מבצע שינוי כיוון 11
 |
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי.
| |
| יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. |
 | ||||||||||||||
| חיילים מגדוד גרניט, חטיבת הנח"ל, חוזרים לגבול ישראל בסיום הלחימה. | ||||||||||||||
| מלחמה: מלחמת לבנון השנייה | ||||||||||||||
| תאריכים | 11 באוגוסט 2006 – 14 באוגוסט 2006 (4 ימים) | |||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| קרב לפני | מבצעי שינוי כיוון 9 ו-10 | |||||||||||||
| מקום | דרום לבנון | |||||||||||||
| תוצאה | נסיגה ישראלית לפי החלטה 1701 של האו"ם | |||||||||||||
| ||||||||||||||
מבצע שינוי כיוון 11 המוכר גם כמבצע שינוי ברור היה מבצע שהתקיים בדרום לבנון בין 11 ל-14 באוגוסט 2006 והיה השלב האחרון של מלחמת לבנון השנייה. המבצע היווה את מאמץ תמרון העומק היחיד שהופעל באופן מלא במהלך המלחמה, בו השתתפו ארבע אוגדות שהתחלקו לגזרות הלחימה השונות בדרום לבנון, בנוסף להסקה של כוחות באחד ממבצעי ההסקה הגדולים בהיסטוריה של צה"ל. אישור ליציאה למבצע ניתן על ידי ראש הממשלה אהוד אולמרט מספר שעות לפני אישור הסכם הפסקת האש במועצת הביטחון של האו"ם והמבצע לא הופסק גם לאחר שזה התקבל.
מטרת המבצע הייתה כניסת כוחות צה"ל לעומק לבנון עד לנהר הליטני וטיהור דרום לבנון מלוחמי חזבאללה, עד כמה שניתן לפני שהפסקת האש תיכנס לתוקפה.
רקע
ערך מורחב – מלחמת לבנון השנייה
מהלך הלחימה
האישור ליציאה למבצע התקבל כאמור באיחור של 48 שעות של התלבטות מתוקשרת, הוא התקבל בסביבות השעה 18:30 ב-11 באוגוסט 2006[1]. לפי התוכנית בצה"ל, כדי להשיג את מטרות המבצע ולהגיע לנהר ליטני, דרוש כשבוע במסגרת כוחות של ארבע אוגדות.
מרגע קבלת האישור ליציאה למבצע, החל מבצע הטסה של כוחות מעוצבת האש, בפיקודו של איל איזנברג, על מנת לבצע איגוף אנכי, שבמהלכו הונחתו כוחות צנחנים בעומק לבנון ולאורך נהר הליטני[2]. לאחר שמחבלי חזבאללה הצליחו להפיל מסוק יסעור החליטו אייזנברג ואלוף פיקוד הצפון, אודי אדם, לעצור את המבצע[3]. כוחות האוגדה פעלו בלבנון במהלך משולב שכלל הטסת כוחות שתוגברו בכוחות שחברו אליהם רגלית[4]. לאחר שהוחלט על עצירת המבצע פגעו לוחמיו של אייזנברג, הן מחטיבת הצנחנים[5] והן מחטיבה 55[6], במחבלים ומשגרי רקטות עד שהפסקת האש נכנסה לתוקפה[7]. בנוסף לכך הוכנסו חיילים משלוש אוגדות דרך מעברי הגבול[8]. כל הכוחות האלו בעצם שילשו את מספר חיילי צה"ל שנמצאו בתוך לבנון לכדי כ-10,000 חיילים.
ראו גם
לקריאה נוספת
- מאיר אלרן ושלמה ברום, המכון למחקרי ביטחון לאומי, מלחמת לבנון השנייה, תל אביב: ידיעות ספרים, 2007
- עמוס הראל ואבי יששכרוף, קורי עכביש, תל אביב: ידיעות אחרונות, 2008, מסת"ב 9654824310
- עפר שלח ויואב לימור, שבויים בלבנון: האמת על מלחמת לבנון השנייה, תל אביב: ידיעות אחרונות, 2007, מסת"ב 9654824086
- עמיר רפפורט, אש על כוחותינו: כך הכשלנו את עצמנו במלחמת לבנון השנייה, תל אביב: ספריית מעריב, 2007
קישורים חיצוניים
- 30 שעות, 33 הרוגים - הקרב האחרון, באתר ynet
- עפר שלח, שינוי כיוון 12, באתר nrg, 19 בינואר 2008
- עמוס הראל, אבי יששכרוף, מלחמת 60 השעות, באתר הארץ, 10 בינואר 2008
- עמיקם צור, "התותחנים במלחמת לבנון השנייה", באתר Global-Report (פורסם: 29 בנובמבר 2006)
- עמוס הראל, ביקורת חריפה במטכ"ל על תפקוד אוגדה 162 בלבנון, באתר הארץ, 26 בספטמבר 2006
- זאב שיף, בהיסוס ובאיחור, באתר הארץ, 13 באוגוסט 2006
הערות שוליים
- ^ מתוך 'יומן מלחמה' באתר 'סיקור ממוקד'.
- ^ עפר שלח ויואב לימור, "שבויים בלבנון, האמת על מלחמת לבנון השנייה", הוצאת ידיעות ספרים, 2007, עמוד 330.
- ^ עפר שלח ויואב לימור, "שבויים בלבנון, האמת על מלחמת לבנון השנייה", הוצאת ידיעות ספרים, 2007, עמוד 403.
- ^ יאיר גולן וגל פרל פינקל, על התמרון והאימונים לקראתו, כתב העת "בין המערכות" באתר צה"ל, 22 בדצמבר 2020.
- ^ רון בן ישי, "ראש הממשלה הוריד הוראה להפסיק להתקדם", באתר ynet, 16 באוגוסט 2006.
- ^ חנן גרינברג, "האויב חטף ולא הבין מאיפה זה בא לו", באתר ynet, 17 באוגוסט 2006.
- ^ עפר שלח ויואב לימור, "שבויים בלבנון, האמת על מלחמת לבנון השנייה", הוצאת ידיעות ספרים, 2007, עמודים 398-399.
- ^ גל פרל, "השנים שחלפו בין מלחמת לבנון הראשונה והשנייה השכיחו מהצבא אמיתות יסוד", הבלוג על הכוונת, 13 ביולי 2020.
מבצע שינוי כיוון 1139485059Q94794