נחל תבור
,_Lower_Galilee,_Israel_(2).jpg)
נַחַל תָּבוֹר (בערבית: ואדי אל-בִּירָה) הוא נחל בגליל התחתון, שמוצאו באזור הרי נצרת, עוקף את הר תבור מדרום, לכיוון דרום-מזרח אליו מתנקז נחל השבעה ממזרח להר תבור וממשיך עד לנקודת המפגש שלו עם נהר הירדן סמוך לקיבוץ גשר, כ-3 ק"מ מדרום לנהריים. לאורך הנחל נובעים שלושה מעיינות: עין רכש, עין זאב ועין שחל הנובעים בקטע התחתון שלו, המהווה נחל איתן ונכלל בתחום שמורת הטבע "נחל תבור".
שמורת נחל תבור
שמורת נחל תבור היא שמורת טבע המקיפה את מרבית אפיקו של הנחל. תחילתה מעט צפונה מקיבוץ גזית, באזור תל רכש וסופה בכביש 90, קרוב לשפך הנחל לירדן. בתחומי השמורה צומחים עצי שיזף מצוי, אלה אטלנטית ושקד קטן-עלים, אך הבולטים מבין כולם הם האשלים והערבות אשר צומחים בערוץ הנחל עצמו. כמו כן קיימים בשמורה ריכוזים גבוהים של פרחי בר מוגנים ביניהם נכללים: תורמוס ההרים, רקפת מצויה, כלנית וכֶּלֶך. בנוסף קיימת בשמורה גם אוכלוסייה מגוונת של בעלי חיים, ביניהם: צבי ארץ ישראלי, דגים, דו-חיים רבים, צבי ביצות, סרטני הנחלים, דרור ספרדי, חוגלות ומינים רבים של פרוקי-רגליים. במפגש נחל תבור עם נחל רכש נמצא תל רכש (היא אֲנָחֲרָת המקראית), עיר שנכללה בנחלת שבט יששכר.
ניתן לטייל בשמורה בשני מסלולים: האחד הוא מסלול מעגלי, הכולל בתוכו את קניון הבזלת. השני מוביל לעין שחל, ועובר בחורשת השיטה המלבינה, שנחל התבור הוא קצה גבול תפוצתה הצפוני, ובטחנות קמח מהתקופה העות'מאנית.
זיהויו המקראי של הנחל
יש חוקרים הסבורים כיום כי נחל תבור של ימינו הוא למעשה נחל קישון המקראי, או למצער המזרחי מבין שני הנחלים שנקראו כך (נחל קישון של ימינו נקרא במקור - "אלמקטע"). זאת בשל מספר טעמים: האחד, תחילתו של הנחל היא בסמוך לח'רבת קיסון, המזוהה עם עיר הלוויים המקראית קישיון שבנחלת יששכר. שנית, אוסביוס באונומסטיקון (תחילת המאה ה-4 לספירה) מציין כי קישון הוא שמו של נחל בסמוך להר תבור. שלישית, אשתורי הפרחי, חוקר הארץ מראשית המאה ה-14, מציין בספרו כפתור ופרח כי נחל קישון נשפך לירדן מדרום לירמוך, ונקרא בימיו "קיסון". רביעית, יוסף בן מתתיהו מציין בספרו קדמוניות היהודים כי בני ישראל רדפו אחר גייסותיו של סיסרא בכיוון מזרח. חמישית, התיאור המקראי של גריפת הכנענים בנחל קישון מתאים יותר לערוצו הקניוני של נחל תבור מאשר לערוצו המישורי של נחל קישון של ימינו. שישית, במפות מימי הביניים ועד ראשית המאה ה-19 מסומן נחל קישון כנחל שזורם מזרחה, באופן שמתאים למיקומו של נחל תבור.
ראו גם
לקריאה נוספת
- כל מקום ואתר, הוצאת משרד הביטחון - ההוצאה לאור, 2000.
- יעקב שורר, טיולי ישראל צפון, הוצאת כתר הוצאה לאור, עמ' 200-206, 2003.
- יואל אליצור, מקום בפרשה - גאוגרפיה ומשמעות במקרא, ידיעות אחרונות, עמ' 127-121 - נחל קישון - בחינה מחדש.
קישורים חיצוניים
- שמורת נחל תבור, באתר רשות הטבע והגנים
- שמורת נחל תבור - באתר "טבע ונופים בישראל"
- נחל תבור, באתר טיולי
- נחל תבור באופני הרים מלווה בתמונות, באתר "טיפוס בשטח"
- מסלול הטיול ונקודות מעניינות בנחל תבור
- מסלול טיול בנחל תבור, באתר יאיר טיולים
