעל, ואף הריגתם באש חיה.[37]
    רוב הכפריים חסרי השכלה, ומשום כך אינם מודעים לחשיבותו האקולוגית של נמר השלג ולצורך בשימורו.[40]
  • מחסור בהגנה ובמשאבים: הנמר מוגן על פי חוק במדינות החברות באמנת וושינגטון מאז 1983, אך הגנה זו בדרך כלל אינה נאכפת. לחלק מהמדינות, כמו סין, הודו ופקיסטן אין תקציבים או אנשי צוות מתאימים כדי לאכוף את החוק. כמו כן, רוב אזורי השימור קטנים ומרוחקים, מה שמגביר את הקושי בהגנה על חייו של נמר השלג.[51][40]
  • כרייה ופלישה: כריית מחצבים באזור תפוצתו של נמר השלג כרוכה בשימוש בכימיקלים ובחומרי נפץ מסוכנים, היוצרים מפגעים אקולוגיים, והללו מאלצים את נמרי השלג ואת טרפם לעקור ממקומם.[37] כמו כן, מתבצעת פלישה הדרגתית והתיישבות באזור תפוצתם של נמרי השלג וטרפם.

מאמצי השימור

גור

בשל אופיו המתבודד של נמר השלג, נדירותו והתנאים הקשים של בית גידולו, מהווה המעקב אחריו אתגר בפני החוקרים. כדי להתגבר על הקשיים הללו, מתקיים שיתוף פעולה בינלאומי במטרה להעמיק ולהעשיר את הידע עליו.

נמר השלג מוגן בנספח הראשון של האמנה על הסחר הבינלאומי במינים של בעלי חיים וצמחי בר המצויים בסכנה. בנספח זה, החמור ביותר מאז 1975,[52] חל איסור על הסחר בו, חי או מת, וכל העובר על חוק זה צפוי לעונשים. בארצות הברית לדוגמה, העונש הוא קנס בגובה של עד 25,000 דולר, ובנפאל מאסר שבין 5 ל-15 שנה.[40] ב"רשימה האדומה של מינים מאוימים" של איגוד השימור העולמי (IUCN), הוא מוגדר כנתון ב"סכנת הכחדה" (Endangered), תחת נספח C1.[1]

רשת שימור פרושה לאורך האזורים ההרריים של אסיה. למעלה מ-20% משטחן של בהוטן וסיקים הוגדרו כאדמות מוגנות, ו-9% משטחי הודו, נפאל ופקיסטן מהווים אף הם אזורי שימור. לעומת זאת, בסין, באפגניסטן ובמדינות הסובייטיות לשעבר, מוקצה פחות מאחוז משטחן למטרות שימור.[53]

ישנם מספר ארגוני שימור הפועלים להצלתו וחלק מהעומדים בראשם הם מומחים בעלי שם בתחום.

  • דוגמאות לארגוני שימור:
    • "שימור נמר השלג" (Snow Leopard Conservancy)
    • "תוכנית שימור נמר השלג של פנתרה" (Panthera’s Snow Leopard Program) – "תאגיד פנתרה" ("Panthera Corporation")
    • "הקרן העולמית לשימור הטבע" – נמר השלג נכלל ב"רשימת המינים המועדפים" של הקרן ("Priority species"), המבטיחה את קיומן של פעולות השימור.
    • "רשת נמר השלג (Snow Leopard Network)
    • The Cat Survival Trust – עמותת נאמנות העוסקת בשימור חתולים גדולים על ידי רבייה יציבה ושחרורם בטבע.
    • Snow leoaprd trust
  • דוגמאות למומחים:[54]
    • רודני ג'קסון – בעל ניסיון של יותר מ-30 שנה בחקר ובשימור נמרי השלג. הקים את "שימור נמר השלג" (Snow Leopard Conservancy).
    • George Beals Schaller – סגן נשיא 'פנתרה' (Panthera). צילם את התמונה הראשונה של נמר השלג בטבע ואחראי להקמתם של שטחי שימור רבים.
    • ד"ר טום מקארת'י – מנהל "תוכנית שימור נמר השלג של פנתרה" (Panthera’s Snow Leopard Program).
    • אלן פרימן –המייסדת של Snow leoaprd trust.

