כה אמר זרתוסטרא

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית ספר ריקה. כה אמר זרתוסטראגרמנית: Also sprach Zarathustra) הוא ספר מאת הפילוסוף הגרמני פרידריך ניטשה, שיצא בארבעה כרכים שפורסמו בין שנת 1883 לשנת 1885. ספר זה הוא אחד מספרי הפילוסופיה המפורסמים ביותר ותואר על ידי ניטשה כספר העמוק ביותר שנכתב.

תוכן

הספר הוא חיבור על פילוסופיה ומוסר, והוא מסופר דרך דמותו של זרתוסטרא, המקיים מונולוגים לאורך העלילה. זהו זרתוסטרא חדש ושונה מזרתוסטרה, מייסד דת הזורואסטריות בממלכת פרס העתיקה. זרתוסטרה הפרסי ייסד מוסר דתי, ולעומתו זרתוסטרא של ניטשה הופך את מערכת הערכים המסורתית על פיה. הוא בז לאלה החושבים את עצמם לחכמים,[1] ובכך נוהג כסוקרטס, שהיה חושף את בורותם של אנשי דורו.

חלק ניכר מהספר עוסק ברעיונות שהוצגו כבר במדע העליז, כמו החזרה המתמדת, הרצון לעוצמה ועוד. הוא יוצא נגד ערכים כגון רחמים,[2] או אהבת הזולת.[3] בכך נדמה כי הוא יוצא נגד הציווי המוסרי, כמו גם נגד הציווי האלוקי. אך מטרתו של ניטשה היא לא לקדם עולם אכזר. ניטשה משתמש בדמותו של זרתוסטרא כדי להציג את העל אדם.[4] אותו על אדם דוחה את התרבות הנוצרית המבוססת על הקטנת הערך העצמי (פרישות, צניעות וכדומה). הוא מאמץ ערכים של אדם "חזק". הוא אינו חי בשביל אהבתו של האל, אלא בשביל אהבת האדם.[5]

ארבעת חלקי הספר

  • חלק ראשון הוא דברי פתיחה של זרתוסטרא, בו הוא מתאר את העל אדם, ואת דעותיו בכלליות.
  • חלק שני הוא הערותיו של זרתוסטרא על הנושאים השונים המעסיקים אותו, כגון כהונה, רחמים, מידות טובות אספסוף וכדומה. זרתוסטרא חיי ב"איי האושר" המקום בו אפשר לחיות באשליות על טיב האדם.[6]
  • החלק השלישי מאופיין בהתפכחות של זרתוסטרא על טיבם של החיים, ובמה שהוא מגדיר כישלונו. בחלק השלישי הוא מתאר את "עזיבתו של איי האושר".
  • החלק הרביעי מאופיין בהתפרעות, ולעג מצד זרתוסטרא על עצמו. הוא מכיל יותר פואטיקה, וסגנונו פחות אחיד משל החלקים הקודמים. סיומו של הספר הוא כניעה של זרתוסטרא שעוזב את מערתו.

הטקסט עשיר במשלים, בשעשועי לשון ובסתירות. לחלקו יש אופי פואטי, וסגנונו מחקה את זה של התנ"ך. בכך מוסיף ניטשה אירוניה ולעג להצגת רעיונות המנוגדים למוסר הדתי והמסורתי.

תרגומים עבריים

"כֹּה אָמַר סָרַתּוּסְטְרָא" על פי תרגומו של דוד פרישמן, הוצאת ספרות, ורשה 1910. לחצו על התמונה לדפדוף בספר מעמוד 472

הספר תורגם לעברית בידי דוד פרישמן ויצא במהדורות שונות בוורשה, החל משנת 1914. בשנת 1970 פורסם תרגום נוסף, שהתקין ד"ר ישראל אלדד, בהוצאת שוקן. ב-2010 פורסם תרגום נוסף לספר על ידי אילנה המרמן בהוצאת עם עובד.[7][8]ב־2015 יצאה מהדורה חדשה עם התרגום של דוד פרישמן בהוצאת מאגנס.[9]

כה אמר זרתוסטרא של שטראוס

ערך מורחב – כה אמר זרתוסטרא (שטראוס)

המלחין הגרמני ריכרד שטראוס חיבר ב-1896 בהשראת הספר פואמה סימפונית בשם "כה אמר זרתוסטרא". יצירה זו ידועה כיום בעיקר בגלל השימוש שעשה בה סטנלי קובריק בסרט 2001: אודיסיאה בחלל (1968), והיא גם הושמעה כפתיחה למופעים של אלביס פרסלי.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ פרידריך ניטשה, על קתדראות המידה הטובה. מתוך כה אמר זרתוסטרה (תרגמה: מגרמנית אילנה המרמן) הוצאת עם עובד 2010, עמ' 75-78
  2. ^ פרידריך ניטשה, על הרחמנים, מתוך כה אמר זרתוסטרה עמ' 156-159
  3. ^ פרידריך ניטשה, על ואהבת לרעך, מתוך כה אמר זרתוסטרה עמ' 122-124
  4. ^ פרידריך ניטשה, כה אמר זרתוסטרא, עמ' 60-62
  5. ^ פרידריך ניטשה, כה אמר זרתוסטרא, עמ' 55
  6. ^ פרידריך ניטשה, באיי האושר. מתוך כה אמר זרתוסטרה עמוד 152-155
  7. ^ כה אמר זרתוסטרה, באתר "עם עובד"
  8. ^ אילנה המרמן, הצצה לתרגום החדש של "כה אמר זרתוסטרה" של פרידריך ניטשה, באתר הארץ, 30 בספטמבר 2010
  9. ^ כה אמר סרתוסטרא בהוצאת מאגנס


הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

35681251כה אמר זרתוסטרא