יורם (מלך ישראל)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף יורם בן אחאב)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יורם
איור משנת 1553 (פרומפטואריום איקונום אינסיגניאורום)
איור משנת 1553 (פרומפטואריום איקונום אינסיגניאורום)
לידה המאה ה-9 לפנה"ס
נרצח 842 לפנה"ס
יזרעאל, ממלכת ישראל
מדינה ממלכת ישראל
שושלת בית עמרי
תואר מלך ישראל
מלך ישראל ה־10
851 לפנה"ס842 לפנה"ס
(כ־9 שנים)
מנהיג דת בתקופה אלישע

יוֹרָם (יְהוֹרָם) הוא אישיות מהתנ"ך, מלך על ממלכת ישראל בשנים 851/0 עד 842 לפנה"ס. היה בנם של אחאב ואיזבל, וירש את כס המלכות לאחר שאחיו אחזיה נפטר ללא בן.

בימיו שררה ידידות עם ממלכת יהודה תחת המלכים יהושפט, יהורם ואחזיה, אתם היה בקשרי משפחה בעקיבות נישואיי עתליה[1] ליהורם בן יהושפט. שתי הממלכות סייעו זו לזו במלחמותיהן. יורם נכשל בדיכוי מרד מואב שהחל בימי אחיו, וגם מלחמתו בארם-דמשק לא צלחה. לפי כתובות אשוריות היה יורם שותף לברית מלכים אזורית נגד שלמנאסר השלישי מלך אשור[דרוש מקור].

בסוף מלכותו ארעה הפיכה שלטונית בישראל בתמיכת הנביא אלישע שפעל בימיו, ובה מצא יורם את מותו.

יורם נזכר במקרא כמלך חוטא שעשה הרע בעיני ה', אך המקרא טורח להדגיש שחטא פחות מאביו אחאב, וצמצם את העבודה הזרה:

"וַיַּעֲשֶׂה הָרַע בְּעֵינֵי ה' רַק לֹא כְאָבִיו וּכְאִמּוֹ, וַיָּסַר אֶת-מַצְּבַת הַבַּעַל אֲשֶׁר עָשָׂה אָבִיו: רַק בְּחַטֹּאות יָרָבְעָם בֶּן-נְבָט אֲשֶׁר הֶחֱטִיא אֶת יִשְׂרָאֵל דָּבֵק, לֹא סָר מִמֶּנָּה"[2].

המלחמה במואב

ערך מורחב – מלחמת ישראל ויהודה במואב

בתקופת שלטונו של אחאב מלך ישראל, הייתה ממלכת מואב משועבדת לישראל, ומישע מלך מואב היה נותן למלך ישראל מס שנתי קבוע מהצאן הרב שהיה ברשותו. עם מות אחאב במלחמה מול ארם ועליית בנו אחזיה לשלטון, מרד בו מישע והפסיק לתת לו את המס הקבוע. רק לאחר מותו של אחזיה וחמש שנים בהן מלך יהורם[3], החליט יהורם לצאת למלחמה במואב, ולצורך כך ביקש עזרה מיהושפט מלך יהודה. יהושפט נענה: "אֶעֱלֶה כָּמוֹנִי כָמוֹךָ כְּעַמִּי כְעַמֶּךָ כְּסוּסַי כְּסוּסֶיךָ". אל מסע המלחמה המשותף הצטרף גם מלך אדום, שהיה כפוף לממלכת יהודה.

הצבאות יצאו אל מואב דרך ארץ אדום המדברית, ולאחר שהתעורר מחסור במים פנו המלכים לנביא אלישע שחולל נס והנחל היבש התמלא מים, באירוע המתואר כמעין שיטפון מדברי. חיילי מואב ראו את המים בצבע אדום בשל השתקפות השמש, וסברו שהמלכים הסתכסכו ביניהם, ונותר להם רק לבוא לקחת את השלל. כשהגיעו אל מחנה ישראל התגברו עליהם המלכים והכו אותם. בעלי הברית פלשו למואב והחריבו את אזוריה הכפריים, אולם מישע מלכה התבצר בעיר בירתו קיר.

