הסוכנות היהודית
 | |
| מטה הארגון | רחוב המלך ג'ורג' 48, ירושלים |
|---|---|
| מקום פעילות | בינלאומי |
| יושב ראש | דורון אלמוג |
| מנכ"ל | אמירה אהרונוביץ |
| עובדים | 1,140 |
| תקופת הפעילות | 1929–הווה (כ־95 שנים) |
|
www | |
_Zionist_Executive_bldgs._LOC_matpc.03767.jpg)
הסוכנות היהודית לארץ ישראל, הידועה בשמה המקוצר הסוכנות היהודית, היא ארגון יהודי כלל עולמי, שמרכזו בישראל. לסוכנות היהודית ישנה שותפות אסטרטגית עם ממשלת ישראל ומעמדה החוקי והציבורי ייחודי ומעוגן ב"חוק המעמד" שהתקבל ב-1950. הסוכנות פועלת מכספי תרומות ובשותפות עם תורמים מרחבי העולם ומישראל. משרדה הראשי של הסוכנות היהודית שוכן בבית המוסדות הלאומיים בירושלים[1].
הסוכנות היהודית הוקמה בשנת 1929 כזרוע המבצעת של ההסתדרות הציונית העולמית. על פי סעיף 4 בכתב המנדט הסוכנות היוותה לשכת קשר בין היישוב היהודי בארץ ישראל (פלשתינה-א"י) לבין המנדט הבריטי. בפועל, הייתה הסוכנות בתקופת המנדט הבריטי מוסד השלטון של היישוב היהודי.
עם הקמת המדינה הועברו תפקידי ניהול המדינה לממשלת ישראל, והסוכנות היהודית מתמקדת כיום בשלושה תחומי עשייה עיקריים[2]:
- עידוד עלייה לישראל והבטחת שלומן וביטחונן של קהילות יהודיות בעולם
- חיבור יהודי העולם זה לזה ולישראל
- חיזוק החברה הישראלית וייצוג קולות העם היהודי בחברה הישראלית.
לצד חתימת אמנה בין הממשלה לסוכנות[3], קיימת קביעה ברורה של חלוקת העיסוקים בין הממשלה לבין הסוכנות.
הקמת הסוכנות היהודית
בשנת 1920 אושר המנדט הבריטי על ארץ ישראל, על ידי "מועצת הברית של מדינות ההסכמה" (המוסד שקדם לחבר הלאומים). סעיף 4 לכתב המנדט קובע ש"סוכנות יהודית מתאימה תוכר כגוף ציבורי לצורך ייעוץ ושיתוף פעולה עם שלטונות המנדט בנושאים כלכליים, חברתיים ואחרים, העלולים להשפיע על הקמת הבית הלאומי היהודי ועל האינטרסים של האוכלוסייה היהודית בארץ ישראל"[4]. כתב המנדט מוסיף וקובע שבפועל ההסתדרות הציונית תוכר כסוכנות זו. ואכן, עד שנת 1929 מילאה "ההנהלה הציונית" את התפקיד.
אחרי ובעקבות משבר העלייה הרביעית, חיפשה ההנהלה הציונית מקורות כספיים לחיזוקו של היישוב. חיים ויצמן האמין שבעזרת יהודים עשירים יוכל לגייס סכומים נאים למימון המפעל הציוני ולכן יצר קשר עם לואי מרשל, שכיהן כראש הוועד היהודי-אמריקני (ארגון יהודי-אמריקאי לא ציוני שנועד לשמור על זכויותיהם של יהודים במדינות מחוץ לארצות הברית). ב-2 בינואר 1927 יישבו שני המנהיגים את חילוקי הדעות בינם לבין עצמם וחתמו על הסכם (הסכם ויצמן-מרשל) שהביא להקמת הסוכנות היהודית. בעקבות הסכם זה קמו שתי ועדות, "ועדת הסוכנות" ו"ועדת המומחים" שהגיעו לארץ ישראל לשם איסוף נתונים והסקת מסקנות. הוועדות נועדו להיות בלתי מפלגתיות והוטל עליהן להמליץ על פעולות אפשריות המתאימות לארץ ולתנאיה ולהמליץ גם על התקציב הנדרש למימוש ההמלצות. "ועדת הסוכנות" שכללה מומחים בתחומי החקלאות, החרושת והמסחר סיימה את עבודתה ב-1928. בהתאם להמלצותיה שפורסמו באפריל 1928 הוחלט על הקמת "סוכנות יהודית מורחבת" שתכלול בנוסף גם נציגים לא ציוניים, יהודים עשירים שמוכנים לתמוך במדיניות הציונית. ההמלצות זכו לביקורת מצד נציגים של ההנהגה הציונית, בהם ברל כצנלסון[5] ושלמה קפלנסקי[6]. ב-11 באוגוסט 1929, במסגרת הקונגרס הציוני ה-16 שהתכנס בציריך, הכריזו נציגים מ-26 מדינות על הקמת "הסוכנות היהודית לארץ ישראל"[7]. לנשיא הסוכנות נתמנה ד"ר חיים ויצמן שהיה גם נשיא ההסתדרות הציונית העולמית. בין האישים הלא ציונים שהשתתפו בוועידת היסוד בלטו פרופ' אלברט איינשטיין, לאון בלום ולואי מרשל מראשי יהדות ארצות הברית[8]. האגודה המרכזית של אזרחים גרמנים בני הדת היהודית קיימה דיון בשאלת ההצטרפות לסוכנות היהודית והוחלט ברוב של 48 נגד 35 שלא להצטרף אליה[9].
