שרמן M50/M51

M51 סופר שרמן

M51 שרמן במוזיאון יד לשריון, ומימינו ה-M50
מידע כללי
מדינה מייצרת
משתמשים עיקריים	צבא ההגנה לישראל
משתמשים משניים	צבא צ'ילה
שנת ייצור	1955
מערכה מרכזית	מלחמת סיני, מלחמת ששת הימים, מלחמת יום כיפור
מידע טכני
אורך	6.198 מטרים
רוחב	2.997 מטרים
גובה	3.023 מטרים
משקל	39 טון מוכן לקרב
מהירות	45 קמ"ש על כביש
טווח פעולה	270 ק"מ
מנוע	דיזל VT8-460-B1 V8, ‏460 כ"ס של חברת קאמינס
שריון	108-13 מ"מ (ראו מיגון)
צוות	4-5
מערכות נשק
חימוש עיקרי	תותח 105 מ"מ מסוג D1504 L/44
מספר פגזים	55
חימוש משני	מקלע M2 בראונינג בקוטר 12.7 מ"מ, שני מקלעי M1919A4 בראונינג בקוטר 7.62

שרמן M50 ושרמן M51 הם שני טנקים ישראלים שפותחו בצה"ל. הטנקים מבוססים על הטנק האמריקאי M4 שרמן. מחוץ לישראל כונו הדגמים "סופר שרמן" או "יִשֵרְמַן" (באנגלית: Isherman, כלומר השרמן הישראלי).

ה-M50 היה הטנק ראשון שעבר הסבה בישראל אשר והיה לטנק המודרני ביותר במבצע קדש. הכנסת תותח ה-75 מ"מ של הטנק הצרפתי AMX-13 חייבה שינוי כל הצריח ומערכות רבות בטנק, לרבות מערכת בקרת האש. הייתה זו תשובת ישראל להצטיידות הצבא המצרי בטנקי T-34 חדישים בעקבות עסקת הנשק הצ'כית שקדמה למלחמת סיני.

M51 שרמן הוא דגם השרמן רב העוצמה והמתקדם ביותר. הוא פותח על מנת להתמודד מול חדירת השריון של טנקי T-54/55 שנכנסו באותה תקופה לשירות בצבאות ערב. השדרוג כלל הסבת התותח לקוטר 105 מילימטר והחלפת המנוע למנוע דיזל. הטנק המשופר נכנס לשירות בצה"ל באמצע שנות ה-60 של המאה ה-20, השתתף במלחמת ששת הימים ובמלחמת יום הכיפורים, ושירת עד שנות ה-70 של המאה ה-20. טנקים מסוג זה נמכרו לצבא צ'ילה.

טמק שרמן M50 עם תותח צרפתי 75 מ"מ שהיה בטנק AMX-13, ליד בית השריון בתל אביב. השתתף במלחמת סיני, מלחמת ששת הימים ומלחמת יום הכיפורים

טנק שרמן M51 עם תותח צרפתי 105 מ"מ בגבעת הרדאר

פיתוח וייצור

בשנת 1953, משלחת ישראלית ביקרה בצרפת כדי לבחון את טנק AMX-13. ה-AMX-13 היה מצויד בתותח 75 מ"מ מסוג 75-50 CN (הפיתוח הגרמני של תותח 7.5 ס"מ KwK 42 L/70, שהיה בשימוש בטנק הפנתר).
בעוד שהתותח היה משביע רצון, שריונו של ה-AMX-13 היה קל מדי. בסופו של דבר החליטה ממשלת ישראל לרכוש כמויות קטנות מטנקי ה-AMX-13, אולם הוחלט על פיתוח מקביל בו יושתל תותחו החזק בגוף זמין, מוכר וטוב יותר, השריון של ה-M4 שרמן, הטנק הסטנדרטי של צה"ל.
הפרויקט החל בשנת 1954, ובשנת 1955 צריח אב טיפוס נשלח מצרפת לישראל. במרץ 1956 חיל החימוש הישראלי החלו לשדרג את השרמנים, תוך שימוש בתותחים שקיבלה מצרפת. הטנק החדש היה ידוע כ-M50. ה-M50 היה דומה ל-M4 שרמן שהיה לו את צריח המקורי מהסוג "הישן" (המקורי, מגרסת ה-75 מ"מ), שהוסף במשקולת נגד בקצה האחורי. חלק מטנקי ה-M50 שודרגו בצרפת והועברו לצה"ל במסגרת מבצע יונה.

ה-M50 הספיקו להשתתף במלחמת סיני והוכיחו את יכולתם, אולם הטנק סבל מבעיות מכניות, בעיקר במנוע שכבר היה מיושן. בנוסף, הגדלת משקל הטנק הגדילה את הלחץ הסגולי על הזחלים ופגמה ביכולת העבירות של הטנק. בתחילת שנות ה-60 החל תהליך הסבה של ה-M50, במהלכו הוחלפו המנועים הישנים במנועי דיזל של חברת קאמינס. היה זה מנוע דיזל V8 בהספק של 460 כ"ס שנקנה בארצות הברית.