מסע המלחמה הסתיים במעשה חריג מצידו של מלך מואב, שסיים את המצור על קיר בנסיגה ללא הכרעה: ”"וַיַּרְא מֶלֶךְ מוֹאָב כִּי-חָזַק מִמֶּנּוּ הַמִּלְחָמָה וַיִּקַּח אוֹתוֹ שְׁבַע-מֵאוֹת אִישׁ שֹׁלֵף חֶרֶב לְהַבְקִיעַ אֶל-מֶלֶךְ אֱדוֹם וְלֹא יָכֹלוּ: וַיִּקַּח אֶת-בְּנוֹ הַבְּכוֹר אֲשֶׁר-יִמְלֹךְ תַּחְתָּיו וַיַּעֲלֵהוּ עֹלָה עַל-הַחֹמָה וַיְהִי קֶצֶף-גָּדוֹל עַל-יִשְׂרָאֵל וַיִּסְעוּ מֵעָלָיו וַיָּשֻׁבוּ לָאָרֶץ"” (ספר מלכים ב', פרק ג', פסוקים כ'-כ"ז). שני פירושים מרכזיים ניתנו למעשה: לפי הפירוש הראשון, מישע לקח את בנו הבכור והקריבו כקורבן אדם, והמעשה עורר קטרוג וזעם משמים על ישראל[4]. לפי הפירוש השני, מישע נכשל בניסיונו לפרוץ את המצור מול מלך אדום, אך הצליח לשבות את בנו (או שהוא היה ברשותו קודם לכן בתור בן ערובה[5]), יורש העצר האדומי, ואותו המית על החומה לעיני הצרים. המעשה עורר את זעמם של האדומים, והביא לפירוקה של ברית המלכים[6], או הוריד את המורל בקרב צבאותיהם וגרם להם לסגת[7]. פירוש זה מסתמך על פסוק מספר עמוס, בו הנביא מונה בין פשעיו הגדולים של מואב את ”שָׂרְפוֹ עַצְמוֹת מֶלֶךְ אֱדוֹם לַשִּׂיד” (ספר עמוס, פרק ב', פסוק א').

לא ידוע באיזו מידה חזרה השליטה על ארץ המישור לידי ישראל, אך מהמסופר בספר מלכים על פלישת חזאל עד הארנון, ניתן ללמוד שבימי יהוא היה המישור כולו או בחלקו בידי ישראל: ”"בַּיָּמִים הָהֵם הֵחֵל ה' לְקַצּוֹת בְּיִשְׂרָאֵל וַיַּכֵּם חֲזָאֵל בְּכָל-גְּבוּל יִשְׂרָאֵל. מִן-הַיַּרְדֵּן מִזְרַח הַשֶּׁמֶשׁ אֵת כָּל-אֶרֶץ הַגִּלְעָד הַגָּדִי וְהָראוּבֵנִי וְהַמֲנַשִּׁי מֵעֲרֹעֵר אֲשֶׁר-עַל-נַחַל אַרְנֹן וְהַגִּלְעָד וְהַבָּשָׁן"” (ספר מלכים ב', פרק י', פסוקים ל"ב-ל"ג).

הממצא הארכאולוגי מצבת מישע הוא מקור חוץ מקראי לאירועים ובו מתוארת מרידתו בישראל וכיבושיו בארץ-עטרות וארץ גד. לא ברור האם נכתבה לפני מסע המלחמה שהוביל יורם או לאחריו.

דמותו של יורם בסיפורי אלישע

מופתי הנביא אלישע בספר מלכים משולבים בתקופת המלך יורם, אך שמו לא נזכר בהם במפורש והמלך נקרא "מלך ישראל" בלבד. בשל כך ישנה מחלוקת פרשנית האם התיאורים עוסקים ביורם או במלך אחר. לשיטת המפרשים שמדובר ביורם, הנסמכת על הסדר הכרונולוגי הפשוט והרווח לצד ראיות נוספות, יוצא שניתן ללמוד רבות מהסיפורים על אופיו של יורם, ועל יחסיו עם אלישע.

