חרקים בארץ ישראל
 |
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: ניסוחים.
| |
| יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: ניסוחים. | |
בארץ ישראל חיים בימינו כעשרות אלפי מיני חרקים, מגוון עצום יחסית לשטחה הקטן. חרקים אלו שייכים לעשרות משפחות שונות, כשחלקם נפוצים מאוד וחלקם נדירים או בסכנת הכחדה. כמו כן, החרקים בארץ חיים במגוון מערכות אקולוגיות – בחופים, ביערות, במדבר, בחורשים, בערים ובאזורים חקלאיים. לחרקים חשיבות גדולה בשימור האיזון האקולוגי על ידי מילוי תפקידים כמו האבקה, פירוק אורגניזימים מתים, ויסות אוכלוסיות מתפרצות, חיסול מזיקים, לקיחת חלק בשרשרת המזון ועוד.
בין מיני החרקים החיים בישראל נמצאים – כ-4,000 מיני חיפושיות; כ-3,000 מיני זבובאים; כ-1,100 מיני דבורים; כ-800 מיני פשפשאים; כ-398 מינים ותת-מינים של נמליים; כ-150 מיני פרפרים; כ-100 מיני חגבים; כ-21 מיני גמלי שלמה; ועוד. החרק הגדול ביותר החי בישראל הוא חרגול סגה.
למרות המראה הדומה, בעלי חיים כמו עכבישים, עכשובאים, נדלים, רבי-רגליים, רכיכות, סרטנים, עקרבים ועוד, אינם נחשבים לחרקים, אלא מהווים קבוצות נפרדות טקסונומית.
גאוגרפיה
.jpeg)
בזכות מיקומה הייחודי של ארץ ישראל בצומת שבין שלוש יבשות: אסיה, אפריקה ואירופה התפתח מגוון חרקים יוצא דופן. המיקום הייחודי יוצר אזור ביוגאוגרפי עשיר ומורכב, שבו נפגשים מינים צפוניים מדרום אירופה ומערב אסיה עם מינים טרופיים וצחיחים מאפריקה. ישראל כוללת טווח רחב של אזורי אקלים – מהאזור הים-תיכוני הלח בצפון ובמרכז, דרך המדבריות היבשים של הדרום, ועד לאזורים הרריים וקרים יותר כמו רמת הגולן והחרמון – ובכך מספקת בתי גידול מגוונים שמאפשרים קיומם של אלפי מיני חרקים. הקרבה לים, השטחים החקלאיים הנרחבים, הבקעות והאזורים העירוניים אף הם תורמים לרב־גוניות של תנאים סביבתיים, מה שמוביל לעושר של חרקים מבחינת התנהגות, תזונה והתאמה סביבתית. כל אלו הופכים את ישראל למוקד חשוב למחקר חרקים ולשימור המגוון הביולוגי.
בנוסף על כך, ארץ ישראל גם ממוקמת על ציר נדידת פרפרים עולמי. בכל שנה, כמיליוני ואף מיליארדי פרפרים נודדים מעל שמי ישראל בדרכם מחצי האי ערב לאירופה ובחזרה. בין מיני הפרפרים הנודדים נמצאים נימפית החורשף ודנאית הדורה.
הכחדה ומאמצי שימור
גורמי סיכון
בישראל, כמו במקומות רבים בעולם, אוכלוסיות חרקים רבות סובלות מהתמעטות ואף מהכחדה מקומית, תהליך שמדאיג חוקרים ושומרי טבע כאחד. גורמי ההכחדה מגוונים – בראשם עומדים הפיתוח העירוני המואץ, עיבוד אינטנסיבי של שטחים חקלאיים, זיהום סביבתי, שימוש נרחב בחומרי הדברה, תחרות עם מינים פולשים ושינויי אקלים. גורמים אלה פוגעים בבתי הגידול הטבעיים של חרקים ומפחיתים את זמינות מקורות המזון, מקומות הקינון והמחסה שלהם.[1][2][3][4][5]
בארץ ישראל חיים מינים אנדמיים אשר חיים רק בה ולא בשום מקום אחר בעולם, כדוגמת ברודן בוהק ובנאית ישראלית. מכיוון שתפוצת מינים אלה מוגבלת ממילא לתא שטח קטן יחסית, הם רגישים במיוחד לשינויים בסביבתם ולהשפעות האדם, שכן הם עלולים להיכחד לחלוטין מהעולם.
