דוד הורוביץ

דוד (דולֶק) הורוביץ

כנגיד בנק ישראל, 1964
לידה	15 בפברואר 1899 דרוהוביץ', אוסטריה
פטירה	10 באוגוסט 1979 (בגיל 80)
מדינה
נגיד בנק ישראל ה־1 1954–1971 (כ־17 שנים) תחת שר האוצר לוי אשכול, פנחס ספיר וזאב שרף משה זנבר ←
מנכ"ל משרד האוצר ה־1 1948–1952 (כ־4 שנים) תחת שר האוצר אליעזר קפלן אהוד אבריאל ←

חתימת ידו של דוד הורוביץ על שטר של לירה ישראלית אחת

נגיד בנק ישראל דוד הורוביץ (משמאל) בשיחה עם שר האוצר לוי אשכול, 1956

דוד ("דולֶק") הורוביץ (15 בפברואר 1899 – 10 באוגוסט 1979) היה כלכלן ישראלי, שכיהן כמנהל המחלקה הכלכלית של הסוכנות היהודית (1935–1948), כמנכ"ל הראשון של משרד האוצר (1948–1952) וכנגידו הראשון של בנק ישראל (1954–1971). חתן פרס ישראל למדעי החברה (1968).

ביוגרפיה

דוד (דולק) הורוביץ נולד בשנת 1899 בדרוהוביץ' שבגליציה המזרחית, אוסטריה (כיום באוקראינה), בנם של פָני לבית ליכטנשטיין וזיגמונד הורוביץ, סוחר. מעט לפני פרוץ מלחמת העולם הראשונה, נסע אב המשפחה לארצות הברית, מתוך תקווה לבסס את משפחתו כלכלית, ומהלך המאורעות הביא לכך שנותק למשך כשבע שנים ממשפחתו. במהלך מלחמת העולם הראשונה, עם התקרב קו החזית, משפחתו של דוד הורוביץ, בראשות אמו, נמלטה לווינה. דוד הורוביץ התחנך בגימנסיה בווינה (שם התפרנס ממכירת עיתונים בתקופת המחסור במלחמת העולם הראשונה) ובלבוב, אליה חזרה משפחתו בתום המלחמה.

פעילות ציבורית

ב"שומר הצעיר" וב"גדוד העבודה"

היה ממייסדי תנועת השומר הצעיר, חבר ההנהגה הראשית של התנועה ונציג השומר הצעיר במזכירות תנועת החלוץ. בשנת 1920 עלה לארץ ישראל עם חברי התנועה שהקימו את קבוצת ביתניה עילית, שהתמזגה בגדוד שומריה, ולאחר מכן היה בין מייסדי קיבוץ בית אלפא (הקיבוץ הראשון של השומר הצעיר).

בשנים 1922–1925 היה נציג השומר הצעיר במועצת ההסתדרות וחבר הוועד הפועל שלה. במסגרת מאמציו לאיחוד השומר הצעיר עם תנועות הפועלים, עזב ב-1925 את הקיבוץ והצטרף לגדוד העבודה בירושלים. בשנים 1925–1927 היה חבר גדוד העבודה ומזכירו הכללי. לאחר הפילוג בגדוד העבודה בדצמבר 1926 נמנה הורוביץ עם מנהיגי הפלג השמאלי והיה מקורב מאוד למנחם אלקינד, אך התנגד לנסיעת הקבוצה בראשות אלקינד להתיישבות בברית המועצות.

במהלך כל אותן שנים רכש, כאוטודידקט, רכש ידע רב מאד בכלכלה.

קריירה מקצועית

הורוביץ עסק בעיתונאות, עד שב-1932 התמנה ליועץ כלכלי של הוועד הכלכלי האמריקני למען ארץ ישראל. משם עבר להיות חוקר של המכון לחקר הכלכלה שליד הסוכנות היהודית ולניהול המחלקה הכלכלית של הסוכנות היהודית (1935–1948). בהנהגתו נקבעו הסכמי העבודה של הסוכנות והוכנו תזכירים עבור ממשלת המנדט. ב-1947 היה חבר משלחת הסוכנות לאומות המאוחדות.

ממאי 1948 ועד התפטרותו ביוני 1952 שימש כמנכ"ל הראשון של משרד האוצר והיה היועץ הכלכלי לממשלה. לאחר מכן נתמנה למנהל חברת אפריקה-ארץ ישראל השקעות. בתחילת 1953 התפטר מהחברות השונות בהן פעל והתמסר להכנות להקמת הבנק הממלכתי של ישראל.

הנגיד הראשון של בנק ישראל

עם הקמתו של בנק ישראל ב-1954, מונה לנגיד הבנק הראשון והחזיק בתפקיד עד 1971. בשנת 1956 מונה על ידי שר החינוך, זלמן ארן, כיו"ר ועדה שתפקידה היה לבחון את חוק המועצה להשכלה גבוהה, שהיה אז בתהליכי חקיקה. בשנת 1963 היה יו"ר הוועדה הציבורית לשכר עובדי המדינה, הרשויות המקומיות והמועצות הדתיות. בהסתדרות עמד בראש קרן למען יישובי הספר.

הורוביץ מונה לשלוש קדנציות נוספות בתפקיד נגיד בנק ישראל: ב-1959, ב-1964 וב-1969; עם הארכת כהונתו כנגיד הבנק בפעם הרביעית, הודיע כי ישלים רק מחצית מתקופת כהונתו. ב-1971 פרש ומונה ליו"ר המועצה המייעצת והוועדה המייעצת של בנק ישראל, בהן המשיך מאוחר יותר כיו"ר כבוד עד לפטירתו. ב-1974 נבחר גם לוועד הפועל של איגוד הבנקים הבינלאומי.

