עוצבת יפתח

עוצבת יפתח
חטיבה 679 / חטיבה 434

תג היחידה
תג היחידה
בגלל הרוח, עד הניצחון
פרטים
מדינה
שיוך	צה"ל
סוג	חטיבת מילואים משוריינת
אירועים ותאריכים
תקופת הפעילות	1970–הווה (כ־54 שנים)
מלחמות	מלחמת יום הכיפורים מלחמת לבנון השנייה מלחמת חרבות ברזל
נתוני היחידה
ציוד עיקרי	טנקי מרכבה סימן 3
פיקוד
יחידת אם	אוגדת הבשן
יחידות בת	גדוד 8108 גדוד 8112 גדוד 9232 גדחה"ן 9227 יחס"ם פלס"ר 5351 פלחי"ק 7116
מפקדים	מפקדי החטיבה

עוצבת יפתח (חטיבה 679, בהמשך חטיבה 434, מוכרת גם כעוצבת עקבות הפלדה), היא חטיבת שריון במילואים של צה"ל השייכת לעוצבת הבשן בפיקוד צפון. החטיבה הוקמה בשנת 1970 על בסיס טנקי צנטוריון, ומוכרת במיוחד בשל חלקה בקרבות הבלימה והתקפת הנגד הישראלית ברמת הגולן במהלך מלחמת יום הכיפורים, החטיבה השתתפה בלחימה במהלך מלחמת לבנון השנייה והייתה חטיבת המילואים הראשונה שהוסבה לטנקי מרכבה סימן 3. בסיס האם של היחידה הנקרא על שמה נמצא בצמוד למושב אליפלט ולבסיס פילון הנמצאים צפונית ממנו.

היסטוריה

הקמת החטיבה

החטיבה הוקמה כחטיבה 679 בדצמבר 1970 במחנה מנסורה ליד יקנעם כחטיבת מילואים משוריינת, עם טנקי צנטוריון בעלי מנועי בנזין (שוט מטאור). חיילי החטיבה היו בעיקר חיילים שהשתחררו משירות סדיר בחטיבה 188 וחטיבה 7, וכן לוחמי נח"ל (ברובם מישיבות הסדר) שהוסבו בסוף שירותם הסדיר לשריון. בדצמבר 1971 התקיים האימון הראשון של החטיבה במחנה צאלים. החטיבה הספיקה לקיים עוד אימון נוסף יחיד לפני פרוץ מלחמת יום הכיפורים.

בסביבות יולי 1973 עברה החטיבה למחנה הקבע שלה ביפתח, ליד ראש פינה. המחנה טרם חובר לרשת החשמל והתחמושת עבור הטנקים של החטיבה הייתה באופן זמני במחנה פילון הסמוך.

מלחמת יום כיפור

ערך מורחב – חטיבה 679 במלחמת יום הכיפורים

עם פרוץ המלחמה ב-6 באוקטובר 1973 כללה החטיבה 3 גדודים:

• גדוד 57 בפיקוד משה הראל
• גדוד 93 בפיקוד רן גוטפריד
• גדוד 289 בפיקוד רפאל שפר

המח"ט, אורי אור, התמנה לתפקיד רק מספר חודשים לפני כן. בחצות הלילה הראשון למלחמה הגיעו הטנקים הראשונים של החטיבה לרמת הגולן והצטרפו לקרבות הבלימה בדרום ובמרכז הרמה, החל בקרב על נפח, והמשך בקרב על חושניה. החטיבה השתתפה בקרבות ההבקעה לסוריה, ובקרבות במובלעת הסורית.

בשנים שלאחר המלחמה, עברה החטיבה תהליך שיקום והתארגנות מחדש. כמו כן שונה מספרה ל-434. בשנות ה-90 עברה החטיבה הסבה למרכבה סימן 3.

