Black Lives Matter

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף חיי שחורים חשובים)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יש לעדכן ערך זה.
ייתכן שהמידע המצוי בדף זה אינו מעודכן, אתם מוזמנים לסייע ולעדכן את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעדכון הערך, ניתן להסיר את התבנית.
יש לעדכן ערך זה.
ייתכן שהמידע המצוי בדף זה אינו מעודכן, אתם מוזמנים לסייע ולעדכן את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעדכון הערך, ניתן להסיר את התבנית.
לוגו התנועה על רקע צהוב.

Black Lives Matterראשי תיבות: BLM; בתרגום מילולי לעברית: "חיי שחורים חשובים" או "חיי שחורים נחשבים") היא תנועת מחאה בינלאומית נגד אלימות משטרתית וגזענות ממוסדת כלפי שחורים. התנועה מארגנת הפגנות נגד הרג לא מוצדק של שחורים על ידי גורמי אכיפת החוק, וכן כנסים העוסקים בסוגיות רחבות יותר של אפיון גזעי, אלימות משטרתית ואי-שוויון גזעי במערכת המשפט בארצות הברית.

התנועה צמחה מתוך הקהילה האפרו-אמריקאית אך פועלת כיום כרשת בינלאומית מבוזרת, ללא מבנה ארגוני או היררכיה פורמלית, של קבוצות פעילות רבות, בהן של אמריקאים לבנים. תחילתה של התנועה בשנת 2013, בה נעשה שימוש רב בהאשטאג BlackLivesMatter# ברשתות החברתיות, לאחר זיכויו של ג'ורג' צימרמן שירה למוות בטרייוון מרטין האפרו-אמריקאי (אנ'). בסיסמה "Black Lives Matter" נעשה שימוש רב בהפרות הסדר בפרגוסון (2014) שפרצו עקב מקרה שבו שוטר ירה למוות במייקל בראון, ועקב תקרית בניו יורק בה נחנק למוות אריק גרנר על ידי שוטר בעודו אומר "אני לא יכול לנשום". אותו הדבר קרה בשנת 2020 גם לג'ורג' פלויד אשר מילותיו האחרונות היו דומות לשל גרנר. בעקבות מקרה זה, אלפי אמריקאים הצטרפו לתנועה ופתחו במחאות ברחבי ארצות הברית ובעולם.[1]

לאחר המהומות בפרגוסון אירעו מקרים נוספים שבהם שוטרים ירו למוות באפרו-אמריקאים, ובעקבותיהם פרצו מהומות הגזע בארצות הברית (2014–2015). נושא זה הוא אחד הנושאים המרכזיים אשר נדונו במערכת הבחירות לנשיאות ארצות הברית 2016.

התנועה חזרה לכותרות בעקבות ההפגנות סביב העולם במחאה על רציחתו של ג'ורג' פלויד בידי שוטר משטרת מיניאפוליס דרק שאובין בקיץ 2020. ההערכות הן שבין 15 ל-26 מיליון איש השתתפו בהפגנות "Black Lives Matter" שהתקיימו בעקבות אירועים אלה, מה שהופך את התנועה לאחת הגדולות בהיסטוריה האמריקאית.[2] התנועה חרתה על דגלה הקטנה או ביטול של מימון משטרתי והטיית משאבים להשקעה ישירה בקהילות שחורות ובמודלים חלופיים למענה למצבי חירום ואכיפה.[3]

הפופולריות של "Black Lives Matter" השתנתה במהירות עם הזמן. בעוד שב-2018 דעת הקהל כלפי התנועה הייתה שלילית נטו, התנועה גדלה ונעשתה פופולרית יותר במהלך 2019 ו-2020.[4] בסקר מרכז המחקר פיו שנערך ביוני 2020 נמצא כי 67% מבין האמריקאים הבוגרים מכל שכבות האוכלוסייה ורקע אתני הביעו תמיכה מסוימת בתנועת "Black Lives Matter"‏.[5]

סקר מאוחר יותר שנערך גם הוא על ידי מרכז המחקר פיו בספטמבר 2020 [6]הראה שאחוז התמיכה ירד ל 55%, כאשר הירידות הבולטות ביו בקרב לבנים והיספנים, בעוד שהתמיכה בקרב השחורים הבוגרים נשארה רחבה כשהייתה.

בספטמבר 2021 ערך מרכז המחקר פיו סקר נוסף ונמצא כי רמת התמיכה נשארה יציבה.

החל מחודש מאי 2022 ניכרת ירידה ברמת התמיכה התנועה בקרב רבים ובהם גם אפרו אמריקאיים, לפי סקרים ופרסומים בנושא גזענות בארצות הברית[7][8].

