השבת בעלי חיים לטבע בישראל

להקת יחמורים פרסיים בשמורת נחל זיו עם משדרים סביב צווארם לאחר ששוחררו לטבע

בארץ ישראל, מספר רב של בעלי חיים נכחדו מהאזור ואף מהעולם. עם השנים, בוצעו מספר תהליכים של השבת מינים שנכחדו לטבע הארץ-ישראלי במטרה לשקם אוכלוסיות ולשמר את המגוון הביולוגי. בישראל, רשות הטבע והגנים פועלת על מנת להשיב את אותם בעלי חיים שנכחדו מארץ ישראל, ובעלי חיים אשר אוכלוסייתם נמצאת בסכנה. בין המינים שנכחדו והושבו בהצלחה בחזרה נמצאים: יחמור פרסי, פרא פרסי (אשר החליף את הפרא הסורי שחי בעבר בישראל ונכחד מן העולם), ראם לבן ואייל הכרמל, אשר הצליחו להתבסס ולהקים אוכלוסיות יציבות בטבע.

לשם השבת בעלי החיים בחזרה לטבע הארץ-ישראלי הוקמו שני מרכזי חי-בר בישראל - אחד לבעלי חיים שחיו בחורש הים תיכוני ואחר לבעלי חיים מדבריים - חי-בר כרמל וחי-בר יטבתה, בהתאמה. מטרת החי-בר היא ליצור סביבה טבעית מוגנת ומבוקרת, שתאפשר להגדיל את אוכלוסיותיהם של בעלי החיים שנבחרו ולהחזיקם עד להשבתם לטבע. גם גני החיות וארגוני סביבה שונים, במדינה לוקחים חלק במאמצי השימור המקומיים, ומנהלים פרויקטים שונים, שלעיתים מנוהלים יחד עם רשות הטבע והגנים, למען שימור ורביית בעלי חיים מקומיים. לדוגמה, הספארי ברמת גן המנהל פרויקט שימור לצבוע המפוספס, לראם הלבן ולנשר המקראי; גן החיות התנכ"י מנהל פרויקט שימור לראם הלבן, ליחמור הפרסי ועוד; הגן הזואולוגי של אוניברסיטת תל אביב מנהל פרויקט שימור לעוזניית הנגב, לנשר, לעיטם לבן-הזנב ולבזים; חוות בולוטין ועוד.

בחוק הנוגע להשבת בעלי חיים לטבע בישראל נאמר כי כל בעל חיים אשר ידוע שבעבר היה נפוץ בישראל הוא בר החזרה, כשיוצאי דופן הם תנין היאור והדוב החום הסורי, שבגלל מזגם והמחסור בשטח למחייתם - יש איסור לנסות ולהחזירם לנוף הארץ-ישראלי.

תהליך ההשבה לטבע

חי-בר יטבתה

חי-בר כרמל

1. איתור המינים שנפגעו ונכחדו – זיהוי בעלי חיים שנעלמו מהארץ עקב פעילות אנושית, יחד עם מחקר על התנאים שגרמו להכחדתם ובדיקת האפשרות לשקם אותם. איתור מקומות אפשריים מהם אפשר לקחת פרטים ארצה.
2. הקמת גרעיני רבייה בשבי – חיות נדירות מובאות מגני חיות, שמורות טבע או פרויקטים בינלאומיים, ומוחזקות בתנאים המדמים את סביבתן הטבעית. לדוגמה, היחמור הפרסי הובא מאיראן בשנות ה-70 של המאה ה-20 והתרבה בחי-בר כרמל. הראם הלבן הובא מגני חיות בארצות הברית, וגודל בחי-בר יוטבתה לפני שחרורו לטבע.
3. הכנת בעלי החיים לחיים בטבע – הפחתת מגע עם בני אדם כדי שהחיות לא יתרגלו לנוכחות אנושית; חינוך להתמודדות עם טורפים ותחרות על משאבים; סימון ומעקב כדי לבדוק אם הפרטים שורדים ומשתלבים בטבע.
4. שחרור הדרגתי – בתחילה באזורים מוגנים (כמו שמורות טבע). לעיתים בעלי החיים מוחזקים בשטח מגודר גדול לפני שהם משוחררים לחלוטין. לאחר מכן, מבוצע מעקב אחרי ההתאקלמות של בעלי החיים ושינויים בהתנהגותם.
5. חיזוק האוכלוסייה (אם ההשבה הצליחה) – על מנת לשמור על אוכלוסיית חיית הבר יציבה ומשגשגת, יש לחזק אותה במקרה הצורך ולהשיב לטבע פרטים נוספים.

