גן החיות ברונקס

גן החיות ברונקס
סוג	גן חיות
תקופת הפעילות	8 בנובמבר 1899 – הווה (125 שנים)
שטח	1,070 דונם

גן החיות ברונקס (אנגלית: Bronx Zoo) הוא גן חיות השוכן בצפון-מערב רובע ברונקס בעיר ניו יורק, דרומית לגן הבוטני של ניו יורק. גן החיות של ברונקס הוא אחד הגדולים ביותר מסוגו בעולם, ומתפרס על פני שטח של יותר מ-1,070 דונמים (1.07 קמ"ר), דרכם זורם נהר ברונקס.

הגן הוקם ב-8 בנובמבר 1899, ונקרא "הגן הזואולוגי של ניו יורק". באותה תקופה היו בו 843 בעלי חיים, שפוזרו ב-22 תצוגות שונות. כיום משמש הגן כבית גידול עבור כ-6,500 בעלי חיים, הכוללים כ-2000 יונקים, 1000 עופות ו-600 זוחלים או דו-חיים, גם כן ב-22 תצוגות. מספר המינים בגן הוא כ-650, ומתוכם 40 נמצאים במצב שימור פגיע עד מסוכן. בשנת 1941 היה הגן לראשון מסוגו בארצות הברית שעבר מכלובים לתצוגת חיות בשטחים המדמים את סביבתן הטבעית.

ב-1929 היה גן החיות לראשון בעולם שעורך תוכנית לימודים רשמית. מחלקת החינוך של הגן זכתה בפרסים על תוכניותיה, המיועדות לכל הגילאים. התוכנית החינוכית של גן החיות נכללת בתוכניות הלימודים של כל מדינות ארצות הברית, בנוסף ל-15 מדינות נוספות ברחבי העולם.

בכל שנה מבקרים בגן כ-2 מיליון תיירים.