הקרן לנמרי השלג

נמר שלג בגן חיות של בנהאם, נורפוק, אנגליה.

הקרן לנמרי השלג (Snow leoaprd trust) הוא מוסד ללא כוונת רווח ותיק, שהוקם למטרת שימור נמר השלג ובית גידולו. הוא שואף לבצע זאת באמצעים מדעיים וטכנולוגיים מתקדמים ביותר.[55] השימור מתבסס על הקהילה המקומית, על פעילות מדינית, ועל איתור משאבים שיוכלו להוות בסיס יציב לתוכניות שימור ארוכות טווח.[40]

  • מדע וטכנולוגיה: הארגון מנהל רשת חוקרים הלומדים את אורח חייו של נמר השלג ושל טרפו, את תנאי השטח של בית גידולו ואת הגנטיקה שלו. הם משתמשים במצלמות רגישות לתנועה ובקולרי GPS המוצמדים לנמרים, במטרה לספק מידע על תנועתם ועל אורח חייהם.[56]
  • שימור המבוסס על הקהילה המקומית: רבות מן המשפחות המתגוררות באזור מחייתם של נמרי השלג, הן משפחות מעוטות יכולת של רועים, המתקיימות בדוחק מתקציב של כשני דולר ביום. ציד נמר השלג מהווה עבורם לעיתים פיתוי כמקור הכנסה. בשל כך, פועל ארגון השימור ליצירה ולטיפוח קשרים עם הקהילות באזור, במטרה לשבור את מעגל העוני ולמנוע עימותים בינן לבין נמרי השלג.[57] הארגון מנסה לסייע למקומיים בעזרת ציוד שהוא מספק להם, להגדיל את הכנסותיהם ובדרך זו להמריצם להגן על נמרי השלג ועל בית גידולם. הוא מכשיר את תושבי המקום, בסיוע של שותפים מקומיים, לייצר מלאכות יד שונות, בהן שטיחי לבד, תיקי יד ונעלי בית מחומרים המצויים באזורם, כגון צמר כבשים. מלאכות היד הנמכרות דרך אתר הארגון, אמורות לשמש כתחליף להכנסה הנובעת מציד נמרי השלג. כדי להתקבל לפרויקט זה, על הרועים לחתום על חוזה, שבו הם מתחייבים שלא להרוג את נמרי השלג או את טרפם, ולנהל את עדריהם בשיטות יעילות, כגון מתן חיסונים לחיות המשק.[58] הארגון אף מעניק מעין ביטוח חיים לחיות המשק, המבטיח פיצוי כספי אם ייטרפו.[59][40][57] בראשית כל שנה, נחתם החוזה בין הצדדים מחדש, ובסיומה נבחנים מצב שימורו של נמר השלג ובית גידולו ופעילותה של הקהילה. אם הקהילה הצליחה לעמוד בתנאי החוזה במהלך השנה, היא זכאית לקבלת מענק כספי המדרבן אותה לפעול באופן דומה גם במהלך השנה הבאה.[60]
  • הפצת ידע: הארגון מציע תוכנית לימודים למורים, כדי שהללו יוכלו ללמד על אורח חייו של נמר השלג ועל חשיבות שימורו. התוכנית כוללת חמישה שיעורים המותאמים לגילאי 10–14, שבמסגרתה לומדים גם כיצד לגייס תרומות לשימור נמרי השלג.[61]
    כדי לחזק את מאמצי השימור המתמשכים, הארגון מפעיל סמינרים בקרב המקומיים, הכוללים לימודי אקולוגיה הממוקדים בבית גידולו של נמר השלג. הסמינרים מיועדים הן למבוגרים והן לילדים ומתחלקים לשלוש קבוצות:[62]
    • מחנות אקולוגיים (גילאי 10–14) – במשך חודשי הקיץ מפעיל הארגון מחנות לימודיים חווייתיים בני שלושה ימים, המתקיימים באדמות המרעה של הרמות הנמוכות באזורו של נמר השלג. פעילויות המחנות מתמקדות בהגברת המודעות לשימור הסביבה ולהכרת בעלי החיים הגדלים בה.
    • מועדוני טבע (גילאי 10–14) – מועדוני טבע מופעלים בבתי ספר ברחבי האזורים החיוניים לשימורו של נמר השלג. התלמידים לומדים על חשיבות שימורו של נמר השלג, מטיילים בבית גידולו ומשתתפים בפעילויות אקולוגיות.
    • תוכניות חינוך לרועי-צאן – תוכניות השימור המבוססות על הקהילה המקומית.
    • פעילות מדינית: הארגון פועל ב-5 מדינות מתוך 12 המדינות המהוות את בית גידולו של נמר השלג: סין, הודו, קירגיזסטן, מונגוליה ופקיסטן – המכילות יחדיו כ-75% מהאוכלוסייה הכללית של נמרי השלג בטבע ומשתף פעולה עם הממשלות במטרה לחזק את מדיניות השימור. הארגון הצליח לבנות תוכניות שימור יעילות באזורים החיוניים לנמר השלג.[63]