אתגרים בהשבה לטבע בישראל

נשרים מקראיים ניזונים מפגר – מאות עופות דורסים נהרגו בישראל עקב הרעלות

כבישים רבים בישראל חוצים שמורות טבע ואזורי מחיה של חיות בר

למרות ההצלחות, קיימים קשיים רבים בהשבת מינים לטבע בארץ ישראל, שבגללם חלק מההשבות נכשל ולא התאפשר להקים אוכלוסייה יציבה של מינים מסוימים. בין האתגרים נמצאים:

• יחסי החוץ של ישראל - בעלי החיים שחיו וחיים בארץ ישראל נפוצים גם במדינות השכנות, ולכן לשימור אוכלוסיות יציבות דרושה הגנה רחבה על המינים הללו גם מחוץ לגבולות המדינה. עם זאת, היעדר קשרים דיפלומטיים בין ישראל למדינות שכנות כמו סוריה, לבנון, עיראק וערב הסעודית – שלעיתים אף עוינות כלפיה – מקשה על שיתוף פעולה אזורי בשימור ושיקום חיות הבר. מצב זה יוצר פערים במאמצי ההגנה על מינים משותפים ומגביל את היכולת לפעול ברמה הבין-לאומית לטובת שימור המערכת האקולוגית האזורית.
• הרס בתי גידול – פיתוח תשתיות, עיור וחקלאות מצמצמים את שטחי המחיה של חיות בר, מה שמקשה על קליטתן מחדש בטבע. ללא סביבה מתאימה, סיכויי ההישרדות של בעלי חיים מושבים פוחתים.
• תחרות עם מינים פולשים – מינים פולשים שמגיעים עם השנים אל ישראל, מתחרים עם המינים המקומיים על מזון, טריטוריה ומשאבים, ולעיתים אף דוחקים אותם מהשטח, מה שמקשה על הצלחת ההשבה.
• ציד – ציד בלתי חוקי ממשיך לסכן בעלי חיים מושבים כמו צבאים, במיוחד בשלבים הראשונים לאחר שחרורם, ופוגע באפשרות לביסוס אוכלוסייה יציבה.
• הרעלות – הרעלות, ובניהן הרעלות שמכוונות נגד טורפים פוגעות גם בבעלי חיים מושבים, בעיקר בעופות דורסים ובאוכלי נבלות כמו נשרים, וגורמות לצמצום אוכלוסיות שהושקעו מאמצים רבים בשיקומן.
• דריסות – הכבישים בישראל חוצים בתי גידול טבעיים וגורמים לתמותה גבוהה של חיות בר מושבות כמו יחמורים ופראים, מה שמגביל את תפוצתן ומקטין את סיכויי הישרדותן.
• שינויי אקלים – עליית הטמפרטורות וצמצום מקורות המים משפיעים על בתי הגידול ומגבילים את זמינות המזון, דבר שמקשה על התאקלמות בעלי חיים מושבים.
• הסתגלות בעייתית – חיות שגדלו בשבי חסרות מיומנויות הישרדות בטבע, כמו ציד או הימנעות מטורפים, מה שמקטין את סיכוייהן לשרוד ולהתרבות.

בעלי חיים שהושבו לטבע בישראל

עדר נקבות יחמור פרסי בחי-בר כרמל

יחמור פרסי

היחמור הפרסי נכחד מארץ ישראל בסוף המאה ה-19 או בתחילת המאה ה-20.

פרויקט השבת היחמורים החל בשנות ה-70, כאשר יחמורים הובאו מאיראן ומגני חיות, ורובם שוחררו בגליל העליון ובכרמל. כיום, אוכלוסיותיהם גדלות בהדרגה, אך נותרות רגישות לציד, טריפה ולחץ מצד פיתוח אנושי.

