ציד בארץ ישראל
ציד בארץ ישראל היה חלק מהחיים האנושיים במשך אלפי שנים, החל מהתקופה הפרהיסטורית ועד ימינו. בעבר, בני האדם צדו כדי לשרוד, אך עם הזמן הציד קיבל משמעויות נוספות, כמו ספורט, מסורת ואפילו צורך בפיקוח על אוכלוסיות מסוימות של בעלי חיים. ציד לאורך כל התקופות האנושיות בארץ ישראל, השפיע ישירות על אוכלוסיות בעלי החיים באזור, ואף גרם להכחדתם של מינים מסוימים.
כמו כן, לאורך הזמן עבר הציד בארץ ישראל תמורות ושינויים. הנשק החם לדוגמה, הביא איתו להעלאה במספר בעלי החיים הניצודים ובמינים הניצודים. רק בתקופה הבריטית, החלו לחוקק חוקים המגבילים את הציד.
כיום, במדינת ישראל מתקיים ציד בהיקף רחב - חוקי ולא חוקי. מדי שנה, עשרות אלפי בעלי חיים ממינים רבים ניצודים, והציד מהווה את אחד מגורמי הסיכון המשמעותיים ביותר על חיות הבר בישראל, ביחד עם גורמים כמו הרעלות, דריסות וצמצום שטחי מחייה. בדומה לציד היבשתי, גם הדיג נטל חלק דומה בהשפעה על מגוון החי של הימים בארץ ישראל.
גאוגרפיה
ארץ ישראל, השוכנת בצומת בין שלוש יבשות – אסיה, אפריקה ואירופה, מתאפיינת במגוון ביולוגי מרשים, הכולל חיות בר רבות המותאמות למגוון אקלים ואזורי גידול. הגיוון הגאוגרפי של המדינה – הרים, מישורים, מדבריות, חופים וביצות – יצר בתי גידול מגוונים לחיות בר, ששילובם עם תרבות הציד נעשה לאורך ההיסטוריה.
דוגמה לכך, היא עפיפון המדבר, שהיה לשיטת ציד במדבר נפוץ מאוד. שיטה זו הצריכה שטח גדול יחסית והייתה מותאמת לציד עדרי ענק, בניהם צבאים.
בתקופה הפרה-היסטורית
.jpg)
בתקופה הפרהיסטורית, ארץ ישראל שימשה כמעבר מרכזי עבור בני אדם קדמוניים בדרכם מאפריקה ליבשות אחרות. אזור זה, עם מגוון בתי גידוליו, היה עשיר בחיות בר, מה שהפך אותו לאזור ציד חשוב. הציד בתקופה זו לא היה רק מקור למזון, אלא גם חלק מהתרבות והאמונה. במערות, כמו מערת תנור, נמצאו עצמות רבות של יחמורים וציורי קיר המתארים חיות בר, מה שמעיד על קשר רוחני ואמוני לציד.
ישנם אתרים נוספים עם ממצאים לציד חיות בר בארץ ישראל. בגשר בנות יעקב לדוגמה, התגלו שרידיו של פיל ישר-חט, שנטבח בידי האדם הקדמון. לצידו נמצאו כלים מסותתים מצור ובזלת ובול עץ ששימשו לטביחת הפיל[1]. באתר נמצאו גם מאובני בעלי-חיים רבים, חלקם עם סימני חיתוך או הכאה מכלי-אבן, הכוללים בין השאר קרנפים, היפופוטמים, בקר קדום, יחמורים, איילים, סוסים וצבאים[2].[3]בעלי חיים אלו ניצודו על ידי האדם הקדמון, שכבר בתקופות קדומות הוביל לשינויים אקולוגיים ולהכחדה.