מאמצי שימור
עם זאת, בשנים האחרונות גוברים המאמצים לשימור החרקים בישראל. גופים כמו רשות הטבע והגנים, החברה להגנת הטבע, ואוניברסיטאות שונות פועלים למיפוי המינים, לניטור אוכלוסיות, ולשיקום בתי גידול. קיימות תוכניות שימור ממוקדות כמו גינות מאביקים עירוניות,[6][7][8] המהוות מקלט חשוב לחרקים גם בסביבה אורבנית. יש גם יוזמות להקמת שמורות טבע ייעודיות, להפחתת הדברה כימית ולעידוד חקלאות ידידותית לחרקים. המודעות לחשיבות החרקים במארג האקולוגי – כמאביקים, מפרקי חומר אורגני ובעלי תפקידים מרכזיים בשרשרת המזון – הולכת וגוברת,[9] אך עדיין נדרשת השקעה נרחבת יותר כדי להבטיח את שימור המגוון החרקי העשיר של ישראל.[10][11]
כמו כן, לאחר מאמצים של אגודת חובבי הפרפרים בישראל, במרץ 2009 הוכרזו 14 מיני פרפרים כמוגנים בישראל, כאשר השר להגנת הסביבה גדעון עזרא הוסיף אותם לרשימת ערכי הטבע המוגנים בהתאם לחוק.[12] מינים אלה הם כ-10% מתוך כ-150 מיני פרפרים המוכרים בארץ.[13] בכך נוספו הפרפרים לדו-חיים, זוחלים, עופות, יונקים וצמחים המוגנים בארץ.
ב-2022 נחנך פארק אגם הפרפרים – פארק ראשון מסוגו בישראל, הממוקם בכרמיאל, ומציע מוקד ללימוד ולצפייה בפרפרים, בדומה למרכז צפרות ועופות. הפארק הוקם ביוזמת חברת קליל, בשיתוף עיריית כרמיאל ובליווי חוקר הפרפרים, דובי בנימיני.[14][15][16]
יחסי גומלין עם האדם
חקר החרקים
ב-1951 פורסם הספר "אנטומולוגיה כללית" של שמעון בודנהיימר ששימש שנים רבות כספר האנטומולוגי העברי המקיף ביותר.
ב-1962 נוסדה החברה האנטומולוגית בישראל[17] שאחד ממייסדיה היה חנן ביטינסקי-זלץ. מלבד זאת, ביטינסקי פרסם 88 מאמרים, רובם בתחום האנטומולוגיה, חקר ותיאר 168 מינים חדשים מקבוצות טקסונומיות שונות, כגון פרפראים, דבוראים, חיפושיות ואחידי כנף.
לפי ההערכות, בכל שנה מתגלים עשרות מינים חדשים של חרקים בישראל. ב-2017 למשל, התגלו כ-29 מינים חדשים בהם חמישה מיני דבורים, שמונה מיני צרעות טפיליות, מין של צרעת עפצים ושלושה מיני כנימות.[18] ב-2020, שתי חוקרות מהאוניברסיטה העברית שעסקו במחקר בגן הלאומי נחל אלכסנדר גילו במקרה מין חדש של דבורת בר, שלא היה מוכר עד כה, והוא כנראה ייחודי לחולות מישור החוף בישראל. שם הדבורה הנבחר הוא "Lasioglossum dorchini" על שם חוקר הדבורים הישראלי אחיק דורצ'ין.[19] ב-2024, התגלה מין שפירית חדש בישראל בקיבוץ נאות סמדר שבערבה.[20]
תרומה לאדם
כשני מינים של דבורים מועילים לאדם בארץ ומשמשים לשימוש חקלאי ולייצור דבש – דבורת הדבש המערבית ובומבוס האדמה.
