נאות סמדר
 | |
| מדינה |  ישראל
|
| מחוז | הדרום |
| מועצה אזורית | חבל אילות |
| גובה ממוצע[1] | 407 מטר |
| תאריך ייסוד | 1989 |
| תנועה מיישבת | התנועה הקיבוצית |
| סוג יישוב | קיבוץ |
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2023[1] | |
| - אוכלוסייה | 258 תושבים |
| - שינוי בגודל האוכלוסייה | 10.7% בשנה |
(למפת דרום הנגב רגילה)   נאות סמדר | |
| מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2021[2] |
2 מתוך 10 |
| http://www.neot-semadar.com | |
נְאוֹת סְמָדַר הוא קיבוץ בדרום הנגב סמוך לצומת שיזפון, על כביש 40, השייך למועצה אזורית חבל אילות. הקיבוץ חבר בתק"ם. נאות סמדר הוקם במקום בו שכן בעבר קיבוץ שיזפון. הקיבוץ נקרא על שמה של סמדר ספרא, מגרעין המייסדים של המקום. סמדר נהרגה בתאונת דרכים באוגוסט 1981. הקיבוץ הוקם בשנת 1989 על ידי קבוצה של חברים, שהתקבצה במשך כמה שנים בירושלים סביב שאלות מהותיות הקשורות במצבו של האדם, והסיכוי לחולל בו שינוי. כיום זהו נוה מדבר אורגני המשתרע על שטח של כ-800 דונם. התייחסות רחבה לתחום האקולוגי כוללת חקלאות אורגנית, בנייה מדברית, מיחזור והשבת מים, ואורח חיים שמתייחס לתחום היחסים בין אדם לחברו.
היסטוריה
תקופת שזפון
קיבוץ שזפון עלה על הקרקע בערבה הדרומית בתחום המועצה אזורית חבל אילות על ידי גרעיני נח"ל, אשר חיו במקום ופיתחו אותו, כמו גם את שטחיו החקלאיים בין השנים 1980-1989. בראשית דרכו נקרא הקיבוץ, שהיה היישוב השישי של התק"ם בערבה, ערבה 6.
לפני עליית הגרעין הראשון, המיועד לשיזפון, על הקרקע היה זה גרעין תנועת הצופים "זימרן"- מחזור ע"ג- גיוס 1979, שהחזיק ביישוב. במשך פרק "ההיאחזות" גרעין זימרן ישב במקום בתנאים חלוציים ממש- לפני שהונח קו המים ליישוב ולפני שהיה אפילו חשמל (אף לא מגנרטור) החלו חברי וחברות הגרעין בהקמת גינות נוי מסביב לבתים ובהקמת ענפי המשק הראשונים- נטיעת מטע תמרים, גידול ירקות- פלפלים, עגבניות, בצל, מלפפונים - לצריכה עצמית ואף לשיווק חיצוני. בתום פרק ההיאחזות (חצי שנה) חזר הגרעין להמשך השירות המבצעי בנח"ל, ובהמשך עם השחרור הצטרפו נציגיו לקיבוץ היעד- קטורה.
חברי הקיבוץ הצעירים עזבו לטובת לימודים, טיולים בעולם, הכרת בני-זוג וכו' ומהם ישנן דמויות חשובות ומרכזיות בחברה.
גרעיני הנח"ל שהקימו ואיכלסו את קיבוץ שזפון בשנותיו הראשונות היו:
- גרעין ראשית - מחזור ע"ה - גיוס 1980
- גרעין ראם - מחזור ע"ז - גיוס 1981
- גרעין אשד (אל שזפון דרכנו) - מחזור ע"ט - גיוס 1982
- גרעין ערבה - מחזור פ"א - גיוס 1983
- גרעין פרא - מחזור פ"ה - גיוס 1985
בני גרעין ראשית עברו הכשרה בשל"ת מוקדם (לפני הגיוס לצה"ל) בקיבוץ דורות. בני הגרעינים הבאים ראם, אשד ערבה ופרא עברו הכשרה בשל"ת מוקדם בקיבוץ נצר סרני, אשר היה לקיבוץ האומן של שזפון. חברי הקיבוץ הצעיר למדו מניסיונם של הוותיקים ונעזרו בליווי משקי של חברים מנצר סרני ומקיבוץ דורות.
במקביל להקמת הקיבוץ החלה ישראל בפינוי יישובים בסיני, וחלק מהציוד שפורק בסיני שימש את קיבוץ שיזפון הראשון, כולל מגרש הכדורסל שלו.
נדמה כי שזפון היה הקיבוץ האחרון בארץ שהוקם ונוהל כולו על ידי בני גרעיני נח"ל, ובעיקר מבני גרעין ראשית וראם. שני גרעינים אלה אף סייעו בהקמתם ובנייתם של היישובים הסמוכים לשיזפון: נוה חריף ושיטים, ולקחו חלק בהקמת מחנות הצבא שבאזור, ובנטיעת חורשות דרך (לימנים) ביחד עם קק"ל. חורשות אלו עדיין ניכרות באזור.