אתר מפורסם מאותה התקופה, הוא מחבצת רבדים. בחפירות שנעשו באתר זה נחשפו עצמות בעלי חיים מאובנות של שור הבר, צבי, אייל אדום, יחמור, אייל הכרמל, חזיר בר וסוסיים, וכן נמצאו שרידים של חתול בר, מכרסמים כגון נברן השדה וחולד, צבים וזוחלים אחרים[4]. כמו כן, באתר התגלה מאסף העצמות הגדול בלבנט של המין הנכחד פיל ישר-חט. בין העצמות התגלה התגלה חט באורך כ-2.5 מטרים שמתוארך לתקופה הפלאוליתית התחתונה, ובינואר 2024 התפרסם כי באתר נמצאו עצמות רבות של פילים ולידם כלים מסותתים המצביעים על קשרים בין האדם לפילים[5].
עם הזמן, לפני אלפי שנים, החלה המהפכה החקלאית, וקהילות החלו להתיישב ולהתמקד בחקלאות. שינוי זה הביא להפחתה בצורך בציד, אך הציד נותר חלק מהתרבות והמסורת המקומית.
-
לסת עליונה של צבי ממערת מיסליה -
חולית אטלס של חזיר שנתגלה במצודה הרומית של שער העמקים -
שרידי העצמות הנאספות מלמדות על מנהגי הצייד האכילה של ציידים קדמוניים (בתמונה: חפירת עצמות בעלי חיים במערת מיסליה בכרמל) -
אגן של יחמור ושתי קרני צבי שהתגלו בחפירה בטרסת מערת אל-ואד, נחל מערות -
עצמות בעלי חיים שנמצא בחפירה ארכאולוגית פרהיסטורית
.JPG)
.JPG)
בתקופת המקרא
 |
ראו גם – מלאכת צד |
בתקופת התנ"ך, מתואר הציד כחלק משמעותי מחיי היום-יום, הן כמקור למזון והן כפעילות חברתית ותרבותית. דמויות שונות תוארו כעוסקות בציד בניהן - נמרוד המתואר בבראשית פרק י' כ"גיבור ציד לפני ה'", ועשו המתואר כ"ידוע ציד איש שדה".
כמו כן, בויקרא פרק י"ז, קיימים חוקים הנוגעים לציד, כגון הצורך לכסות את הדם בעפר לאחר הציד, מה שמצביע על התייחסות דתית לפעילות זו.
בתקופה הרומית
בתקופה העות'מאנית
במהלך התקופה העות'מאנית בארץ ישראל (1516–1917), הציד היה פעילות נפוצה, הן כמקור למזון והן כפעילות פנאי ואמצעי להפגנת מעמד חברתי. האזורים המדבריים, כמו מדבר יהודה, אזור ים המלח ובקעת הירדן, היו מוקדים מרכזיים למסעות ציד, בשל המגוון העשיר של חיות הבר שבהם.
בעלי חיים כמו יעלים, צבאים, אריות ונמרים היו מטרות נפוצות לציידים. מסעות הציד כללו לעיתים קרובות חבורות גדולות של ציידים, מלווי שירות וציוד רב. לדוגמה, במרץ-אפריל 1881, יורש העצר האוסטרי רודולף הראשון ערך מסע ציד באזור ים המלח ובקעת הירדן, שבו תועדו בעלי החיים והעופות שניצודו, שיטות הציד והמניעים לפעילות זו.[6]
בתקופת הבריטית
ציד במדינת ישראל
ציד ספורטיבי בישראל
לאחר הקמת מדינת ישראל, נחקק החוק להגנת חיית הבר, תשט"ו-1955[7] המגן על חיות הבר ואוסר על מגוון שיטות אכזריות לציד בעלי חיים, ומתיר ציד של מיני בע"ח מסוימים בלבד. הידלדלות חמורה באוכלוסיית המין חוגלת סלעים למשל, הביאה לאישורה של תקנה שצמצמה משמעותית את הציד שלהן. דוגמה נוספת למצב זה היא מקרה הסנאי הזהוב. הציד הפרוע של סנאי זה בשנות ה-80 היה אחד הגורמים להיעלמותו של הסנאי הזהוב. כיום הוא מוגדר כבעל-חיים שנמצא בסכנת הכחדה חמורה, אולם מזה למעלה משש שנים לא נראה בוודאות פרט של סנאי זהוב (ב-2005 נערכה בדיקה בנוגע לכך בעקבות שמועה לפיה נראה הסנאי הזהוב בגליל).[8]
