לוי מן
| פעולות ומבצעים | |
|---|---|
 מלחמת העצמאות מבצע קדש מלחמת ששת הימים מלחמת יום הכיפורים | |
| תפקידים אזרחיים | |
| ראש אגף הנוער והנח"ל במשרד הביטחון |
לוי מן (17 בינואר 1927, י"ד בשבט תרפ"ז – 20 בדצמבר 2012, ח' בטבת תשע"ג) היה מראשוני חטיבת גולני במלחמת העצמאות, מפקד קרבי במלחמות ישראל שעוטר בשני ציונים לשבח. חבר קיבוץ בית-השיטה וראש אגף הנוער והנח"ל במשרד הביטחון.
תולדות חייו
לוי מן בצ'ורטקוב שבפולין, בן זקונים להוריו פרומה ויאיר מן. באפריל 1936 עלתה המשפחה ארצה והקימה משק חקלאי בכפר-ברוך שכלל לול, רפת, מטעים ופלחה. כעבור שנה נפטר האב בעקבות תאונת עבודה ועול ניהול המשק נפל על ארבעת הבנים – דב, יוסף, אריה ולוי מן. בפרוץ מלחמת העצמאות גויס לשירות צבאי, שבו המשיך עד לנישואיו ב-1954 עם גינה לבית שמאראגד מקיבוץ תל-יוסף. הזוג הצעיר קבע את ביתו בקיבוץ בית-השיטה, שבו נולדו ארבעת בניהם ובנותיהם – ניר מן, אירית ירדני, מיכל מן-וורגפט ונועם מן. תחילה עבד בגידולי השדה ולאחר כן התמנה לריכוז העבודה במשק, ריכז את ענף הלול וב-1968 נבחר למזכיר הקיבוץ. בתקופת כהונתו הכפולה (1968–1972) חולל לוי מן מהפכה רבתי בבית-השיטה. במסגרת המדיניות הכלכלית הועתק מרכז הכובד מהחקלאות לתעשייה, הונהגה רפורמה בשימושי ההון, הוכנסו שינויים מבניים במערך השירותים וגולת הכותרת הייתה בניית חדר האוכל החדש. בתחום החברתי גיבש את אוגדן התקנונים "אורחות חיינו", הנהיג את "התקציב הכולל" לחברי הקיבוץ, שנת חופש, מסלול צעירים, מסגרת לימודים אקדמיים ועוד. בתפקידו כרכז ועדת החגים מיסד את הצוותים הקבועים לעריכת חגי ישראל ובמשך שנים רבות ריכז את צוות ליל הסדר בפסח, שהיה החג המרכזי בלוח מועדי השנה. כל חייו התרחק מעסקנות תנועתית ומפלגתית, אולם נרתם למשימות נקודתיות לצד שירות ממושך במועצה האזורית הגלבוע. בשנת 1973 החל לעבוד במפעל "חרושת מתכת" בקיבוצו. בתום תפקידו במשרד הביטחון בשנת 1984 נבחר שוב למזכיר הקיבוץ ואחר כך חזר לעבודת כפיים על רצפת אולם הייצור ב"חרושת מתכת". כל חייו הגשים לוי מן, הלכה למעשה, את אורח החיים הקיבוצי ובשנות גבורותיו נרתם לעבודה התנדבוּתית בשירות ציבור החברים המבוגרים.
לוי מן הלך לעולמו בבית השיטה ונטמן בבית העלמין בקיבוצו.