מלחמת לבנון השנייה

החטיבה בפיקוד גיל מעוז כללה 3 גדודים:

• גדוד 8108 בפיקוד זיו אבן-חן
• גדוד 9232 בפיקוד בני צימרמן
• גדוד 8112 בפיקוד עמית חדד

החטיבה גויסה במהלך ה-4 באוגוסט 2006, במסגרת אוגדת נתיב האש בפיקוד ארז צוקרמן. ב-9 באוגוסט בשעות הערב נכנס גדוד זיו ללבנון, כשפניו למארג' עיון, ומתלווה אליו המח"ט גיל מעוז. עקב בעיות תיאום לא קיבל הגדוד לרשותו פלוגת חי"ר מחטיבה 724 השכנה כפי שתוכנן.

בכניסה למארג' עיון ספגו 2 טנקים מפלוגה ג' פגיעות מטילי נ"ט ומטעני חבלה. המג"ד עלה בקשר וקרא "היחלצות לאחור", כוונתו הייתה שפלוגה ב' תעלה למארג' עיון בדרך חלופית אולם פלוגה ב' פירשה זו באופן מילולי לחזור לישראל והחלו בנסיעה לכיוון מטולה. באופן תמוה יצאו עם הטנקים גם מ"פ ב' וסגנו, במקום להישאר עם הכוח מלפנים. בירידה ממארג' עיון בחזרה לכיוון מטולה התברר שתקלה קרתה לטנק המ"פ, ונגרר על-ידי הסמ"פ. במהלך התנועה דרומה של פלוגה ב' נפל טנק הסמ"פ בעת שגרר את טנק המ"פ לתעלה והיה צורך לחלצו. העיכוב שנגרם בשל מאמצי החילוץ, הביאה להתגלות הכוח (שכלל טנק מ"פ נגרר על-ידי טנק 3א וטנק סמ"פ שנגרר על-ידי ה-D9) בשעות הבוקר של ה-10 באוגוסט לתצפיות של החזבאללה מאל חיאם. על הכוח נורה מטח טילי נ"ט שגרם להריגתו של לוחם אחד ולפציעתם של כמה לוחמים אחרים ולהשבתת כל הטנקים. המג"ד ירד מהעיירה יחד עם פלוגה ג' לסייע בחילוץ והורה לסמג"ד להישאר בעיירה עם פלוגה א'. עקב חוסר הבנה הצטרפו אף הם למאמץ החילוץ, וכך נותר בעיירה רק המח"ט גיל מעוז, עם טנק ונגמ"ש.

בשעות הצהריים קיבל גדוד בני הוראה להיכנס ללבנון אך המג"ד בני צימרמן סירב להוביל את הגדוד, משום שחש כי אינו כשיר למשימה. מפקד האוגדה ארז צוקרמן הטיל את משימת הובלת הגדוד על המג"ד הקודם מוטי סעד, והמג"ד בני עבר לכהן כאיש צוות חמישי בטנק המג"ד. הגדוד נכנס לאחר הצהריים לחלץ את הטנקים הפגועים מעמק עיון, אך תפקד בקושי. בליל ה-10 באוגוסט היה אמור גדוד עמית שעד אז פעל תחת פיקוד חטיבה 724 לחבור למח"ט. הגדוד נערך למשימה אך זו בוטלה, לאחר שבמטכ"ל הוחלט שתנועת טנקים נוספים עלולים להחריף את המשבר עם סוריה. לבסוף חולץ המח"ט על ידי כוח מחטיבה 724 השכנה. לאחר המלחמה הודח המג"ד בני צימרמן, ובינואר 2007 הוחלט לקצר את כהונת המח"ט גיל מעוז (צעד שהתפרש כהדחה).

ביולי 2012 נערך טקס חנוכת מצפור ואתר מורשת בהר שיפון, הצופה לגזרת הלחימה הקשה של החטיבה במלחמת יום הכיפורים. ב-2015 זכתה החטיבה בפרס הרמטכ"ל ליחידות מצטיינות.

מלחמת חרבות ברזל

במלחמת חרבות ברזל הטנקים של החטיבה פעלו להגן ולהילחם בכל מרחב רמת הגולן, החרמון והר דב. בחודשים אוקטובר עד ינואר, גדוד 8108 בפיקוד בועז רוט ירד לעזה ולקח חלק בלחימה בצפון הרצועה תחת צק"ח של עוצבת חצי האש. הגדוד לחם בבית חאנון, בית לאהיה, אל-עטאטרה ושכונת סלטין. לוחמי הגדוד חיסלו כ-100 מחבלים ללא אבדות לכוחות הגדוד.

