דקוטה הדרומית
| כינוי |
The Mount Rushmore State (כינוי רשמי), The Sunshine State |
|---|---|
| מדינה |
 ארצות הברית |
| מושל | קריסטי נואם (המפלגה הרפובליקנית) |
| בירת המדינה | פיר |
| העיר הגדולה | סו פולס |
| שפה רשמית | אנגלית |
| תאריך ייסוד | 2 בנובמבר 1889 |
| סדר כניסה | 40 |
| שטח | 199,905 קמ"ר (דירוג: 17) |
| ‑ שטח ואחוז מים | 3,173 קמ"ר 1.6% |
| גובה | 670 מטרים |
| ‑ הנקודה הגבוהה | 2,207 |
| ‑ הנקודה הנמוכה | 294 |
| אוכלוסייה | |
| ‑ צפיפות | 4.05 נפש לקמ"ר (דירוג: 46, 2010) |
| אזור זמן | UTC -6 |
| www.state.sd.us | |
דקוטה הדרומית או דרום דקוטה (באנגלית: South Dakota להאזנה (מידע • עזרה)) היא מדינה בארצות הברית.
דקוטה הדרומית צורפה לברית הפדרלית ב-1889. המדינה נקראת על שם שבט אינדיאני שחי באזור. אחד האתרים המפורסמים ביותר בדקוטה הדרומית הוא האנדרטה הלאומית בהר ראשמור. המדינה הצטרפה לאיחוד ב־2 בנובמבר 1889 יחד עם דקוטה הצפונית. בירת המדינה היא פיר, אך העיר הגדולה ביותר היא סו פולס, שלה אוכלוסייה של 165,000 איש.
מקור השם
מקור שמה נקרא על שם השבטים האמריקנים הילידים של לקוטה ודקוטה סוּ (Sioux).
היסטוריה
אינדיאנים התגוררו באזור במשך אלפי שנים. התושבים הראשונים היו פלאו-אינדיאנים. במאה ה-18 התגוררו באזור אינדיאנים משבטי אומהה ואריקאה ובעיקר משבטי הסו. במאה ה-18 התיישבו במקום לראשונה אירופאים. ב-1743 הכריזו האחים לברנדייר על המקום כצרפתי כחלק מלואיזיאנה הגדולה. ב-1803 קנתה ארצות הברית את לואיזיאנה הגדולה, כולל דקוטה הדרומית, מידי נפוליאון. לאחר הרכישה הנשיא תומאס ג'פרסון ארגן את משלחת לואיס וקלארק כדי שתחקור את האזור החדש שצורף למדינה. במהלך המאה ה-19 התיישבו באזור מהגרים רבים, ומרביתם הגיעו ממזרח ארצות הברית וממערב וצפון אירופה. רוב המתיישבים הגיעו לאחר קישור הסביבה לקוי הרכבת ב-1873.
האוכלוסייה ההולכת וגדלה והמתחים הפוליטיים הובילו לחלוקת דקוטה לשניים. שני החלקים צורפו כמדינות חדשות לאיחוד ב-2 בנובמבר 1889. ידוע כי בין שתי המדינות התקיימה מתיחות איזו מהן תצטרף ראשונה, אך אין תיעוד בעניין.
לאחר גל בצורת והמשבר הכלכלי העולמי של 1929, אנשים רבים עזבו את המדינה ואוכלוסייתה הצטמצמה ב-7% בשנות ה-30. זאת לאחר כמה שנים קשות מאוד מבחינת האקלים שפגעו בחקלאות המקומית. אך מלחמת העולם השנייה העלתה את הביקוש למוצרים חקלאיים ולכן הכלכלה במדינה יוצבה. החל משנות ה-60, חלה עלייה בתעשייה המקומית והשירותים הפיננסיים. המדינה עברה מענף דומיננטי אחד (חקלאות) לכלכלה מגוונת אשר משלבת ענפים רבים.