בני הגרעינים, חדורי-תחושת השליחות, עסקו בכל מלאכות המשק החל מבניית בתי המגורים ומבני הציבור, סלילת שבילים, חקלאות, יערנות ופיתוח עסקים אחרים. גולת הכותרת הייתה הקמתו של מזנון דרכים בצומת שזפון. המזנון, ששכן לראשונה באוטובוס נטוש, שימש את הפועלים הרבים שעסקו בבניית מחנות הצבא, חיילים ומעט המטיילים שבחרו בדרך זו בדרכם לאילת. ענף משקי אחר שפותח על ידי בני-הגרעינים היה הפעלתו של מזנון בטרמינל עובדה. ביוזמת בני הגרעינים הוקם בשיזפון לול תרנגולות ענק ומודרני, שהיה בזמנו אחד מחמשת הלולים הגדולים בארץ, וניטעו חורשות נוי סביב היישוב.
הקמת נאות סמדר
החלשותה של התנועה הקיבוצית באמצע שנות השמונים הביאה לעזיבה של בני הגרעינים שבחרו להתיישב במקום, ובמקומם התיישבו בו חברי קיבוץ נאות סמדר.
הקיבוץ הוקם על ידי קבוצת חברים מירושלים שעזבו את העיר בשנת 1989 והתיישבו בנגב על מנת להקים קהילה לומדת שליבה מכוון לשיתוף פעולה בין אדם לחברו ולסביבתו.
הקיבוץ כיום
במקום כ-200 חברים המתפרנסים בעיקר מחקלאות אורגנית ותוצריה: כרמים, זיתים, תמרים, עיזים, יין, שמן וגבינות. התוצרת החקלאית של הקיבוץ נמכרת ברשתות השיווק ובחנויות טבע ברחבי הארץ. הקיבוץ עוסק בבנייה מדברית מגוונת, הכוללת מגדלי צינון פסיבי, לבני בוץ, בנייה בבלות קש ועוד. ברחבי הקיבוץ מפוזרים מבנים רבים הבולטים באסתטיקה המיוחדת שלהם ושנבנו במהלך השנים על ידי אנשי המקום, העוסקים גם בבניה מחוץ לתחומי היישוב לפרנסתם. בתחומי האומנות והיצירה מתקיימים במקום כמה מפעלים: סדנאות אומנות של בית האומנויות שתוצריהן נמכרים במקום, ובית מלאכה למוצרים אדריכליים לבניין, המייצר גם שולחנות טרצו. ענף התיירות נכנס לתמונה בשנים האחרונות וכיום מתקיימים בנאות סמדר מדי יום סיורים מודרכים, הכוללים ביקור בבית האמנויות וביקב. פונדק נאות סמדר היושב בצומת שיזפון הוא מסעדת דרכים צמחונית ובית קפה, וחנות המפעל של מוצרי נאות סמדר.
הקיבוץ קולט מתנדבים - צעירים רבים מהארץ ומהעולם באים לתקופות שונות ומצטרפים לעשייה ולחיים במקום.
אורח החיים
אורח החיים בקיבוץ מתנהל מתוך כוונה לקיים קהילה לומדת. הקהילה מעלה שאלות לדיון כמו: "האם אדם יכול להבין את עצמו דרך שיתוף פעולה עם אחרים? האם אפשר לחיות חיים שאינם רק למען עצמי, מתוך כוונה לקחת אחריות על חיי?" בנאות סמדר אין אידאולוגיה ואין ניסיון להקים קהילה אוטופית. מציאות החיים היומיומית היא שדה הלימוד, ואין כאן תורה או דרך לחיים. עם זאת, ודבריהם של קרישנמורטי, גורדייף, אקהרט טולה ואחרים נקראים כאן מדי פעם. יוסף ספרא, האיש בעל החזון, אסף סביב הנושאים האלה אנשים בירושלים ויזם את הקמת נאות סמדר, טיפח בנאות סמדר קו של התרחקות מסמכויות רוחניות ומיסטיקות למיניהן, על מנת להיצמד לכנות בלתי מתפשרת, במהלך החיים עצמם. הוא סירב להיות מורה רוחני, והחיים בנאות סמדר, ממשיכים במסלולם זה.
קישורים חיצוניים
- אתר נאות סמדר
- נאות סמדר, במרכז המידע לנגב ולגליל של תנועת אור
- נאות סמדר באתר תנועת אור למשימות לאומיות בארץ ישראל
- קיבוץ נאות סמדר באתר מידעפון
- פטר דמיינוביץ' אוספנסקי החיפוש אחר המופלא הוצאת שוקן 1962.
- אודי רן, טבע הדברים, נאות סמדר: מקום עם עקרונות חיים אחרים, באתר ynet, 9 באוקטובר 2012
חגי עמית, האנשים שהקימו מקדש במדבר ולא מחזיקים טלוויזיה: הכירו את היישוב הכי שונה בישראל, באתר TheMarker, 3 באפריל 2015- אביב פרנקל, "אין מקום עם כאלו תנאים ויחסים בין אנשים": הצצה לקיבוץ הסגור נאות סמדר, באתר של "רשת 13", 24 במאי 2015 (במקור, מאתר "nana10")
- ארי ליבסקר, סמינר הקיבוצים, באתר כלכליסט, 13 באפריל 2016
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף אוקטובר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2023.
- ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
| ||||||||||||