בשבי

נמר השלג נלקח לראשונה בשבי בשנת 1851 והוצג לציבור בגן החיות שבאנטוורפן (Antwerp Zoo), בלגיה.[64] אורח חייו והתנהגותו בעבר, של המין בטבע ובשבייה לא היו ידועים דיים. אף בשבייה נלמד מעט מאד אודותיו, שכן התרבותו בתנאי שבי הייתה אז נדירה. לפיכך בטרם החלו לחקור אותם באופן מקיף, שימשו נמרי השלג שנלכדו, כחיות תצוגה בלבד.[64] מאז שנות החמישים החל רישום האוכלוסין שלהם בשבייה, ובמהלך שלושים השנים הבאות, הודות לשיתוף פעולה בינלאומי, עבודת צוות והקצאת משאבים, הפכה אוכלוסיית נמרי השלג לאחת מאוכלוסיות החתוליים המעטות המוגנות מבחינה מספרית וגנטית. משנת 1980 ואילך, התנסתה האוכלוסייה בשבי בהתפוצצות אוכלוסין.[53][64] בניגוד לעתידו העגום בטבע, עתידו בשבייה נראה מבטיח: נכון לשנת 2008, חיים 445 נמרי שלג בשבי ברחבי העולם,[64] המעניק להם רשת ביטחון מפני מחלות ואסונות טבע.[53]

דוקטור לייף בלומקויסט (Leif Blomqvist), אוצר גן החיות בהלסינקי, הוא אחד המומחים הבולטים בחקר נמרי השלג. לזכותו נזקפת היסטוריה של תיעודים קפדניים שהועילו רבות להבנת דרכי הרבייה ואורח חייהם. משנת 1976 ואילך, הוא מפרסם פעמיים בשנה ספר גנאלוגי המספק מידע על הגנאלוגיה ועל היסטוריית הרבייה של כל פרט ועל השינויים המתרחשים אצל האוכלוסייה בשבי. הספר סייע לרבים לנהל באופן יעיל את אוכלוסיית נמרי השלג שבפיקוחם, ובכך לשמור על שונותה הגנטית (על פי הסברה, אוכלוסייה המנוהלת היטב, המונה 230 פרטים, תשמור על 90% מהשונות הגנטית המקורית שלה במשך 200 שנים).[53]

  • גן החיות בציריך (Zurich Zoo) – חנך בשנת 2002 מתחם רחב ממדים, המדמה את בית גידולו המקורי של נמר השלג.
  • גן החיות ברונקס – חבר באגודה לשימור חיות הבר (Wildlife Conservation Society) המנהל מערכת רבייה מצליחה, ואף שולח גורים להתרבות בגני חיות ברחבי העולם.
  • מקרה בו נמרת שלג נהרגה על ידי יגואר, אירע בפארק הזואולוגי "Louisiana Purchase Gardens and Zoo" שבמונרו, לואיזיאנה, ארצות הברית. עקב טעות של אחד העובדים, ברח יגואר ממכלאתו ותקף את נמרת השלג במכלאתה. היגואר, הספיק לשסע את אחת מרגליה לפני שהוזרק לו סם הרדמה. כיוון שעובדי הגן נאלצו להרחיק בתחילה את היגואר, הם לא הספיקו להציל את חייה של נמרת השלג המדממת, בת השמונה, שנולדה במקום.[65]

