פסיון (סוג)
 פסיון
| |
|---|---|
| |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | מיתרניים |
| מחלקה: | עופות |
| סדרה: | תרנגולאים |
| משפחה: | פסיוניים |
| סוג: | פסיון |
| מינים | |
| שם מדעי | |
 phasianus
| |
פסיון (שם מדעי: Phasianus) הוא סוג בעל 2 מינים ממשפחת הפסיוניים.
מינים
- פסיון מצוי (Phasianus colchicus)
- פסיון ירוק (Phasianus versicolor)
הפסיון ביהדות
תרגום יונתן בספר שמות מזהה את ה'שלו' המופיע בספר שמות עם ה"פיסיונין" (שמות טז יג). גם בספרות חז"ל הפסיון נחשב לאחד ממיני השלו (יומא עה ע"ב). נוהג אכילת הפסיון היה מקובל בתקופה הרומית והוא מוזכר בספרות חז"ל יחד עם התרנגול והטווס כעוף נאכל שטעמו משובח. מהמקורות עולה בבירור שמדובר בעוף כשר. קיימות עדויות למכירתו ואכילתו בעת החדשה באזור גרמניה ואנגליה, אך המסורת המהימנה ביותר לאכילתו לאורך כל הדורות, הנמשכת עד ימינו, היא מאיטליה. למרות שבדורות האחרונים לא הייתה תמימות דעים בספרות ההלכה באשר למסורת אכילתו, רבים מן הפוסקים נטו להתיר, אך מיעוטם אסר. הרב אליהו טואף, רבה הראשי הקודם של רומא, שחט ואכל פעמים רבות פסיונים, אף עד לשנת תשס"א[1]. הפסיון נמצא כיום בקבוצת הסיכון של אבדן מסורת האכילה, ובסעודות המסורת שנערכו בשנים האחרונות בישראל ובחו"ל נאכלו פסיונים[2].
קישורים חיצוניים
שגיאות פרמטריות בתבנית:ויקישיתוף בשורה
פרמטרי חובה [ שם ] חסרים
הערות שוליים
- ^ להרחבה זהר עמר, מסורת העוף, תל אביב תשס"ד, עמ' 54 – 58, 60 – 61
- ^ זהר עמר, "בעקבות 'סעודת ההלכה'", על אתר, יב (תשס"ג), עמ' 109 – 112
19761679פסיון (סוג)