פעילות הסוכנות בתקופת המנדט הבריטי
עם הקמת הסוכנות כוננו בה מחלקות. המחלקה המדינית עסקה ביחסי החוץ של היישוב. המחלקות האחרות היו מחלקת הביטחון, מחלקת העלייה ומחלקת חינוך.
בשעה בה החלה הסוכנות לפעול, ענייני היישוב נוהלו על ידי הוועד הלאומי שנבחר בתהליך דמוקרטי על ידי אנשי היישוב היהודי בארץ ישראל. בין הגופים נוצר מתח ומחלוקת על רקע אי בהירות בחלוקת הסמכויות[10].
ב-1937, עקב חילוקי דעות בהגדרת מעמד היישוב כ"מדינה בדרך" והגדרת מעמדה של הסוכנות כהנהגתה (או כממשלתה) של "המדינה שבדרך", התפרקה הסוכנות היהודית המורחבת[11]. נעשה ב-1938 ניסיון להחייאת הסוכנות המורחבת אולם ניסיון זה נכשל וכתוצאה מכך עזבו הגורמים הלא-ציוניים את הסוכנות כך שבפועל נוצרה זהות בין הנהלת הסוכנות היהודית להסתדרות הציונית העולמית.
הסוכנות היהודית ביחד עם הוועד הלאומי היוו את מועצת העם, ששימשה למעשה "הממשלה של המדינה שבדרך". הוועד הלאומי, בשיתוף פעולה הדוק מאוד עם הסוכנות, היה אחראי על ניהול שוטף של כל העניינים הפנימיים של הקהילה היהודית בארץ. הם ניהלו בין היתר את:
- רשת החינוך
- הרבנות הראשית
- המועצות המקומיות
- הקשר עם יהודי התפוצות
- הקשר עם הנציב העליון וממשלת המנדט
- עלייתם וקליטתם של עולים מרחבי העולם (גם בהעפלה בלתי חוקית בעקבות מדיניות הספר הלבן)
- גיוס כספים מיהודי התפוצות
- קשר עם העולם וגיוס תמיכה להקמת המדינה.
יושב-ראש הסוכנות במשך מרבית שנות פעילותה עד הקמת המדינה היה דוד בן-גוריון (בשנים 1935 - 1948). עם ראשי המחלקה המדינית שלה נמנו חיים ארלוזורוב (בשנים 1931–1933) ומשה שרת (בשנים 1933 - 1948). עם הקמת המדינה, העבירה הסוכנות את רוב תפקידיה לממשלה הזמנית בראשותו של דוד בן-גוריון.
ועדת אונסקו"פ
ועדת אונסקו"פ שהייתה ועדת חקירה בינלאומית שמונתה על ידי העצרת הכללית של האומות המאוחדות במאי 1947 כדי לבחון את שאלת ארץ ישראל, בעקבות בקשתה של ממשלת בריטניה לחוות דעת של האו"ם, לאחר שלא הושגה הסכמה על הפתרון העדיף. אבא אבן ודוד הורוביץ מונו לקציני קישור מטעם המחלקה המדינית של הסוכנות היהודית ומשה טוב שהיה דובר ספרדית הצטרף לנציגים מאמריקה הלטינית. פועלם של נציגי הסוכנות השפיע רבות על חברי הוועדה והוביל לקבלת תוכנית החלוקה[12].
פיצוץ בניין הסוכנות היהודית בירושלים
"בית המוסדות הלאומיים" בירושלים, שבו שכנו משרדי הנהלת הסוכנות (וכן משרדי הנהלת קרן היסוד והוועד הלאומי) היה ידוע זה מכבר כמרכז השלטון היהודי בארץ-ישראל. נהג ערבי של הקונסוליה האמריקנית בירושלים הצליח להערים על אנשי "ההגנה" ועל שומרי הבניין והחדיר מכונית תופת אל החצר הפנימית המשותפת, ב-11 במרץ 1948. בפיצוץ נהרגו 12 בני אדם (בהם אריה לייב יפה, מנהל קרן היסוד), ונפצעו כ-40.