בסיפורים אלו מגלה מלך ישראל חוסר אונים, ונטייה להישבר במצבי לחץ. בסיפור על צרעת נעמן, לאחר ששמע על בקשת מלך ארם לריפוי שר צבאו, חושש מלך ישראל שמדובר מהתגרות שתוביל למלחמה[8], והוא קורע את בגדיו, ואלישע נוזף בו על תגובתו[9]. בסיפור המצור הארמי על שומרון מגלה מלך ישראל השתתפות בסבלם של תושבי העיר, ולאחר שהוא שומע על זוועות הרעב השורר בעיר הוא קורע את בגדי מלכותו ונחשפים תחתיהם בגדי אבל[10]. גם לאחר שצבא ארם נסוג משומרון מלך ישראל חושש לצאת מהעיר וטוען שמדובר במלכודת. בסיפור המלחמה במואב, בה נזכר שמו במפורש, יורם נחרד מאוד מהמחסור במים וחוזר פעמיים על קריאת ייאוש "כִּי קָרָא ה' לִשְׁלֹשֶׁת הַמְּלָכִים הָאֵלֶּה לָתֵת אוֹתָם בְּיַד מוֹאָב"[11].

בחלק מהסיפורים מצטייר מלך ישראל באור חיובי יחסית, ונראה מהם שהפך בהדרגה מקורב לאלישע. בסיפור על לכידת הגדוד הארמי פונה המלך לאלישע בתואר 'אבי' ואף מבקש את רשותו להמית את החיילים הארמים, אך אלישע אוסר עליו ומורה לו לשלחם לחופשי[12]. בסיפור האחרון מלך ישראל מגלה יחס מעריץ כלפי אלישע בשיחתו עם גיחזי, נערו של אלישע[13]. יש מהמפרשים[14] שסברו שהתקרבותו של יורם לאלישע היא הסיבה לכך שאלישע לא לקח חלק פעיל במרד נגדו, אלא שלח נער שימשח במקומו את יהוא למלך, ולא הופיע עוד בימי מלכי בית יהוא עד סיפור מותו בימי יואש.

הפיכת החצר בארם ועליית חזאל

לאחר קרב קרקר שנערך בין שלמנאסר השלישי, מלך אשור נגד ברית 'מלכי חוף הים', שבראשה עמד מלך ארם-דמשק, ארעה בדמשק הפיכת חצר. על הפיכה זו שהורידה את בן הדד השני והעלתה לשלטון את חזאל, מסופר בספר מלכים ב' סביב סיפוריו של אלישע הנביא והגשמת נבואת הפורענות של רבו אליהו.

לאור חטאיו של בית אחאב בעבודה הזרה, וכישלון המעמד בהר הכרמל, נצטווה אליהו על ידי ה' להמליך את חזאל על ארם, את יהוא על ישראל ואת אלישע למשוח כנביא תחתיו. אליהו ביצע רק את משימתו האחרונה, והותיר ליורשו את האחרות.