גאוגרפיה
דקוטה הדרומית נמצאת במערב התיכון של ארצות הברית, מדרום לדקוטה הצפונית, מערבית לאיווה ומינסוטה מזרחית לויומינג ומונטנה וצפונית לנברסקה. היא אחת משש המדינות שהשתייכו לרצועת הספר בימי המערב הפרוע.
נהר המיזורי זורם דרך מרכז המדינה בתחילה מצפון לדרום ולאחר מכן בכיוון דרום מזרח. בהמשך המיזורי זורם מזרחה לאורך הגבול בין דרום דקוטה לנברסקה ברבע המזרחי של דקוטה הדרומית.
אקלים
בדקוטה הדרומית ישנו אקלים יבשתי עם ארבע עונות ברורות, החל מחורפים קרים ויבשים ועד קיץ חם ולח. במהלך הקיצים, הטמפרטורה הגבוהה הממוצעת של המדינה לרוב קרובה ל -32 מעלות צלזיוס, אם כי היא מתקררת עד קרוב ל -16 מעלות צלזיוס בלילה. אין זה יוצא דופן שישנם ימים חמים ויבשים קשים, במיוחד בקיץ, כשהטמפרטורה עולה אל מעל ל-38 מעלות צלזיוס מספר פעמים בשנה. החורפים קרים עם טמפרטורות גבוהות ממוצעות בינואר מתחת לאפס וטמפרטורות נמוכות בממוצע מתחת ל -12 מעלות צלזיוס ברוב המדינה. הטמפרטורה הגבוהה ביותר שנרשמה היא 48.5 מעלות צלזיוס באוסטה ב-15 ביולי 2006, והטמפרטורה הנמוכה ביותר שנרשמה היא 30.5 מתחת לאפס מעלות צלזיוס במקינטוש ב-17 בפברואר 1936.
משקעים שנתיים ממוצעים בדרום דקוטה נעים בין תנאים צחיחים למחצה בצפון-מערב המדינה כ- 380 מ"מ ועד לח סביב החלק הדרומי-מזרחי של המדינה כ- 640 מ"מ, למרות שטח קטן התרכז יצוק בתוך הגבעות השחורות שם יש את כמות המשקעים הגבוהה ביותר עם 760 מ"מ בשנה.
הקיץ בדרום דקוטה מביא סופות רעמים באופו תדיר, לעיתים חמורות, עם רוחות חזקות, רעמים וברד. חלקה המזרחי של המדינה נחשב לרוב כחלק מסמטת טורנדו, ודרום דקוטה חווה בממוצע 30 סופות טורנדו בכל שנה. סופות שלגים חמורות וסופות ברד מתרחשות לעיתים קרובות במהלך החורף.
דמוגרפיה
מפקד האוכלוסין בארצות הברית מעריך את אוכלוסיית דרום דקוטה בכ- 884,659 נכון ל -1 ביולי 2019, עלייה של 8.66% מאז מפקד 2010 ארצות הברית, רק דקוטה הצפונית, אלסקה, ורמונט וויומינג ישנם פחות תושבים.
נכון לשנת 2019 אוכלוסיית דקוטה הדרומית הייתה מוערכת בכ- 884,659, עלייה של 70,479, או 8.66%, מאז שנת 2010. 7.3% מאוכלוסיית דווחו כבני מתחת גיל 5, 24% מתחת לגיל 18 ו- 14.3% היו בני 65 ומעלה. הנקבות מהוות כ- 50.2% מהאוכלוסייה. החל במפקד של שנת 2000 דורגה דקוטה הדרומית במקום החמישי-הנמוך ביותר באוכלוסייה וצפיפות אוכלוסין.
מבין התושבים המתגוררים בדקוטה הדרומית 65.7% נולדו במדינה, 31.4% נולדו במדינה אחרת בארצות הברית, 0.6% נולדו בפוארטו ריקו, באזורי האי בארצות הברית, או נולדו בחו"ל להורים אמריקאים, ו -2.3% נולדו במדינה אחרת.