לאחר קום המדינה
החל מקום המדינה, תפקידיה העיקריים של הסוכנות היהודית מתרכזים בתחומי העלייה והקליטה, חינוך יהודי-ציוני בתפוצות וחיזוק החברה הישראלית. מדינת ישראל הפקידה בידי הסוכנות היהודית את הטיפול האדמיניסטרטיבי במועמדים לעלייה באמצעות משרדיה בחוץ לארץ, בהם פועלים שליחי העלייה והעובדים המקומיים.
בעקבות הקמתה של מדינת ישראל הוסדר מעמדן של ההסתדרות הציונית העולמית ושל הסוכנות היהודית במדינה, בשנת 1952, בחוק מעמדן של ההסתדרות הציונית העולמית ושל הסוכנות היהודית לארץ-ישראל.
כגוף מיישב
בשנים הראשונות שלאחר הקמת המדינה, קיבלה הסוכנות תפקיד של גוף מיישב ועסקה בהקמת מושבים, בעיקר על האדמות שהופקדו בידי האפוטרופוס לנכסי נפקדים לאחר מלחמת העצמאות. המושג נכסי נפקדים מתייחס לנכסים אשר נעזבו במהלך מלחמת העצמאות על ידי ערבים תושבי ארץ-ישראל המנדטורית. המתיישבים במושבים חתמו על חוזה יסוד, המכונה "החוזה המשולש", שהיה חוזה בין הסוכנות היהודית "כגוף מיישב", אגודת המושב ורשות הפיתוח או הקק"ל שהקצו את הקרקע (ומתחילת שנות ה-60, עם הקמת מינהל מקרקעי ישראל - עם המינהל)[13]. החל במחצית שנות ה-70 של המאה ה-20 הפסיקה הסוכנות לפעול כגוף מיישב, היא ביקשה לקבל חזרה את הכספים שהשקיעה בהקמת המושבים וקבעה כי מרבית המושבים הם כבר "מבוססים" כלכלית ויכולים להחזיר כספים אלו. בעלי המשקים והאגודות השיתופיות במושבים אולצו לחתום על "חוזי ביסוס", בו חויבו להחזיר כספים אלו[14]. בשנות ה-80 של המאה ה-20, נקלעו מרבית המושבים במדינה למשבר חובות עקב האינפלציה הגובה בשנים אלו. כ-20% מסך חובות ב"הסדר חובות המושבים", מהלך שיזמה ממשלת ישראל במטרה להסדיר חובות אלו, היו לסוכנות[15].
בשנת 1992, התקבל גם "חוק הסדרים במגזר החקלאי המשפחתי" (חוק גל) שבמסגרתו הוקם מנגנון לניהול ההסדר. בשנים שלאחר קבלת החוק, לא נקבעו תקנות ברורות לגבי דרכי חלוקת החובות וייעוד התמורות ממימוש הנכסים. עקב מחלוקת לגבי מתן קדימות לסוכנות היהודית בקבלת החובות ומהותם. החובות שהיו למעשה הלוואות הביסוס שנתנה למתיישבים על ידי הסוכנות. לפי תנאי ההלוואות, 75% מהן היו אמורות להימחק על פני תקופה בת 30 שנה, אם 25% מהחובות היו נפרעים כסדרם במהלך אותו הזמן[16]. בשנת 2004 דחתה שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, הילה גרסטל, את בקשת הסוכנות לביטול החלטות המשקם עו"ד אופיר כץ לגבי מושב יתד, שניתנו בשנת 2002, בטענה לחוסר סמכות[17]. כץ קבע, כי בנוגע לכספים שהצטברו בקופת מינהלת ההסדרים, בנק החקלאות לישראל, שלטובתו נרשמה על ידי המושב איגרת חוב בינואר 1984, הוא הנושה המובטח בנוגע לכספים שהתקבלו מהחברים בגין חובותיהם למושב יתד. הסוכנות כפרה בסמכות המשקם לחלק את הסכומים המופקדים ולהכריע בזהות הנושה המועדף. בהחלטה שנייה קבע כץ, כי מיליון שקל שהצטברו בקופה יחולק בהתאם להחלטותיו. בבקשה לביטול ההחלטות טענה הסוכנות בין היתר, כי סמכות המשקם בנוגע לחלוקת הכספים מוגבלת לאמור בחוק ההסדרים, וכפופה לתקנות שהיו אמורות להיות מותקנות[18][19].
