ערבה (גאוגרפיה)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הערבה הגדולה במונגוליה.
ערבת עשב בנבדה.
ערבת עשב בברזיל

ערבה, מונח גאוגרפי-אקלימי המתאר אזור מישורי או גבעתי המכוסה בצמחייה עשבונית. ערבות מצויות באזורים המשתרעים לאורך קווי הרוחב הבינוניים של כדור הארץ, וכן בשטחים שבשולי המדבריות הסובטרופים, כגון האזור הגובל במדבר סהרה שבאפריקה. סוגים מיוחדים של ערבה הם הסוואנה, ערבה מנוקדת בעצים המשתרעת באזורי קו המשווה, והטונדרה שבקטבים ובאזורים הרריים ("טונדרה הררית").

עונות הגשמים בערבות מתרחשות בקיץ ושיאן בחודש יולי.

לערבות מסוימות הוענקו שמות שונים: הערבה האירואסייתית מכונה סְטֶפָּה (מרוסית: степь), ואילו זו שבהונגריה מכונה הפוסטהּ. ערבות אמריקה הצפונית מכונות פרריות, הערבות הפוריות של מרכז ארגנטינה מכונות פמפס ואילו הערבות הטרופיות שבצפונה של דרום אמריקה, בשטחי ונצואלה וקולומביה, מכונות ייאנוס (llano).

גלריה

ראו גם

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ערבה בוויקישיתוף