שירותו הצבאי והביטחוני
בהיותו בן ארבע-עשרה שנים התגייס לוי מן ב-1941 לארגון ההגנה והחל בפעילות מבצעית. בגיל שבע-עשרה הוצב ביחידת החי"ש (חיל השדה) המרחבית והשתתף במאבק המזוין נגד הכוחות הבריטיים. בפרוץ מלחמת העצמאות היה מראשוני חטיבת גולני שבשורותיה לחם כמפקד מחלקה בקרבות בגליל ובנגב. לאחר מלחמת העצמאות שירת ארבע שנים בצבא הקבע בפיקוד הצפון, ולאחר שחרורו נקרא לתקופות שירות ממושכות במילואים. במלחמת סיני (מבצע "קדש") בסתיו 1956 היה מפקד הפלוגה שכבשה את שארם א-שייח' בסיני. על מבצע זה, שבו נפצע, הוענק לו ציון לשבח מאלוף פיקוד הדרום, חיים לסקוב, על מנהיגות למופת ועוז רוח בקרב[1]. ב-1958 מינה אותו אלוף פיקוד הצפון, יצחק רבין, למפקד גדוד 25, שהוסב כעבור שנתיים לחרמ"ש (חיל רגלים משוריין). במלחמת ששת הימים פיקד על גדוד 25 בקרבות חטיבה 45 בשומרון וברמת הגולן. במִסדר הניצחון לאחר המלחמה הוענק לגדוד ציון לשבח על מבצעיו במלחמה. מפקד החטיבה משה (בריל) בר-כוכבא, רצה שמן יישאר איתו בתפקיד סגן מפקד החטיבה (סמח"ט), ולשם כך הוא יצר תקן חדש - סמח"ט ב': בשִגרה היה סמח"ט במינוי קבע לתפקידים המִנהליים, ובמבצעים גויָס מן למילואים כדי לשמש בתפקיד סמח"ט קרבי. עם בר-כוכבא הקים מן את חטיבת הטנקים 188 (ברק) ופיקד על כוחותיה בימי קרב בסוריה (מבצע קיתון 10) ובלבנון (מבצעי קלחת 2 ומבצע קלחת 4 מורחבת). במלחמת יום הכיפורים היה לוי מן סמח"ט בחטיבת הטנקים 679 בפיקודו של אוֹרי אור. העוצבה בלמה את המתקפה הסורית בנפאח, הדפה את הסורים מעבר לגבול, ובמתקפת הנגד התייצבה 40 ק"מ מדמשק[2]. לימים העיד האלוף אור: "לוי ניחן במנהיגות בשיעור קומה משכמו ומעלה ובסמכותיוּת טבעית. הוא רכש את אֵמון המפקדים והחיילים, ומרגע שזיהו את קולו ברשתות הקשר הם ידעו שהם יכולים לסמוך עליו, והוא ידע שכל מה שיגיד יבוצע". לאחר מכן שימש במשך עשר שנים אחראי על מערך מל"ח (משק לשעת חירום) בצפון המדינה.
בשנת 1982 גויס על ידי אריאל שרון, שר הביטחון, לתפקיד ראש אגף הנוער והנח"ל במשרד הביטחון. במהלך כהונתו שירת תחת שלושה שרי ביטחון – אריאל שרון, משה ארנס ויצחק רבין[3]. בסיום תפקידו בשנת 1984 זכה פיקוד הנח"ל בפרס ישראל על תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה.
כשמלאו לסא"ל (במיל') מן שבעים שנים הוא השתחרר סופית מצה"ל. בטקס חגיגי נפרד ממנו אלוף פיקוד הצפון עמירם לוין[4], והאלוף ישראל טל (טליק) כתב לו: "מאז ומתמיד הערכתי אותך כאחד מבכירי המפקדים שלנו בשריון. כך אמרו לי גם מפקדי השריון לפני אורי בן-ארי, דדו (דוד אלעזר) ובר-לב, וכך מקובל על כולם בשריון: לוי מן – שם דבר!".
לקריאה נוספת
- יוסף ארד ומשה בריל (עורכים), ששת הימים של חטיבת ברק, צה"ל, פנימי, תשכ"ז
- חטיבה 45 במלחמת ששת הימים, צה"ל: מפקדת חטיבה 45 בסיוע אג"מ/מה"ד, 1968
- אביעזר גולן, אנשי הפלדה, תל אביב: הוצאת אותפז, 1969
- חיים סבתו, תיאוּם כוונות, תל אביב: הוצאת ידיעות אחרונות, 1999
- אוֹרי אור, אלה האחים שלי, תל אביב: הוצאת ידיעות אחרונות, 2003
- ניר מן, "תולדות משפחת מן", תיק 0.33/8348, נובמבר 2002, ארכיון יד ושם
- עפר דרורי, גיבורי ישראל: מקבלי ציון לשבח של מפקד החטיבה, ירושלים: הוצאת דרור, 2014, עמ' 35
- עפר דרורי, גיבורי ישראל: מקבלי ציון לשבח של האלוף, ירושלים: הוצאת דרור, 2017, עמ' 43
- חנוכת שלט הנצחה למקימי האנדרטה לחללי חטיבה 679 בתל שיפון ברמת הגולן, 4.10.2018
מאמרי עיתונות (רשימה חלקית)
- How the war was won, Newsweek, 19.6.1967, p. 29
- ניר מן, גבורות לוי, הקיבוץ, 12 בינואר 2007, עמ' 24–25
- אורי יזהר, צוק סלע של ערכים, ידיעות הקיבוץ, 28 בדצמבר 2012, עמ' 22
- אמנון לורד, ענף מבצעים, מקור ראשון, מוסף "יומן", 28 בדצמבר 2012, עמ' 5
- עופר אדרת, לוחם וקיבוצניק (לוי מן), הארץ, 11 בינואר 2013, עמ' 24
קישורים חיצוניים
- לוי מן באתר הנח"ל
- רב-סרן לוי מן, באתר הגבורה
- לוי מן באתר קיבוץ בית השיטה
הערות שוליים
25212076לוי מן