ביטוח חיים
ביטוח חיים הוא הסכם ביטוח בין חברת ביטוח למבוטח, המקנה הטבה כספית במקרה של פגיעה בגופו של המבוטח, ובעיקר במקרה מותו. ההטבה הכספית ניתנת בצורה של סכום חד-פעמי, או בצורה של קצבה חודשית. בתמורה לביטוח משלם המבוטח פרמיה חד-פעמית או תקופתית (לרוב חודשית).
מאפיינים
ביטוח חיים בא להגן מפני הסיכון של אובדן היכולת להתפרנס, ובהתאם לכך, ההטבה הכספית למבוטח (או למוטבים שבחר) משולמת כאשר קורה אחד המקרים הבאים (הפירוט המדויק משתנה בהתאם לסוג הביטוח):
- מות המבוטח.
- הגעת המבוטח לגיל שנקבע בפוליסה (בדרך כלל גיל פרישה).
- הפיכת המבוטח לנכה, כך שנפגעת יכולתו לפרנס את עצמו.
פוליסות ביטוח חיים הן משלושה סוגים:
- פוליסת ריסק: פוליסה שבה התשלום החודשי משמש לביטוח מפני סיכון מוות בלבד (או מוות ונכות), ללא מרכיב של חיסכון. פוליסה זו אינה מבטיחה כלל פרנסה לעת זקנה. בין פוליסות הריסק ניתן למצוא גם את ביטוח החיים למשכנתא.
- פוליסת חיסכון: פוליסה שבה התשלום החודשי משמש לחיסכון בלבד, ללא התייחסות לסיכוני מוות ונכות. במקרה של מוות או נכות מקבל המבוטח (או מוטביו) את הסכום שנצבר בפוליסה (כך שלמעשה אין בה מרכיב של ביטוח). עד לסוף 2007 יכול היה מבוטח בישראל במסלול זה למשוך את כספו, בבוא העת, בבת אחת (מסלול הוני) או בתשלומים חודשיים (מסלול קצבתי). מתחילת 2008 ניתן להפקיד כספים במסלול קצבתי בלבד.
- ביטוח מעורב: זהו הדגם הנפוץ של ביטוח חיים, הכולל מענה לכל שלושת הסיכונים: מוות, נכות וזקנה. הוא למעשה תערובת של שני הסוגים הקודמים - יש בו מרכיב של ריסק ומרכיב של חיסכון. כאשר ביטוח זה נרכש במסגרת מקום העבודה נהוג לכנותו "ביטוח מנהלים", אך אין בינו ובין ניהול ולא כלום, והוא נמכר גם לעובדים זוטרים.
סוג שונה של ביטוח חיים הוא ביטוח אריכות ימים, שבו מבוטח שהגיע לגיל פרישה, ומתכנן לחיות מחסכונותיו במשך עשרים שנה, למשל, מבטח עצמו מפני הסיכון שיאריך ימים גם לאחר שיכלה את כל חסכונותיו.
ביטוח חיים בספרות ההלכה
ביטוח החיים נדון בספרות השו"ת במאה העשרים. הדיונים נדונו סביב השאלות:
- האם ביטוח חיים מצביע על חוסר ביטחון בה' מבחינה כלכלית;
- האם חתימה על ביטוח חיים יש בה פתיחת פה לשטן. בנוסף נידונו השאלות:
- איזה סוג ביטוח חיים מועדף לפי היהדות;
- התמודדות עם סעיף בביטוח המחייב ניתוח בגופה לאחר המוות.
פוסקים שונים הצביעו על כך שחובת ההשתדלות לפרנסה מצדיקה אף רכישת ביטוח חיים, כשלדעתם ההשתדלות אינה סותרת את הביטחון באל[1]; אחרים ציינו לפי התלמוד[2] שמעלה גדולה יותר היא להימנע מביטוח חיים אף שאין איסור בכך.
ביחס למושג פתיחת פה לשטן בשו"ת לחם שלמה[3] קבע שמותר לאדם להכין את עצמו למוות; כשהוא מציין שגם דודו שהיה בקיא בחכמת התורה ביטח את עצמו.
הרב משה פיינשטיין[4] טוען שאף שאין זו הלכה, לפי השקפת היהדות מומלץ שאדם ירכוש ביטוח חיים אשר התגמולים מתקבלים לאחר מותו יותר מאשר ביטוח המעניק את התגמולים בגיל מסוים.
ראו גם
לקריאה נוספת
- יהודה כהנא, ספר ביטוח החיים, הפנסיה והגמל בישראל, הוצאת עתרת, 1988, חלק ו': הסדרי ביטוח חיים.
קישורים חיצוניים
שגיאות פרמטריות בתבנית:ויקישיתוף בשורה
פרמטרי חובה [ שם ] חסרים
- אבי שאולי, ביטוח חיים - האם זה כדאי?, באתר ynet, 6 באפריל 2007
שגיאות פרמטריות בתבנית:בריטניקה
פרמטרי חובה [ 1 ] חסרים
הערות שוליים
- ^ שו"ת אגרות משה, או"ח חלק ב, סימן קיא; שו"ת יחווה דעת, חלק ג סימן פה
- ^ תלמוד בבלי, מסכת סוטה, דף מ"ח עמוד ב'
- ^ חלק ב, ערך יורה-דעה סימן סז
- ^ שו"ת אגרות משה, או"ח חלק ד, סימן מח
31269285ביטוח חיים