רמות גלעד
רָמוֹת גִּלְעָד, בכתיב המקרא: רָמֹת גִּלְעָד; נקראה גם רמות, רמה, רָאמֹת בַּגִּלְעָד, הייתה עיר בגלעד בעבר הירדן המזרחי.[1][2] בתקופה הישראלית, התפתחה בסביבתה חקלאות מפותחת, שכללה תבואה, צמחי בושם ורפואה: הצֳרי והמור, ומטעי זית, גפן, תמר ואפרסמון.[3]
בתנ"ך
רמות גלעד השתייכה לנחלת שבט גד. העיר ומגרשיה ניתנו ללווים מבני מררי.[4][5] וכן, שימשה כאחת מערי מקלט לרוצחים בשוגג.
בימי שלמה המלך, הייתה רמות גלעד מרכז הנציבות השישית ובראשה עמד גבר בן ארי, שהיה מופקד גם על חוות יאיר בגלעד ועל חבל ארגוב בבשן. לרמות גלעד הייתה חשיבות גדולה מבחינה ביטחונית בהיותה יישוב סְפר סמוך לגבול בין ישראל לבין ארם. לאחר התפלגות הממלכה לממלכת יהודה וממלכת ישראל, בימי רחבעם בן שלמה, כבשו מלכי ארם את רמות גלעד שבעבר הירדן המזרחי, בדרכם אל כיבוש או שליטה חלקית בממלכת ישראל בעבר הירדן המערבי.
יהושפט מלך יהודה הצטרף אל מלך ישראל אחאב במלחמה על רמות גלעד. על פי מסופר בספר מלכים:
”וַיְהִי, בַּשָּׁנָה הַשְּׁלִישִׁית : וַיֵּרֶד יְהוֹשָׁפָט מֶלֶךְ-יְהוּדָה, אֶל-מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל : וַיֹּאמֶר מֶלֶךְ-יִשְׂרָאֵל, אֶל-עֲבָדָיו, הַיְדַעְתֶּם, כִּי-לָנוּ רָמֹת גִּלְעָד; וַאֲנַחְנוּ מַחְשִׁים--מִקַּחַת אֹתָהּ, מִיַּד מֶלֶךְ אֲרָם : וַיֹּאמֶר, אֶל-יְהוֹשָׁפָט, הֲתֵלֵךְ אִתִּי לַמִּלְחָמָה, רָמֹת גִּלְעָד : וַיֹּאמֶר יְהוֹשָׁפָט אֶל-מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל, כָּמוֹנִי כָמוֹךָ כְּעַמִּי כְעַמֶּךָ כְּסוּסַי כְּסוּסֶיךָ”.[6]
אולם שתי הממלכות הובסו על ידי ארם במלחמה, ואחאב אף נפצע אנושות בה. לאחר מות אחאב, נלחמו בנו יורם מלך ישראל, ואחזיה מלך יהודה, נגד חזאל, מלך ארם על רמות גלעד. גם במלחמה זו ניצחו הארמים את ישראל.[7][8]
ברמות גלעד משח שליחו של אלישע הנביא את השר יהוא בן יהושפט נמשי למלך על ישראל, ומרמות גלעד יצא יהוא להכרית את זרעו של אחאב ולתפוס את המלוכה על ישראל.[9][10]
מגמות בזיהויה
- כפר רימון - ממערב לג'רש בירדן. תמך בהצעה החוקר הנרי בייקר טריסטראם, שקיבל את זיהוי הקודמים לו.[11]
- סלט - בירדן. ההצעה נתמכה על ידי כמה חוקרים, ובהם זאב וילנאי.[12] באתר בירדן, מוצג שלט בערבית ובאנגלית: "רמות גלעד", וכביש ההגעה יורד לנחל, שנמצאים בו שלושה מבנים עתיקים עם אבני גזית גדולות.
- תל ראמית - בירדן, מדרום מערב לדרעא.[13]
ראו גם
לקריאה נוספת
- מנשה הראל, "גלעד בתוך אפרים בתוך מנשה" (שופטים י"ב, ד'), ארץ שומרון, הכינוס הארצי השלושים לידיעת הארץ, (עורך: יוסף אבירם), ירושלים: החברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה, תשל"ד-1974, עמ' 52-47.
- יוחנן אהרוני, אטלס כרטא לתקופת המקרא, ירושלים: הוצאת כרטא, 1974.
הערות שוליים
- ^ מלכים ב ח, כט.
- ^ (דברים ד, מג. יהושע כ, ח.
- ^ מנשה הראל, "גלעד בתוך אפרים בתוך מנשה" (שופטים י"ב, ד'), ארץ שומרון, הכינוס הארצי השלושים לידיעת הארץ, (עורך: יוסף אבירם), ירושלים: החברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה, תשל"ד-1974, עמ' 50.
- ^ יהושע כא, לו.
- ^ יוחנן אהרוני, אטלס כרטא לתקופת המקרא, ירושלים: הוצאת כרטא, 1974, עמ' 108.
- ^ מלכים, א, כ"ב, א-ד.
- ^ מלכים ב ח, כח-כט.
- ^ אטלס כרטא לתקופת המקרא, עמ' 126.
- ^ מלכים ב ט.
- ^ אטלס כרטא לתקופת המקרא, עמ' 134.
- ^ ראו אצל: מנשה הראל, "גלעד בתוך אפרים בתוך מנשה" (שופטים י"ב, ד'), עמ' 50.
- ^ ראו: זאב וילנאי, הערך: רמות גלעד, אנציקלופדיה אריאל.
- ^ יוחנן אהרוני, אטלס כרטא לתקופת המקרא, עמ' 126.