במהלך חודש אפריל גויסה החטיבה מחדש תחת פיקוד אוגדה 99 יחד עם חטיבת כרמלי ותפסה את מסדרון נצרים במקום אוגדה 162 (חטיבת הנח"ל וחטיבה 401).

ביום 28 באפריל 2024 (כ' בניסן ה'תשפ"ד), נפלו רס"ר (במיל') עידו אביב, מכרמיאל, לוחם במסייעת גדוד 9232 ורס"ר (במיל') קאלקידן מהרי, מפתח תקווה, לוחם בגדוד 223, חטיבת כרמלי (2) בעת אירוע דו"צ "הבית הכתום" עת נורה אל האיתור בו שהו פגז טנק.

מפקדי החטיבה

שם	תקופת כהונה כמפקד החטיבה	הערות
אהרון גל	דצמבר 1970 - מאי 1973
אורי אור	מאי 1973 - יוני 1974	מפקד החטיבה במלחמת יום הכיפורים. לימים מפקד פיקוד המרכז והצפון
עמיר יפה	פברואר 1974 - יולי 1976
אמציה חן	אוגוסט 1976 - ספטמבר 1979
אלי גבע	אוקטובר 1979 - ספטמבר 1981
יצחקי חן	אוקטובר 1981 - יולי 1983	מפקד החטיבה במלחמת לבנון הראשונה
שלמה ינאי	אוגוסט 1983 - אוקטובר 1985	לימים ראש אגף התכנון
איל בן ראובן	מאי 1985 - אוקטובר 1988	לימים מפקד המכללות הצבאיות
חנן ברנשטיין	מאי 1988 - נובמבר 1992
אבי מזרחי	נובמבר 1992 - אוקטובר 1994	לימים מפקד פיקוד המרכז
יוסי סילמן	אוקטובר 1994 - יולי 1997
הלל קוברינסקי	יולי 1997 - אוגוסט 2004
גיל מעוז	אוגוסט 2005 - 2007	מפקד החטיבה במלחמת לבנון השנייה
ארי סינגר	2007 - יולי 2011	לימים קצין מילואים ראשי
אמיר חמוד	יולי 2011 - 2014
אופיר לוי	2014 - 2016
רפי וולפסון	2016 - 2018
נריה ישורון	2018 - 2020
גידי כפיר-אל	2020 -2022
אלעד אפרתי	2022- 2024
איתי זעפרני	2024 -

הנצחה

אנדרטת החטיבה ברמת הגולן, ברקע טנק שוט מהסוג ששימש את החטיבה בתחילת דרכה.

ערך מורחב – אנדרטה לחללי חטיבה 679

• במרכז רמת הגולן כ-300 מטרים צפונית לצומת שיפון, נמצאת האנדרטה ל-98 חללי החטיבה במערכות ישראל. היא ניצבת בקרבת אזור הקרבות של החטיבה ממזרח לנפח.
• על ראש הר שיפון נחנך ביולי 2012 "מצפור הלוחמים" על ידי חיילי ועמותת החטיבה. המצפור מורכב מאמפיתיאטרון הצופה על נופי רמת הגולן ומשמש אתר להעברת מורשת קרב.
• אנדרטת חטיבה 679 בפארק עוצבות השריון.

ראו גם

• אנדרטה לחללי חטיבה 679
• חטיבה 679 במלחמת יום הכיפורים

לקריאה נוספת

• עמוס הראל ואבי יששכרוף, "קורי עכביש", הוצאת ידיעות אחרונות, 2008
• חגי בן ארצי, מגילת הגבורה במלחמת יום הכיפורים - סיפורה של עוצבת יפתח (679) במלחמה, ה'תשע"ח, 2018

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא עוצבת יפתח בוויקישיתוף

• סיפורה של חטיבה 679/434 - ארכיון דיגיטלי שיתופי
• חדר הנצחה לחללי חטיבה 679/434
• אתר עמותת החטיבה.
• עמוד החטיבה באתר יד לשריון.

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

עוצבת יפתח39184697Q7051921