מבצע קיתון 10

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קיתון 10
טנק שוט קל, שכמוהו השתתפו בכוח הפשיטה הצה"לי
טנק שוט קל, שכמוהו השתתפו בכוח הפשיטה הצה"לי
מלחמה: מלחמת ההתשה בין ישראל לסוריה
תאריכי הסכסוך 26 ביוני 1970
קרב לפני מלחמת שלושת הימים
מקום דרום הגולן הסורי, מאזור מוצב "אל-חנות" בדרום ועד "תל-דרעיה" בצפון
תוצאה קריסת מערך הקו הראשון הסורי, ניצחון ישראלי
הצדדים הלוחמים

ישראלישראל ישראל

סוריהסוריה סוריה

מפקדים

-

כוחות

חטיבת השריון 188:

  • גדוד 74 "סער",
  • גדוד 53 "סופה".

כוחות סיוע:

  • מספר סוללות ארטילריה וכח הנדסה.
  • חיפוי אווירי של חיל האוויר.

כוחות מערך ההגנה הסורי:

  • 5 מחלקות חי"ר מצוידות בנשק נ"ט.
  • כ-50 טנקים (כשתי פלוגות מתוגברות).
  • מספר סוללות ארטילריה.
אבדות

10 חיילים נהרגו
מספר פצועים
טייס נשבה
מטוס מיראז' 3 הופל
שלושה טנקים נפגעו

עשרות חיילים נהרגו ו-38 חיילים נשבו
ארבעה מטוסים הופלו
עשרות טנקים ותותחים הושמדו, נפגעו עשרות מבנים ומתקני-צבא.

הערכות כוחות צה"ל
הערכות הכוחות הסורים בגזרת קיתון 10
תקיפת מוצב 54
קיתון 10

מבצע קיתון 10 היה מבצע פשיטה שנערך בשיאה של מלחמת ההתשה ברמת הגולן והיה בין הגדולים שבמבצעי מלחמת ההתשה בחזית הסורית. המבצע התרחש בבוקר יום שישי, 26 ביוני 1970, יומיים לאחר פרוץ קרבות מלחמת שלושת הימים (שלושה ימי קרב רצופים ברמת הגולן שבשיאם נערך מבצע קיתון 10), כהמשך ישיר למבצע רעם (הפגזה אווירית וארטילרית של קו המוצבים הסורי).

רקע

הגזרה הסורית, שהייתה שקטה יחסית בשנתיים הראשונות שאחרי מלחמת ששת הימים, התלקחה במחצית הראשונה של 1970 ועד אמצע מרץ 1970 היו כ-150 תקריות בין חיילי צה"ל לבין צבא סוריה וארגוני מחבלים. בלילה שבין 15-16 במרץ 1970 פשטו כוחות צה"ל מוסקים בעומק סוריה וחבלו ברשת החשמל ובתשתיות אחרות[1]. בתחילת חודש מאי 1970, חידש הצבא הסורי את התקריות היזומות לאורך הגבול ברמת הגולן. ב-8 ביוני הנחיתו הסורים מטחי ארטילריה על רפיד, הר פרס והיאחזות נח"ל גשור. ב-24 ביוני ניסו אף לכבוש שני מוצבים של צה"ל בפשיטות שריון. תקריות אלו שיבשו את שגרת החיים של יישובי רמת הגולן, ופתחו לצה"ל חזית אש נוספת, בנוסף על מלחמת ההתשה עם מצרים.

המטרה המרכזית של המבצע הייתה להבהיר לסורים, שייזום של תקריות אש מצד סוריה יגרור תגובה חריפה מצד ישראל, ובכך להביא לשקט יחסי בגבול סוריה.

