הרצון לעוצמה
הרצון לעוצמה (בגרמנית: Der Wille zur Macht) הוא מושג מרכזי בהגותו המאוחרת של הפילוסוף פרידריך ניטשה. על אף מרכזיותו בפילוסופיה של ניטשה, המושג לא מוצג באופן שיטתי, והפרשנות שלו שנויה במחלוקת. מקובל להבין את הרצון לעוצמה כתיאור הדחף העיקרי של כל ישות בעולם להיות יותר ממה שהיא. בכך, השימוש ב"עוצמה" הוא במובן אקזיסטנציאליסטי, של רצון לחזק את ההוויה והקיום מבחינה איכותית. ניתן להבין הישגים, שאיפות, וחתירה למצוי המיטב מהחיים במידת האפשר, כביטויים של הרצון לעוצמה.
חוקרים רבים, ביניהם הפילוסוף ירמיהו יובל רואים במושג "הרצון לעוצמה" תחליף למושג הקונאטוס אצל שפינוזה (השאיפה של כל יצור להתמיד בקיומו, לשמר את עצמו).[1]
בראש וראשונה רוצה כל חי את כוחו להפעיל - החיים עצמם הם הרצון לעוצמה: - השימור העצמי אינו אלא אחת התוצאות העקיפות והמצויות ביותר.
— ניטשה, מעבר לטוב ולרוע, עמ' 13
רבים מצביעים על "הרצון לעוצמה" כפיתוח וכהתנגדות למושג "הרצון לחיים" (אנ') של מורהו הרוחני שופנהאואר.
רק במקום שיש חיים, יש גם רצון: אבל לא רצון לחיים כי אם - ככה אנחנו מלמדים אותך - רצון לעוצמה!
המילה "עוצמה" התפרשה פעמים רבות בהקשר פוליטי, אך ניטשה הוא בעיקרו פילוסוף א-פוליטי. יש לציין, כי ניטשה משתמש בכתביו באופן עקבי במושג ה"עוצמה" בעזרת הגרמנית "Macht" ולא ב"Kraft", כאשר האחרונה היא בעלת הקונוטציה הכוחנית אלימה. אין לפרש את הרצון לעוצמה כרצון לשלוט או לשאיפה להגיע למעמד כוחני כלשהו, אלא כסובלימציה של הכוח. הרצון לעוצמה הוא הרצון להשתחרר בכל מחיר מן הקרע הפנימי שבקרבנו, המציין מצב שבו כוחות החיים מכלים זה את זה, מצב הגורם לחיינו להפוך לנרפים וחלושים. אין המדובר ברצון לכבוש או להתעשר, אלא ברצון להגיע למצב של חיים אינטנסיביים ככל האפשר, חיים משוחררים מניגודים פנימיים, מרפיון ומחולשה. הרצון לעוצמה איננו הרצון לכוחניות אלא, כפי שניטשה אומר, הרצון להחשיב את עצמנו למסוגלים להגיע למה שבכוחנו להיות, כלומר למצות את הפוטנציאל שלנו, מצב שאיננו כרוך בחולשה הנובעת מניגודים פנימיים, מהאשמה עצמית ומניגודים שאינם באים על פתרונם.
הרצון לעוצמה מתגשם במלואו בסגנון החיים של ה"על-אדם", במודל של חיים המאפשר לנו להשתחרר מן הפחדים, מייסורי המצפון, מן ההאשמה ומכל צורות הניגודים הפנימיים המכבידים על חיינו ומרוקנים אותם מתוכנם, ולהיות יוצר ערכי חיים חדשים.
לקריאות נוספות
- ולטר קאופמן, "חלק שלישי: הרצון לעוצמה", ניטשה: פילוסוף, פסיכולוג, אנטיכריסט, תרגם מגרמנית ישראל אלדד, הוצאת שוקן, 1982.
- יעקב גולומב, הפיתוי לעוצמה – בין ניטשה לפרויד, ירושלים: הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, האוניברסיטה העברית, ירושלים, 1987.
קישורים חיצוניים
- Der "Wille zur Macht" – kein Buch von Friedrich Nietzsche, a selection of texts from Nietzsche's estate related to his philosophical concept and book projects "Wille zur Macht" ("Will to Power"), edited by Bernd Jung based on the Digital Critical Edition of Nietzsche’s Works, 2012/13
"Nietzsche – Will to Power", a video explication of the will to power concept.
הערות שוליים
- ^ ירמיהו יובל, שפינוזה וכופרים אחרים, תל אביב: ספרית פועלים, 1988, עמ' 382
| פרידריך ניטשה | ||
|---|---|---|
| כתביו | חמש הקדמות לחמישה ספרים שלא נכתבו (על הפאתוס של האמת; על עתיד מוסדות החינוך שלנו; המדינה היוונית; היחס בין הפילוסופיה השופנהארית לתרבות הגרמנית; התחרות ההומרית) • הולדת הטרגדיה • על אמת ושקר במובן החוץ מוסרי • פילוסופיה בעידן הטראגי של היוונים • ראיית העולם הדיוניסית • עיונים שלא בעיתם (דוד שטראוס: המתוודה והסופר; כיצד מועילה ומזיקה ההיסטוריה לחיים; שופנהאור כמחנך; ריכרד וגנר בביירוית) • אנושי, אנושי מדי • דמדומי שחר • המדע העליז • כה אמר זרתוסטרא • מעבר לטוב ולרוע • לגנאלוגיה של המוסר • פרשת וגנר • אנטיכריסט • שקיעת האלילים • ניטשה נגד וגנר • הנה האיש • הרצון לעוצמה | 
|
| מושגים בהגותו | אלוהים מת • החזרה המתמדת • על-אדם • האדם האחרון • מוסר אדונים ומוסר עבדים • פרספקטיביזם • אהבת הגורל • החיוב הניטשיאני • הטשאנדלה • רסנטימנט • הרצון לעוצמה • מה שלא הורג אותי מחשל אותי | |
| יצירות אחרות | רשימת יצירות מוזיקליות מאת פרידריך ניטשה • דיתירמבים דיוניסיים • אידיליות ממסינה | |
| אישים קשורים | אליזבת פרסטר-ניטשה • לו אנדריאס-סלומה • פאול ריי • גאורג ברנדס • יעקב בורקהרדט | |
| נושאים קשורים | ארכיון ניטשה • כשניטשה בכה • אחותי ואני • הפרס הבין-לאומי על שם פרידריך ניטשה • ניטשה והציונות | |
27983564הרצון לעוצמה