כיום, מותר לצוד בישראל בעונת הציד (המתמשכת חמישה חודשים בשנה מהראשון בספטמבר עד ה-31 בינואר בכל שנה) ואת המינים: תורים, שלווים, אגמיות, וברווזים בלבד. בנוסף, בישראל מותר לצוד במהלך עונת הצייד בלבד. בנוסף, אסור לצוד בשעות החשיכה, אסור לצוד בשטחי שמורות טבע וגנים לאומיים, אסור לצוד בקרבת יישוב, אסור לצוד מתוך הרכב, אסור לצוד בהרעלה או תוך שימוש במלכודות, רשתות כלבים, מקלות, חץ וקשת וכל נשק אחר שאינו רובה צייד.[9]
רשות הטבע והגנים היא הרשות הממשלתית האמונה על אכיפת החוקים והתקנות הנוגעות לגבי הציד, וכן גם הנפקת רישיונות ציד.[10] נכון ל-2021, כ-2,000 ישראלים החזיקו ברישיון ציד בתוקף.
בשנת 2021 לדוגמה, ניצודו בישראל 130,177 בעלי חיים לפחות בציד חוקי ומדווח.[11] ההערכות הן כי בכל שנה ניצודים כעשרות אלפי עופות באופן חוקי.[12][13][14]
ציד "מנהלי" בישראל
כיום, מתבצע בישראל ציד "מנהלי" של רשות הטבע והגנים בשיתוף משרד החקלאות ורשויות מקומיות, שמטרותיו העיקריות הן דילול אוכלוסיות של בעלי חיים מתפרצים כגון חזירי בר, שפני סלע, תנים, שועלים ועוד.[15][16]
ציד לא חוקי בישראל
הציד הלא חוקי בישראל מהווה את אחד מגורמי הסיכון המשמעותיים ביותר על אוכלוסיית חיות הבר בישראל. היקפיו המשוערים מגיעים לכ-15,000 מקרים בשנה, וכוללים מינים רבים בניהם ציפורי שיר, חוגלות, צבאים ודורבנים.[17][18][19][20]
ציד דורבנים בישראל הפך נפוץ, עקב אמונות טפלות המייחסות לבשר הדורבן סגולות רפואיות.[21][22][23][24]
ב-2021, הוגשה תביעה תקדימית נגד אדם שהורשע ברדיפה ובהרג של נקבת צבי ישראלי. בתביעה, דרשה רשות הטבע והגנים פיצוי כספי על סך 600 אלף שקלים, כדי לשקם את הנזק שנגרם מאובדן נקבת הצבי לעדר.[25]
מחאה נגד ציד בישראל
ב-2020 נפתח קמפיין משותף של החברה להגנת הטבע, תנו לחיות לחיות ואנימלס במטרה להחמיר את האכיפה על ציד לא חוקי ולאסור על ציד חוקי כתחביב[26]. בעקבות הקמפיין, החליט המשרד להגנת הסביבה לאסור על ציד הציפורים שליו נודד ותור מצוי, שני מינים שאוכלוסייתן נפגעה בעקבות ציד (ובמקרה של התור המצוי, אף הגיעה לסכנת הכחדה)[27].
ראו גם
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ↑ Goren-Inbar, N., Lister, A., Werker, E., & Chech, M. (1994). A butchered elephant skull and associated artifacts from the Acheulian site of Gesher Benot Ya'aqov, Israel. Paléorient, 99-112.
- ↑ Goren-Inbar, N., Feibel, C. S., Verosub, K. L., Melamed, Y., Kislev, M. E., Tchernov, E., & Saragusti, I. (2000). Pleistocene milestones on the out-of-Africa corridor at Gesher Benot Ya'aqov, Israel. Science, 289(5481), 944-947.