ראם לבן

ראמים לבנים בחי-בר יטבתה

הראם הערבי נכחד מישראל לחלוטין והושב אליה בשנת 1978 בעזרת אגודת החי בר שרכשה בכספי תרומות ארבעה זוגות של ראמים לבנים בעלות של 15,000 דולרים לפרט. הראמים שוחררו בחי בר יטבתה וכיום מספרם בטבע מגיע ל-200, כך שישראל מהווה מוקד משיכה ייחודי לחובבי טבע וחוקרים המעוניינים לצפות בראמים בסביבתם הטבעית. הראמים בישראל מצויים בעיקר באזור הערבה, אף על פי שמאז 2014, החלו שחרורים באזורים אחרים בנגב, והם משוטטים בכל השטח שבין אילת למכתש רמון.

פרא

עדר פראים בהר הנגב

בעבר, היה נפוץ בישראל הפרא הסורי, שהפך לנכחד מהעולם.

ב-1968 הובאו מאיראן 11 פרטים של פרא פרסי ופרא תורכמני לישראל בתמורה ל-20 צבאים ישראליים מאוספו הפרטי של אורי צאן בחדרה. העדר שוחרר בחי בר יטבתה והתאקלם בהצלחה רבה. תהליך ההשבה לטבע החל בשנת 1982 בקרבת עין סהרונים במכתש רמון, ובתוך עשור שוחררו 14 זוגות פראים החיים על שטח המשתרע על פני 3,500 קמ"ר. כתוצאה מריבוי טבעי ומשחרורים נוספים של פראים שהובאו מן החי בר, גדלה אוכלוסיית הבר ופרויקט השבת הפראים לטבע הוכתר בהצלחה. נכון לתחילת 2016, מוערכת אוכלוסיית הפראים בלמעלה מ-500 פראים. שטח התפוצה שלהם מתפרס מצפון הר הנגב ועד לפארן.

אייל הכרמל

איילי הכרמל בחי-בר כרמל

בעבר אייל הכרמל היה נפוץ בישראל עד לתחילת המאה ה-20, כשהוא חי בחורש הים-תיכוני בגליל ובכרמל, שממנו קיבל את שמו.

האייל הושב כיום לטבע כשלחי בר כרמל הובאו איילי כרמל מאיטליה, צרפת והונגריה. בשנת 1997 שוחררו לטבע 8 איילי כרמל ברמת הנדיב שבדרום הר הכרמל, סמוך לזכרון יעקב. כיום חיים שם 10–15 פרטים, וכמה מהם נפוצו אף לחוף הכרמל הסמוך. בסוף שנות השישים החלה רשות שמורות הטבע בפרויקט מיוחד להשבת חיות התנ"ך לטבע הארץ. לצורך כך הובאו לחי-בר מינים שונים של בעלי חיים שנכחדו מהארץ על מנת שישמשו כגרעין רבייה. בין החיות שהובאו היו גם איילים אירופאים מאותו המין של אייל הכרמל. האיילים שוכנו בחי בר-כרמל, ולאחר שהזדווגו בהצלחה והולידו צאצאים, הוחלט לשחררם לטבע באופן מבוקר. השחרור הראשון נערך בשנת 1996, אז שוחררו חמישה איילים באזור החי-בר בכרמל, אך אף אחד מהם לא שרד. בעקבות הכישלון הוחלט לשחררם בשנים שלאחר מכן בדרך שונה איילים באזור רמת הנדיב ומאוחר יותר גם בהר חורשן. ב-2014 העריך מנהל חי-בר כרמל כי איילי הכרמל מצליחים לשרוד באופן טוב בטבע ואף להביא עופרים חדשים לעולם. עם זאת הם עדיין מאוימים בידי טריפה, בעיקר מכלבים שהתפראו ומתנים.

בינון דור

בינון דור

בינון דור הוא מין דג אנדמי לארץ ישראל ולאזור מעיינות עמק בית שאן. ב-2009 נספרו כ-40 פרטים בלבד, כשהוא היה קרוב מתמיד להכחדה מהעולם. במסגרת התוכנית של רשות הטבע והגנים לשימור הדג, הוקם בשנת 2011 גרעין רבייה, שמטרתו להשיב בחזרה פרטים לטבע. מאז 2013 נולדים מאות דגיגים, כשכמה מהם מושבים לטבע בכל שנה.