תכנון והכנות למבצע

אזור הפעולה

מהלך המבצע הוגבל לאזור שמדרום לתל-זוהר (הר פרס), למעשה מציר הנפט בצפון ועד נחל רוקאד בדרום. באזור זה היו ממוקמים שלושה מוצבים סוריים: "צידא", "ארבעת הבתים" ו"אל-חנות". לאחר תחילת המבצע הוחלט להרחיב את אזור הפעולה צפונה לשני מוצבים נוספים.

שיטה

שיטת הביצוע התבססה על פריצה משוריינת. כוח השריון מחטיבה 188 נועד לפרוץ בציר אחד לשטח סוריה, וממנו לפצל את הכוחות למשימותיהם השונות. תקיפות אוויריות וארטילריות יופעלו לסיוע לכוחות השריון. כמו כן, בוצעה פעולת הסחה בגזרה אחרת. הפעולה תוכננה ליום אחד ובסופו ייסוגו הכוחות חזרה לשטח ישראל.

הכוחות המשתתפים במבצע

צה"ל

כוח צה"ל שהשתתף במבצע כלל שני גדודי שריון מוקטנים של חטיבה 188: גדוד 74 ("סער") וגדוד 53 ("סופה"), בסדר-גודל של 30 טנקי צנטוריון - "שוט קל"; כוח הנדסה משוריין לפריצת מוקשים שכלל מספר זחל"מים, טנק דחפור ומספר כלי צמ"ה; מספר סוללות ארטילריה (כולל גדוד מילואים 833, שהפעיל מרגמות 120 מ"מ נגררות[2]) וחיפוי אווירי.

צבא סוריה

הכוח הסורי כלל את חמשת המוצבים של הקו הראשון ("צידא", "ארבעת הבתים", "אל-חנות", "אום לוקס" ו"תל דרעיה") המאוישים בדרך-קבע על ידי מחלקות חי"ר המצוידות באמצעי נ"ט, ושתי פלוגות טנקי T-55 ו-T-62 הפרוסות לאורך הקו.

מהלך המבצע

המבצע החל בשעה 9:00 בבוקר בהפצצה אווירית וארטילרית על הכוחות הסורים. בקרב אוויר שהתפתח הופל מטוס מיג-21 סורי. מטוס מיראז' ישראלי הופל בשטח סוריה וטייסו, בועז איתן, התרסק על עמדת הנ"מ שהפילה אותו ונלקח בשבי.[3]

לאחר ההפגזה מן האוויר במסגרת מבצע רעם ובחיפוי אש ארטילרית כבדה, הבקיעו כוחות השריון בסיוע כוח ההנדסה את מערך הקו הראשון הסורי.

תחילה נע הכוח המשוריין ותפס עמדות אש לקראת השעה 12:30 מול מוצב "ארבעת הבתים" בצידו הסורי של הגבול. לאחר ההתמקמות בעמדות, תוך כדי סיוע ארטילרי מסיבי, הצליח הכוח המשוריין לשתק את היעד והחל לנוע לעבר המוצב. בעת חציית הגבול התפצל הכוח המשוריין לשני כוחות קטנים יותר: הכוח הראשון נע אל עבר מוצב "ארבעת הבתים" ותוך רבע-שעה הצליח לכבוש ולהרוס את מתקניו. הכוח השני נע לעבר המוצבים "צידא" ו"אל-חנות" הממוקמים דרומית ל"ארבעת הבתים" והצליח לכבוש ולהרוס אותם תוך השמדת סוללות ארטילריה בודדות ולקיחת שלושה חיילים סוריים בשבי.

לקראת השעה 14:30 הוחלט להרחיב את המבצע צפונה לעבר שני מוצבים נוספים בגיזרה - "אום לוקס" ו"תל דרעיה", לאור הצלחת המבצע עד כה. כוח שלישי של גדוד השריון "סער" חצה את הגבול ונע אל עבר המוצב "אום לוקס". במקביל, תקף כוח נוסף של חטיבה 188 את מוצב "תל דרעיה" צפונית ל"אום לוקס" תוך תפיסת עשרות שבויים, משחית טנקים SU-100 אחד (שננהג לשטח ישראל על יד אחד השבויים הסורים), ושלל רב.

