נמרון ג'ופרי
 נמרון ג'ופרי
| |
|---|---|
| |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | מיתרניים |
| מחלקה: | יונקים |
| סדרה: | טורפים |
| משפחה: | חתוליים |
| סוג: | נמרון |
| מין: | נמרון ג'ופרי |
| שם מדעי | |
 Leopardus geoffroyi
| |
נמרון ג'ופרי (שם מדעי: Leopardus geoffroyi) הוא מין של חתול בר האנדמי לאזורי הדרום והמרכז של דרום אמריקה והוא בערך בגודל של חתול הבית. למרות שהמין נפוץ יחסית באזורים רבים, הוא נחשב כמאוים על ידי איגוד השימור העולמי בעקבות החשש מהשינויים בקרקע באזורים המשמשים כבתי הגידול שלו.
הנמרון נקרא על שמו של הזואולוג הצרפתי אטיין ז'ופרואה סנט-אילר.
תיאור
נמרון ג'ופרי הוא בערך בגודל של חתול בית, בגודל ממוצע של 60 ס"מ, עם זנב קצר באופן יחסי באורך ממוצע של 31 ס"מ. משקלו בין 2–5 ק"ג, אם כי יש יחידים שהגיעו למשקל של 7.8 ק"ג. באופן כללי, אלה הנמצאים בחלק הדרומי של טווח המחייה שלהם גדולים יותר מאלה בצפון, והזכרים גדולים יותר מהנקבות.
הפרווה שלהם מנומרת בחברבורות שחורות, אך צבעה משתנה מאזור לאזור: בצפון הפרווה היא בגווני חום-צהוב נפוצה יותר ובדרום היא אפורה. כמו רוב החתוליים, פרוות הבטן היא בצבע חיוור בגווני לבן עד שמנת. ישנם פסים שחורים על הזנב והגפיים, וסימונים דומים על הלחיים וסביב החלק העליון של הראש והצוואר. אחורי האוזניים הם בצבע שחור עם כתמים לבנים. מלניזם נפוץ גם בטבע וגם בשבי.
ביוצא דופן מקרב רב החתולים, נמרוני ג'ופרי נצפו עומדים על רגליהם האחוריות כדי לסרוק את הנוף שמסביב, ומשתמשים בזנבם לתמיכה. תנוחה דומה נצפתה בקרב סמורים, סוריקטות וכלבי ערבה, אך בדרך כלל לא בחתולים.
אקולוגיה ותפוצה
נמרוני ג'ופרי מאכלסים את נופי הרי האנדים, פמפס (אזורי צמחייה נמוכה), וגראן צ'אקו. הם נמצאים מדרום בוליביה ועד למצר מגלן, בגבהים הנעים מגובה פני הים ועד ל-3,300 מטרים. הם מעדיפים שטחים מיוערים בצפיפות נמוכה או סביבה שיחית ועשבית, אך נמצאים גם במרעה ובאזורים ביצתיים. למרות שהם יכולים לטפס על עצים, הם לעיתים רחוקות עושים זאת, מלבד כשהם משאירים צואה שם כדי לסמן בריח את הטריטוריה שלהם.
למרות שהם נראים בשפע באזורים מרכזיים, כולל בוליביה, שם הוא החתול השני בשכיחותו אחרי האוצלוט, הוא נחשב לחיה מאוימת באזורים כמו דרום צ'ילה. IUCN מגדיר את המין כ'קרוב לסיכון' (NT) בעקבות החשש מהשינויים בבית הגידול שלו במדינות רבות בטווח המחיה שלו.
נמרוני ג'ופרי הם חיות ליליות, הם ניזונים לרוב ממכרסמים, בעיקר ארנבות, לטאות קטנות, חרקים, ומדי פעם צפרדעים ודגים; הוא נמצא בראש שרשרת המזון בשטחי המחיה שלו. כמו חתולים קטנים אחרים, נמרון ג'ופרי הוא צייד בודד ובדרך כלל מתחבר עם אחרים מבני מינו רק בעונת ההזדווגות. הנקבות חולשות על שטח של 2–6 קילומטרים רבועים, ואילו לזכרים שטחים נרחבים יותר המגיעים עד ל-12 קילומטרים רבועים.