בנוסף, מינים מסוימים של חרקים, כדוגמת מושית השבע, מהווים מדבירים ביולוגיים.
נזקים לאדם
אחד ממיני החרקים המזיקים ביותר לאדם בישראל הוא החגב, ובמיוחד כשהוא מתקהל לקבוצות ענקיות הידועות כארבה.
מינים פולשים של חרקים הגיעו לישראל בצורות שונות: גידול אסור כחיית מחמד, דרך ייבוא תוצרת חקלאית וטובין שונים, התפשטות. החרקים הפולשים עשויים להביא לפגיעה בגידולים חקלאיים, בצמחי נוי, לפגוע בפאונה ובפלורה המקורית, להוות מפגע בריאותי ועוד. להלן רשימה חלקית של מיני החרקים הפולשים בישראל:
- יקרונית התאנה (Batocera rufomaculata) – הגיעה לישראל בסוף שנות הארבעים באמצעות יבוא בולי עץ לתעשיית הלבידי ם, ככל הנראה מסרי-לנקה.
- חדקונית הדקל האדומה (Rhynchophorus ferrugineus) – פגעה קשות בתחילת העשור של 2010 באלפי תמרים בישראל. תפוצה: דרום הערבה, צפון ים המלח, מישור החוף, נהריה, בקעת הירדן וקריית שמונה.
- מלדרה מטרידה ("חומייני") (Maladera insanabilis)
- חיפושית אסייתית ארוכת מחוש (Anoplophora glabripennis)
- נמלת האש הקטנה (Solenopsis) – תפוצה: עמק הירדן, גוש דן, השרון, הכרמל, גליל עליון וצפון הערבה.
- כנימה צהובה (Monellia caryella) – תפוצה: כל אזורי הגידול של פקאן בישראל.
- יתוש הטיגריס האסייתי (Aedes albopictus)
- טרמיט פורמוסי (Coptotermes formosanus) – התגלה לראשונה בישראל ב-2020 במרכז הארץ. מוגדר כאחד המינים הפולשים ההרסניים בעולם בשל יכולתו ליצור מושבות ענק ולפגוע בעץ, רהיטים, תשתיות ועוד.[21]
בתרבות
בתרבות הישראלית והיהודית לחרקים תפקידים ודימויים שונים. חלק מהחרקים – הפרפרים, למשל – נחשבים כסמל ליופי; אחרים נחשבים בדרך כלל למעוררי סלידה. יש חרקים – דבורת הדבש, למשל – המשמשים את האדם זה אלפי שנים, וזוכים לדימוי של חרוצים, בדומה לנמלה, המואנשת לעיתים קרובות בספרות (הצרצר והנמלה). מקרב החיפושיות, מושית השבע (הנקראת גם פרת משה רבנו על שם משה) זוכה לחיבה מיוחדת משני טעמים: היותה מדביר טבעי של כנימות המזיקות לחקלאות, והמראה שלה, שנחשב לחמוד ויפה[דרוש מקור]. לעומתם, חרקים רבים – הזבוב, היתוש והתיקן – הם מטרד עבור רוב האנשים, שעלול להיות רציני בשל יכולתם של חרקים אלו להעביר מחלות. חרקים אחרים, כגון הארבה (כינוי לחגבים שמתאגדים בקבוצות גדולות), ניזונים מגידולים חקלאיים ומסבים נזק כלכלי רב לאדם, ומוזכרים מספר פעמים בתנ"ך, וכן גם בהגדה של פסח כאחת מעשר המכות.