בתרבות

נמר שלג על צידו האחורי של מטבע רוסי בסך 50 רובל. הכיתוב אומר "נשמור על עולמנו".
אריה השלג, החי באזורי הקרחונים שעל הרי ההימלאיה, הוא יצור מהמיתולוגיה הבודהיסטית, שאף מופיע על הדגל והאמבלמה הרשמיים של הממשלה הטיבטית הגולה.
נמר השלג על בול קזחסטני

נמר השלג נראה לעיתים רחוקות בטבע ובשל כך הוא מכונה "רוח הרפאים של ההרים"[2] ומתואר בפולקלור המקומי כסוג של רוח הררית היכולה לשנות צורה,[66]

אופיו המתבודד של נמר השלג, תנאיו הקשים של בית גידולו ויכולתו להיעלם בניתור יחיד או באמצעות הסוואה ברקע הנוף הסלעי והמושלג תרמו להילה המיסטית האופפת אותו בקרב המקומיים.[67]

  • חלק מהמקומיים, מאמינים כי טוטם של נמר השלג "יתעל" את כושר ניתורו המעולה אל האדם, ובכך יסייע לו "לנתר" מעל מכשולים נפשיים בחייו.[67]
  • במרכז אסיה ישנה אמונה נפוצה כי נמר השלג אינו טורף את בשרם של קורבנותיו, אלא מוצץ את דמם. ככל הנראה אמונה זו נבעה מהיתקלות בגופת טרף שלא נאכלה בשלמותה על ידי נמר השלג, ובשל כך ניתן היה לראות עדיין את ניקוב הניבים על צווארה.[67]
  • מונומנט עשוי זהב של אדם הרכוב על נמר שלג מכונף נמצא ב"כיכר הרפובליקה" אשר באלמטי, קזחסטן ("Monument of Independence").
  • רקמות נמרים הופיעו על מדיהם של קצינים בצבא סין העתיקה כדי לרמוז על כישורי הלחימה המעולים שלהם.[68]

בתרבות הנפאלית והטיבטית

  • במחוז מנאנג (Manang District) בנפאל מאמינים כי אסור לרועי הצאן לצלות בשר, ואם עשו כן, אליל ההרים כביכול ישלח את "כלבו" (נמר השלג) לטרוף את חיות המשק.[69]
  • באזור דולפו (Dolpo region, in Dolpa District) בנפאל, נפוצו סיפורים שבהם נטען כי לאמות מכובדים (לאמה=הדרגה הרוחנית הגבוהה ביותר בבודהיזם הטיבטי) יוצאים לעיתים קרובות למסע רגלי בהרים כשהם עוטים את דמותו של נמר השלג, כדי לתור אחר צמחי מרפא נדירים.[69] כמו כן מתייחסים אליו בנפאל כל"חומה" המונעת את פלישת חיות המשק לשדות היבולים.[69]
  • מקומיים ברחבי נפאל מאמינים כי חטאי העבר שלהם עוברים אל נמרי השלג (ואל חתולי הבית) שרק נולדו – בדומה לגלגול נשמות – ובשל כך, הריגתם תשיב את החטאים אליהם.[69]
  • על פי האמונה הרווחת במחוז מוסטנג (Mustang District), הריגת נמר שלג מהווה פשע חמור, כיוון שהרג הטרף שבצע נמר השלג במהלך חייו, הוא חטא שידבק באדם.[69]
  • ישנו עמק מקודש בשם "Khembalung", המוגן על ידי האלים שאותם הציב גורו רינפוצ'ה במטרה להסתירו מן העולם. למקום זה יכולים להגיע רק המאמינים האמיתיים, כדי לבצע מדיטציה בשקט ובשלווה. בספר הדרכה מיוחד ניתנים הסברים כיצד להגיע למקום, אך אנשים מה"סוג הלא נכון" אשר יהינו להגיע לשם, יותקפו במעברי ההרים על ידי נמרי השלג ויסיימו את חייהם.[69]
  • ישנו סיפור עתיק על ג'טסון מילארפה – בודהיסט טיבטי ואחד מהמורים הרוחניים הבודהיסטים המפורסמים ביותר בבודהיזם הטיבטי – הטוען כי הוא הפך לנמר שלג.[70][67]

