בעלי חיים פולשים בארץ ישראל
בעלי חיים פולשים בארץ ישראל הם בעלי חיים אשר מוצאם מחוץ לארץ ישראל, הגיעו אליה בעקבות פעילות אדם, והצליחו לייסד בה אוכלוסייה המתרבה ומתפשטת ללא התערבות נוספת בידי האדם. בעלי חיים אלה יכלו לפלוש בטעות, כדוגמת המיינה המצויה אשר ברחה מהצפארי והצליחה לבסס אוכלוסיית בר בטבע, או שיכלו להגיע במכוון כדוגמת טרוטת עין-הקשת שהובאה לכנרת על מנת להגדיל את תפוקת הדייג.
במרוצת השנים פלשו לישראל 29 מיני דגי מים מתוקים, 18 מיני עופות, יותר מ-40 מיני חלזונות ויותר מ-200 מינים של חרקים. בדו"ח שפורסם בשנת 2022, קבע מבקר המדינה שבישראל אין אסדרה של הטיפול במינים פולשים. הפיקוח על כניסת מינים כאלו בגבולות הוא חלקי ביותר, ואין תיאום בין הגופים שאמורים לעקוב אחר התפשטותם[1]. הדו"ח מציין כי לפי המשרד להגנת הסביבה והחברה להגנת הטבע, הנזק השנתי הנגרם ממינים פולשים בישראל מוערך ב-1.5-0.5 מיליארד ש״ח.[1]
בנוסף למינים הפולשים אשר מעולם לא חיו בארץ ישראל לפני פלישתם, קיימים בה גם המינים המתפרצים. מינים אלו חיו בארץ מאז ומעולם, אך חוו פריצה בגדילה באוכלוסייה שלהם בזכות פעילות האדם. בין מינים אלו נמצאים: חזיר הבר בחיפה, תן זהוב, עטלף פירות מצוי, שועל מצוי ועוד.
היסטוריה
במרוץ השנים, הובאו לכנרת כ-8 מינים מיובאים של דגים (מתוך 16 מינים החיים בה כיום בסך הכול) בניהם: טרוטת עין-הקשת, קרפיון מצוי, כסיף שפל-עין וגמבוזיה מצויה על מנת שיגדילו את תפוקת הדייג, וכן, פלשו לתוכה מינים פולשים כמו החילזון Thiara scabra.
הגירה לספסית
_underway_in_the_Suez_Canal_on_27_February_1992.jpg)
.jpg)
ערך מורחב – הגירה לספסית
הגירה לספסית היא מעבר של בעלי חיים ימיים מהים האדום לים התיכון, דרך תעלת סואץ. הגירה בכיוון ההפוך, המכונה "הגירה אנטי-לספסיאנית", קיימת גם כן, אך היא נדירה. הפלישה החלה סמוך לפתיחת התעלה ב-1869. בתחילה התגלה דג חדש אחת למספר שנים. בשנים האחרונות מתגלה מין חדש מדי שנה.
מינים פולשים הפכו לרכיב משמעותי במערכת האקולוגית של הים התיכון, ובעלי השפעות המסכנות מינים אנדמיים ים-תיכוניים רבים. בתחילת ההגירה הראו תצפיות על כמה קבוצות מהמינים האקזוטיים כי יותר מ-70% ממעשירי הרגל הלא מקומיים ו-63% מהדגים האקזוטיים בים התיכון מקורם באזור האינדו-פסיפי, כלומר הגיעו מהאוקיינוס השקט וההודי במעלה הים האדום אל מפרץ סואץ שבקצהו, ודרך התעלה אל הים התיכון.[4]
חדירת המינים לים התיכון שינתה את פני המערכת האקולוגית שלו, כך שיותר מ-300 מינים חדשים של צמחים ובעלי חיים פלשו אליו. מתוכם כ-67 הם מיני דגים, וכולם מאכלסים את האגן המזרחי ואותרו בקרבת חוֹפי ישראל. רוב הדגים בים האדום הם דגים טרופיים, שלא היו קיימים בים התיכון קודם לפתיחת התעלה. חלק מהמינים הפולשים נמצאים בהתפוצצות אוכלוסין ובתחרות על אתרי רבייה ומזון עם המינים המקומיים; הם דוחקים את הדגה המקומית מבתי הגידול הטבעיים שלה.