נכון לשנת 2000, חמש קבוצות השושלת הגדולות במדינה הן גרמניות (40.7%), נורווגיות (15.3%), איריות (10.4%), אינדיאניות (8.3%) ואנגליות (7.1%).
|
|
|
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
הערים הגדולות
|
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
כלכלה
ההכנסה לנפש במדינה הייתה 38,865 $ בשנת 2010, מדורגת 25 בארצות הברית, וכן 12.5% מהאוכלוסייה הייתה מתחת לקו העוני בשנת 2008. רשימת "המדינות המובילות לעסקים הטובים ביותר לשנת 2010" של CNBC הכירה בדקוטה הדרומית כמדינה השביעית הטובה במדינה. ביולי 2011 שיעור האבטלה של המדינה היה 4.7%.
תעשיית השירות היא התורם הכלכלי הגדול בדקוטה הדרומית. מגזר זה כולל את ענפי הקמעונאות, המימון והבריאות. סיטיבנק, שהייתה חברת ההחזקות הבנקאית הגדולה בארצות הברית בעת ובעונה אחת, הקימה פעולות בנקאיות לאומיות בדקוטה הדרומית בשנת 1981 כדי לנצל את התקנות הבנקאיות החיוביות. הוצאות הממשלה הן קטע חשוב נוסף בכלכלת המדינה, המספקות למעלה מעשרה אחוזים מהתוצר של המדינה הגולמית. בסיס חיל האוויר של אלסוורת', בסמוך לראפיד סיטי, הוא המעסיק השני בגודלו במדינה.
החקלאות הייתה היסטורית מרכיב מרכזי בכלכלת דקוטה הדרומית. למרות שתעשיות אחרות התרחבו במהירות בעשורים האחרונים, הייצור החקלאי עדיין חשוב מאוד לכלכלת המדינה גם בשנים אלו, במיוחד באזורים הכפריים. חמשת המוצרים החקלאיים היקרים ביותר בדקוטה הדרומית הם בקר, תירס, פולי סויה, חיטה וחזיריים. תעשיות הקשורות לחקלאות כגון עיבוד בשר ישנה גם השפעה כלכלית ניכרת על המדינה. דקוטה הדרומית היא המדינה השישית המובילה בייצור אתנול במדינה.
מגזר חשוב נוסף בכלכלת דקוטה הדרומית הוא התיירות. רבים נוסעים כדי לראות את האטרקציות של המדינה, במיוחד אלה באזור הגבעות השחורות, כמו דדווד ההיסטורי, הר ראשמור, והפארקים הלאומיים של המדינה. אחד מאירועי התיירות הגדולים במדינה הוא עצרת האופנוע סטורגיס השנתית. האירוע הוא בן חמישה הימים משך יותר מ -739,000 משתתפים בשנת 2015, בהתחשב בכך שמדינה מונה 850,000 נפש מדובר במספר בלתי נתפס. בשנת 2006 סיפקה התיירות כ- 33,000 משרות במדינה ותרמה יותר משני מיליארד דולר לכלכלת דקוטה הדרומית.
ממשל ופוליטיקה
כמו בשאר המדינות בארצות הברית, גם בדקוטה הדרומית פועל עיקרון הפרדת הרשויות בין הרשות השופטת, המחוקקת והמבצעת.
בית המחוקקים של המדינה מורכב משני בתים- הסנאט, שבו יש 35 חברים, ובית הנבחרים, עם 70 חברים. המדינה מחולקת ל-35 מחוזות בחירה, עם סנטור ושני נציגים לכל מחוז. הרשות המחוקקת נפגשת פעם בשנה, ביום שלישי השני בחודש ינואר למפגש בן חודש ימים. המושל יכול לכנס מושב מיוחד.