שנים לאחר מכן, חלה בן הדד מלך ארם, ושלח את חזאל, שהיה עדיין פקיד מלכותי, עם מתנות לאלישע הנביא. אלישע ביקש את חזאל לספר לבן הדד כי יחלים ממחלתו, אך ימות בדרכים אחרות. נוסף לכך, ניבא אלישע לחזאל שימלוך על ארם, ותיאר בבכי את הפורענות הצפויה לישראל ממלכותו: ”וַיֹּאמֶר חֲזָאֵל מַדּוּעַ אֲדֹנִי בֹכֶה; וַיֹּאמֶר כִּי יָדַעְתִּי אֵת אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל רָעָה מִבְצְרֵיהֶם תְּשַׁלַּח בָּאֵשׁ וּבַחֻרֵיהֶם בַּחֶרֶב תַּהֲרֹג וְעֹלְלֵיהֶם תְּרַטֵּשׁ, וְהָרֹתֵיהֶם תְּבַקֵּעַ: וַיֹּאמֶר חֲזָהאֵל כִּי מָה עַבְדְּךָ הַכֶּלֶב כִּי יַעֲשֶׂה הַדָּבָר הַגָּדוֹל הַזֶּה; וַיֹּאמֶר אֱלִישָׁע הִרְאַנִי ה' אֹתְךָ מֶלֶךְ עַל אֲרָם.”[15] בשובו של חזאל לדמשק חנק את בן הדד על מיטת חוליו ותפס את השלטון.

הלחץ הארמי על ממלכת ישראל החל כבר בימי יורם, שלחם בחזאל על רמות גלעד יחד עם אחזיה מלך יהודה ונפצע בקרב[16].

מרד יהוא וסופו של בית אחאב

על יחסי יורם עם ארם לא נשארו הרבה פרטים, ייתכן שיהורם השתתף בברית עם מלכי סוריה בשנים 848 לפנה"ס ו-845 לפנה"ס, משום ששלמנאסר השלישי מספר בכתובת האובליסק השחור (שורות 87–89, 92-93) שהוא נלחם גם בשנים אלו מול ברית "שנים-עשר מלכי חוף הים" שבראשה עמדו מלכי דמשק וחמת. על כל פנים, לאחר שנת 845 לפנה"ס, החליט יהורם, חרף אי הצלחתו המלאה במסעו נגד מואב, לתקוף את ארם. הוא יצא יחד עם אחזיהו מלך יהודה, שהיה גיסו, למלחמה נגד חזאל מלך ארם בניסיון לכבוש חזרה את רמות גלעד. מסתבר שיהורם ראה בחילופי השלטון בדמשק שעת כושר לתקוף את הארמים. המקרא מספר על כך: "וַיֵּלֶךְ אֶת-יוֹרָם בֶּן-אַחְאָב לַמִּלְחָמָה עִם-חֲזָאֵל מֶלֶךְ-אֲרָם בְּרָמֹת גִּלְעָד וַיַּכּוּ אֲרַמִּים אֶת-יוֹרָם. וַיָּשָׁב יוֹרָם הַמֶּלֶךְ לְהִתְרַפֵּא בְיִזְרְעֶאל מִן-הַמַּכִּים אֲשֶׁר יַכֻּהוּ אֲרַמִּים בָּרָמָה בְּהִלָּחֲמוֹ אֶת-חֲזָהאֵל מֶלֶךְ אֲרָם וַאֲחַזְיָהוּ בֶן-יְהוֹרָם מֶלֶךְ יְהוּדָה יָרַד לִרְאוֹת אֶת-יוֹרָם בֶּן-אַחְאָב בְּיִזְרְעֶאל כִּי-חֹלֶה הוּא"[17].

סופו של יורם היה כאשר יהוא, המצביא הישראלי שצר על רמות גלעד, נמשח למלך ביוזמתו של אלישע הנביא ובתמיכת קציני הצבא. יהוא יצא ליזרעאל והרג את יורם מלך ישראל ויחד איתו את אחזיה מלך יהודה שביקר אותו. לאחר מות יהורם הרג יהוא את יתר צאצאי אחאב והשמיד מישראל את פולחן הבעל, כל זאת בהשראת נבואותיו של אליהו הנביא.

בכתובת תל דן, מקור חוץ מקראי שנתגלה בשנת 1994 ונכתב כנראה על ידי חזאל מלך ארם דמשק, נטען שחזאל הוא זה שהרג את יורם ואחזיה: "[וקתלת יהו]רם בר[אחאב] מלך ישראל וקתל[ת אחז]יהו בר [יהורם מל]ך בית. דוד" ותרגומו לכאורה - "והרגתי את יהורם בן אחאב מלך ישראל והרגתי את אחזיהו בן יהורם מלך בית-דוד" (שורות 7–9).

