טביעת אצבע

טביעת אצבע

איבוק זירת פריצה לגילוי טביעות-אצבע

טביעת אצבע היא התבנית המתקבלת מלחיצת אצבע על גבי משטח חלק. מעולם לא נמצאו מקרים של טביעות אצבע זהות בין שני בני אדם (ואפילו יהיו תאומים זהים), מאחר שמבנה התבנית מושפע מאלמנטים סביבתיים ואקראיים טרם הלידה. מכיוון שטביעות נותרות קבועות לאורך חיי האדם, ניתן להיעזר בה לשם לזיהוי אנשים בידי המשטרה, הצבא וארגונים נוספים.

התבנית הייחודית של טביעות האצבע נקבעת בחודש הרביעי להתפתחות העובר. טביעות האצבעות, שנקראות גם רכסים או תַּלְמֵי חיכוך, מצויות גם אצל הפרימטים והקואלות. על פי ההשערות, מטרת הרכסים הוא הגברת מקדם החיכוך של האצבע, המסייע לפרט לאחוז בעצמים.

ברוב המקרים, טביעות האצבע סמויות מעין (טביעות לטנטיות), ולשם חשיפתן יש להיעזר באבקה או באמצעים כימיים אחרים. טביעת האצבע הייתה המאפיין הראשון ששימש לזיהוי ביומטרי.

טביעת אצבע עמידה זמן רב אחרי המוות.

בין השנים 2007–2011 התגלה גן נדיר ביותר, שמכונה SMARCAD1. מוטציה בגן זה גורמת לאדרמטוגליפיה; פגם גנטי, הגורם להיעדר מולד של טביעות אצבעות.

היסטוריה

לא קיימת הוכחה לשימוש בטביעות אצבע לזיהוי אנשים בתקופות קדומות, אף על פי שקיימת סברה כי הסינים עמדו על אופיין המיוחד כבר לפני אלפי שנים. ההכרה המודרנית בכך, סיווג הטביעות ושימושן הנוכחי הוא מדע חדש יחסית.

ב-1823 פרסם ג'ון פורקיני (John Purkinji), פרופסור לאנטומיה מאוניברסיטת ברסלאו, מאמר בנושא טביעות האצבעות וסיווגן לפי תשעה דגמים, אך לא העלה את נושא השימוש בהן לצורך זיהוי. ב-1880 פרסם ד"ר הנרי פולדס מאמר ראשון בנושא בירחון המדעי האמריקאי "Nature". ב-1886 חזר פולדס למולדתו בריטניה והציע למשטרת לונדון את השימוש בטביעות אצבע, אך הצעתו נדחתה. ב-1892 פרסם סר פרנסיס גלטון (Galton) מודל סטטיסטי מפורט של ניתוח וזיהוי טביעות אצבע, ועודד את השימוש בהן בשירות החוק בספרו "Finger Prints". ב-1901 פיתח סר אדוארד ריצ'רד הנרי (Henry) את "סיווג הנרי", שיטה לסיווג ולמיון טביעות אצבעות, שנמצאת בשימוש (בשינויים קלים) עד היום.

השימוש בטביעות אצבע כיום

מדע ניתוח טביעות האצבעות נקרא דקטילוגרפיה, והוא נמצא בשימוש בעיקר לצורכי כוחות הביטחון. ברוב המשטרות בעולם נמצא מאגר טביעות אצבע של אנשים שנעצרו בגין עבירות מסוימות, כדי לזרז את זיהוים במקרה של פשע עתידי. מאגר המידע של ה-FBI, ה-IAFIS (ראשי תיבות באנגלית של Integrated Automated Fingerprint Identification System), הוא מאגר טביעות האצבע הגדול בעולם, ומכיל למעלה מ-47 מיליון דגימות של טביעות אצבע. המאגר הממוחשב של משטרת ישראל, AFIS, מכיל כחצי מיליון דגימות, ומשמש בנוסף גם לזיהוי קורבנות אסון. שימוש נוסף כיום נעשה נפוץ במערכות של בקרת כניסה ונושא אופי מסחרי. ישנו הבדל מהותי בין שיטות הזיהוי הצבאיות והמשטרתיות לבין השיטות המסחריות. הפיענוח במערכות הצבאיות והמשטרתיות מבוסס על ניתוח של נקודות ומאפיינים בטביעה, וביצוע השוואה של קידוד טביעה מול טביעה אחרת. הפיענוח במערכות האזרחיות מבוסס על השוואת צילומי טביעות אצבע אחת לשנייה. בשיטה זו רבות הטעויות ומידת הזיהוי אינה מוחלטת.