השבות לטבע בישראל שנכשלו

יען מצוי

להקת יענים בחי-בר יטבתה

תת-מין של יען מצוי - יען הנגב חי בנגב עד שנות ה-20 של המאה ה-20 ואז נכחד מהעולם.

במסגרת פרויקטים לשימור טבע, הובאו יענים מצפון אפריקה כדי להשיבם לטבע בישראל. בשנת 2000 בוצע הניסיון הראשון בעולם להשבת יענים לטבע, אך למרות ניסיונות השחרור, ההשבה לא צלחה בשל תמותה גבוהה מתאונות, טורפים וקושי בהסתגלות לתנאי השטח.

עיטם לבן זנב

עיטם לבן זנב בחי-בר כרמל

בשנות ה-70 החלו הניסיונות להשיב את העיטם לבן-הזנב לטבע בישראל. 12 זוגות הובאו לשמורת החולה וזוג אחד לעמק בית שאן. הגוזלים שוחררו לאחר תקופת איקלום של מספר שבועות בקן מלאכותי, וסומנו במשדרים שאפשרו מעקב בזמן אמת. גוזלים משוחררים אלה מאכלסים מאז את עמק החולה, חלקם אף בגרו ותפסו טריטוריות. בשנת 2000 התגלה הקינון הראשון של העיטם לבן-הזנב בחורשת האקליפטוס של שמורת החולה, אם כי קינון זה לא צלח.

במסגרת פרויקט "פורשים כנף על הנשרים והדורסים", הובאו לארץ שלושה גוזלים מהולנד ושוחררו בעמק חרוד, שם מקווים לחזור על ההצלחה החלקית של עמק החולה. המקום היחיד שהצליח להרבות פרטים בארץ הוא חי-בר כרמל, שיש בו זוג עיטמים המתרבה בהצלחה בכלוב שבפארק. על פי נתוני רשות הטבע והגנים, משוחררים לטבע בישראל כ-0–4 פרטים בשנה. בשנת 2012 הובאה לעמק החולה נקבת עיטם מאירלנד. ב-2015 נרשם הקינון הטבעי המוצלח הראשון בישראל, כאשר זוג עיטמים בשמורת החולה הפריח גוזל לטבע. הקינון חזר על עצמו בהצלחה גם בשנים 2016, 2017, 2018, 2019 ו-2021. במשך השנים נהרגו כל שבעת הגוזלים של הזוג כתוצאה מהרעלות, התחשמלויות וטרִיפה. ב-2022 מתה גם הנקבה.

בעלי חיים שאוכלוסייתם מחוזקת

צמד נשרים מקראיים בחי-בר כרמל

עוזניית הנגב

בז צוקים

שבלולי חרמון

מספר בעלי חיים אשר נמצאים בסכנת הכחדה בישראל, בעלי גרעין רבייה ביוזמת רשות הטבע והגנים או גני חיות בישראל. בזכות גרעיני רבייה אלו, משוחררים מספר פרטים במשך השנים אשר עוזרים לייצב את האוכלוסייה של מינים אלו. עם זאת, קיימים גרעיני רבייה של מינים מסוימים כמו עוזניית הנגב או הלוטרה האירופית אשר אינם מיועדים להשבה לטבע בעתיד הקרוב.

