אייל ת'ורולד

אייל ת'ורולד
מיון מדעי
ממלכה:	בעלי חיים
מערכה:	מיתרניים
מחלקה:	יונקים
סדרה:	מכפילי פרסה
משפחה:	אייליים
תת־משפחה:	איילים
סוג:	Przewalskium
מין:	אייל ת'ורולד
שם מדעי
Przewalskium albirostris
תחום תפוצה
שמות נוספים
אייל אלבירנו אייל פז'בלסקי

אייל ת'ורולד או אייל לבן שפתיים (שם מדעי: Przewalskium albirostris בעבר Cervus albirostris), הוא סוג של אייל אסייתי האנדמי לסין העממית ומהווה מין יחיד בסוגו.
אף על פי שהמין תואר לראשונה על ידי החוקר הפולני המפורסם ניקולאי פרז'בלסקי בשנת 1883, כינויו הנפוץ הוא דווקא "אייל ת'ורולד" היות ששתי הדגימות הראשונות שהגיעו למערב מטיבט נרכשו על ידי ג'ו ת'ורולד בשנת 1891. לעומת זאת אייל ת'ורולד שבעבר שוייך לסוג אייל (Cervus; יחד עם אייל אדמוני, אייל קנדי ואייל סיקה) נחשב בטקסונומיה החדשנית כסוג נפרד וקרוי על שם פרז'בלסקי בשם המדעי (Przewalskium); השם שבו כינה ניקולאי את האייל "albirostris" נשאר עד היום ופירושו בלטינית הוא "שפתיים לבנות" ( albus = לבן, irostris = מעל החוטם) המתייחס לשפתיו ולועו הלבנים של אייל זה.

תיאור

לאייל ת'ורולד יש מספר התאמות פיזיות לבית גידולו הגבוה והקריר. רגליו הקצרות ופרסותיו הרחבות הופכות אותו למטפס זריז, המסוגל לרוץ בשטח הררי תלול כדי להימלט מטורפיו. נחיריו הן גדולות במיוחד ומאפשרות לו לנשום אוויר בגובה רב, בעוד שערו העבה מגן עליו מפני הקור. תאי הדם במין זה הם קטנים יחסית ליונקים בגודל דומה והם רבים מאד, שתי תכונות המגבירות את יכולתו לנשום באזורים גבוהים דלי חמצן.
פרוותו החומה של אייל זה מורכבת משיער ארוך, גס ועבה ומשתנה בעונות: בקיץ חום עמוק, ובחורף אפרפר יותר; צבעה של הפרווה משתנה בין חלקי הגוף: הראש חום-שוקולד, מרבית הגוף בצבע חום כהה, הצוואר בהיר יותר, אזור הזנב חום אדמדם, והגחון בצבע צהבהב קרמי. הרגליים קצרות יחסית ובעלות פרסות גדולות ורחבות כשל בקר, המתאימות לנדידה בנוף הטרשי. האף, השפתיים, הגרון ומסביב לעין בצבע לבן בולט. מין זה גם ייחודי באוזניים ארוכות וצרות המרופדות בשער לבן ורח, בשערות פלג הגוף האחורי בעלות מראה של אוכף ובבלוטות עיניים גדולות. לזכר יש קרניים גדולות וארוכות בעלות מבנה מוזר; מעין קורה אנכית שממנה יוצאים כ 5–7 סיעופים, ולא מעוגלת בתחילתה כמרבית האיילים; הקרניים נופלות מדי שנה בחודש מרץ ומגיעות לשיא גודלם בסוף הקיץ. כיתר האיילים הזכרים גדולים וכבדים מהנקבות. לסוג זה אין תת-מינים.

• מידות גופו של אייל ת'ורולד:

גובה הכתפיים: 120-130 ס"מ.
אורך הראש והגוף: 190-227 ס"מ.
אורך הזנב: 10-12 ס"מ.
אורך הקרן: 140-110 ס"מ.
משקל הקרן: 7-4 ק"ג.
משקל הזכר: 230-180 ק"ג.
משקל הנקבה: 160-125 ק"ג.

תפוצה ובית גידול

נקבת אייל הת'ורולד.

אייל ת'ורולד אנדמי לסין העממית ומצוי ב-מזרח ומערב סיצ'ואן, מזרח מרכז ודרום צ'ינגחאי, דרום מערב וצפון מערב גאנסו, צפון מערב יונאן ומזרח המחוז האוטונומי הטיבטי; בעבר היה בעל תפוצה נרחבת במחוזות הסיניים במיוחד בטיבט, אך כיום הוא נמצא רק באוכלוסיות פזורות על פני אזורים אלה, וככל הנראה המספר הרב ביותר נמצא במזרח סיצ'ואן.

בית גידולו הוא שטחים פתוחים וסלעיים בגבהים של 3,500 - 5,000 מטר מעל פני הים, וכן יערות מחטניים, שיחים, כרי דשא, ואדמת מרעה אלפינית. אייל זה אינו מותאם רק לבית גידול קשה אלא גם לאקלים קיצוני; הטמפרטורה השנתית הממוצעת באזור זה היא עד 1.76 מעלות צלזיוס, ובמשך השנה יש בקושי 12 ימים שבהם הטמפרטורה חמה.
אף על פי שאייל הת'ורולד חי באזורים הרריים וגבוהים, הוא מסתגל בקלות לאזורים נמוכים.

אקולוגיה והתנהגות

שתי נקבות צעירות בגן חיות.