במרץ 2004 דחה בית המשפט העליון את טענת הסוכנות כי איגרות החוב עליהן חתומים המושבים לטובת הסוכנות היהודית אינן מיועדות להבטיח חובות עתידיים של המושב לסוכנות, עבור סכומים שהסוכנות טוענת להם מתוך כספים שהתקבלו עקב שינוי ייעוד קרקע[20][21]. בנובמבר 2016, דחה בית המשפט העליון את דרישתה הכספית של הסוכנות לקבל פיצויים על קרקעות שהופקעו מהמושבים, בפסק דין עקרוני. פסק דין היה בנוגע למקרה בו הופקעו, בשנת 1994, 540 דונם מאדמות מושב יגל ו- 640 דונם מאדמות מושב צפריה לצורך הרחבת נמל התעופה בן-גוריון עליהם קיבלו פיצויי כספי. הסוכנות טענה כי היות שהיא בעלת זכויות בקרקע המופקעת זכאית אף היא לפיצוי בגין ההפקעות. בית המשפט קבע כי אין למושב חובה לתת את פיצויי הפקעה העולים על חובותיו הכספיים לסוכנות בהסתמכה על חוזה ההתיישבות[22].
בתחום העלייה והקליטה
בשנת 1967 הוקם משרד העלייה והקליטה שקיבל את האחראיות לעליית יהודים מהתפוצות וקליטתם במדינה. עם זאת הסוכנות היהודית ממשיכה להפעיל 35 מרכזי קליטה, המעניקים לכעשרת אלפים עולים בכל שנה את ביתם הראשון. במסגרת פרויקט "בבית ביחד" מלווים ישראלים ותיקים את משפחות העולים החדשים בצעדיהן הראשונים בארץ, מחברים אותם לרשת החברתית ומסייעים להסתגלותם. הורים לחיילים בודדים מגיעים ארצה במסגרת פרויקט "קשת" לבקר את ילדיהם.
הסוכנות היהודית מממנת קורסים מיוחדים לחיילים העולים במהלך שירותם הצבאי במטרה לסייע בקליטתם בחברה הישראלית, ובנוסף מקיימת סדנאות הכנה לגיוס והכשרה לחיים האזרחיים לפני השחרור מצה"ל. פרויקט "נתיב", בשיתוף ממשלת ישראל, מתמקד בחיזוק הזהות היהודית והזיקה לארץ בקרב חיילים עולים חדשים. הקרן למען עולים בודדים, בשיתוף עם האגודה למען החייל, מעניקה לחיילים מלגות מיוחדות לצרכיהם האישיים ולשמירת הקשר עם הוריהם שנותרו בחוץ לארץ.
חברת עמיגור
ערך מורחב – עמיגור
חברת הדיור של הסוכנות היהודית, עמיגור, נוסדה ב-1972, כתוצאה מפיצול חברת עמידר בעקבות סכסוך שפרץ בין ממשלת ישראל והסוכנות, לאחר הקמת משרד העלייה והקליטה והעברת הטיפול בעולים לישראל מהסוכנות למדינה[23]. לטענת הסוכנות, כספים שמגיסת המגבית היהודית בארצות הברית, לצורך רכישת דירות לעולים, אינם יכולים להיות מנוהלים על ידי חברה ממשלתית[24]. עמיגור קיבלה את האחריות לטיפול בדיור לעולים חדשים, למרות ביקורת שהקמת החברה תיצור מנגנון כפול ומיותר[25][26] ביוני 1972, נחתם הסכם בין "עמיגור" ל"עמידר" שלפיו 180 עובדים[27] וכ-30,000 דירות שהיו בבעלות עמידר (מתוך 200,000 שהחזיקה אז) הועברו אל "עמיגור"[28]. נכון ל-2018 החברה מנהלת 17,500 יחידות דיור, מתוכם 11,000 בדיור הציבורי ו-6,500 יחידות דיור בבתי גיל הזהב.
בתחום החינוך יהודי-ציוני בקהילות העולם
מדי שנה הסוכנות היהודית משקיעה כ־360 מיליון דולר עבור הקשר עם יהדות התפוצות[29].
עשרות אלפי צעירים יהודים מכל העולם מגיעים לישראל בכל שנה באמצעות הפרויקטים "מסע" ו"תגלית". "מסע" (במסגרת החוויה הישראלית) מציע לצעירים מגוון אפשרויות לשהות בישראל במהלך סמסטר או שנה שלמה, במסגרת חינוכית או התנדבותית. "תגלית" מביא לישראל צעירים יהודים, ובתוכם בני ישראלים, במסגרת תוכנית חינוכית מגוונת בת 10 ימים, ללא תשלום.