במסגרת חגיגות שנת ה-75 למדינת ישראל, נפתח קמפיין בחירת הפרפר הלאומי, כמיזם של אגודת חובבי הפרפרים בישראל, החברה להגנת הטבע, קק"ל, רט"ג ומשרד החינוך, בהובלת לאה ודובי בנימיני. פרפר כחליל השברק נבחר בין היתר בשל צבעי הדגל (כחול ולבן), שכיחותו בכל הארץ ושניתן לראותו במרבית חודשי השנה. ב-23 באפריל 2023 הוכרז הפרפר הלאומי במרכז לחקר ציפורי ירושלים.[22]
כמאכל
_007383.jpg)
חגבים הם החרקים היחידים ואף השרצים היחידים המוגדרים ככשרים לאכילה ליהודים וחלאל למוסלמים. יש לציין שרק 4 סוגים של חגבים הותרו לאכילה ליהודים. נאמר בספר ויקרא (יא,כב): ""אַךְ אֶת־זֶה תֹּאכְלוּ, מִכֹּל שֶׁרֶץ הָעוֹף, הַהֹלֵךְ עַל־אַרְבַּע; אֲשֶׁר לו כְרָעַיִם מִמַּעַל לְרַגְלָיו, לְנַתֵּר בָּהֵן עַל־הָאָרֶץ׃ אֶת־אֵלֶּה מֵהֶם תֹּאכֵלוּ, אֶת־הָאַרְבֶּה לְמִינוֹ, וְאֶת־הַסָּלְעָם לְמִינֵהוּ; וְאֶת־הַחַרְגֹּל לְמִינֵהוּ, וְאֶת־הֶחָגָב לְמִינֵהוּ׃ וְכֹל שֶׁרֶץ הָעוֹף, אֲשֶׁר־לוֹ אַרְבַּע רַגְלָיִם; שֶׁקֶץ הוּא לָכֶם׃", וקיימת מסורת ארוכת שנים של אכילה שלהם בקרב קהילות יהודיות ומוסלמיות במזרח התיכון ובאפריקה[23][24] אמנם, כשרות תלויה גם במסורת אכילה, ולכן יש על כך חולקים בימינו.
חרקים בארץ ישראל
חיפושיות
זבובים
למינים רבים של זבובים חשיבות כלכלית עצומה. זבוב הבית ומינים נוספים משמשים וקטורים חשובים להעברת גורמי מחלה. הרימות של מינים מסוימים של זבובים הן טפילות על בני אדם או בהמות. מינים אחרים, כגון זבוב הפירות הים־תיכוני, הם מזיקים קשים לגידולים חקלאיים. למינים רבים חשיבות אקולוגית כמפרקים של חומר אורגני. תכונה זו משמשת לעיתים ברפואה משפטית, לצורך קביעת מועד המוות בגופות.
יתושים
דבורים
ערך מורחב – דבורים בארץ ישראל
נכון ל-2023, מזוהים כ-1,100 מינים של דבורים החיים בטבע בארץ ישראל.
נמלים
- ערך מורחב – נמלים בארץ ישראל
בארץ ישראל ידועים כ-398 מינים ותת-מינים ב-46 סוגים שונים של נמלים, נכון ל-2020. שלושת המינים הנפוצים ביותר בארץ הם האצנית הצהובה, נמלת האש ונמלת קציר שחורה. נמלי האש מהוות מין פולש בישראל, והן ידועות בנזק הגדול שהן גורמות.
פשפשים
למעט פשפש המיטה, שנדיר יחסית למוצאו בישראל, הפשפשים אינם טפילים בבני האדם אך בזכות סוג יחיד זה שמם ידוע לשמצה. פשפש זה אינו מעביר מחלות אך גורם לגרד בדומה לעקיצת יתוש.