אייל הת'ורולד פעיל בשעות הבוקר המוקדמות ושעות הערב והלילה, בדרך כלל בעדרים של 5–40 פרטים. מלבד עונת הרבייה הזכרים והנקבות חיים בנפרד בדרך כלל כאשר זכרים מבוגרים חיים בבדידות וצעירים בעדרים קטנים. מבחינה היסטורית איילים אלו היו חיים בעדרים המכילים 100–300 פרטים, אבל כיום עדרים של למעלה ממאה פרטים הם נדירים. חלק מהאקולוגיה של הת'ורולד דומה למדי לאייל הקנדי. הת'ורלדים ניזונים ממגוון רחב של צמחים זמינים, במיוחד עשבים, דשא, חזזיות, עלים קליפות עצים וססקיה (בקיץ), ובאופן פחות שכיח צמחים גדולים, שיחים ועצי ערבה. בחורף בחיפוש אחר מזון האיילים חוצים אגמים ונהרות למקומות בהם המזון זמין יותר. מספר הטורפים הטבעיים של מין זה מועטים, והידועים ביותר הם זאבים טיבטיים ונמרי שלג שצדים איילים אלה לעיתים רחוקות.

לאייל ת'ורולד יש מגוון של קולות, כולל קריאות אזעקה קולניות שקולן נשמע למרחק של 500 מטר, צלילי נהימות שנעשים על ידי זכרים בעונת הרבייה ונהמות או יללות שנעשות על ידי איילות בוגרות או צעירות. מדי פעם הם גם עושים קולות חריגים, כגון נקישה עם הפרסות שמטרתם אינה ברורה. שנים של ציד הפכו את איילים אלה לביישנים וזהירים מאד, מה שהופך אותם למינים שקשה לצפות בהם בטבע.

עם חזרתו של מזג אוויר הקר בספטמבר, הזכרים והנקבות ירדו לאזורים נמוכים יותר כדי להתרבות. עונת הרבייה נמשכת כ-80 ימים, בין סוף ספטמבר ועד סוף דצמבר. במהלך תקופה זו, הזכרים יכולים להיות אגרסיביים מאד ומשמיעים שאגות בתדר גבוה, מסמנים עצים ושיחים עם ריח, וחובטים אחד את השני בקרנייהם. בתקופה זאת עדרים המכילים שני זכרים ומספר נקבות הופכים להיות שכיחים יותר, ולעיתים מספר זכרים יחברו יחד לשמירה על ההרמון ומה שיעניק להם כוח עדיף על יריבים.
לאחר תקופת הריון של 220 או 270 ימים, הנקבה ממליטה עופר אחד ולעיתים רחוקות שניים בדרך כלל בין סוף מאי ותחילת חודש יולי. זמן קצר לפני הלידה האם מאתרת אזור מבודד, לעיתים קרובות בשיחים או צמחייה צפופה. העופרים נולדים עם כתמים לבנים, ומסוגלים לעמוד כ-40 דקות לאחר הלידה. בתחילה האם מעבירה אותו למספר מקומות שונים כדי שטורפים לא יגלו אותו, ומבקרת אותו מספר פעמים ביום כדי להניקו. לאחר שבועיים עד שלושה העופר מסוגל לעמוד בקצב ומצטרף אל העדר.

נמר השלג הוא אחד מטורפיו המועטים של אייל הת'ורולד.

הכתמים של העופרים מתחילים לדעוך לאחר כשישה שבועות, והפרווה מגיעה לצבעה המלא עד סוף השנה הראשונה שלהם. העופרים נגמלים לאחר 10 חודשים ומגיעים לבגרות בשנה השנייה או השלישית לחייהם, אם כי הזכרים יתחילו להילחם על הרמון רק כשיגיעו לגיל חמש.
תוחלת חייו של אייל הת'ורולד: בטבע, 18-16 שנים (הממוצע הוא 10) ובשבי, עד 21 שנים.

איומים ושימור

אוכלוסיות של אייל הת'ורולד הפכו למדולדלות כתוצאה מציד, תחרות עם בעלי חיים מקומיים (עזים, כבשים ויאקים מבויתים), ואובדן בית הגידול לחקלאות והתיישבות אנושית, וכתוצאה מזה הסוג מאכלס חלק מזערי מתפוצתו בעבר מה שמסווג אותו במצב "פגיע" (VU) בארגון השימור IUCN. מלבד זאת הוא נרדף גם עבור בשרו, ובעיקר לקרניו ואבריו הנמצאים בביקוש רב ברפואה הסינית. לאחרונה הוחרמו רוביהם של מרבית הרועים המתגוררים בסמיכות לאייל הת'ורולד, מה שעוצר את קצב הירידה.

במהלך 1970 ו -1980, הממשלה הסינית הקימה מספר חוות לגידול איילי ת'ורולד בשביל קרנייהם כדי להפחית את הלחץ על אוכלוסיית הבר ולמנוע ציד בלתי חוקי. רבים מחוות אלה נסגרו בסוף שנת 1980, כתוצאה מייצור יתר של חוות דומות בניו זילנד ובמקומות אחרים ועלייה במחיר היבוא מסין. כיום, אייל ת'ורולד נחשב כמין מוגן בסין, ומצוי באזורים המוגנים: Yanchiwan וקליאן-שיאן בגאנסו, Ja-Ling וSanjiangyuan בצ'ינגחאי ובשמורות הפנדה הענק בסצ'ואן.

האוכלוסייה העולמית של אייל הת'ורולד נאמדת (נכון לשנת 1998) בכ-7,000 פרטים, מתוכם 2,000 בגאנסו וצ'ינגחאי, ו-4,000 בסיצ'ואן וטיבט. בגני חיות (נכון לשנת 2011) רשומים כ-100 פרטים.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא אייל ת'ורולד בוויקישיתוף

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

23830455אייל ת'ורולד