עשרות אלפי אנשים לומדים עברית ונחשפים לתרבות ולהווי הישראלי, ההיסטוריה והאזרחות באולפנים ובכיתות שמפעילה הסוכנות היהודית בקהילות.
בברית המועצות לשעבר, מחזקים את הקשר בין היהודים למורשתם באמצעות רשת בתי-הספר של חפציב"ה, המציעה חינוך יהודי פורמלי לכל הגילאים. למחנות קיץ בני שבוע יוצאים אלפי ילדים, כתמריץ לפיתוח זהותם היהודית.
היחידה לשליחות
- ערך מורחב – שליח (ציונות)
היחידה לשליחות היא שיתוף פעולה ארוך שנים בין הסוכנות היהודית וההסתדרות הציונית העולמית, ששמו לעצמם למטרה לפעול למען חיזוק הקשר בין ישראל והתפוצות ולחיזוק הזהות היהודית על ידי מערך שליחים ושליחות הפרוש ברחבי העולם. היחידה לשליחות אמונה על יציאתם של למעלה מ-2000 שליחים למחנות קיץ, קהילות יהודיות, תנועות נוער, קמפוסים, שנת שירות ובתי ספר בתפוצות.
היחידה לשליחות הקימה בשנת 2018 בית ספר לשליחות בקריית מוריה בירושלים.
תחת היחידה לשליחות פועלים מספר מסלולי שליחות. השליחות הארוכה, הוא מסלול שליחות האורך בין 2–3 שנים ברחבי העולם, בו השליחים השונים נמצאים בקו הראשון עם הקהילות ברחבי העולם, ותפקידם להיות הקול והמקור למתרחש בישראל ולמצוא את הסיפור המשותף בין ישראל לתפוצות. במסלול זה ארבעה סוגי שליחות:
השליח הקהילתי פועל בלב הקהילה היהודית במגוון תחומים ועם מגוון קהלים במטרה לחזק ולהעמיק את הקשר בין ישראל לקהילה. השליח אחראי על ניהול קהילה, פיתוח והובלת תוכניות חינוכיות וחברתיות בקרב חברי הקהילה, במוסדות הקהילתיים, בתנועות הנוער, בבתי הספר היהודיים ובבתי הכנסת.
תפקיד שליח עמיתי ישראל ("שליח הלל") הוא לחזק את הקשר של הסטודנטים בקמפוסים בתפוצות, לזהותם היהודית, הציונית ולמדינת ישראל. השליח עוסק בחינוך להסברה, הפקת אירועים, בניית קואליציות בקמפוס ויזמות והובלה של סטודנטים לפרואקטיביות בנוגע לישראל. עבודתם של שליחי עמיתי ישראל היא כתוצאה מהסכם שנחתם ב-2003 בין הסוכנות היהודית לבין ארגון הלל הבינלאומי, במטרה לשלוח שליחים לעבודה באוניברסיטאות ברחבי ארצות הברית.
השליח התנועתי נשלח מטעם אחת מתנועות הנוער הישראליות והעולמיות במטרה לחבר לחזק את הקשר בין חניכי התנועה למדינת ישראל ולזהותם היהודית. תפקיד השליח הוא להוביל ולהנהיג את פעילות התנועה בתכנים יהודיים, ציוניים, סמינרים של צוותי ההדרכה והקהילה ומפעילי הקיץ התנועתיים ולרכז את הפעילויות של התנועה המקומית או האזורית. התנועות השותפות: : FZY NFTY ,USY, בית"ר, בני עקיבא, הבונים דרור, החלוץ למרחב, הנוער הציוני, הנני, הצופים, השומר הצעיר, הנוער העובד והלומד, חזית הנוער, יהודה הצעיר, מכבי עולמי, נועם מרום, נצ"ר ועזרא.
שליחות הוראה פועלת בבתי ספר, בגנים ובקהילות יהודיות בכל העולם ועם כל זרמי היהדות במטרה לחבר ולחזק את הקשר בין התלמידים, הצוות וקהילת בתי הספר לישראל. המורה השליח הוא מורה מוסמך בעל ניסיון, המשמש כחלק מצוות ההוראה בבית הספר היהודי בגולה. היחידה לשליחות משמשת כ"שדכן" בין השליחים לבתי הספר המחפשים מורים ישראלים. הסיבות לקליטת מורים ישראלים בצוותי ההוראה של בתי הספר מחוץ לישראל הן בדרך כלל לימוד השפה העברית והכנסת ציונות לבתי הספר.
מסלולי שליחות נוספים הפועלים תחת היחידה לשליחות הם: תוכנית שנת השירות בתפוצות, הסמינרים הציוניים, מחנות הקיץ ומחנות הקיץ לדוברי רוסית.