המושל משמש גם כמפקד המשמר הלאומי במדינה, יכול להטיל ווטו על החלטות הרשות המחוקקת ולחון פושעים. הוא נבחר לקדנציה בת 4 שנים, ולא יכול להיבחר יותר משתי קדנציות.
המדינה שולחת נציג אחד לבית הנבחרים של ארצות הברית ושלושה נציגים לחבר האלקטורים. הסנאטורים המייצגים את המדינה הם ג'ון ת'ון ומייק ראונדס הרפובליקנים.
בעוד שכמה סנאטורים דמוקרטים ייצגו את המדינה ברמה הפדרלית, ממשל המדינה נשלט במידה רבה על ידי המפלגה הרפובליקנית, שניצחה במדינה בכל אחת מ-12 הבחירות האחרונות לנשיאות. במדינה ההיסטוריה והאופי הכפרי של דקוטה הדרומית עדיין משפיעות במידה רבה על התרבות של המדינה.
בדרך כלל נשלטת הפוליטיקה של דקוטה הדרומית על ידי המפלגה הרפובליקנית. רק אלסקה הועברה פחות פעמים על ידי דמוקרט. בנוסף, דמוקרט לא זכה לממשל מאז 1974. החל משנת 2016, הרפובליקנים מחזיקים ביתרון רישום בוחרים של 15% על פני הדמוקרטים ומחזיקים ברובם הגדול הן בבית המדינה והן בסנאט המדינה.
למרות הנטייה הרפובליקנית והקונסרבטיבית השמרנית הכללית של המדינה, הדמוקרטים מצאו הצלחה בבחירות שונות למדינה, ובמיוחד באלה בהם היו מעורבים נציגי הקונגרס של דקוטה הדרומית בוושינגטון. האינדיאנים האמריקנים נעשים פעילים יותר בפוליטיקה של הבחירות במדינה ובמחוזות. בבחירות 2002, ההצבעה ההודית האמריקאית נשאה את טים ג'ונסון כמועמד הדמוקרטי בהפרש של 532 קולות. עד תבוסתו בשנת 2004, היה הסנטור טום דאשל מנהיג מיעוט הסאנט.
בשנת 2016 דקוטה הדרומית תמכה במועמד הרפובליקני דונלד טראמפ כשניצח את המועמדת הדמוקרטית הילרי קלינטון בהפרש של 30%.
סוגיות פוליטיות עכשוויות בדרום דקוטה כוללות את העלויות והיתרונות של המדינה, הדירוג הנמוך יחסית של דקוטה הדרומית בהוצאות החינוך (במיוחד שכר המורים - לאחרונה הועלה מס המכירות הממלכתי מ -4% ל -4.5% למימון עלייה ב- שכר מורים), וניסיונות החקיקה האחרונות לאסור הפלות במדינה.
השכלה
החל משנת 2006, דקוטה הדרומית כוללת הרשמה ללימודי בית ספר יסודי ותיכוני של 136,872, כאשר 120,278 מתלמידים אלה התחנכו במערכת החינוך הציבורית. ישנם 703 בתי ספר ציבוריים ב 168 מחוזות בתי ספר, המקנים לדקוטה הדרומית את המספר הגבוה ביותר של בתי ספר לנפש בארצות הברית. שיעור סיום התיכון הנוכחי הוא 89.9%, וציון ה- ACT הממוצע הוא 21.8, מעט מעל הממוצע הארצי של 21.1. 89.8% מהאוכלוסייה הבוגרת השיגה תעודת בגרות לפחות, ו -25.8% הרוויחו תואר ראשון ומעלה. שכר המורה הציבורי הממוצע נכון ל-2008 מוערך בכ -236,674 $ היה הנמוך ביותר במדינה (הממוצע הארצי היה 52,308 דולר). בשנת 2007 חוקקה דקוטה הדרומית חקיקה שעוצבה על פי חוק החינוך האינדיאני למונטנה של כל מונטנה (1999), שהטילה חובת חינוך על היסטוריה שבטית אמריקאית, תרבות ומורשת בכל בתי הספר, מגיל הרך ועד קולג', במאמץ להגדיל ידע והערכה לגבי התרבות האינדיאנית בקרב כל תושבי המדינה, כמו גם לחזק את ההבנה של התלמידים האינדיאנים ואת תרומתם.