בראשית שנות ה-60 החל צבא מצרים להצטייד בטנקי T-54 בעלי תותח 100 מ"מ, ובצה"ל הובן הצורך בטנק כבד יותר שיוכל להתמודד עם האיום החדש. באותה תקופה פותח בצרפת תותח 105 מ"מ מדגם CN-105-F1, ששימש בטנק AMX-30 החדש. תותח זה נרכש על ידי צה"ל ועבר מספר התאמות כדי שיוכל לפעול בטנק שרמן, ביניהם קיצור הקנה ב-1.5 מטר והקטנת מהירות הלוע. דגם התותח החדש שהוכן עבור צה"ל כונה D1504 L/44 ויוצרה עבורו תחמושת מיוחדת. הקליבר הופחת מ-56 ל-44 והיה מצויד בבלם לוע. כמות התחמושת הופחתה מ-62 ל-55 פגזים.

הטנק החדש, שכונה M51, נבנה על בסיס תובה של שרמן M4A1, וכלל בנוסף לתותח החדש גם את מנוע הדיזל של חברת קאמינס בהספק של 460 כ"ס שכבר היה בשימוש ב-M50 ושכלולים נוספים שכבר היו קיימים בטנק הקודם. מערכת בקרת האש שופרה ונוספו זרקורי אינפרא-אדום. גם במקרה זה הוספה משקולת נגד בחלקו האחורי של הצריח כדי לאזן את משקל הטנק. התוספות הרבות העלות את משקל הטנק ב-7 טונות למשקל של 39 טון. מערכת הזחלים שונתה למזקו"ם רחב יותר מסוג HVSS וזו התמודדה היטב עם תוספת המשקל והגבירה את עבירות הטנק.

180 טנקי M51 שרמן נבנו. הטנק החדש הוצג לציבור בפעם הראשונה במהלך טקס יום עצמאות בשנת 1965.

מאפיינים

חימוש

תותח ה-D1504 L/44 הארוך של הסופר שרמן (M51) , מסוגל היה להשמיד את הטנקים של צבאות ערב כמו ה-T-54/55 וה-T-62 הרוסי ואפילו ה-M48 פטון האמריקאי המתקדם בהרבה.
לטנק היה מקלע אחד מסוג M2 בראונינג בקוטר 12.7 מ"מ ושני מקלעים מסוג M1919A4 בראונינג בקוטר 7.62 מ"מ, אחד מקביל ואחד בתובה.

מיגון

מקום	עובי שריון
חזית (חלק עליון)	64 מ"מ
חזית (חלק תחתון)	51–108 מ"מ
שלדה (צד (חלק אחורי))	38 מ"מ
שלדה (חלק עליון)	19 מ"מ
שלדה (חלק תחתון)	13–25 מ"מ
צריח (חזית, צד ועורף)	64 מ"מ
צריח (חלק עליון)	25 מ"מ
צריח (מעטפת)	89 מ"מ

היסטוריה מבצעית

שרמן M51 באנדרטת חטיבת הראל בגבעת הרדאר.

טבילת האש הראשונה של ה-M50 הייתה במלחמת סיני. מספר שבועות לפני פרוץ המלחמה נמסרו 14 טנקי M50 ראשונים לפלוגה א' בגדוד 82, ואלה השתתפו בהצלחה בקרב על סכר הרואיפה.

ה-M51 לקח חלק פעיל בקרב על המים מול הסורים ובמלחמת ששת הימים בכיבוש רמת הגולן, הגדה המערבית וחצי האי סיני בידי ישראל, לעיתים קרובות נלחם כנגד טנקים כמו T-54. פלוגת טנקי M51 שהוסתרה בירושלים בניגוד להסכם שביתת הנשק עם ירדן השתתפה בכיבוש מזרח העיר. במלחמת יום הכיפורים הופעל הטנק לצד ונגד טנקים מודרניים יותר. השימוש בטנקי השרמן המיושנים לכאורה היה הכרחי בהתחשב באופי הנואש של הלחימה.

בלחימה נגד צבאות ערב, ה-M51 הוכיח את עצמו כמסוגל להילחם עם טנקים חדשים ומתקדמים הרבה יותר. תותח ה-105 מ"מ של M51 היה יכול לחדור יריבים כמו ה-T-55 בקלות באמצעות פגזים חודרי שריון. בקרב בעמק דותן נלחם M51 שרמן בטנקים ירדנים מדגם M48 פטון המתקדם בהרבה והוכיח שהוא מסוגל להשמיד אותם. בקרבות בחזית הצפון במלחמת יום הכיפורים נלחמו השרמנים של חטיבות המילואים בהצלחה מול טנקי T-55 עיראקיים וטנקי T-62 סוריים, שהיו חדישים יותר. ה-M51 הוא נחשב לדוגמה מצוינת כיצד ניתן לשדרג את טנק מיושן (שרמן) מעבר לגבולות היכולות המקוריות שלו.

בשנת 1976 נתפסו שני טנקים על ידי הארגון לשחרור פלסטין^{[דרוש מקור]}. טנקים אלה נלחמו בהגנה על מערב ביירות במהלך מלחמת שלום הגליל ב-1982 כנגד הכוחות הישראליים בלבנון^{[דרוש מקור]}.

ה-M51 יצאו משימוש בהדרגה משנות שישים המאוחרות עד תחילת 1980. טנקים רבים נמכרו לצ'ילה, וחלק צוידו בתותח 60 מ"מ וכונו M-60. גרסה זו אף פעם לא הייתה בשימוש על ידי צה"ל. ה-M51 שנותרו בצה"ל הוסבו לרכבי הנדסה קרבית ולמטרות טנקים.

ראו גם

• M4 שרמן
• טנקים בשירות צה"ל

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא שרמן M50/M51 בוויקישיתוף

• M51 סופר שרמן באתר יד לשריון

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

28672289שרמן M50/M51