מדי קיץ שולחת היחידה לשליחות למעלה מ-1,300 צעירים ישראלים לשליחויות קצרות באורך של כחודשיים לכ־200 מחנות קיץ יהודיים בצפון אמריקה. השליחים נשלחים במטרה לחזק את הקשר בין נוער יהודי בצפון אמריקה לבין צעירים מובילים בחברה הישראלית. השליח מביא עמו יכולות הדרכה, יצירתיות ואת הווי החיים והתרבות הישראלית למחנות הקיץ מחוץ לישראל, ומלווה את החניכים למגוון פעילויות לאורך כל היום. השליחים מדריכים במגוון רב של מקצועות, ביניהם: חינוך, אומנות (אומנויות הבמה ועבודות יד), טבע (מחנאות, גינון, עולם החי והדרכת טיולים), מקצועות המים (שיט, מצילים, שחייה וסקי מים), אמנויות לחימה, ספורט נבחרות (כדורגל, כדורסל, כדורעף וטניס), ספורט שטח (רכיבה על סוסים, חץ וקשת, ירי ורכיבה על אופניים) וטכנולוגיה (תכנות, רובוטיקה וטיסנאות).
נוסף על מחנות הקיץ בצפון אמריקה, היחידה לשליחות מוציאה כל שנה 120 שליחים דוברי רוסית להדרכה במחנות קיץ בברית המועצות לשעבר. מטרת השליח היא לחבר את הקהילה לישראל על ידי חינוך בלתי פורמלי, הנחיית קבוצות של ילדים, נוער וסטודנטים בקהילות יהודיות בברית המועצות לשעבר. שליחות זו אורכת כשלושה שבועות ומתקיימת בשפה הרוסית.
משלחת הסמינרים הציוניים פועלת בבתי הספר ובקהילות היהודיות באוסטרליה במשך שלושה חודשים בחודשי הקיץ. מטרת השליחות חיבור הצעירים בקהילה היהודית באוסטרליה, לישראל ולזהותם היהודית על ידי יצירת מפגש ובאמצעות תכנים איכותיים יהודיים, ישראליים רלוונטיים, תוך כדי השתלבות בעשייה החינוכית בבתי הספר ובקהילה. השליח מעביר סמינרים מרוכזים, תוכניות ומפגשים העוסקים בנושאי זהות יהודית, ישראל וציונות ומפתח וכותב תכנים בנושאים הרלוונטיים ומתאים אותם לדרישות בתי הספר ולתוכנית הלימודים.
היחידה לשליחות שולחת מדי שנה כ-200 שליחים להתנדב בקהילות יהודיות בתפוצות למשך שנה כחלק מתוכנית שנת השירות בתפוצות במטרה לחזק את הזהות היהודית והקשר לישראל באמצעות מפגש רציף בין בני נוער בוגרי תיכון מהארץ עם ילדים ובני נוער מהקהילות היהודיות שמעבר לים. שליח שנת השירות נדרש לשלב פעילות חינוכית וציונית ולקשור את קהלי היעד השונים עם התרבות הישראלית, האקטואליה, המסורת היהודית ולימודי עברית.
בתחילת המאה ה-21, נתקלת הסוכנות היהודית בקשיים כלכליים גדולים. תרמו לכך המשבר העולמי, ירידת ערך הדולר וירידה בהיקף גיוס התרומות לארגון. כפועל יוצא מכך, נפגעים פרויקטים בתפוצות ונשלחים מספר מצומצם יותר של שליחים.
חיזוק הקהילה היהודית בישראל
הסוכנות היהודית מובילה צמצום פערים בחברה הישראלית, על ידי קידום ההזדמנות השווה לרכישת השכלה ומצוינות והשקעה בבני נוער. "פותחים עתיד" היא יוזמה ייחודית וחדשנית, בהיקף כלל ארצי וארוך טווח, המיועדת לילדים ולנוער מהפריפריה הגאוגרפית והחברתית של ישראל. מטרת התוכנית לפתח מוטיבציה ולייצר הזדמנויות לצמיחה, תוך התחשבות בצרכיו ובכישוריו הייחודיים של כל משתתף. זאת באמצעות "נאמן" – דמות בוגרת, המלווה את הילד ודואגת כי יקבל את שירותי הקהילה להם הוא זכאי. התוכנית עובדת עם מגזרים שונים בחברה הישראלית, ביניהם המגזר החרדי והמגזר הערבי. תוכניות נוספות שמפעילה הסוכנות הן "נטע", הכשרה בת 4 שנים והסמכה של בני נוער למקצועות ההיי-טק, "עתידים", מצוינות והעצמת בני נוער וסטודנטים בעלי כישורים גבוהים מהפריפריה, ו"ניצוצות של מדע", קידום המדעים המדויקים והטכנולוגיה בקרב תלמידי תיכון ישראלים יוצאי אתיופיה.
