זבוב הבית
 זבוב הבית
| |
|---|---|
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | פרוקי רגליים |
| מחלקה: | חרקים |
| סדרה: | זבובאים |
| משפחה: | זבוביים |
| סוג: | Musca |
| מין: | זבוב הבית |
| שם מדעי | |
 Musca domestica
| |
זבוב הבית (שם מדעי: Musca domestica) הוא חרק מסדרת הזבובאים המשתייך למשפחת הזבוביים. אזור מחייתו קשור לבני אדם ובעלי חיים ובעיקר למזונם, והוא מהווה מטרד תברואתי ופסיכולוגי עבורם.
צבעו אפור, ארבעה פסים כהים נמשכים לאורך חזהו. אורך גופו 5-7 מ"מ. לזבוב שתי עיניים בלבד אך מספר העדשות וצרורות חיישני האור (שבתוך העין) יכול להגיע ל-2,000. העיניים מופרדות זו מזו, עיני הזכר קרובות יותר. הנקבה מטילה את ביציה הלבנות והמוארכות בקבוצות של 100–150 הישר אל מזונם של הזחלים, או סמוך מאד לו. כן מוטלות ביצים בשולי זרימות ביוב ובמאגריהן. נקבה עשויה להטיל במהלך חייה 1,000–1,500 ביצים.
הרימות מתפתחות בעיקר במצבורי אשפה, בגללי סוסים ופרות, ובצואת בני אדם ובעלי חיים אחרים.
משך מחזור החיים תלוי בגורמים שונים, ובעיקר בטמפרטורה. בתנאים מיטביים, נמשך המחזור, מביצה לבוגר, שבעה ימים. אורך החיים הממוצע הוא בין שבוע לשלושה שבועות, תלוי בתנאי הסביבה.[1] בתנאי מעבדה אורך חייו של הזבוב הוא 17 ימים, ושל הנקבות 29 ימים.
הזבובים ניזונים ממזון נוזלי או נוזלי-למחצה, אך מסוגלים גם לגרד ולהמס מזון מוצק, כגון גבישי סוכר.
אחד מסימני ההיכר הידועים של זבובי הבית הוא חיכוך הידיים והרגליים לעיתים קרובות. הסיבה לכך נעוצה בעובדה שידיהם ורגליהם משמשים גם כ-"לשונם", והם טועמים כל דבר שבא במגע עמם.
הזבובים הבוגרים מהווים מטרד קשה לבני אדם ובעלי חיים, בכך שהם חודרים לאזורי מחייתם ונוחתים על גופם. הם נמשכים למזונם, כליהם, ולחלקי גופם החשופים, ובכך מעבירים תולעים ופתוגנים שהם נושאים על גופם, בעיקר ברגליהם, בחדקם ובמעיהם. בין יתר המחלות המועברות דרך מגע הזבובים, הקאותיהם וצואתם נמנות מחלות מעיים כמו טיפוס, שיתוק ילדים, שחפת, ומחלות עיניים. במקומות רבים, המצאות של זיהומי מעיים ותחלואה אנטרית קשורה לשפע של זבובים, ובמקרים רבים הדברת הזבובים צמצמה משמעותית את התחלואה.
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ערך מילוני בוויקימילון: זבוב |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: זבוב הבית |
הערות שוליים
23040572זבוב הבית