אמנת וושינגטון

אמנת וושינגטון, הידועה גם בשם אמנת חמש המעצמות, הייתה הסכם שנחתם על ידי ארצות הברית, האימפריה הבריטית, האימפריה היפנית, צרפת ואיטליה, בתקופה שבין שתי מלחמות העולם, והגבילה את הכוח הצבאי הימי של המדינות החתומות.

היסטוריה

הודעה האימפריה היפנית כי לא תקיים את תנאי אמנת וושינגטון - 29 בדצמבר 1934

ההסכם הושג בוועידה הימית של וושינגטון שנערכה בוושינגטון הבירה בין נובמבר 1921 לפברואר 1922, ונחתמה על ידי נציגים מהמדינות ב-6 בפברואר 1922.

תנאי האמנה שונו באמנת לונדון הראשונה בשנת 1930 ושונו שוב באמנת לונדון השנייה ב-1936. בזמן החתימה על אמנת לונדון השנייה האימפריה היפנית כבר הודיעה שהיא לא תקיים את תנאי ההסכם, ואילו איטליה התעלמה ממנו בחשאי. גרמניה לא הושפעה מאמנות וושינגטון או לונדון, שכן בניין הכוח הימי שלה היה בפיקוח התנאים שנקבעו בחוזה ורסאי, הסכם השלום שסיים את מלחמת העולם הראשונה.

לאחר סיום מלחמת העולם הראשונה, הצי הבריטי היה הגדול ביותר בעולם, כשהצי האמריקאי והצי הקיסרי היפני נמצאים מעט אחריו. כל שלוש המדינות הובילו תוכניות רבות לבניין אוניות מערכה וסיירות קרב חדשות. הפחד מפני מרוץ חימוש חדש, בדומה למרוץ הדרדנוט בין בריטניה לגרמניה שלפני מלחמת העולם הראשונה, הוביל לפיתוח רעיונות להגבלת כמות אוניות הקרב.

תנאי ההסכם

הגבלת הדחק כללית
מדינה	אוניות קרב	נושאות מטוסים
בריטניה	525,000 טון	135,000 טון
ארצות הברית	525,000 טון	135,000 טון
יפן	315,000 טון	81,000 טון
צרפת	175,000 טון	60,000 טון
איטליה	175,000 טון	60,000 טון

תנאי ההסכם קבעו שאף אוניה לא תוכל לחרוג מהדחק של 35,000 טון, וכן הגבילה את קוטר קני התותחים ל-16 אינץ' (406 מ"מ). כמו כן, ההסכם קבע את ההדחק המקסימלי של כל האוניות ביחד בציים השונים.

נושאות מטוסים נידונו בסעיף מיוחד בהסכם. נוסף להגבלה על ההדחק הכללי, נקבעו חוקים בנוגע לגדלים המקסימליים של נושאות המטוסים. הותרו רק שתי נושאות מטוסים לכל מדינה, כאשר הדחק יוכל לעלות על 27,000 טון אך לא יעבור את מגבלת 33,000 טון. הוטל איסור על אוניות מערכה לשאת מטוסים קטנים ולהגדיר אותה כנושאת מטוסים. כמו כן, נקבעה הגבלה על כמות התותחים שכל נושאת מטוסים יכולה לשאת.

אשר לביצורי חופים ובסיסים ימיים, ארצות הברית, בריטניה ויפן הסכימו לשמור על הסטטוס קוו בשעת חתימת החוזה. על פי האמנה בסיסים חדשים וביצורים לא יכולים להיות מוקמים על שטחים מסוימים, וכן אין אפשרות לשפר את הביצורים הקיימים. ארצות הברית לדוגמה יכלה לפתח בסיסים שונים על אדמתה בארצות הברית גופא ובהוואי, אך לא יכלה לבנות באיים האלאוטיים.

חברי האמנה יכלו לבנות ספינות ולהחליף ספינות ישנות בחדשות, אך כל בנייה כזאת הצריכה דיווח ליתר חברי ההסכם.

קישורים חיצוניים

• טקסט האמנה

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

23783038אמנת וושינגטון