ייסוד התנועה

בליל 26 בפברואר 2012, ג'ורג' צימרמן, אזרח מתנדב במשמר שכונתי, ירה למוות בטרייוון מרטין, תלמיד תיכון אפרו-אמריקאי בן 17, בפלורידה. צימרמן ראה עצמו אחראי על אבטחת מתחם המגורים שבו התגוררו שניהם, וטען שפעל מתוך הגנה עצמית. ב-13 ביולי 2013, לאחר חקירה משטרתית ודיונים משפטיים, הוחלט לזכות את צימרמן. בתגובה, שלוש פעילות פוליטיות לזכויות השחורים (Alicia Garza, Patrisse Cullors, Opal Tometi) החלו להפיץ בפייסבוק הודעות בגנות ההחלטה, בליווי ההאשטאג BlackLivesMatter#. הפעילות שאבו השראה מהתנועה לזכויות האזרח של ארצות הברית, פמיניזם שחור, מחאת "כיבוש וול סטריט" ותנועות דומות.

באוגוסט 2014 ארגנה התנועה לראשונה הפגנת מחאה לא-אלימה בפרגוסון, מיזורי, בעקבות הירי במייקל בראון. אחריה אורגנו עוד מאות הפגנות של התנועה ברחבי ארצות הברית.

משנת 2013 נרשמו בארצות הברית לפחות 21 עמותות בשם "Black Lives Matter".

אידאולוגיה ושיטות פעולה

תנועת "Black Lives Matter" נאבקה בתחילה במה שכינתה "הוצאה להורג ללא משפט" של שחורים, אך פעיליה מונים מאבקים חברתיים רבים הכרוכים יחדיו, בהם זכויות המהגרים, ועוד.

תנועת "Black Lives Matter" משתמשת רבות בתיוגי האשטאג על מנת להגיע לקהל רב בתוך זמן קצר. התנועה מורכבת בעיקר מצעירים הדוגלים בשיטות של פעולה ישירה, בניגוד לדור הישן של פעילי זכויות האפרו-אמריקאים, דוגמת אל שרפטון, המתנגדים לשיטות פעולה מסוג זה.

אחת ממייסדי התנועה, אלישיה גרזה (Alicia Garza), פירטה את האידאולוגיה של התנועה במאמר ארוך, ובו הקטע הבא:

”כאשר אנו אומרים שחיי שחורים חשובים, הכוונה היא לשחורים שהם משוללי כבוד ומשוללי זכויות אדם בסיסיות. הכוונה היא לחיי העוני של השחורים ולרצח העם השחור, שהם בעינינו טרור מדינתי. הכוונה היא למיליון אנשים שחורים הנעולים בכלובים במדינה הזו, מחצית מכלל האנשים בבתי הכלא - זהו מעשה של טרור מדינתי. הכוונה היא לנשים שחורות שממשיכות לסבול את התקיפות האכזריות על ילדינו ומשפחותינו, תקיפות שהן טרור מדינתי.”[9]

השפעת התנועה

בשנת 2014 בחר ארגון הלשון האמריקאי בסיסמה BlackLivesMatter# כמילת השנה, מעשה שזכה לתמיכה רחבה של אנשי אקדמיה שחורים.

בשנת 2015 הביעה סרינה ויליאמס תמיכה פומבית בתנועה. תנועת האוניברסליזם האוניטריאני הביעה אף היא תמיכה פומבית בתנועה וארגנה מספר הפגנות תמיכה. התנועה זכתה לשבחים מפי פעילים פוליטיים רבים בכלי התקשורת, ואף הייתה מועמדת לתואר איש השנה של המגזין "טיים".

במהלך שנת 2015 הארגון ניסה לעורר עניין ציבורי בפרשת דניאל הולצקלו אך ללא הצלחה יתרה.


ב-5 ביוני 2020, ראש עיריית וושינגטון די.סי., מיוריאל באוזר, הודיעה כי שמו הרשמי של חלק מהרחוב שמחוץ לבית הלבן שונה לכיכר "Black Lives Matter" ובמקום הוצב שלט.[10]

ב-7 ביוני 2020, בעקבות ההפגנות עולמיות במחאה על רצח ג'ורג' פלויד וקריאת תנועת "Black Lives Matter" להפסיק לממן את המשטרה, מועצת העיר מיניאפוליס הצביעה "לפרק את מחלקת המשטרה שלה" כדי להעביר מימון לתוכניות חברתיות בקהילות שחורות.[11] נשיאת מועצת העיר ליסה בנדר אמרה, "מאמצינו לרפורמה מצטברת נכשלו. נקודה." הצבעת המועצה הגיעה לאחר שבתי הספר הציבוריים במיניאפוליס, אוניברסיטת מינסוטה ומחלקת הגנים והנוף במיניאפוליס כבר ניתקו קשר עם משטרת מיניאפוליס.[12]