פרפרים
- ערכים מורחבים – פרפרים בארץ ישראל
עשים
 |
ראו גם – תנשמיתיים (עשים) בארץ ישראל |
גמלי שלמה
- ערכים מורחבים – גמלי שלמה בארץ ישראל
מקקים
מבחר תמונות
-
סגה – החרק הגדול בישראל -
-
יקרונית התאנה – מהחיפושיות הגדולות בישראל
ראו גם
- חוות החרקים והפרפרים הישראלית
- אקווריום ישראל (תצוגת המגוון הביולוגי ובית הפרפרים ע"ש הילרי טיש)
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ↑ עופר בר אל, חגיגה של צבע ויופי: 14 מיני פרפרים מרהיבים שנפוצים בארצנו, באתר בא-במייל, 2018-02-19
- ↑ אטילה שומפלבי, "היעלמות החרקים תשפיע על כל המערכת האקולוגית", באתר ynet, 14 בינואר 2021
- ↑ מצבם של החרקים, באתר רשות הטבע והגנים, 27 בפברואר 2023
- ↑ המינים שאנחנו לא מדברים עליהם, אך לא נוכל להתקיים בלעדיהם, באתר רשות הטבע והגנים, 22 במאי 2022
- ↑ רחלי ווקס, קריסתה השקטה של ממלכת החרקים, באתר מאקו, 23 בדצמבר 2018
- ↑ חדש בכפר סבא: גינת מאביקים בפארק העירוני, באתר השרון פוסט, 19 בנובמבר 2018
- ↑ תמונות גינת המאביקים, באתר עיריית כפר סבא
- ↑ עיריית תל אביב-יפו, גינת מאביקים, באתר פייסבוק, 27 באפריל 2020
- ↑ על פרחים וחרקים - מערך הוראה, באתר מוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט, 9 בפברואר 2021
- ↑ בואו להכיר את עולמם המופלא של פרוקי הרגליים!, באתר מוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט
- ↑ האם החרקים נעלמים גם בישראל ואיך נוכל לדעת זאת?, באתר מוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט
- ↑ אכרזת גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה (ערכי טבע מוגנים), ה'תשס"ה-2005, ק"ת 6369, ה'תשס"ה, 15 בפברואר 2005 (תוקן ב־17 בדצמבר 2019), בספר החוקים הפתוח
- ↑ tamarz, שליש ממיני הפרפרים בישראל נמצאים בסכנה, באתר מוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט, 2021-03-14
- ↑ Gill, תתחדשו: פארק אגם הפרפרים הראשון בארץ נפתח בכרמיאל, באתר זהר.נט, 2022-05-25
- ↑ שוש להב, פארק "אגם הפרפרים" בקליל: לבלות עם 50 זני פרפרים, חגיגה למשפחות, באתר FAMILY GO, 2024-02-29
- ↑ הושק פארק "אגם הפרפרים" הראשון בישראל, באתר וואלה!, 25 במאי 2022
- ↑ אודות, באתר החברה האנטומולוגית בישראל | לאנשי מקצוע ומתעניינים באנטומולוגיה
- ↑ צפריר רינת, 29 מינים חדשים של חרקים התגלו בישראל בשנה שעברה, באתר הארץ, 19 במרץ 2018
- ↑ מין חדש של דבורת בר התגלה בישראל, באתר ynet, 29 בדצמבר 2020
- ↑ מין שפירית חדש התגלה בישראל, באתר המשרד להגנת הסביבה, 1 במאי 2024
- ↑ טרמיט-העל שיכול לפורר מבני עץ נלכד בפתח תקווה, באתר ynet, 2 ביוני 2021
- ↑ נעה פישר, בצבעי הדגל: כחליל השברק הוכרז כ"הפרפר של ישראל", באתר ynet, 23 באפריל 2023
- ↑ גידול חגבים למאכל אדם – אתגר הלכתי בעולם משתנה, באתר למעשה
- ↑ כשרות החגב (הארבה), באתר דין, 12 במרץ 2011
חרקים בארץ ישראל40919860