בתרבות המודרנית

מקורות עיקריים

לקריאה נוספת

ספרות

  • Darla Hillard, "Vanishing tracks: four years among the Snow Leopards of Nepal", Arbor House Pub Co, September 1990. מסת"ב 9780688100056.
  • Don Hunter, "Snow Leopard: Stories from the Roof of the World", O'Reilly Media, Inc., 2012. מסת"ב 9781607321934.
  • John C. Robinson, "The Embattled Ladies of Little Rock: 1958-1963, the Struggle to Save Public Education at Central High", Lost Coast (155 Cypress St., Fort Bragg, CA 95437), 1999. מסת"ב 9781882897292.
  • Sy Montgomery; Nic Bishop, "Saving the Ghost of the Mountain: An Expedition Among Snow Leaopards in Mongolia", Houghton Mifflin Harcourt Trade & Reference Publishers, 2009. מסת"ב 9780618916450.
  • Peter Matthiessen and George Schaller, "The Snow Leopard", Penguin Classics; Revised edition (September 30, 2008). מסת"ב 978-0143105510.

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: נמר השלג

תמונות וסרטונים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 1.4 1.5 1.6 1.7 "Panthera uncia", The IUCN Red List of Threatened Species.
  2. ^ 2.0 2.1 "Snow Leopard Facts", Snowleopardblog.
  3. ^ 3.00 3.01 3.02 3.03 3.04 3.05 3.06 3.07 3.08 3.09 Mel Sunquist, Fiona Sunquist; P. 379
  4. ^ 4.00 4.01 4.02 4.03 4.04 4.05 4.06 4.07 4.08 4.09 4.10 4.11 Maurice Burton, Robert Burton (2002); "Snow leopard", "International Wildlife Encyclopedia Set", P.2432–2434, 3rd edition, Marshall Cavendish.
  5. ^ 5.0 5.1 5.2 5.3 San Diego Zoo, "Mammals: Snow Leopard".
  6. ^ 6.0 6.1 6.2 Ognev, S.I. (1935). "Mammals of the U.S.S.R. and adjacent countries". Volume 3: Carnivora. English translation 1962. Washington, DC: Israel Program for Scientific Translations and Smithsonian Institution
  7. ^ 7.0 7.1 7.2 Hemmer, Helmut (1972), "Uncia uncia", Mammalian Species 20 (20): 1–5.
  8. ^ 8.0 8.1 Rieger, I. (1984), "Tail functions in ounces, Uncia uncia", International Pedigree Book of Snow Leopards 4:85-97. In Mel Sunquist, Fiona Sunquist; P. 379.
  9. ^ 9.0 9.1 9.2 9.3 "Habitat", Snow leoaprd trust.
  10. ^ "Uncia uncia", Mammal Species of the World.
  11. ^ Fox, "A review...", P.7–11.
  12. ^ Fox, "comprehensive Snow leopard..."
  13. ^ Jackson, R.; Ahlborn, G. (1984)
  14. ^ Jackson, R.; Ahlborn, G. (1988), "Observations on the ecology of snow leopard in West Nepal". In Proceedings of the fifth international snow leopard symposium, ed. H. Freeman, 65–87. Bombay: International Snow Leopard Trust and Wildlife Institute of India.
  15. ^ Jackson, R.M. 1996. "Home range, movements and habitat use of snow leopard (Uncia Uncia) in Nepal". Ph.D dissertation. University of London, England.
  16. ^ Chundawat, R.S. 1990b. "Habitat selection by a snow leopard in Hemis National Park, India". International pedigree book of snow leopards 6: 85–92.
  17. ^ Schaller,G,B., J, Ren and M, Qiu. "Status of the snow leopard Panthera uncia in Qinghai and Gansu Provinces,China." Biological Conservation, 45: 179–194.