אולם ניתוח אחר של הכתובת מלמד שנכון לקרוא אחרת את הכתובת: במקומות בכתובת בהם תיאר חזאל במפורש את שהרג בעצמו הופיעה המילה 'ואקתל': "ואקתל מל (כן שב)ען אסרי אלפי רכב ואלפי פרש", וסביר להניח שאם היה חזאל טוען שהרג בעצמו גם את מלכי יהודה וישראל היה משתמש בבניין דומה, ומכאן שהמילה "וקתיל" בה השתמש מייחסת את הריגתם לגורם אחר - יהוא, או אולי הדד אלוהי ארם[18].

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יורם בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ במקרא ישנם גירסאות סותרות לקרבת המשפחה בן יהורם מלך ישראל לעתליה. לפי גרסה אחת היא הייתה נכדת עמרי ואחות אחזיה ולפי גרסה אחרת היא הייתה בת עמרי ואחות אביו - אחאב, אך הרד"ק ספר מלכים ב', פרק ח', פסוק כ"ו מיישב את הסתירה לפי המצוי במקרא שבני בנים נחשבים כבנים, לפיכך נכדת עמרי נחשבה לפעמים כבתו
  2. ^ ספר מלכים ב', פרק ג', פסוקים ב'-ג'
  3. ^ סדר עולם רבה, פרק יז
  4. ^ רש"י, מלכים ב', פרק ג'
  5. ^ רד"ק, מלכים ב', פרק ג'
  6. ^ מלבי"ם, מלכים ב', פרק ג'
  7. ^ רלב"ג, מלכים ב', פרק ג'
  8. ^ אם אכן מדובר ביורם, אזי המלך הארמי הוא בן הדד השני, שהתגרה בעבר באביו אחאב, ולבסוף הרגו בקרב על רמות גלעד.
  9. ^ ספר מלכים ב', פרק ה' ו-ח
  10. ^ ספר מלכים ב', פרק ו', פסוקים כ"ד-ל'
  11. ^ ספר מלכים ב', פרק ג', פסוק י' וי"ג
  12. ^ ספר מלכים ב', פרק ו', פסוקים כ'-כ"ג
  13. ^ ספר מלכים ב', פרק ח', פסוקים א'-ו'
  14. ^ ר' משה אלשיך למשל.
  15. ^ ספר מלכים ב', פרק ח', פסוקים י"ב-י"ג
  16. ^ "וַיֵּלֶךְ אֶת יוֹרָם בֶּן-אַחְאָב לַמִּלְחָמָה עִם-חֲזָאֵל מֶלֶךְ-אֲרָם בְּרָמֹת גִּלְעָד, וַיַּכּוּ אֲרַמִּים אֶת-יוֹרָם" (ספר מלכים ב', פרק ח', פסוק כ"ח)
  17. ^ ספר מלכים ב', פרק ח', פסוקים כ"ח-כ"ט; והמקבילה בספר דברי הימים ב', פרק כ"ב, פסוקים ה'-ו'
  18. ^ בורנשטיין, א. תשס"ד. ממלכת ישראל בימי בית עמרי. חיבור לשם קבלת התואר "דוקטור לפילוסופיה" (דיסרטציה). אוניברסיטת בר-אילן. רמת גן. עמוד 128-132
מלכי ישראל ושנת עלייתם (לפני הספירה) לכס המלוכה
ירבעם נדב בעשא אלה זמרי תבני עמרי אחאב אחזיה יורם
928 907 906 883 882/1 882/1 882 871 852 851
יהוא יואחז יואש ירבעם השני זכריה שלום מנחם פקחיה פקח הושע
842 814 800 784 748 748 747/6 737/6 735/4 733/2
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

36225411יורם (מלך ישראל)