בינתיים החלה להגיע לאזור תגבורת סורית שכללה כ-50 טנקים והחלה לנהל קרב שריון בשריון (שב"ש) עם השריון הישראלי. תוך כדי קרב זה הושמדו 20 טנקים סוריים. לקראת השעה 16:30 החלו כוחות צה"ל לסגת לעבר שטח ישראל, תוך כדי המשך לחימה עם השריון הסורי.

סיכום מהלך המבצע

המבצע נמשך יום אחד. בתחילה לפי שיטת הביצוע שנקבעה מראש, אך כמו בהרבה קרבות אחרים, גם במבצע הזה חלו התפתחויות בלתי צפויות בשני מישורים:

  • כוח התקיפה הישראלי ניצל את התמוטטות מערך הקו הראשון הסורי וכתוצאה מכך הוחלט להרחיב את אזור הפעולה צפונה, למוצבים "אום לוקס" ו"תל דרעיה", אשר נכבשו והושמדו אף הם.
  • הסורים הגיבו כצפוי בגזרת הפעולה, אך הפתיעו באזור אחר: פלוגת טנקים סורית תקפה את מוצב 54 הצה"לי (באל חמדיה, כונה בהמשך מוצב 107) מצפון מזרח לקוניטרה בניסיון לכובשו. ניסיון זה סוכל הודות לתגובה מהירה של חיל האוויר הישראלי וכוח שריון שהוחש למוצב.

תוצאות המבצע

"קיתון 10" הייתה הפשיטה הגדולה ביותר שבוצעה על מוצבי הצבא הסורי, בשילוב קלאסי של שריון, ארטילריה, הנדסה וחיל האוויר. הודות להשתלטות מהירה על מוצבי הקו הראשון, ניידות גבוהה ושבירת התקפת הנגד הסורית, הוכו הסורים מכה קשה, שגרמה להפסקת הירי הארטילרי על יישובי רמת הגולן.

האבדות בצד הישראלי היו הרוג אחד במהלך הפשיטה המשוריינת, תשעה הרוגים כתוצאה מההרעשה הארטילרית הסורית ופצועים רבים בהפגזות[4][5], מטוס קרב מדגם מיראז' 3 אחד הופל וטייסו נפל בשבי. שלושה טנקים נפגעו, אך נגררו חזרה לשטח ישראל שם תוקנו והוחזרו לשירות.

האבדות בצד הסורי כללו עשרות הרוגים ו-38 שבויים, הופלו 4 מטוסי מיג, נפגעו 36 טנקים (26 מתוכם נשרפו) ושלוש משאיות אספקה נשרפו, הושמדו 20 תותחי נ"ט ו-11 מקלעים כבדים ובינוניים, נהרסו 49 בונקרים, 16 מבנים ומתקנים צבאיים במוצבים. בנוסף על כך נלקח שלל רב הכולל גם משחית טנקים SU-100.

ראו גם

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מבצע קיתון 10 בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ אלי לנדאו, יחידות צה"ל ביצעו הלילה שלש פשיטות בעומק סוריה; כל כוחותינו חזרו בשלום, מעריב, 16 במרץ 1970
  2. ^ יוסף מאירוביץ, קיתון 10 מבעד עיניי, אתר בית התותחן, 21 בינואר 2014
  3. ^ הטייס הוחזר בעסקת שבויים עם סוריה ביוני 1973, בה הוחזרו 3 טייסים ישראלים תמורת 46 שבויים סורים, כולל חמישה קצינים סורים שנשבו במהלך מבצע ארגז.
  4. ^ עיטור המופת - סגן משה פינקס, באתר הגבורה
  5. ^ עיטור המופת - סגן ד"ר עקיבא רודיק, באתר הגבורה
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0