  18. ^ 18.0 18.1 18.2 18.3 Heptner, 1992, "Mammals of the Soviet Union".
  19. ^ Heptner, P.62.
  20. ^ Johnson, W. E., Eizirik, E., Pecon-Slattery, J., Murphy, W. J., Antunes, A., Teeling, E. and O'Brien, S. J. (2006), "The late miocene radiation of modern felidae: A genetic assesstment", Science 311: 73–77.
  21. ^ 21.0 21.1 Brian W. Davis, Gang Li, William J. Murphy; "Supermatrix and species tree methods resolve phylogenetic relationships within the big cats, Panthera (Carnivora: Felidae)", Molecular Phylogenetics and Evolution, Volume 56, Issue 1, July 2010, Pages 64–76.
  22. ^ 22.0 22.1 O'Brien, S. J. and Johnson, W. E. (2007), "The evolution of cats", Scientific American, July: 68-75.
  23. ^ IUCN/SSC Cat News. Catsg.org. Retrieved on 2012-08-23.
  24. ^ "Snow leopard", World Wide Fund for Nature (WWF).
  25. ^ 25.00 25.01 25.02 25.03 25.04 25.05 25.06 25.07 25.08 25.09 25.10 Mel Sunquist, Fiona Sunquist; P.386
  26. ^ "Physical Features", Snow Leopard Trust
  27. ^ Mark Carwardine, P.45.
  28. ^ 28.0 28.1 28.2 Freeman, H. (1980), "The snow leopard, today and yesterday", International pedigree book of snow leopards 2: 37–43. In Mel Sunquist, Fiona Sunquist; P. 379.
  29. ^ [1]
  30. ^ "Snow leoaprd" Maurice Burton, International Wildlife Encyclopedia, Big Cats, Top That! Publishing plc. מסת"ב 9781849563376
  31. ^ Jackson, R. (1987). "Snow cats of Langu gorge". Animal Kingdom 90 (4): 45–53. In Mel Sunquist, Fiona Sunquist; P. 379.
  32. ^ Blomqvist, L.; Nystrom, V. (1980) "On identifying snow leopards, Panthera uncia, by their facial markings", International Pedigree Book of Snow Leopards Volume 2: P. 159-167. In Mel Sunquist, Fiona Sunquist; P. 379.
  33. ^ 33.0 33.1 33.2 33.3 "Behavior", Snow Leopard Trust.
  34. ^ 34.0 34.1 34.2 Koshkarev, E.P. 1984. "Characteristics of snow leopard (Uncia uncia) movements in the Tien Shan". International pedigree book of snow leopards 4:15-21.
  35. ^ 35.0 35.1 35.2 Mel Sunquist, Fiona Sunquist; P.380
  36. ^ Heptner, P.307.
  37. ^ 37.0 37.1 37.2 37.3 37.4 37.5 "Threats and Protections", Snow Leopard Trust.
  38. ^ "Prey", Snow Leopard Trust.
  39. ^ 39.0 39.1 Mel Sunquist, Fiona Sunquist; P.383
  40. ^ 40.0 40.1 40.2 40.3 40.4 40.5 Snow Leopard Trust, "SNOW LEOPARD FACT SHEET".
  41. ^ 41.0 41.1 41.2 41.3 41.4 Mel Sunquist, Fiona Sunquist; P.381
  42. ^ 42.0 42.1 Schaller, G. B. 1977. "Mountain Monarchs: Wild Sheep and Goats of the Himalaya". Chicago: University of Chicago Press. In Mel Sunquist, Fiona Sunquist; P.380.
  43. ^ Mallon, D. P. 1988. "A further report on the snow leopard in Ladakh". In Proceedings of the fifth international snow leopard symposium, ed. H. Freeman, 89–97. Bombay: International Snow Leopard Trust and Wildlife Institute of India.