התצוגות

"עולם החושך": בו ניתן לראות בעלי חיים פעילי לילה כגון עטלפים וקופים רחבי אף מהסוג דורוקולי.
"עולם הזוחלים": בביתן הזוחלים ניתן לצפות במגוון זוחלים ודו-חיים כגון פיתון עצים ירוק, אנקונדה, וקרפדת קנים. ביתן הזוחלים הוא אחד מהמבנים הוותיקים ביותר בגן, ומאז הקמתו לא נעשו בו שינויים.
"עולם העופות": בין העופות השוכנים באזור התצוגה הזה ניתן למנות את המינים קלאו בכיר, טווסון, וקקדו שחור (Calyptorhynchus). המבקרים יכולים לצפות בעופות בתוך אזורים מתוחמים בזכוכית, ולפרקים אף להיכנס לאזורי הקינון.
"עמק העופות": אזור זה כולל אגם המכונה "אגם פלמינגו", וכלוב לעופות דורסים המשתייכים לדורסי היום ודורסי הלילה.
"מושבת עוף הים והעופות הימיים על שם ראסל ב' אייטקן": אזור זה שוכן בגובה של כ-18.3 מטרים, והוא בנוי בצורה קשתית על מנת לדמות את בית הגידול של חופי פטגוניה. באזור זה מקננים עופות כגון פינגווין מגלן ושחפית אינקה.
"עופות גדולים": אזור זה הוא בית גידול עבור יען, אמו, ננדו וקזואר, שהם ארבעה מחמשת העופות הגדולים ביותר בעולם שאינם יכולים לעוף.
"בית העופות הימיים": אתר זה הוא בית גידול לעופות ימיים אקזוטיים כגון מגלן שני, תוכי ים פסיפי, אנפת לילה, והואצין הגדל רק בגן זה מחוץ לסביבתו הטבעית.
"כלוב הפסיון": אתר זה משמש לגידולם של מינים בתת-משפחת הפסיונים כגון פסיון טווסי ופסיון הכסף.
"ביצת עופות הבר": בית גידול עבור ברווזים נדירים ואקזוטיים.
"שביל העגור": אתר צפייה מקרוב בעגוריים ובחסידות.
"אגם קופ": אגם זה הוא בית גידול עבור שקנאים, ועל האיים הנמצאים בשטחו חיים גיבונים.
"גן הפרפר": אתר זה הוא בית גידול עבור למעלה מ-1,000 מינים של פרפרים, ויש בו גם שפיריות, נמלים ופשפשים. בגן הפרפר גדלים גם צמחים המאפיינים את ניו יורק, כגון לילך וקיפודנית.
"אזור הפרפר": בית גידול השוכן במבנה דמוי זחל, ומיועד עבור למעלה מ-1,000 פרפרים ועשים מצפון אמריקה כגון דנאית מלכותית.
"הר הטיגריס": אתר זה, שנפתח ב-2003, משתרע על פני 12.1 דונמים, והוא מדמה את עמק נהר אמור השוכן בגבול בין רוסיה לסין. האתר מיועד בעיקר עבור הטיגריס הסיבירי. בהר הטיגריס יש שני אזורים לצפייה בטיגריסים.
בניין הג'ירפה על שם קארטר": בית גידול עבור זן בסכנת הכחדה של ג'ירף מנומר, סוריקטות, צביונים, אוקפים, ברדלסים וכדומה.
"בית העכבר": בית גידול עבור מכרסמים שונים כגון סנאים מעופפים, עכברי קנגורו, וכן טורפי מכרסמים כגון נמייה ננסית.
"בית הקוף": בית גידול עבור קופי העולם החדש, המתגוררים בטבע ביערות אמריקה המרכזית ואמריקה הדרומית, כגון טמרין רעמתי זהוב וטמרין דוגוני. האתר נפתח ב-1901 תחת הכינוי "בית הפרימטים", ונסגר ב-1950 בעקבות הקמת "בית קופי האדם הגדולים". לאחר סגירת ביתן זה ב-1959 נפתח ביתן הפרימטים בשמו הנוכחי.
"שמורת הבבון": אתר דמוי האזורים ההרריים של אתיופיה. משמש בית גידול עבור בבון זהוב, יעל נובי, שפן סלעים, ומגוון עופות מים מאפריקה.
"דובים גדולים": בית גידול לדובי גריזלי ודובי קוטב.
"מתחם הביזון": בית גידול לביזון אמריקני.
"חצר אסטור ובריכת אריה הים": אתר השוכן במרכז גן החיות. החצר היא בית גידול עבור אייל הצפון, ומאגר המים הוא בית גידול לאריה הים הקליפורני.
- "בית האריה": ביתן זה שוכן בשטח חצר אסטור. הוא הוקם בשנת 1903 עבור בעלי החיים הגדולים ממשפחת החתוליים, וכיום משמש מגוון פרטים ממדגסקר. הביתן הוא בית גידול עבור מגוון בעלי חיים מהפאונה של מדגסקר, כגון למור זנב-טבעת ולמור צווארון אדום, תנין היאור, מגלן מדגסקרי, ותיקן לוחש.
- "מרכז גן החיות על שם קית' ו' ג'ונסון": המרכז שוכן בקצה הדרומי של חצר אסטור, ומשמש כמקום משכנן של מספר תצוגות חינוכיות ובעלי חיים בסכנת הכחדה כגון קרנף סומטרה ופיל הודי. בין 1908 ל-1989 שכן במקום בית הפילים, שכלל שמונה כלובים גדולים במבנה מקורה ובחצר החיצונית. ב-1989 שופץ האתר ורוב הפילים הועברו לאזור "אסיה הפראית".
"הולארקטיקה": אזור זה קרוי על שם המונח הזואוגאוגרפי המתייחס לצפון כדור הארץ. האתר הוא בית גידול עבור בעלי חיים צפוניים כגון אייל דוד, דובי קוטב ודובי גריזלי, ברבור מחצצר, ועגור אדום כתר.
"מתחם החיה הנדירה": מיודע בעיקר לחיות בסכנת הכחדה בדרגות חומרה שונות.
"אסיה הפראית": אתה המשתרע על פני 160 דונמים, ובו ניתן לצפות בפיל אסייתי, קרנף הודי, טיגריס סיבירי וכדומה.
- "עולם הג'ונגל": חלק מקורה של "אסיה הפראית", המעוצב בצורת יער גשם אסייתי וכולל בית השאר ביצת מנגרובים, צמחייה טרופית, בעלי חיים טרופיים (לדוגמה: לוטונג ג'אווה, קלאוניים, עטלפי פרי). "עולם הג'ונגל" משתרע על פני ארבעה דונמים בקירוב, ובסך הכל יש בו כ-800 פרטים מכ-100 מינים.
"מישורי אפריקה": אתר המשתרע על פני 16 דונמים, ודומה במידת האפשר לסוואנת סרנגטי. "מישורי אפריקה" הוא בית גידול עבור אריות, זאב טלוא, שנבוב, ג'ירפות, וכדומה.
"רמות ההימאלאיה": בית גידול עבור נמרי השלג (17 פרטים), פנדה אדומה, עגור לבן-עורף ועגור שחור-צוואר, ציפורי גן עדן וכדומה. באתר יש גם עצים אסייתיים כגון במבוק.
"יער גורילת קונגו": אתר זה נפתח לרגל יובל ה-100 לגן החיות, והוא משתרע על פני 26 דונמים בקירוב. היער מקורה, ויש בו 11 מפלי מים, מכונה לייצור ערפל, ורמקולים המשדרים קולות טבעיים ליער. יער גורילת קונגו הוא בין גידול עבור למעלה מ-15,000 צמחים ו-400 מיני בעלי חיים, בהם גורילה מערבית, מרמוסט גמדי, אוקפי, מנדריל, טווס קונגו, וחזיר נהרות. תצוגה זו זכתה בפרס התצוגה הטובה ביותר של "התאחדות גני החיות והאקווריומים הבינלאומית".
"גן חיות לילדים": משתרע על פני 12 דונמים בקירוב, ובו ניתן לצפות בתנין אמריקני, נובחנית שחורת-זנב, ולבים, אנפתיים, צבים יבשתיים, בואשים, כבשים, לאמות וכדומה. בתצוגה זו יש גם פינת ליטוף.

שימור בעלי חיים בסיכון הכחדה

אחת המטרות העיקריות של גן החיות הוא להציל בעלי חיים הנתונים בסכנת הכחדה כלשהי. באתרי הגן השונים יש עשרות מינים ותת-מינים של בעלי חיים בסיכון. להלן דוגמאות אחדות, הממוינות לפי דרגת הסיכון: