דריסת חיות בר בישראל
מדי שנה, כאלפי חיות בר בישראל נדרסות למוות כשהן חוצות כבישים סואנים או כבישי שטח, מה שהופך את הדריסה לאחד מגורמי הסיכון המשמעותיים ביותר על חיות הבר בישראל (לצד ציד, הרעלות, זיהום סביבתי ועוד). המספר המתועד של מקרי דריסה בשנה הוא סביב ה-2,000 מקרים, אך בפועל המספר גבוה יותר, שכן לא תמיד כל המקרים מדווחים או שבעלי החיים שנפגעו מהתאונה ממשיכים לנוע ומתים הרחק מהכביש. עם השנים, התרחבות התשתיות ופיתוח הכבישים, הפכה הבעיה לחמורה יותר, בעיקר באזורי טבע פתוחים הסמוכים לדרכים סואנות.[1]
עקב מספרם הגבוה של הכבישים, צפיפותם הגדולה, סמיכותם לאזורי טבע, חוסר הטיפול בתופעה ודריסות ה"שרשרת" הנלוות, כמעט כל מין של בעל חיים בארץ תועד כשהוא מוטל ללא רוח חיים לאחר שנדרס. בין בעלי החיים נמצאים: צבאים, יעלים, חזירי בר, פראים, יחמורים, תנים, זאבים, שועלים, קיפודים, נמיות, צבועים, דורבנים, לוטרות, זוחלים, דו-חיים, בנוסף לחיות מחמד וחיות משק.[2][3]
מקרה מפורסם של בעל חיים שנדרס הוא של רותי הצבועה ממודיעין. רותי, צבועה מפוספסת, התפרסמה עקב נוכחותה בסביבה עירונית, בייחוד בעיר מודיעין. ביולי 2022, היא נדרסה למוות בכביש 443,[4] וב-13 באוגוסט התקיימה צעדה בה צעדו כ-200 איש באורך 2 קילומטר לזכרה[5], מעמק האלה במודיעין ועד לנקודה שבה נמצא הפגר שלה.
גורמים לתופעה
בכל מדינות העולם, דריסה של חיות הבר מהווה תופעה בהיקף כזה או אחר. מספר גורמים מביאים לכך שהתופעה נפוצה בסדר גודל רחב בישראל:[6]
- פיתוח תשתיות וכבישים חוצי שטחי מחיה - ישראל היא מדינה קטנה עם מערכת כבישים צפופה ההולכת ומתרחבת. כבישים רבים נסללים באזורים טבעיים, ויוצרים "חיץ" בין אזורי מחיה של בעלי חיים. לדוגמה, כבישים החוצים שמורות טבע או מרחבים חקלאיים מובילים לכך שחיות צריכות לחצות אותם בחיפוש אחר מזון, מים או בני זוג לרבייה.
- גידול במספר כלי הרכב ובמהירות הנסיעה - העלייה הדרמטית במספר כלי הרכב בישראל, לצד שיפורים בתשתיות התחבורה שמאפשרים נסיעה מהירה יותר, מגבירים את מקרי הדריסה. כבישים בין-עירוניים רחבים מאפשרים תנועה מהירה, אך גם מקטינים את סיכויי ההישרדות של בעלי חיים שחוצים אותם.
- אור פנסי רכב ותאורה מלאכותית - בעלי חיים רבים, כמו צבאים ושועלים, נמשכים לאזורי תאורה מלאכותית או מסונוורים על ידי אורות רכבים, מה שגורם להם להתנהג באופן בלתי צפוי ולהיכנס לכביש בדיוק ברגעים מסוכנים.
- דחיקת חיות לשולי הכבישים - פיתוח חקלאי, תעשייתי ועירוני מצמצם את שטחי המחיה של חיות בר ודוחק אותן לאזורי שוליים, לעיתים קרובות סמוך לכבישים. כך, חיות כמו תנים, שועלים וחזירי בר נאלצות לנוע בצמוד לכבישים כדי למצוא מזון, מה שמגדיל את הסיכון לדריסה.
- עונות טיול המביאות לעלייה בתנועה - מדי שנה, בזמן הסתיו והאביב, הנחשבים לעונות טיול מומלצות, המוני ישראלים יוצאים לטייל ברחבי הארץ ובשמורות טבע. כתוצאה מכך, התנועה בכבישי הארץ עולה ואיתה עליה ניכרת במספר חיות הבר הנדרסות.
- תנועה אצל בעלי החיים - בעלי חיים נודדים בין אזורי מחיה או מחפשים מזון ומים, מה שגורם להם לחצות כבישים. תנועה מוגברת מתרחשת בזמן האביב והסתיו, כאשר באביב פרטים בוגרים נעים מרחקים גדולים בחיפוש אחר מזון עבור הצאצאים, ובסתיו כאשר הפרטים הצעירים מתבגרים, עוזבים את הוריהם ומחפשים טריטוריות חדשות.
- דריסות "שרשרת" נלוות - כאשר חיית בר נדרסת בכביש והפגר שלה אינה מופנה, טורפים ואוכלי נבלות כמו עופות דורסים נמשכים לפגר, ומסתכנים בדריסה בעצמם.
התמודדות עם התופעה
לאורך השנים, ניתנו פתרונות שונים להתמודדות ולצמצום התופעה.
- מעבריים אקולוגיים מוגבהים ותת-קרקעיים – גשרים ומנהרות ייחודיים לחיות בר מאפשרים להן לחצות דרכים בבטחה.
- גידור כבישים – גדרות המכוונות בעלי חיים למעברים בטוחים הוכחו כאפקטיביות בצמצום דריסות. עם זאת, יש לוודא שהן לא מנתקות לחלוטין את בעלי החיים מאזורים חיוניים עבורם.
- שילוט ואמצעי האטה – שלטי אזהרה, פסי האטה ותאורה טובה יותר לאורך כבישים מועדים לפורענות מסייעים לנהגים להיות מודעים לסכנה. בכבישים מסוימים, כמו כביש הערבה, יש אזהרות מיוחדות על מעבר חיות בר בשעות הלילה.
- מודעות ציבורית – קמפיינים להעלאת מודעות בקרב נהגים עשויים להציל חיות בר רבות.
- דיווח באפליקציות ניווט - דיווח על דריסות בעלי חיים עוזר לנטר אחר קטעים מסוכנים יותר לחיות בר ולמעקב אחר שינוי באוכלוסיות חיות הבר.[7]
- פינוי פגרים מהכביש - פינוי הפגרים של החיות דרוסות הכרחי מאוד, שכן השארתם בכביש יוצרת תגובת שרשרת. אוכלי נבלות וטורפים, כמו עופות דורסים, מגיעים לאכול מן הפגרים ומסתכנים בדריסה בעצמם.
מעברים אקולוגיים בישראל
ערך מורחב – מעבר אקולוגי#מעברים אקולוגיים בישראל
בשנת 2023, נוסדה עמותת "מעברים בטוחים לחיות בר" אשר פועלת ל"קידום קישוריות שטחים פתוחים וצמצום דריסת חיות בר בישראל".[8][9]
כיום בישראל, קיימים מספר מעברים אקולוגיים לחיות בר, ומעברים נוספים בתכנון. עם זאת מעברים אלו מהווים פתרון חלקי בלבד לתופעה, ודרושים עוד מעברים רבים על מנת לספק מענה הולם לתופעה. בין המעברים נמצאים:[10]
- כביש 70 - המעבר האקולוגי הראשון שהוקם בארץ וממוקם בסמוך לבת שלמה. הגשר הקיים ברוחב 50 מטרים, מכוסה צמחייה טבעית, ומשני צדדיו מחסום למניעת מעבר כלי רכב. מצלמות שביל שהוצבו בו תיעדו בעלי חיים בניהם: חזירים, שועלים, תנים, גיריות, צבאים, חולדים ועוד.[11][12]
- כביש 6 (קטע 18) - באזור רמות מנשה קיים מעבר שאורכו כ-150 מטרים, והוא מאפשר חיבור בין רמות מנשה במזרח לגבעות אלונה במערב.
- כביש 1 - בקטע שבין שער הגיא למחלף שורש, נבנה מעבר אקולוגי ברוחב של 70 מטרים, הנחשב כמעבר האקולוגי הגדול ביותר בישראל.
- כביש 85 - סמוך לצומת אליעד, נבנה גשר באורך 50 מטרים וברוחב של 45 מטרים, לאחר שהתברר בסקר מקדים כי בשטח חי עדר של עשרות צבאים ארץ-ישראליים הנפגעים בכביש.
- עמק החולה - ב-2012, שודרגו כארבעה מעברי ניקוז קיימים מתחת לכבישים על מנת לאפשר מעבר לפרטי לוטרה מצויה. עם זאת, בעת שיטפונות, המעברים הוצפו והלוטרות נרתעו מלעבור במעברים אלו, עלו אל הכביש ונדרסו למוות. בהמשך, חברו רשות הטבע והגנים ורשות הניקוז והניחו מעברים מותאמים גם לזמני שיטפון. תוך זמן קצר, תועדו הלוטרות כשהן משתמשות במעברים ושיעור הדריסות שלהן ירד.[13][14][15]
מבחר תמונות
-
יעלים נוביים חוצים את הכביש -
-
-
-
יעלים נמשכים לכביש עקב נהגים המאכילים אותם ובכך מסכנים אותם פעמיים (דריסה והרעלת מזון) -
חזירי בר בחניה ביישוב עירוני -
נמייה מצויה הולכת ברחוב בטבריה -
צב יבשה מצוי הולך על הכביש במושב חמרה -
קיפוד מצוי הולך על כביש -
עורבים אפורים על כביש בחיפה
.jpg)
ראו גם
קישורים חיצוניים
- כבישים - תגית, רשות הטבע והגנים
הערות שוליים
- ↑
צפריר רינת, בלי שינוי גישה וענישה מרתיעה, בלתי אפשרי להגן על חיות הבר, באתר הארץ, 20 ביולי 2022
- ↑ נעה פישר, מיעלים ועד שועלים: אלפי חיות בר נדרסות מדי שנה, באתר ynet, 26 בנובמבר 2020
- ↑ שני זהר שדמה, התושבים שהפכו לגששים למען חיות הבר בשרון, באתר ynet, 18 בינואר 2020
- ↑ סוף עצוב - רותי הצבועה נמצאה דרוסה בכביש 443 בסוף שבוע האחרון, בעמוד הפייסבוק של רשות הטבע והגנים, 17 ביולי, 2022
- ↑ צפו: מאות השתתפו בצעדה לזכר רותי הצבועה ולמען חיות הבר, באתר Ynet, 15.8.22
- ↑ זהירות בכביש: חיות הבר בסכנת דריסה, באתר רשות הטבע והגנים
- ↑ יובל בגנו, חדש ב-Waze: דיווח על חיות בר שנדרסו בכבישי הארץ, באתר מעריב אונליין, 27 בפברואר 2017
- ↑ מעברים בטוחים לחיות בר | Safe Wildlife Crossings, באתר Wildlifecrossings
- ↑ מעברים בטוחים לחיות בר (ע"ר) | גיידסטאר - אתר התאגידים של ישראל | משרד המשפטים, באתר www.guidestar.org.il
- ↑ מדווחים על חיות בר שנדרסו, באתר החברה להגנת הטבע
- ↑ צפריר רינת, אושרה הקמת מעבר אקולוגי לחיות בכביש ואדי מילק, באתר הארץ, 5 במרץ 2008
- ↑ בשביל חיות הבר: מעבר מעל כביש 70, באתר NRG מעריב
- ↑ אילנה קוריאל, תצפית נדירה בצפון: לוטרה במעבר שנועד למנוע דריסה, באתר ynet, 23 באוגוסט 2023
- ↑ אילנה קוריאל, ארז ארליכמן, הלוטרה הישראלית נעלמת מהטבע המקומי, באתר ynet, 11 בפברואר 2020
- ↑ מניעת דריסת לוטרות באמצעות "מדפים יבשים", באתר רשות הטבע והגנים, 23 באוגוסט 2023
דריסת חיות בר בישראל40915334