  44. ^ Chundawat, R. S., and G. S. Rawat. 1994. "Food habits of snow leopard in Ladakh, India". In Proceedings of the seventh international snow leopard symposium, ed. J. L. Fox and J. Du, 127–132. Seattle: International Snow Leopard Trust and Chicago Zoological Society.
  45. ^ Schaller, G.B. et al (1988), "Distribution of snow leopard in Xinjiang, China". Oryx 22:197-204
  46. ^ Joanna Van Gruisen, "Interaction Between Wild Dogs and Snow Leopards in Ladakh". Snow line 11 (2):8.
  47. ^ "A Year in the Life", Snow Leopard Trust
  48. ^ 48.0 48.1 48.2 Mel Sunquist, Fiona Sunquist; P.384
  49. ^ 49.0 49.1 49.2 "Life Cycle", Snow Leopard Trust .
  50. ^ 50.0 50.1 50.2 Mel Sunquist, Fiona Sunquist; P.385
  51. ^ 51.0 51.1 51.2 51.3 51.4 51.5 51.6 Mel Sunquist, Fiona Sunquist; P.388
  52. ^ CITES-Listed Species, "Uncia uncia".
  53. ^ 53.0 53.1 53.2 53.3 Mel Sunquist, Fiona Sunquist; P.389
  54. ^ "Snow Leopard Experts", Snowleopardblog.
  55. ^ "Research Tools", Snow Leopard Trust.
  56. ^ "Ecological Surveys":, Snow Leopard Trust.
  57. ^ 57.0 57.1 "Community-based Conservation", Snow Leopard Trust.
  58. ^ "Livestock Vaccination", Snow leoaprd trust.
  59. ^ "Livestock Insurance", Snow leoaprd trust
  60. ^ "Snow Leopard Enterprises", Snow leoaprd trust
  61. ^ "Resources for Educators", Snow Leopard Trust.
  62. ^ "Conservation Education Programs", Snow leoaprd trust.
  63. ^ "Program Countries", Snow leoaprd trust.
  64. ^ 64.0 64.1 64.2 64.3 Leif Blomqvist, Page 2.
  65. ^ "Leopard Killed By Jaguar at Zoo", Associated Press, Oct. 25, 1997.
  66. ^ "Mammals: Snow Leopard", Zoological Society of San Diego
  67. ^ 67.0 67.1 67.2 67.3 Ted Andrews, "Snow Leopard" in "Animal Speak", Llewellyn Worldwide, 2010. מסת"ב 9780738717630.
  68. ^ Jeremy Roberts, "Chinese Mythology A to Z: (A Young Reader's Companion)", P.71, in "Mythology A-Z", Infobase Publishing, 2004. מסת"ב 9781438119908.
  69. ^ 69.0 69.1 69.2 69.3 69.4 69.5 "Nepalese Myths", Snow Leopard Conservancy.
  70. ^ "Tibetan Myths", Snow Leopard Conservancy.
  71. ^ Philip Pullman, "The golden compass",P.11, Alfred A. Knopf ;Distributed by Random House, 1996. מסת"ב 9780679879244.
  72. ^ "TAI LUNG", kungfupanda.com.
חתוליים
חתולים קטנים
חתול חתול חולות • חתול ביצות • חתול שחור-רגל • חתול מדבר סיני • חתול בר (חתול הבית)
חתול פאלאס (סוג ומין יחיד) חתול פאלאס
חתול זהוב חתול זהוב אסייתי • חתול זהוב בורנאי
חתול נמרי חתול נמרי בנגלי • חתול דגים נמרי • חתול נמרי שטוח-ראש • חתול נמרי כהה • חתול נמרי סונדי
שונר שונר צפוני • שונר קנדי • שונר איברי • שונר מצוי
קרקל קרקל • חתול זהוב אפריקני
סרוואל (סוג ומין יחיד) סרוואל
נמרון אוצלוט • מרגיי • נמרון מנוקד • חתול קולוקולו • נמרון הפנטנל • נמרון הפמפס • נמרון ג'ופרי • חתול קודקוד • נמרון האנדים • נמרון דרומי
פומה פומת ההרים • יגוארונדי
חתול שיש (סוג ומין יחיד) חתול שיש
חתולים גדולים
נמר ערפילי נמר ערפילי מצוי • נמר ערפילי בורנאי
ברדלס (סוג ומין יחיד) ברדלס
פנתר אריה • טיגריס • נמר • יגואר • נמר השלג
ערך מומלץ
אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=נמר_השלג&oldid=1643152"