טטרסטן
| מדינה |
 רוסיה |
|---|---|
| מחוז פדרלי | המחוז הפדרלי של הוולגה |
| מחוז כלכלי | המחוז הכלכלי של הוולגה |
| ראש הרפובליקה | רוסטם מיניחאנוב |
| רשות מחוקקת | מועצת המדינה של טטרסטן |
| בירת הרפובליקה | קאזאן |
| שפה רשמית | רוסית, טטרית |
| תאריך ייסוד | 27 במאי 1920 |
| שטח | 67,847 קמ"ר (דירוג: 44) |
| אזור זמן | UTC +4 |
| www.tatar.ru | |
|
לחצו כדי להקטין חזרה  | |
רפובליקת טטרסטן (רוסית: Республика Татарстан, טטרית: Татарстан Республикасы) היא רפובליקה (ממשל מחוזי חצי אוטונומי) בפדרציה הרוסית. שטחה משתרע על כ-67,836.2 קילומטר רבוע, אוכלוסייתה מונה כ-3,894,120 איש (נכון ל-2021). הקבוצות האתניות הגדולות ביותר ברפובליקה הן הטטרים (58.5%) ורוסים (39%). מרבית הטטרים הם מוסלמים.[1][2]
שתי השפות הרשמיות בטטרסטן הן טטרית ורוסית. הרפובליקה כוללת 43 אזורים, 20 ערים ו-21 יישובים עירוניים. בירתה של טטרסטן היא העיר קאזאן.
היסטוריה
היסטוריה מוקדמת
מימי הביניים התקיימה במקום מדינת בולגריה (שנקראת במקורות המודרניים בולגריה שעל הוולגה). בשנת 922 לערך קיבלה האומה הטטרית על עצמה את האסלאם מבגדאד. סמוך לתקופה זאת ביקר במדינה הנוסע הערבי אחמד אבן פדלאן. במאה ה-13 הגיעו לאזור חילותיו של באטו חאן, ובשנת 1240 שיעבדו את האוכלוסייה המקומית, שהפכה חלק מאורדת הזהב.
בשנת 1438 הוקמה באזור טטרסטן והוולגה התיכונה ממלכה עצמאית בשם החאנה של קאזאן. החאנה נכבשה על ידי הצאר איוואן האיום ממוסקבה בשנת 1550, והעיר קאזאן, בירתה, נכבשה בשנת 1552. השלטון הרוסי ניסה להמיר את הטטרים בכוח לנצרות, ולשם כך הוא הביא בישוף מיוחד לקאזאן במטרה לנצר את הטטרים, השלטון גם אסר על בניית מסגדים חדשים ומאוד הגביל את חופש הפולחן. ההישג הסופי לעומת זאת היה דל, מי שהתנצר היה חלק מהאצולה הטטרית שנהפכה לאצולה רוסית, אך פשוטי העם המשיך לדבוק בדתם. פעמים רבות הטטרים מרדו ובתקופת הצרות, בין הכחדות בית ריוריק ועליית בית רומנוב בין 1593 ל-1613 שבה חאנת קאזאן להתקיים, אך כשבית רומנוב עלה לשלטון שב הצבא הרוסי לאזור. בשנים 1773-1774 נכבשה טרסטן בידי צבאו של ימליאן פוגצ'וב, מנהיג המרד הקוזקי.
האיסור על בניית מסגדים בוטל רק בתקופת יקתרינה הגדולה. המסגדים נבנו בתקופתה בין 1767 ל-1770. ובמאה ה-18 החל לפרוח בקרב הטטרים זרם הג'דידיזם - זרם מתון באסלאם הסוני שקרא ליחס סובלני לדתות אחרות.
מהפכת 1917-1918
לאחר מהפכת אוקטובר 1917, כשרוסיה התחילה להיקרע ממלחמות פנימיות, התקיים בקאזאן כנס של מוסלמי הוולגה, ב-12 בדצמבר אותה שנה שהכריז על הקמת מדינת אידל-אורל בין הרי אורל לוולגה. המדינה הוקמה בעיקר לבשקירים וטטרים, מוסלמים בפועל, אך אליה הצטרפו כל שאר העמים של האזור, אודמורטים, מארי, קומי, וצ'ובשים. המדינה לא הצליחה להתבסס, כי כבר באפריל 1918 היא נכבשה על ידי הקומוניסטים. הלגיון הצ'כוסלובקי ניסה להקימה מחדש ביולי, אך בסוף 1918 חזר הצבא האדום והנשיא הזמני של המדינה נאלץ לצאת לגלות בפינלנד. ב-1919 הכריזו הקומוניסטים על הקמת הרפובליקה האוטונומית הבשקירית-טטרית. הדבר לא מצא חן בעיני האדמירל אלכסנדר קולצ'ק, מפקד הצבא הלבן, והוא כבש את האזור. כעת הטטרים ראו בקומוניסטים בעלי ברית וסייעו להם לגרש את הצבא הלבן.