הסוכנות היהודית מפעילה חמישה כפרי נוער, המספקים סביבה נורמטיבית, בטוחה ותומכת בה זוכים הילדים, המוגדרים כ"ילדים בסיכון", לתמיכה רגשית וחינוכית. כפרים אלה יצרו מודלים שיקומיים לצמיחה ולשגשוג, והפכו דוגמה עבור בתי ספר בעולם כולו.
"שותפות ביחד" (לשעבר "שותפות 2000") היא יוזמה ייחודית המקשרת בין 550 קהילות יהודיות בכל העולם באמצעות 45 שותפויות בישראל. המעורבות ושיתוף הפעולה (בהתנדבות) יוצרים הפריה ותרומה הדדית בתחומים קהילתיים, חינוכיים, כלכליים ועוד.
פרויקט "קהילות צעירות" של הסוכנות היהודית קורא לסטודנטים צעירים בעלי מודעות חברתית גבוהה, להצטרף לאתגר של עשייה חברתית, מעורבות ומנהיגות קהילתית. החלוצים הצעירים זוכים למלגת לימודים תמורת התחייבות לעבודה קהילתית שבועית בקהילה. הסוכנות היהודית מעורבת ביותר מ-30 קהילות צעירות בגליל ובנגב, מתוך 60 הקהילות הקיימות כיום בישראל.
פרס ישראל
הסוכנות היהודית זכתה בפרס ישראל בתחום מפעל חיים עבור תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה לשנת התשס"ח, בנימוקי הוועדה נאמר: "במתן פרס ישראל מביעה מדינת ישראל את הוקרתה לגוף שהביא למימוש חזון שיבת ציון ולכינון הריבונות המדינית לעם היהודי במולדתו המתחדשת".
יושבי ראש הנהלת הסוכנות היהודית
| מספר | תמונה | שם | שנים בתפקיד |
|---|---|---|---|
| 1 |  |
ארתור רופין | 1933–1935 |
| 2 |  |
דוד בן-גוריון | 1935–1948 |
| 3 |  |
ברל לוקר | 1948–1956 |
| 4 |  |
זלמן שזר | 1956–1961 |
| 5 |  |
משה שרת | 1961–1965 |
| 6 |  |
לואי אריה פינקוס | 1965–1973 |
| 7 |  |
פנחס ספיר | 1974–1975 |
| 8 |  |
יוסף אלמוגי | 1976–1978 |
| 9 |  |
אריה דולצ'ין | 1978–1987 |
| 10 | קובץ:Dinitz simcha.jpg | שמחה דיניץ | 1987–1994 |
| 11 |  |
אברהם בורג | 1995–1999 |
| 12 |  |
סלי מרידור | 1999–2005 |
| 13 |  |
זאב בילסקי | 2005–2009 |
| עד 2009 שימשו יושבי ראש הסוכנות היהודית גם כיושבי ראש ההסתדרות הציונית העולמית. החל משנת 2009, הופרדו התפקידים. | |||
| 14 |  |
נתן שרנסקי | 2009–2018 |
| 15 |  |
יצחק הרצוג | 2018–2021 |
| מ"מ | 
|
יעקב חגואל | 2021 -
יו"ר בפועל |
ראו גם
קריאה נוספת
- מרדכי נאור, הבניין שבו נולדה המדינה, בית המוסדות הלאומיים, ספריית יהודה דקל,2020.
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה
|
|---|
אתר האינטרנט הרשמי של הסוכנות היהודית- הארכיון הציוני המרכזי - הארכיון הרשמי של מוסדות התנועה הציונית, ביניהן הסוכנות היהודית
- תולדות הסוכנות היהודית, באתר פרס ישראל
- נימוקי השופטים להענקת פרס ישראל לסוכנות היהודית, באתר משרד החינוך
הנהלת הסוכנות מתכנסת בביתו של בן גוריון, בארכיון הסרטונים של Associated Press, 27 בינואר 1947 , בין המשתתפים: בן-גוריון, גולדה מאיר, משה סנה, אליעזר קפלן, אהרון רמז, חיים משה שפירא, דוד רמז ופרץ ברנשטיין- פיצוץ בניין הסוכנות, בארכיון הסרטונים של Associated Press, 18 במרץ 1948
- הסוכנות היהודית, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- הסוכנות היהודית, באתר הבנק אוצר התיישבות היהודים
הסוכנות היהודית, ברשת החברתית פייסבוק
הסוכנות היהודית, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
הסוכנות היהודית, ברשת החברתית אינסטגרם
הסוכנות היהודית, ברשת החברתית VK
הסוכנות היהודית, חברה ברשת החברתית LinkedIn
הסוכנות היהודית, סרטונים בערוץ היוטיוב
.svg){kind=icon}
הערות שוליים
- ^ About Us, באתר הסוכנות היהודית
- ^ https://www.jewishagency.org/il/bog-february-20/ סיכום מושב חבר הנאמנים של הסוכנות היהודית], פברואר 2020, באתר הסוכנות היהודית
- ^ אמנה בין ממשלת ישראל לבין הסוכנות היהודית לארץ-ישראל, באתר Nevo
- ^ כתב המנדט (אנגלית), אתר פרויקט אבלון, בית הספר למשפטים, אוניברסיטת ייל
- ^ ברל כצנלסון, ילקוט אחדות העבודה, ב'. עמודים 264-265
- ^ ש. קפלנסקי, קונטרס תמוז תרפ"ח
- ^ הסוכנות היהודית, באתר תנועת העבודה הישראלית.