בדקוטה הדרומית ישנן שש אוניברסיטאות ציבוריות. אוניברסיטת מדינת דרום דקוטה (SDSU), בברוקינגס, היא האוניברסיטה הגדולה ביותר במדינה, עם הרשמה של 12,831. אוניברסיטת דרום דקוטה (USD), בורמיליון, היא האוניברסיטה העתיקה של המדינה, ויש לו רק של דרום דקוטה לימודי המשפטים ואת בית הספר לרפואה. במדינה יש גם כמה אוניברסיטאות פרטיות, שהגדולה שבהן היא אוניברסיטת אוגוסטנה שבמפלי סיו.
סמלי המדינה
| סמלי מדינת דקוטה הדרומית | |||
|---|---|---|---|
| דגל | סמל | מוטו | כינוי |
| דגל דקוטה הדרומית Flag of South Dakota |
סמל דקוטה הדרומית Seal of South Dakota |
||
 |
 |
"Under God the people rule" |
"The Mount Rushmore State" |
| עץ | פרח | ציפור | חיה |
| אשוחית לבנה Picea glauca |
פולסטילה Pulsatilla |
פסיון מצוי Phasianus colchicus |
זאב ערבות Coyote |
 |
 |
.jpg) |
 |
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה
|
|---|
אתר האינטרנט הרשמי של דקוטה הדרומית
שגיאות פרמטריות בתבנית:בריטניקה
פרמטרי חובה [ 1 ] חסרים
הערות שוליים
- ^ "South Dakota", Religious Landscape Study, Pew Research Center
- ^ "U.S. Census Bureau Data". U.S. Census Bureau. 2010. Retrieved 2011-07-13.
- ^ 3.0 3.1 American FactFinder - Results
- ^ "Annual Estimates of the Resident Population: April 1, 2010 to July 1, 2013". United States Census Bureau. Retrieved 6 September 2014.
- ^ "Table 1. Annual Estimates of the Population of Metropolitan and Micropolitan Statistical Areas: April 1, 2010 to July 1, 2014" (CSV). 2014 Population Estimates. United States Census Bureau, Population Division. March 2015. Retrieved March 26, 2015.
| מדינות וטריטוריות ארצות הברית
| |||
|---|---|---|---|
| מדינות | אוהיו • אוקלהומה • אורגון • איווה • איידהו • אילינוי • אינדיאנה • אלבמה • אלסקה • אריזונה • ארקנסו • ג'ורג'יה • דלאוור • דקוטה הדרומית • דקוטה הצפונית • הוואי • וושינגטון • ויומינג • ויסקונסין • וירג'יניה • וירג'יניה המערבית • ורמונט • טנסי • טקסס • יוטה • לואיזיאנה • מונטנה • מיזורי • מיין • מינסוטה • מיסיסיפי • מישיגן • מסצ'וסטס • מרילנד • נבדה • נברסקה • ניו ג'רזי • ניו המפשייר • ניו יורק • ניו מקסיקו • פלורידה • פנסילבניה • קולורדו • קונטיקט • קליפורניה • קנזס • קנטקי • קרוליינה הדרומית • קרוליינה הצפונית • רוד איילנד | 
| |
| מחוז פדרלי | מחוז קולומביה | ||
| אזורים מבודדים | איי הבתולה של ארצות הברית • איי מריאנה הצפוניים • גואם • סמואה האמריקנית • פוארטו ריקו
| ||
29859658דקוטה הדרומית