כחליל השברק

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קריאת טבלת מיוןכחליל השברק
לא ממסוגר
כחליל השברק.
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: פרוקי-רגליים
מחלקה: חרקים
סדרה: פרפראים
משפחה: כחליליים
סוג: Polyommatus
מין: כחליל השברק
שם מדעי
Polyommatus icarus

כַּחְלִיל הַשַּׁבְרָק (שם מדעי: Polyommatus icarus ) הוא פרפר יום המשתייך למשפחת הכחליליים. הוא אחד ממיני הפרפרים הנפוצים בעולם ומצוי באסיה ובאירופה, דבר הבא לידי ביטוי בשמו האנגלי של המין Common Blue (כחול נפוץ). בעבר כינויו העברי היה "כחליל מצוי" בדומה לשם האנגלי. תת-המין המעופף בישראל הוא:Polyommatus icarus zelleri והוגדר על-פי פרטים שנתפסו בדרום אירופה.[1][2][3][4][5]

כחליל השברק - ריבוי הכתמים העגולים המדמים אישונים העניק לסוג את שמו. Polyommatus icarus zelleri

כחלילי השברק בולטים בצבעם הכחול. הם בעלי דו-פרצופיות או דו-צורתיות זוויגית. כנפי הזכרים בחלקן העליון כחולים-תכולים ובעלי סיומת בעלת קו שחור ותיחום לבן. חלקן התחתון של כנפי הזכרים אפור בגוון קרמי ומעוטר בכתמים כתומים ובנקודות שחורות. צדן העליון של כנפי הנקבות חום-תכול עם כתמים כתומים אשר יוצרים מעין פס כתום רציף, ובחלקן התחתון של כנפי הנקבות ישנו דמיון לחלקן התחתון של כנפי הזכרים רק שהגוון נוטה יותר לחום ושל הזכרים נוטה לאפור-תכול. ישנו קושי מסוים להבחין בין נקבות כחליל השברק לכחליל הגרניון - מה שעוזר בזיהוי הוא שימת לב למיקום הנקודות או העדרן בהשוואה בין כנפיהם התחתונות של שני מיני הכחלילים.

שם הסוג Polyommatus פירושו "רב-עיניים" והוא ניתן לו בשל הכתמים העגולים אשר מזכירים אישוני עיניים. שם המין Icarus מתייחס לאיקרוס דמות מהמיתולוגיה היוונית.[6]

כחליל השברק (Polyommatus icarus zelleri)
זוג כחלילי שברק - שימו לב להבדלים בין הזכר לנקבה בחלקן התחתון של כנפיהם - הנקבה בצד ימין, הזכר בצד השמאלי
שברק דביק (Ononis pubescens) אחד ממיני הפונדקאים של כחליל השברק אשר העניק לפרפר את שמו העברי

אזור מחיה

תפוצת המין רחבה והוא מעופף בצפון אפריקה, באירופה, במזרח התיכון, בקווקז ובאזורים ממוזגים נרחבים של אסיה עד לסיביר. [7][8][9] בארץ הוא שכיח למדי עד לגבול המדבר. בסיני הוא נמצא לאורך אזורי החופים ונדיר במרכז חצי-האי.[10]

שלבי התפתחות

הביצה

הנקבה מטילה ביצים יחידות על מיני שברק, אספסת, לוטוס, דבשה ותלתן. ביצה קמורה, ועגולה בבסיסה צבעה ירקרק ומשתנה לגוון ירוק אפור לקראת בקיעת הזחל.[11][12]

הזחל

הזחל בצבע לבן קרם וראשו שחור.[13][14] בדומה למיני פרפרים רבים ישנה סברה שגם כחלילי השברק מקיימים קשר סימביוטי עם נמלים.[15]

הגולם

בדומה לגלמי מיני כחליליים רבים גם גולם כחליל השברק הוא מטיפוס גולם החגורה - הפרפר הבוגר מגיח בפרק זמן של עשרה ימים.[16][17]

לקריאה נוספת

  • דובי בנימיני, מדריך הפרפרים בישראל, כתר, 2002, מהדורה שישית 2010, עמ' 174-175.
  • דובי בנימיני, גינת הפרפרים בישראל, כתר, 2009, עמ' 205.
  • יצחק איזנשטיין, פרפרי ארץ ישראל, הוצאת המחבר, 2003, עמ' 325-326.
  • (81-82)Princeton field guide by Tom Tolman - Butterflies of Europe
  • "זחלים" הוצאת "טבע ישראלי", עורך: נועם קירשנבאום - מדריכי כיס לזחלים של הפרפרים הנפוצים בארץ ישראל.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא כחליל השברק בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ (134-135)-Princeton field guide by Tom Tolman - Butterflies of Europe
  2. ^ "מדריך הפרפרים" מאת דובי בנימיני, הוצאת "כתר" הדפסה שישית מעודכנת, 2010 עמ' 191-190
  3. ^ "גינת הפרפרים" מאת דובי בנימיני, 2009, עמ' 209
  4. ^ יצחק איזנשטיין, "פרפרי ארץ ישראל", הוצאת המחבר, 2003, עמ' 200 - 201
  5. ^ Kimmo Saarinen Pekka jalainen Hannu Aarinio Tari Haahtela p. 158 Buterflies of Britain and Europe
  6. ^ ביטאון האגודה לחובבי פרפרים בישראל, כרך 26, מאי 2009, מאמר של אופיר תומר אודות שמות הפרפרים - על סיסיטמטיקה, נומנקולטורה, אטימולוגיה ופרפרים.
  7. ^ "גינת הפרפרים" מאת דובי בנימיני, 2009, עמ' 205
  8. ^ "מדריך הפרפרים" מאת דובי בנימיני, הוצאת "כתר" הדפסה שישית מעודכנת, 2010 עמ' 191-190
  9. ^ יצחק איזנשטיין, "פרפרי ארץ ישראל", הוצאת המחבר, 2003, עמ' 200 - 201
  10. ^ "גינת הפרפרים" מאת דובי בנימיני, 2009, עמ' 205
  11. ^ "מדריך הפרפרים" מאת דובי בנימיני, הוצאת "כתר" הדפסה שישית מעודכנת, 2010 עמ' 191-190
  12. ^ יצחק איזנשטיין, "פרפרי ארץ ישראל", הוצאת המחבר, 2003, עמ' 200 - 201
  13. ^ "מדריך הפרפרים" מאת דובי בנימיני, הוצאת "כתר" הדפסה שישית מעודכנת, 2010 עמ' 174-175
  14. ^ יצחק איזנשטיין, "פרפרי ארץ ישראל", הוצאת המחבר, 2003, עמ' 200 -201
  15. ^ "גינת הפרפרים" מאת דובי בנימיני, 2009, עמ' 209
  16. ^ "מדריך הפרפרים" מאת דובי בנימיני, הוצאת "כתר" הדפסה שישית מעודכנת, 2010 עמ' 191-190
  17. ^ יצחק איזנשטיין, "פרפרי ארץ ישראל", הוצאת המחבר, 2003, עמ' 200-201
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

31363575כחליל השברק