בשנים 2008–2011 נערך מחקר באמצעות חוקרים מאוניברסיטת חיפה, האוניברסיטה העברית, המכון לחקר הימים ואגמים בהשתתפות חוקר אמריקאי המתמחה במינים פולשים. ממצאיהם העלו מהפך דרמטי בהרכב הדגה: כ-54% מתפיסות הדגה באותה עת היו מינים פולשים, לעומת 29% כ-20 שנה לפני כן. ממצאים אלו מעידים על היקף פלישת המינים הימיים הגדול ביותר בעולם, המתרחש באגן המזרחי של הים התיכון – פלישה העלולה לפגוע פגיעה רבתי במינים המקומיים.[5]
טיפול במינים פולשים
בעלי חיים פולשים בארץ ישראל
זוהי רשימה חלקית:
יונקים
- נוטרייה (Myocastor coypus) - מין מכרסם פולש שהובא לארץ עקב שימוש בפרוותה. נוטריות רבות נמלטו מהשבי והתרבו בטבע בכמויות גדולות כאשר משפחות של נוטרייה מצויות באגמון החולה, בכנרת, בפארק הירקון, בנחל עקרון ועוד.
- סנאי דקלים הודי (Funambulus palmarum) - מין פולש בסוג סנאי דקלים שהובא לישראל. ניתן למצוא סנאים כאלה באזור חוות האלפקות, מודיעין ועוד.
- חולדת חוף (Rattus norvegicus) - מין חולדה שמקורה בסין ומשם הופצה לכל שאר העולם (מלבד אנטארטיקה).
עופות
- מיינה מצויה (Acridotheres tristis) – הובאה לישראל במהלך שנות ה-90 של המאה ה-20 כחיית מחמד למתחם הצפארי בפארק הירקון בתל אביב-יפו, ושוחררה או ברחה מהכלובים. תוך זמן קצר היא התפשטה מתל אביב לכל גוש דן ומשם צפונה, דרומה ומזרחה[6][7].
- דררה מצויה (Psittacula krameri) – עקב אופייה האופורטוניסטי והאגרסיביות שלה במאבק על נקודות קינון, הדררה דוחקת מינים מקומיים ומשתלטת על אזורי מחיה רבים.
- דררה אלכסנדרונית (Psittacula eupatria)
- זרזיר בורמזי (Acridotheres leucocephalus) - בשונה מהמיינה המצויה מגמת ההתפשטות של הזרזיר הבורמזי איטית יותר.[3]
- יאורית מצרית (Alopochen aegyptiaca)
- כסוף-מקור הודי (Euodice malabarica)
- עורב הודי (Corvus splendens)
- תוכי סנגלי (Poicephalus senegalus)
- תוכי נזירי (Myiopsitta monachus)
- מגלן קדוש (Threskiornis)
- הבני ורוד-פנים (Agapornis roseicollis)
- קוניור שחור ראש (Aratinga nenday)
- שרשיר אדום-מקור (Anas Erythrorhyncha)
- פרושית אדומה (Amandava amandava amandava)
זוחלים
- צבגון אדום-אוזן (Trachemys scripta elegans) - מין צב החי בביצות ונחלים באמריקה הצפונית אך הפך למין פולש במגוון אזורים לרבות בישראל.
- שממית חומות מצרית (Tarentola annularis) - מין פולש ואגרסיבי
- שממית מחוספסת (Cyrtopodion scabrum) - פלשה מחצי האי סיני דרך אזור אילת והערבה עד לבקעת ים המלח.