- ↑ הפרהיסטוריה של עמק החולה - האתרים הקדומים, באתר מוזיאון האדם הקדמון
- ↑ גיליון 119 לשנת 2007רבדים, מחצבה, באתר www.hadashot-esi.org.il
- ↑ רן ברקאי ואיל חלפון, עקבות הפילים הרבות שהתגלו באתר נידח בישראל, באתר גלובס, 26 בינואר 2024
- ↑ עודד שי, מסעות ציד במדבר יהודה, באזור ים המלח ובבקעת הירדן בשלהי התקופה העות'מאנית: המקרה של יורש העצר האוסטרי רודולף ומשלחתו, מחקרי יהודה ושומרון, 2011
- ↑ ראו גם את לשון החוק (PDF)
- ↑ ראו גם ד"ר בני שלמון, ציד, 1999
- ↑ נפתחה עונת הציד - כנראה האחרונה בישראל, באתר פורטל חקלאות טבע וסביבה
- ↑ ציד - רשות הטבע והגנים, באתר www.parks.org.il
- ↑ דו"ח סקירת מצב בעלי החיים בישראל 2020–2021 (עמ' 37-40), באתר תנו לחיות לחיות, 13.6.2022
- ↑ יונתן קפשוק, עונת הציד החלה: עשרות אלפי בעלי חיים מתים מדי שנה בגלל התחביב האכזרי, באתר מאקו, 5 בספטמבר 2021
- ↑ ציפורים, פורטל צפרות - אתר הצפרות הישראלי, באתר www.birds.org.il (באנגלית)
- ↑ זיו ריינשטיין, מה זה כבר כמה ציפורים מתות בטיול?! החלה עונת הציד בישראל, באתר וואלה!, 2 בספטמבר 2020
- ↑ דרור פויר, דרור פויר עם הציידים שמנסים להביס את חזירי הבר בישראל, באתר גלובס, 10 באוגוסט 2019
- ↑ נינה סודין, זווית, מחקר: יותר ציד - יותר חזירי בר, באתר ynet, 16 ביולי 2022
- ↑ יאיר נתיב, בלי חוקים ובלי מצפון: ציד בלתי חוקי בישראל, באתר מאקו, 3 במאי 2012
- ↑ שומרים על חיות הבר מפני הציידים, באתר החברה להגנת הטבע
- ↑ דניאל דותן, 3,000 צבאים בלבד חיים בארץ, והקנס על ציד הוא בדיחה, דניאל דותן, באתר גלובס, 27 בינואר 2015
- ↑ אילנה קוריאל, הציד הפרוע ביהודה ושומרון: "באזורים רבים כמעט לא נשארו בעלי חיים", באתר ynet, 9 בפברואר 2022
- ↑ צייד דורבנים | קִייָמָא, באתר kyama.be
- ↑ בזכות מידע מודיעיני נלכדו ציידי דורבנים - רשות הטבע והגנים, באתר www.parks.org.il
- ↑ אלי אשכנזי, בגלל אמונות טפלות: השוק השחור של בשר הדורבנים בצפון, באתר וואלה!, 9 בינואר 2020
- ↑ אילנה קוריאל, הוקל עונשו של צעיר שצד דורבנים: "בית משפט השלום החמיר איתו", באתר ynet, 14 ביולי 2024
- ↑ אילנה קוריאל, תקדים: אדם שצד צבי ארץ ישראלי נתבע ב-600 אלף שקלים, באתר ynet, 10 בספטמבר 2024
- ↑ נעה פישר, ארגוני סביבה ובעלי חיים פתחו בקמפיין נגד ציד בישראל, באתר ynet, 9 ביולי 2020
- ↑
צפריר רינת, בעיצומה של עונת הציד: השרה להגנת הסביבה אסרה על ציד תורים ושלווים, באתר הארץ, 9 בספטמבר 2020
ציד בארץ ישראל40915340