נמלי אש
 נמלת אש
| |
|---|---|
| |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | פרוקי רגליים |
| מחלקה: | חרקים |
| סדרה: | דבוראים |
| משפחה: | נמליים |
| סוג: | נמלת אש |
נמלי אש (שם מדעי: Solenopsis) הוא סוג של נמלים עוקצות, מתוך סוגים רבים אחרים של נמלים עוקצות, ממשפחת הנמליים. ישנם מינים רבים של נמלים המכונים "נמלת אש", והם אינם קרובים זה לזה.
מראה
גופה של נמלת האש, כמו גופם של חרקים רבים, מתחלק לשלושה חלקים: הראש, בית החזה והבטן, עם שלושה זוגות של רגליים וזוג משושים. נמלי האש מתייחדות מנמלים אחרות בצבע ראשן שהוא חום-נחושת, ובבטנן הכהה.
נמלת האש הגדולה
הסוג הגדול יותר, שאליו משתייכת גם נמלת האש האדומה (Solenopsis invicta), מין תוקפני, שעקיצתן כואבת. זו גם הנמלה המוכרת ביותר, שמתפשטת כבר עשרות שנים בדרום ארצות הברית. הפועלות צבען אדום-שחור וגודלן בין 2 - 6 מ"מ. המלכות יכולות להגיע עד ל-1.6 ס"מ. הנמלים עוקצות בקבוצה, כל נמלה עוקצת מספר פעמים את ה"פולש" בכך שהיא נועצת את שיניה בבשר ועוקצת בעזרת העוקץ שבקצה הבטן שלה מספר רב של פעמים. ייתכנו תופעות אלרגניות לעקיצות אלה.
נמלת האש הקטנה
נפוצה גם נמלת האש הקטנה (Wasmannia auropunctata) או בשמה הפופולרי נמלת החשמל. נמלים אלה, הקטנות והאדומות, הן למעשה מין פולש במקומות שונים בעולם. כלומר, שהן הועברו שלא במתכוון על ידי בני אדם מאזור התפוצה הטבעי שלהן למקום חדש, ובו הן מסוגלות להתרבות ולהתפשט למקומות חדשים.
הפועלות של נמלת האש הקטנה בעלות צבע אדום-כתום, וגודלן נע בין 1 - 1.5 מ"מ בלבד. המלכות לעומתן גדולות בהרבה, עד חצי ס"מ, ומעט כהות יותר. בכל קן יכולות להימצא יחד בין מלכה אחת לעשרות רבות, וכן אלפים רבים של פועלות.
נמלת האש הקטנה בישראל
בישראל נצפו לראשונה נמלי אש באזור בקעת הירדן בשנת 2005. בתחילה נמצאו בעיקר בתוך יישובים, אך לאחר מכן נמצאו גם בשטחים פתוחים הסמוכים ליישובים. התפשטות הנמלה נמשכת ובקיץ 2009 אותרה גם במרכז הארץ, בערים שוהם, בית אריה, הוד השרון נתניה, הרצליה ותל אביב-יפו.
בשנת 2013 נמצאו נמלי האש בגולן, בגוש דן, בכרמיאל ובחיפה[1][2].
בשנת 2015 נמצאו נמלי אש במספר מוקדים בירושלים. המשרד להגנת הסביבה הוציא התראה מיוחדת בנושא[3].
גם בשנת 2019 נמצאו נמלי אש במספר מוקדים באזור ירושלים. המשרד להגנת הסביבה הוציא התראה על זיהוי מספר מוקדים במשתלות באזור ירושלים.[4]
הנזק לאדם ולטבע
עקיצת הנמלה כואבת מאד ומהווה מטרד לתושבי האזורים בהם הן נמצאות. הכאב מתואר כצריבה נקודתית, שנמשך כמה שעות ולעיתים אף כמה ימים. בכל שנה יש מספר מקרים של אנשים שמפונים לבתי חולים בעקבות רגישות לעקיצות. במקרים נדירים קיימת אצל בני אדם אלרגיה לנמלי אש העלולה להוביל לתוצאות חמורות ואפילו למוות.
בנוסף לנזק לאדם, נמלי האש מהוות סכנה למגוון הביולוגי. הנמלה גורמת להפרת האיזון הקיים בטבע: נמלת האש עלולה לפגוע באופן מסיבי באוכלוסיית בעלי חיים קטנים, בחרקים ובצומח באזור מחייתה, ובכך להשפיע על אוכלוסיות בעלי חיים הניזונים מהם, ולפגוע במארג האקולוגי המקומי.
ראו גם
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: נמלי אש |
- השקיה כגורם חשוב בחיזוי תפוצה של מינים פולשים - התבססות נמלת האש הקטנה בישראל כמקרה מבחן, 'אקולוגיה וסביבה'.
- טל איתן, אורחת לא קרואה בישראל: נמלת אש, באתר ynet, 17 בינואר 2006
- אלי אשכנזי וצפריר רינת, נמלת האש הגיעה לעמק הירדן, באתר וואלה!, 10 במרץ 2006
- צפריר רינת, נמלת האש מוסיפה להתפשט בישראל: התגלתה גם בכרמל, באתר הארץ, 23 ביולי 2010
רויטרס, נחשף הסוד השמור של נמלי האש, באתר הארץ, 16 ביוני 2014
הערות שוליים
- ^ נמלי אש בקריית חיים, באתר haifahaifa.co.il
- ^ נמלי אש בחיפה, 24 באוגוסט 2013, באתר haipo.co.il
- ^ נמלת האש התגלתה בכמה מוקדים בירושלים. אתר ערוץ 7, 19 באוקטובר 2015
- ^ נמלת האש הקטנה התגלתה במשתלות באזור ירושלים, באתר ערוץ 7