- אנולה חומה (Anolis sagrei)
דגים
בין הדגים הפולשים ישנם המינים אשר הובאו במכוון על מנת להגדיל את תפוקת הדייג, ויש כאלו שהגיעו בטעות, בעקבות ההגירה הלספסית למשל.
מינים פולשים מהים האדום לים התיכון של ישראל
- נימי דו-ימי (Nemipterus randalli) - התגלה לראשונה ב-2006 ומאז הספיק להשפיע על הדיג המסחרי ולדחוק את אוכלוסיית המולית האדומה. בשנת 2008 המין הגיע אף לטורקיה. הוא הנציג היחיד ממשפחתו בים התיכון.
- חלילון חלק (Fistularia commersonii) - מהגר שהגיע עד חופי איטליה.
- לגינון נודד (Lagocephalus spadiceus) - דג ממשפחת הנַפּוּחיתיים, הנקרא בלשון העם "אַבּוּ נַפְחָא". דג זה בעל השפעה הרסנית על מינים מקומיים בשל היותו טורף רעבתן, אשר לו טורפים מועטים בשל אמצעי ההגנה שלו. זה דג רעיל ביותר, ובארץ נרשמו כמה מקרי הרעלה ממנו.[8]
- זהרון הדור (Pterois miles) - דג טורף ארסי.[9]
- אבנוּן מגושם (Synanceia verrucosa) - התגלה בשנת 2011 ביפו. הוא הדג הארסי בעולם, לא ידוע בוודאות כיצד הגיע לים התיכון.[2][3]
- שפמית ארסית ("דג נסראללה") (Plotosus lineatus) - דג ממשפחת השפמיתיים, בעל ארס רב-עוצמה בקוציו העלול לשתק ובמקרים מסוימים להרוג בני אדם.[10]
מינים פולשים מהים התיכון לים האדום של ישראל
- קברנון החוף (Gobius paganellus)
- קברנון ענק (Gobius cobitis)
- מסר מלכותי (Argyrosomus regius)
מינים פולשים במים המתוקים של ישראל
- כסיף שפל-עין (Hypophthalmichthys molitrix) - מין מיובא בכנרת
- גמבוזיה מצויה (Gambusia affinis) - מין מיובא בכנרת
- טרוטת עין-הקשת (Oncorhynchus mykiss) - מין מיובא בכנרת
פרוקי רגליים
חרקים
מינים פולשים של חרקים הגיעו לישראל בצורות שונות: גידול אסור כחיית מחמד, דרך ייבוא תוצרת חקלאית וטובין שונים, התפשטות. החרקים הפולשים עשויים להביא לפגיעה בגידולים חקלאיים, בצמחי נוי, לפגוע בפאונה ובפלורה המקורית, להוות מפגע בריאותי ועוד. להלן רשימה חלקית של מיני החרקים הפולשים בישראל:
- יקרונית התאנה (Batocera rufomaculata) - הגיעה לישראל בסוף שנות הארבעים באמצעות יבוא בולי עץ לתעשיית הלבידי ם, ככל הנראה מסרי-לנקה.
- חדקונית הדקל האדומה (Rhynchophorus ferrugineus) – פגעה קשות בתחילת העשור של 2010 באלפי תמרים בישראל. תפוצה: דרום הערבה, צפון ים המלח, מישור החוף, נהריה, בקעת הירדן וקריית שמונה.
- מלדרה מטרידה ("חומייני") (Maladera insanabilis)
- חיפושית אסייתית ארוכת מחוש (Anoplophora glabripennis)
- נמלת האש הקטנה (Solenopsis) – תפוצה: עמק הירדן, גוש דן, השרון, הכרמל, גליל עליון וצפון הערבה.
- כנימה צהובה (Monellia caryella) – תפוצה: כל אזורי הגידול של פקאן בישראל.