הבחירות לנשיאות ארצות הברית 2016

במערכת הבחירות לנשיאות ארצות הברית 2016 המועמדים נשאלו לא פעם מה עמדתם בנושא "Black Lives Matter". ברני סנדרס אמר בפשטות שלדעתו חיי שחורים חשובים, והביע הזדהות מלאה עם התנועה.[13] הילרי קלינטון נפגשה עם נציגי התנועה באוגוסט 2015, אך הביעה הסתייגות מדרכי הפעולה שלה.[14]

רוב מועמדי המפלגה הרפובליקנית מתנגדים לתנועה ולדרכי פעולתה, פרט למרקו רוביו שהביע הזדהות עם השקפותיה.[15] בן קרסון, פעיל פוליטי מטעם המפלגה הרפובליקנית, אמר שלדעתו התנועה "מטופשת", וכי לדעתו עליה לדאוג לחיי כל השחורים, ולא רק לחלקם.[16]

במספר אספות בחירות הופיעו נציגים של התנועה ושאלו את המועמדים שאלות. בחלק מהן היו גם התפרעויות של פעילים, ששיאן היה בעצרת של דונלד טראמפ בשיקגו, ב-11 במרץ 2016.

ביקורת על התנועה

דגל "הקו הכחול הדק" (אנ'), שהפך למזוהה עם תנועת Blue Lives Matter (אנ') בארצות הברית, המתנגדת ל-Black Lives Matter.

חלק ממבקרי התנועה ניסו לקדם מטבע לשון בשם "חיי כולם חשובים", הבולט בהם הוא הסנטור הרפובליקאי השחור טים סקוט.[17] ביטוי זה נתקל בהתנגדות ממספר רב של אנשים. הראפר מאקלמור התייחס לביטוי בשיר "White Privilege II" ושילב בו קטע מלל של פעיל התנועה, שמסביר את משמעותו. ביל מאהר אמר על הביטוי: "מי שאומר שחיי כולם חשובים מתכוון שכל חייהם של האנשים נמצאים באותה רמת סיכון, מה שאינו נכון." בתקרית בחברת פייסבוק, מספר עובדים שינו את הסיסמה "Black Lives Matter" שהופיעה על אחד מלוחות המודעות לסיסמה "חיי כולם חשובים", אך מארק צוקרברג התערב ושלח מזכר לעובדים ובו כתב: "חיי שחורים חשובים - זה לא אומר שחייהם של אחרים אינם חשובים. זו אמירה פשוטה של הקהילה השחורה שדורשת את הצדק שמגיע לה".[דרוש מקור]

אזרחים התומכים בכוחות המשטרה האמריקאית יצרו האשטאג בשם BlueLivesMatter# וטוענים שהתנועה היא בעצם אנטי-משטרתית, ושחלק מהמפגינים בפעילויותיה קראו לאלימות נגד שוטרים. קצין משטרה בקרוליינה הצפונית כינה את התנועה "ארגון טרור", ועקב כך אולץ לפרוש מתפקידו.[18] מבקרים אחרים טוענים שפעילות התנועה מקשה על עבודת המשטרה וגורמת לעלייה בשיעורי הפשיעה.

קיימת גם ביקורת בקרב האפרו-אמריקאים. חלק מהמבקרים טוענים שמספר השחורים שנהרגו על פי טענת התנועה מירי כוחות הביטחון לא מדויק. דרוי מרדוק, עיתונאי שחור, כתב: "התפיסה לפיה שוטרים אמריקאים כל הזמן מחסלים אנשים שחורים חפים מפשע היא פשוט שקר אחד גדול וקטלני".[19] אחרים ביקרו את התנועה על הימנעותה מטיפול בתופעת הפשע באוכלוסיית האפרו-אמריקאים, ובירי של שחורים על שחורים. שחקן הפוטבול ריצ'רד שרמן מהקבוצה סיאטל סיהוקס אמר: "התמודדתי עם העובדה שהחבר הטוב ביותר שלי נרצח, והרצח שלו בוצע על ידי שני גברים שחורים בני 35. לא היה מעורב אף שוטר, ולא היה אף מעורב אחר, אבל לא שמעתי אז אף אחד צועק שחיי שחורים חשובים".[20]

בספר The Once and Future Liberal: After Identity Politics נמתחה ביקורת על הטקטיקה של התנועה וצוין שהיא יכולה להיות דוגמה איך "לא ליצור סולידריות".[21]

בישראל

עקב פרשת מותו של יוסף סלמסה ב-2014 החלו רבים מיוצאי אתיופיה בישראל להזדהות עם הסיסמה "Black Lives Matter" בהפגנות יוצאי אתיופיה וברשתות החברתיות.