היסטורית החבל בגבולות הנוכחיים
ב-27 במאי 1920 הוכרז על הקמת הרפובליקה האוטונומית של טטרסטן בתחומי רוסיה, בגבולות הנוכחיים. הקמת אוטונומיה הלהיבה טטרים רבים, אך רוב אזורי המחיה של הטטרים צורפו לבשקיריה, ורבים מהטטרים נאלצו להירשם כבשקירים וזכויותיהם שם נפגעו. השלטון הקומוניסטי פעל בטטרסטן כמו בשאר המקומות, אסר כל פולחן דתי, הרס כנסיות ומסגדים, ומוסדות אחרים הפך למוסדות תרבות. אנשי דת הג'דידיזם נרדפו ונאלצו לגלות למצרים ולטורקיה. ב-1927 החלו לכתוב את השפה הטטרית באלפבית לטיני, במקום באלפבית הערבי שהיה נהוג קודם לכן, וב-1939 הומצא אלפבית קירילי מותאם לטטרית, הנמצא בשימוש רשמי גם היום.
טטרים רבים נלחמו בשורות הצבא הסובייטי במלחמת העולם השנייה. בזמן המלחמה הועברו לחבל בתי חרושת רבים מהחלקים הכבושים, וחלקם נשארו שם גם לאחר המלחמה. בעקבות גילוי כמויות גדולות של נפט באזור בתקופת המלחמה והתפתחות מהירה של תעשיות נלוות, הייתה טטרסטן לאחד האזורים המתועשים ביותר ברוסיה.
בתקופת הפרסטרויקה הורגש חיזוק של התנועות הלאומניות. ב-20 באוגוסט 1990 הסובייט העליון המקומי החליט על ריבונות הרפובליקה. יחד עם זאת, הכוונה הייתה לשדרוג מעמד הרפובליקה האוטונומית בתוך מסגרת ברית המועצות. לאחר פירוק ברית המועצות והסכמה על הסכם ברית חדש, הרפובליקה נכנסה לחבר המדינות העצמאיות כאחד ממייסדי החבר. ב-27 במרץ 1992 בחבל התקיים רפרנדום ומעל למחצית המשתתפים הצביעו בעד העצמאות. אומנם עוד לפני זה, בהתאם להחלטת בית המשפט לחוקה של רוסיה מ-13 במרץ 1992 הרפרנדום הוכרז כלא-חוקי. במהלך 1992-1993 התקיימו שיחות בין ראשי הרפובליקה לבין ראשי רוסיה על הסדרת היחסים. השיחות לא הניבו תוצאות וב-30 בנובמבר 1992 התקבלה חוקת הרפובליקה החדשה ולפיה היא הוכרזה כמדינה עצמאית. למרות זאת, ב-12 בדצמבר 1993 תושבי הרפובליקה השתתפו ברפרנדום בנושא חוקת רוסיה ו-75% מהמצביעים הצביעו בעד חוקה זו שלפיה החבל מהווה חלק של רוסיה. ב-15 בפברואר 1994 נחתם הסכם בין רוסיה לבין ראשי הרפובליקה על הקמת מדינה משותפת. בשנת 2000 שונתה חוקת הרפובליקה ומעתה החוקה רואה ברפובליקה חלק של רוסיה. ב-19 באפריל 2002 הושלמו כל ההתאמות בין חוקת הרפובליקה לבין חוקת רוסיה.
באוקטובר 2005 נחתם הסכם חדש המגדיר סמכויות ראשי הרפובליקה וסמכויות של השלטון המרכזי במוסקבה.
ממשל
ערך מורחב – נשיא טטרסטן
בראש טטרסטן עומד ראש הרפובליקה, כיום רוסטם מיניחאנוב, שמכהן בתפקיד זה החל מ-25 במרץ 2010.
לפי החוקה הטטרית ראש הרפובליקה נבחר על ידי פרלמנט (דאולת סובייטי) בן 100 מושבים, מתוכם 50 נבחרים בבחירות אזוריות יחסיות ו-50 בבחירות אזוריות רובניות. בראש הרשות המבצעת עומד ראש הממשלה. החל מ-22 באפריל 2010 בתפקיד זה מכהן ילדר חליקוב.
מיקום גאוגרפי
הרפובליקה נמצאת במרכז הפדרציה הרוסית במישור המזרח-אירופאי במקום התמזגות הנהרות וולגה וקאמה. המרחק ממוסקבה הוא כ-797 קילומטרים מזרחה. המרחק מצפון הרפובליקה לדרומה הוא כ-290 קילומטרים, וממזרח למערב כ-430 קילומטרים. הרפובליקה גובלת בדרום-מזרח במחוז אורנבורג, בדרום: במחוז סמרה ובמחוז אולינובסק, ממערב: ברפובליקת צ'ובשיה, בצפון מערב ברפובליקת מארי אל, בצפון מחוז קירוב, בצפון-מזרח: רפובליקת אודמורטיה, במזרח: ברפובליקת בשקיריה.
אוכלוסייה
בהתאם לנתוני מפקד של שנת 2010 הטטרים מהווים 53.6% מאוכלוסיית האזור ורוסים כ-39.7%.
הערים הגדולות:
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של טטרסטן- טטרסטן, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ "Arena: Atlas of Religions and Nationalities in Russia". Sreda, 2012.
- ^ 2012 Arena Atlas Religion Maps. "Ogonek", № 34 (5243), 27/08/2012. Retrieved 21/04/2017. Archived.
32781358טטרסטן