- יתוש הטיגריס האסייתי (Aedes albopictus)
- טרמיט פורמוסי (Coptotermes formosanus) – התגלה לראשונה בישראל ב-2020 במרכז הארץ. מוגדר כאחד המינים הפולשים ההרסניים בעולם בשל יכולתו ליצור מושבות ענק ולפגוע בעץ, רהיטים, תשתיות ועוד[11].
סרטנאים
- Matuta victor – סרטן פולש, שמקורו באזור שבין האוקיינוס השקט לאוקיינוס ההודי. מין זה תועד לראשונה במזרח הים התיכון בשנת 2012, במפרץ חיפה, ומאז, התפשט במהירות לאורך חופי ישראל ובאזורים שכנים כמו לבנון וטורקיה[12].
- סרטן ביצות אדום (Procambarus clarkii)
צורבים
- חוטית נודדת (Rhopilema nomadica) – מין מדוזה צורבת שפוקדת את חופי ישראל מדי קיץ. מין זה השפיע מאוד על עונת הרחצה בים התיכון של ישראל.
ראו גם
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 מניעת נזקי מינים פולשים ושמירה על המגוון הביולוגי, באתר www.mevaker.gov.il
- ^ 2.0 2.1
אורח קטלני בחופי הארץ, באתר "ידיעות אחרונות" (הקישור אינו פעיל)
- ^ 3.0 3.1 הדג הארסי בעולם הגיע לחופי ישראל, באתר mako, חדשות 2
- ^ "IUCN Guidelines for the Prevention of Biodiversity Loss Caused by Alien Invasive Species" (PDF). International Union for Conservation of Nature. 2000. נבדק ב-2009-08-11.
- ^ צפריר רינת, בתוך שני עשורים: המינים הפולשים השתלטו על הדגה, באתר הארץ, 19 בספטמבר 2012
- ^ http://www.birds.org.il/he/species-page.aspx?speciesId=432
- ^ יבגני ברזה, הארבה לא לבד: המאינות פלשו לישראל, באתר ynet, 6 במרץ 2013; במקור, מתוך כתב העת "טבע הדברים"
- ^ חגי עינב, אכלו דג מחופי חיפה ונפגעו במערכת העצבים, באתר ynet, 7 בפברואר 2007
- ^ Pterois miles ciesm.org
- ^ דני וסה, הפלישה מים סוף: בעלי חיים ימיים חדשים בים התיכון, באתר nrg, 17 ביוני 2009
- ^ טרמיט-העל שיכול לפורר מבני עץ נלכד בפתח תקווה, באתר ynet, 2 ביוני 2021
- ^ אילנה קוריאל, מטוטה ויקטור הפולש נצפה בחופים רבים בישראל, באתר ynet, 22 בספטמבר 2024
| החי בארץ ישראל | ||
|---|---|---|
| קבוצות טקסנומיות | יונקים • זוחלים • עופות • דו-חיים • פרפרים • רכיכות לא ימיות • דבורים | 
|
| קבוצות לא טקסנומיות | החי בים התיכון • החי במפרץ אילת • החי בכנרת • חולייתנים בעלי דם קר של מים מתוקים • בעלי חיים שנכחדו • בעלי חיים אנדמיים • בעלי חיים פולשים • בעלי חיים בתנ"ך | |
| אירועים ותופעות | חזירי הבר בחיפה • היעלים במצפה רמון • הכרישים בחדרה • אסון העטלפים בחדרה • רותי (צבועה) • חומיבבה (נמרה) | |
| מוסדות ומפגש עם האדם | חקר החי • רשות הטבע והגנים • חי-בר • החברה להגנת הטבע • אגודת חובבי הפרפרים בישראל • בית החולים לחיות בר • למען חיות הבר • המרכז הארצי להצלת צבי ים • חוות בולוטין • עמותת ע.ט.ל.ף | |
39738529בעלי חיים פולשים בארץ ישראל