לו אנדריאס-סלומה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית אישיות ריקה. לוּ אנדריאס-סָלוֹמֶה (Lou Andreas-Salomé) נולדה בשם לואיז פון סלומה (12 בפברואר 1861 - 5 בפברואר 1937), אינטלקטואלית ממוצא רוסי, מחברת של ספרים רבים, פסיכואנליטיקאית, ידידתם של אינטלקטואלים, אמנים ואמניות, סופרים וסופרות בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20.

ביוגרפיה

סלומה, אחות יחידה בין חמישה בנים, נולדה בסנקט פטרבורג לקצין רוסי-יהודי, גוסטב לודוויג וון סלומה, וללואיז וון סלומה (ווילם). היא זכתה להשכלה שחרגה בהיקפה ממה שנהגו נשים טיפוסיות באותה תקופה וסביבה. בגיל 17 שכנעה סלומה את הכומר ההולנדי הנדריק גִיוֹ, שהיה מבוגר ממנה ב-25 שנה, ללמדה תאולוגיה, פילוסופיה, דתות העולם וספרות צרפתית וגרמנית. גִיוֹ תכנן להתגרש מאשתו ולשאת את סלומה לאישה, אך היא החליטה לנסוע ביחד עם אמה לציריך כדי לרכוש השכלה אקדמית. המסע נועד גם להיטיב עם בריאותה של לו, שכבר אז סבלה משיעולים מדממים. כשלו הייתה בת 21 לקחה אותה אמה איתה לרומא. בסלון ספרותי בעיר פגשה לוּ את פאול רֶאה, סופר ומהמר כפייתי, והציעה לוֹ להצטרף אליה לקומונה אקדמית. כעבור חודשיים שכנעה אותו לוּ לקבל אותה כחברה. ב-13 במאי 1882 שכנעה לו גם את פרידריך ניטשה, ידידו של ראה, להצטרף לקומונה. לאחר שנים סלומה כתבה מחקר שנוי במחלוקת: "פרידריך ניטשה בעבודתו" (1894), על אישיותו של ניטשה והפילוסופיה שלו.

השלושה טיילו ביחד עם אמה של סלומה ברחבי איטליה וחיפשו מקום להקים בו את הקומונה. מערכת היחסים בין השלושה הייתה אמביוולנטית, כרוכה בידידות וקנאה עזה: "מן הסתם, התקשו שני הגברים עד מאד לעדן את יחסי היריבות שביניהם או להסוותם[1]". כשהגיעו ללייפציג באוקטובר, נפרדו לוּ ורֶאה מניטשה - לאחר ריב בין סלומה לניטשה, שבו לוּ התעקשה שניטשה מאוהב בה ללא תקנה. הפרשה הונצחה בספר "כשניטשה בכה".

עם זאת כתב ניטשה אודותיה: "מכל הכרויותיי, זו עם העלמה סלומה היא היקרה ורבת התוצאות ביותר. רק בעקבות היכרות זו בשלתי דיי בשביל הזרתוסטרא שלי- - - לו היא היצור המחונן המהורהר ביותר שניתן להעלות על הדעת" . לו ורֶאה הקימו משק בית בברלין ונותרו ביחד עד שנים ספורות בטרם נישאה לחוקר הבלשנות קארל פרידריך אנדריאס. חרף התנגדותה המוצהרת לנישואין, ולמרות שיתופי הפעולה שחוותה עם גברים שונים, לו ואנדריאס נשארו נשואים מ-1887 ועד מותו ב-1930. לאנדריאס נולדה בת מסוכנת הבית שלהם - ולו אימצה את הילדה לחיקה, כאילו הייתה זו בתה שלה.

הביוגרף שלה, היינץ פרדריק פטרס[1] תיאר אותה כך: "היא הייתה בעת ובעונה אחת אגוצנטרית ונדיבה ביותר ביחסה לזולת, עד כדי חוסר אחריות. מאחר שהייתה נאמנה לעצמה ללא סייג, היא לא הייתה מסוגלת להיות נאמנה לאיש מלבדה. נאמנות לשם נאמנות הייתה זרה לה. היא הייתה מכנה זאת בגידה בעצמה."

לו סלומה הייתה כותבת פוריה וחיברה מספר רומנים, מחזות ומסות שלא זכו לפרסום רב, והייתה גם פמיניסטית יצירתית. במהלך נישואיה היא ניהלה פרשיות התכתבויות עם העיתונאי הגרמני גיאורג לבדור, עם המשורר הגרמני ריינר מריה רילקה שהעיד עליה: "לו הייתה אחד האנשים המופלאים ביותר שנקרו בדרכי... לולא השפעתה של אשה יוצאת דופן זו לא הייתה התפתחותי מסוגלת ללכת בדרכים שהוליכו לכל כך הרבה דברים". על רילקה כתבה ספר זכרונות פסיכואנליטי, בין היתר עם ויקטור טאוסק והפסיכואנליטיקאי הווינאי זיגמונד פרויד. עדויות רבות מקשרים אלה כונסו בספרה "במבט לאחור" (Looking Back).

ל

עבודתה הספרותית והפסיכואנליטית זכתה לפופולריות כה גדולה בגטינגן, העיר הגרמנית שבה בילתה את שנות חייה האחרונות, עד שהגסטפו המתין זמן מה לאחר מותה ממחלת דם ב-1937 - ורק אז העלה באש את ספרייתה.

נאמר שבשעות האחרונות לחייה, היא אמרה שכשהניחה למחשבותיה לשוטט, לא מצאה איש פרט לה עצמה.

לו סלומה חיברה 15 רומנים ומסות עיוניות, כגון "דמויות הנשים אצל הנריק איבסן" (1892), ועוד.

ספריה של לו סלומה טרם תורגמו לעברית.

בתרבות

לקריאה נוספת

  • לו אנדריאס סלומה - האישה מן החלומות (ביוגרפיה), מאת פטרס היינץ פרדריך, הוצאת ספרית פועלים, תרגום: כרמית גיא, תש"ס.
  • ניטשה - חיים של בקורת מאת רונלד היימן הוצאת דביר 1992. תרגום יוסי מילוא

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא לו אנדריאס-סלומה בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 היינץ פרדריק פטרס, לו אנדריאס סלומה = האישה מן החלומות, ספריית פועלים הקיבוץ הארצי, תש"ס 2000
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0