רבייה
עונת הרבייה של נמרוני ג'ופרי נמשכת מאוקטובר ועד מרץ. במהלך תקופה זו, הנקבות מגיעות לייחום לתקופות של 12 ימים, בערך חודש בנפרד. ההזדווגות בתקופה זו היא קצרה ותכופה, לעיתים קרובות מתרחשת על צוק גבוה או אתר דומה.
נקבות בהריון מקפידות במיוחד בבחירת המקום בו הן יולידו את הגורים שלהן. בכל המלטה יכולה הנקבה ללדת עד ארבעה גורים, עם זאת אחד או שניים זה נפוץ יותר. ההיריון נמשך 72–78 ימים, ורוב הלידות מתרחשות בין דצמבר למאי.
הגורים נולדים עיוורים וחסרי ישע, משקלם נע בין 65 ל-95 גרם והתפתחותם איטית משל חתול הבית. עיניהם נפתחות 8–19 ימים לאחר ההמלטה והם מתחילים לאכול אוכל מוצק בגיל שישה או שבעה שבועות. הגורים הופכים לעצמאים בסביבות גיל שמונה חודשים אך לרוב מגיעים לבגרות רק בגיל 18 חודשים לנקבות ו-24 חודשים לזכרים.
נמרון ג'ופרי המבוגר ביותר שתועד בשבי היה בן 21 שנים. לנמרון שנקרא 'ניקו' היה מלניזם והוא חי במקלט לבעלי חיים בשם 'ביג קאט רסקיו' (Big Cat Rescue) בטמפה, פלורידה, מאמצע יולי 1994; ככל הנראה נולד במאי 1993.
לאחרונה, נמרון ג'ופרי הופרה בהצלחה עם חתול בית.
טקסונומיה
נמרון ג'ופרי נקרא על שמו הזואולוג הצרפתי בן המאה ה-19 אטיין ז'ופרואה קנט-אילר (1772–1844). בעקבות מסעותיו בדרום אמריקה בתחילת המאה ה -19, סנט-אילר חקר את הנמרון בעת הפרופסורה של לזואולוגיה בפריז, הוא זיהה חמישה תת-מינים, המבוסס על פזורה גאוגרפית:
- Leopardus geoffroyi geoffroyi; מרכז ארגנטינה
- Leopardus geoffroyi euxantha; צפון ארגנטינה, מערב בוליביה
- Leopardus geoffroyi leucobapta; פטגוניה
- Leopardus geoffroyi paraguae; פרגוואי, דרום-מזרח ברזיל, אורוגוואי, צפון ארגנטינה
- Leopardus geoffroyi salinarum; צפון מערב ומרכז ארגנטינה
מחקרים גנטיים מצביעים על כך שנמרון ג'ופרי קשור באופן הדוק לחתול קודקוד. לעיתים הוא ממוקם בסוג נפרד תחת חתול ערבות, יחד עם חתול קודקוד וחתול קולוקולו, אך נפוץ יותר שהוא ממוקם תחת הסוג נמרון, סוג גדול יותר של חתולים דרום אמריקאים קטנים אשר כולל גם את האוצלוט.
שימור
משנות ה-60 ועד שנות ה-80, הנמרון ניצוד באופן נרחב בעבור סחר עולמי בפרוותו, אך הסחר קטן אחרי 1988 והמין צורף לנספח הראשון באמנת וושינגטון בשנת 1992. החקיקה הוצגה בסוף שנות השמונים ועשתה את הציד והסחר המקומי בפרוות ללא חוקי בארגנטינה, בוליביה, ברזיל, צ'ילה, פרגוואי ואורוגוואי. סחר עולמי במינים המשויכים לנספח הראשון באמנת וושינגטון אינו חוקי, אלא למטרות לא מסחריות.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
.jpg)