- ^ נורמן רוז, חיים ויצמן, פרק יא, עמ' 154.
- ^ ה"צנטראל־פאריין" של יהודי גרמניה והסוכנות, דבר, 8 באפריל 1929
- ^ מרדכי נאור ודן גלעדי, 12- הארגון הפנימי של היישוב, ארץ ישראל במאה העשרים: מיישוב למדינה 1900 - 1950, רעננה: משרד הבטחון. ההוצאה לאור, 1990
- ^ חיים ויצמן, הנשיא הראשון - מבחר אגרות ונאומים, הוצאת ארכיון מדינת ישראל, תשנ"ה, עמ' 195-241
- ^ אלעד בן-דרור, 3, הדרך לכ"ט בנובמבר: פרשת אונסקו"פ וראשית מעורבותו של האו"ם בסכסוך הערבי-ישראלי, ירושלים: יד יצחק בן-צבי, 2019, עמ' 78, מסת"ב 9789652174338. (בעברית)
- ^ יהודה רוה, "החוזה המשולש" חי וקיים, באתר גלובס, 21 באוקטובר 2003
- ^ עו"ד משה באדר, לידיעת הסוכנות: המדינה כבר קמה, באתר גלובס, 2 בנובמבר 2003
- ^ משה ליכטמן, סוף למינהלת ההסדרים במגזר החקלאי: נמחקו 25.5 מיליארד שקל, באתר גלובס, 23 ביולי 2017
- ^ צבי לביא, ועדת הכלכלה דחתה את קביעת דרכי החזר חובות המושבים וכספי מימוש הנכסים, באתר גלובס, 17 בדצמבר 2000
- ^ פסק הדין ה"פ (תל אביב-יפו) 1255/02 - הסוכנות היהודית לארץ ישראל נ' יתד - מושב עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ
- ^ יצחק דנון, גרסטל: העדר הוראות של שר האוצר לגבי כספי חוק גל - מצב בלתי אפשרי, באתר גלובס, 4 בפברואר 2004
- ^ צבי לביא ויצחק דנון, הרצוג: על הכנסת להתערב בהשלמת התקנות ליישום חוק גל, העוסק בהסדר חובות המושבים, באתר גלובס, 9 בפברואר 2004
- ^ ע"א 02/2181 הסוכנות היהודית לארץ ישראל נ' מושב בית נחמיה
- ^ שמואל דקלו, ביהמ"ש: האג"ח של המושבים לטובת הסוכנות אינן מבטיחות חובות עתידיים, באתר גלובס, 11 במרץ 2004
עו"ד רונן מנור, כרסום נוסף במעמדו של החוזה המשולש, באתר גלובס, 25 במרץ 2004 - ^ דותן לוי, ביהמ"ש העליון: הסוכנות היהודית סייעה ליישב את הארץ אבל אין לה זכויות בקרקעות הקיבוצים והמושבים, באתר כלכליסט, 1 בנובמבר 2016
- ^ עובדי ,עמידר' מתנגדים להקמת חברה חדשה לשיכוני עולים, מעריב, 28 בנובמבר 1971
- ^ קיום "עמיגור" עפ"י תקנות המגבית, דבר, 13 בדצמבר 1971
- ^ מרבה הנכסים הבעייתי, דבר, 26 בדצמבר 1971
- ^ כפילות מיותרת, דבר, 27 בדצמבר 1971
- ^ נחתם הסכם בין ,עמידר' העמיגור', דבר, 18 ביוני 1972
- ^ אוריאל וינשטיין, שנים אוחזין בבתים, מעריב, 31 באוקטובר 1972
- ^ עמיעד כהן, העולים ברמת החיים, השילוח 13, פברואר 2019
34112403הסוכנות היהודית