• נשר מקראי – בישראל מצוי הנשר בסכנת הכחדה. בשנים האחרונות ניזום פרויקט שיקום של אוכלוסיית הנשרים על ידי חי בר כרמל.
• עוזניית הנגב – העוזנייה הייתה העוף הדורס הגדול ביותר שקינן בישראל, עד שנכחדה כמקננת בארץ. פרטים מזדמנים עדיין חולפים בשמי הנגב לעיתים רחוקות. כיום, חיים מספר פרטים בודדים בחי-בר כרמל, אך ללא תוכנית להשבת המין בישראל בעתיד הקרוב.
• בז צוקים – בישראל חיים כחמישה זוגות יציבים ובעונת הנדידה מזדמנים לעיתים 1–2 פרטים. בשנות ה-80 של המאה ה-20 קיננו בישראל כ-30 זוגות בנגב המערבי, בקניונים, במצוקים ובערבה. כיום, נחשב למין בסכנת הכחדה בישראל ועתידו בסכנה, בין היתר בעיקר בשל הרעלות.
• בז אדום – במרכז הארצי להדגרת ביצי עופות דורסים הפועל בגן החיות התנכ"י נמצאים ביצים של בזים אדומים. הגוזלים הבוקעים מגודלים ביד ומשוחררים בתום תקופת גידולם חזרה לטבע.
• צב יבשה מדברי – צב זה הוא מין שאנדמי לארץ ישראל וגודל אוכלוסייתו העולמית מוערך ב-3,000 פרטים. אחת הבעיות העיקריות המאיימות על המין, כמו גם על מיני צבי יבשה רבים אחרים, היא איסוף פרטים להחזקה כחיות מחמד. בישראל קיים גרעין רבייה ייחודי לצבים אלה בגן החיות התנ"כי, שפועל מתחילת שנות האלפיים, ומשחרר מדי שנה מספר צבים לטבע. בנוסף קיים גרעין רבייה בחי בר יטבתה.
• צולל ביצות – בגן החיות התנכ"י קיים גרעין רבייה של מין זה. בשנת 2015 בקעו בגן החיות 32 צוללי ביצות, כשכולם שוחררו אל הטבע – 24 פרטים בשמורת החולה, 22 פרטים בשמורת עינות גבתון ו-6 פרטים בעמק צרעה.
• לוטרה מצויה – כחלק מתוכנית הרבייה של גן החיות התנכ"י, רשות הטבע והגנים והחברה להגנת הטבע, הובאו זכר מרוסיה ונקבה שנתפסה בטבע. צאצאי הזוג שייוולדו בגן החיות, מיועדים להשתחרר בחזרה לטבע.
• נאווית ים המלח – דג זה נמצא בסכנת הכחדה חמורה ונמצא בנחלים ומקווי מים שבאזור ים המלח בלבד. על מנת לנסות לשמר את המין, אקווריום ישראל ביחד עם רשות הטבע והגנים, אספו מהטבע כ-200 דגים ממין זה, על מנת להקים גרעין רבייה באקווריום. לאחר האקלום הראשוני, ישנה תוכנית גם להשיב פרטים בחזרה לטבע.
• לבנון הירקון – מין דג זה אנדמי לארץ ישראל. עד לפני כ-50 שנים היה נפוץ במערכת נחלי החוף של ארץ ישראל, אולם בשנות ה-50 וה-60 חלה ירידה חדה במספריו, וכיום הוא נמצא על סף הכחדה. בקיץ 1999 נחנך פרויקט לשיקום אוכלוסיית הדג, בשל התייבשות קטעים נרחבים מהנחל. בדצמבר 2005 נחנכה לצד הירקון בריכה המשמשת כמערכת חצי טבעית, מימיה מי הירקון, אך תנאיה מבוקרים – היא אינה מאפשרת יציאת לבנונים לנחל או חדירה של מיני דגים מן הנחל לבריכה. ממצאי המחקר במעבדה תוצאות הבדיקה בבריכת הלבנונים יושמו במספר שמורות טבע ובמהלך השנים שוחררו למערכות מהונדסות אלה אלפי דגי לבנון.
• שבלול החרמון וסגורית הארבל – על מנת לשמר את מיני השבלולים: שבלול החרמון האנדמי לאזור הר חרמון וסגורית הארבל האנדמית לאזור הר ארבל, אספו גן החיות התנ"כי ורשות הטבע והגנים פרטים חיים של מינים אלו והקימו גרעין רבייה במטרה לגדל ולהרבות אותם, ולאחר מכן לשחררם ולהגדיל את אוכלוסייתם בטבע.

ראו גם

• בעלי חיים שנכחדו בארץ ישראל
• בעלי חיים אנדמיים בארץ ישראל
• קטגוריה:טיפול רפואי בחיות בר בישראל

קישורים חיצוניים

• השבה לטבע, רשות הטבע והגנים
• צפריר רינת, ברחבי הארץ, המבצע להחזרת בעלי חיים לטבע נמצא בעיצומו. הצצה למאמצים, באתר הארץ, 10 באפריל 2023

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

השבת בעלי חיים לטבע בישראל40916314