אדוארד כהן, אחד מדוברי התנועה, כתב כי האיומים והלחצים שהופעלו על משפחת סלמסה דומים להטרדות שעברו על פעילי הפרות הסדר בפרגוסון באותה תקופה.[22]

באירוע של מרכז פרס לשלום קראה ענבל בוגלה את שמו של סלמסה ויוצאי אתיופיה נוספים שנהרגו בידי המשטרה, הזכירה את פרשת חלוקת דפו פרוברה ליוצאות אתיופיה, והגישה לאורחת הכנס נעמי קמפבל דף ובו נכתב "Black Lives Matter In Israel".[23]

בהפגנות בעקבות הריגת איאד אלחלאק הותאמה הסיסמה לסיטואציה, בנוסח "Palestinian Lives Matter".[24]

ראו גם

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא Black Lives Matter בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ רויטרס, זעם ב-NY: שוטר שחנק למוות שחור לא יואשם, באתר ynet, 4 בדצמבר 2014.
  2. ^ Buchanan, Larry; Bui, Quoctrung; Patel, Jugal K., Black Lives Matter May Be the Largest Movement in U.S. History, ניו יורק טיימס, 2020
  3. ^ [defundthepolice.org Defund the Police]
  4. ^ Cohn, Nate; Quealy, Kevin, How Public Opinion Has Moved on Black Lives Matter, ניו יורק טיימס, ‏יוני 2020
  5. ^ Parker, Kim; Horowitz, Juliana Menasce; Anderson, Monica, Majorities Across Racial, Ethnic Groups Express Support for the Black Lives Matter Movement, Pew Research Center's Social & Demographic Trends Project, ‏12 יוני 2020
  6. ^ Deja Thomas, https://www.pewresearch.org/fact-tank/2020/09/16/support-for-black-lives-matter-has-decreased-since-june-but-remains-strong-among-black-americans/, Pew Research Center, 2020-09-16
  7. ^ Civiqs, civiqs.com
  8. ^ New poll looks at political divides on race and gender issues, www.boston.com (באנגלית אמריקאית)
  9. ^ Alicia Garza, A Herstory of the #BlackLivesMatter Movement by Alicia Garza, Feminist Wire, October 7, 2014
  10. ^ Nicholas Wu, "DC Renames Street near White House 'Black Lives Matter Plaza' to Honor George Floyd Protests", USA Today, ‏5 ביוני 2020
  11. ^ בעקבות מחאת ג'ורג' פלויד: במיניאפוליס החליטו על פירוק המשטרה, באתר וואלה
  12. ^ Andrew Solender, "Minneapolis Votes To Disband Police Department", פורבס, ‏7 ביוני 2020
  13. ^ Democratic debate: Do black lives matter?, www.cbsnews.com (באנגלית)
  14. ^ Andrew Prokop, Hillary Clinton’s brutal frankness to Black Lives Matter reveals her approach to politics, Vox, ‏2015-08-19
  15. ^ "Marco Rubio shows other Republicans how to respond to Black Lives Matter". Vox.
  16. ^ Lerner, Kira (1 באוגוסט 2015). "Ben Carson Says The 'Black Lives Matter' Movement Is 'Silly'". Think Progress. {{cite web}}: (עזרה)
  17. ^ Scott, Eugene (3 בספטמבר 2015). "Tim Scott defends use of 'all lives matter'". CNN. {{cite news}}: (עזרה)
  18. ^ "NC police chief who retired after calling 'Black Lives Matter' a 'terrorist group' speaks out". Fox.
  19. ^ Murdock, Deroy (6 בנובמבר 2015). "Black Lives Matter's numbers are bogus". New York Post. {{cite web}}: (עזרה)
  20. ^ Mark Hinog, Richard Sherman addresses Black Lives Matter, SBNation.com, ‏2015-09-16
  21. ^ https://www.theguardian.com/media/2017/dec/21/mark-lilla-identity-politics-liberals
  22. ^ אדוארד כהן, Black Lives Matter Israel: Justice for Yosef Salamsa,‏ 10 בינואר 2015 (באנגלית).
  23. ^ ענבר בוגלה, אתם הממסד, אני לא אשב כאן, באתר "המקום הכי חם בגיהנום", 9 במרץ 2016.
  24. ^ יואב איתיאל ומאיה הורודניצ'אנו‏, "חיי פלסטינים חשובים": מאות מחו בי-ם ובחיפה על הירי בעיר העתיקה, באתר וואלה!‏, 2 ביוני 2020
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

34572234Black Lives Matter