בבתי המשפט במדינת ישראל "משקלה של ראיה נסיבתית, כגון טביעת אצבע, אינו נופל מכוחה של ראיה ישירה, ובלבד שניתן להסיק ממנה, על פי מבחני היגיון וניסיון החיים, מסקנה הגיונית אחת ויחידה לפיה לא נותר ספק סביר בדבר אשמתו של נאשם". הפסיקה מבחינה בין "כוחה הראייתי של טביעת אצבע שנמצאה על חפץ נייח, עליה ניתן לומר בוודאות גבוהה כי היא מלמדת על הימצאותו של הנאשם במקום, לבין כוחה הראייתי של טביעת אצבע שנמצאה על חפץ נייד, שמקורה עלול להיות אדם שאינו מעורב בביצוע העבירה". עם זאת נקבע כי כאשר טביעת האצבע היא הראיה היחידה, בית המשפט ינהג בזהירות יתירה בבואו להרשיע את הנאשם.

חיישן טביעות האצבע מותקן כיום ברוב הסמארטפונים, בדרך כלל בגב המכשיר, ומשמש חלופה להקשת סיסמה במכשיר אלא להיכנס אליו דרך החזקת האצבע על גבי החיישן. הראשונה להשתמש בחיישני טביעת האצבע בטלפון החכם שלה היא חברת אפל, כאשר חשפה את האייפון 5S יחד עם סורק טביעות האצבע הראשון, מה שכונה TouchID, אחריה חברות רבות ובעיקר המתחרות הגדולות, כמו סמסונג, אשר שחררה בשנת 2019 את הגלקסי 10S, אשר נשא חיישן אצבע תלת מימד על גבי המסך, וזאת לאחר שהעתיקה מוואוי מייט 20.

סיווג

גם מי שאינו מנוסה בזיהוי טביעות אצבע מסוגל להבחין בהבדל בין שלושת הסוגים העיקריים של הטביעות: "מערבולת", "לולאה" ו"קשת". שיטת הסיווג של הנרי כוללת בתוכה סיווג מעמיק יותר, המפריד בין לולאות רדיאליות וקוויות לבין סוגים שונים של מערבולות. במקרים רבים האצבעות בכל יד אחת בעלות סוגים שונים של טביעות אצבע, זאת משום שכל אצבע מתפתחת באופן עצמאי משאר האצבעות.

• 
  קשת
• 
  לולאה - (לולאה ימנית)
• 
  מערבולת
• 
  קשת - (לולאת אוהל)

אבולוציה

למספר מינים אחרים ישנן טביעות אצבעות כאשר מביניהן לגורילות, השימפנזות והקואלות יש טביעות אצבעות שכמעט זהות לטביעות אצבעות של האדם. מחקר שנערך בנושא הראה שאפילו תחת המיקרוסקופ, קשה עד בלתי אפשרי להבדיל בין טביעות של אדם לחיות אלו. המקור המשותף להיווצרות טביעות האצבעות בין מינים אלו הוא האחיזה, אשר מסייעת לטיפוס אנכי על גבי עצים.

קישורים חיצוניים

• טביעות אצבעות באתר מוזיאון המדע ירושלים
• על טביעות אצבעות, סקירה היסטורית מאת יהודית רוסטוביץ
• מאיר ברק, האם טביעות האצבע שלי דומות לטביעות האצבע של אבי או אימי?, במדור "שאל את המומחה" באתר של מכון דוידסון לחינוך מדעי, 1 ספטמבר 2009
• אביב מזרחי, האקר טוען: הפקתי טביעת אצבע מתמונה, באתר ynet‏, 29 בדצמבר 2014
• ״היסטוריה בקצה האצבעות״ - פרק בפודקאסט ״מינהר הזמן״, ״כאן״, תאגיד השידור הישראלי
• "טביעות האצבעות חושפות עלינו יותר ממה שאנחנו חושבים", הכימאית סימונה פרנסס באתר Ted
• טביעת אצבע, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

33854273טביעת אצבע