ספרו

בספרו "בשליחות מדינה נולדת" (1951) סיפר מזיכרונותיו על אודות תקופת המנדט ובניית ארץ ישראל. הספר כלל בתוכו עדות אישית וייחודית למאבקים הפוליטיים והכלכליים שהתקיימו בין היישוב לבין הישות המנדטורית, ונותר כאחת מבין העבודות ההיסטוריוגרפיות החשובות בתיעוד הנראטיב העברי-ציוני.

פרסים והוקרה

בשנת 1958 זכה בפרס בראלי (מטעם בנק הפועלים ואמפל) על ספרו "הלכה כלכלית ומדיניות כלכלית בישראל".

בשנת 1968 הוענק לו פרס ישראל למדעי החברה.

עוד בימי חייו הוענקו על שמו פרסי מחקר לכלכלנים והוקם באוניברסיטה העברית בירושלים המכון ע"ש דוד הורוביץ לחקר ארצות מתפתחות.

הורוביץ נפטר באוגוסט 1979, בגיל 80, וארונו הונח כאות כבוד בבנק ישראל לפני קבורתו בבית העלמין בסנהדריה.

דמותו של הורוביץ שימשה בסיס לדמותו של אפרים במחזהו של יהושע סובול "ליל העשרים" (1976).

משפחתו

הורוביץ היה נשוי לריבה מ-1920 ועד מותו.

בנו, דן (דינדוש) הורוביץ, היה פרופסור לסוציולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים. אלמנתו של דן, תמר הורוביץ, היא פרופסור אמריטה במחלקה לחינוך של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, ובנם (נכדו של דוד הורוביץ), נרי הורוביץ, הוא חוקר תנועת העבודה, החברה הישראלית ויחסי דתיים–חילונים.

אחיו של דוד הורוביץ, ד"ר הרמן הורוביץ (Herman Horowitz), היה מנהל במשרד העבודה והביטוח הסוציאלי של פולין שלפני מלחמת העולם השנייה.

ספריו

• הכלכלה הארצישראלית בהתפתחותה, תל אביב: מוסד ביאליק על ידי דביר, תש"ד. (מהדורה חדשה מתוקנת ומורחבת: תש"ח)
• הקימום ובעיותיו: בעולם ובארץ ישראל, תל אביב: מסדה (ספרית רמון), תש"ה.
• בשליחות מדינה נולדת, ירושלים ותל אביב: שוקן, תשי"ב 1951. (הפרק השני בזיכרונותיו, ובו תיאור פרשת המאבק שהביא להחלטת עצרת האו"ם ב-1947)
• כלכלת ישראל, תל אביב: מסדה, תשי"ד.
• הלכה כלכלית ומדיניות כלכלית בישראל, עם עובד, תשי"ח.
• צל האתמול ואתגר המחר, ירושלים ותל אביב: שוקן, תשכ"ב.
• מבנה ומגמה בכלכלת ישראל, תל אביב: מסדה, תשכ"ה 1964.

• Hemispheres North and South: Economic Disparity among Nations, Baltimore, MD: Johns Hopkins Press, 1966.
• The Economics of Israel, Oxford: Pergamon Press,‎‪ 1967.‎

• האתמול שלי, ירושלים: שוקן, תש"ל. (הפרק הראשון בזיכרונותיו)

• The Abolition of Poverty, New York: Praeger Publishers,‪ 1969.

• הקץ לעוני; תירגם: יוחנן עומרי; הביא לדפוס: ה' פנימי, מרחביה ותל אביב: ספרית פועלים בשיתוף עם מכון הורוביץ לחקר ארצות מפתחות באוניברסיטת תל אביב, תשל"ב. (עברית: The Abolition of Poverty)

• The Enigma of Economic Growth: A Case Study of Israel, New York: Praeger,‎‪ 1972.

• חידת הצמיחה הכלכלית: מחקר הדוגמה הישראלית; עברית: יוחנן עומרי, מהדורה מוגהת ומעודכנת, תל אביב: ספרית פועלים (ספרי דעת זמננו), תשל"ג. (עברית: The Enigma of Economic Growth)
• חיים במוקד, רמת גן: מסדה, 1975. (השלישי בספרי זיכרונותיו: מהכרזת המדינה ועד פרישתו מתפקיד נגיד בנק ישראל, 1948–1971, ובכללו דיון על בעיות הכלכלה של ישראל) (הופיע בתרגום לאנגלית, 1980)
• מבוא לבעיות זמננו, ירושלים ותל אביב: שוקן, תשל"ז.

לאחר מותו:

• In the Heart of Events: Israel—A Personal Perspective, Jerusalem: Turtledove Pub., 1980. (אנגלית: חיים במוקד)

• כלכלה וחברה במבחן הזמנים: מבחר ממאמרי דוד הורביץ; ליקטו וערכו: פני גינור, יורם וייס, אמירה עופר, ירושלים: בנק ישראל, תשמ"ה 1985.

לקריאה נוספת

• 'הורוביץ, דוד', בתוך: דוד קלעי, ספר האישים: לכסיקון ארצישראלי, תל אביב: מסדה – אנציקלופדיה כללית, תרצ"ז, עמ' 171–172. (הספר בקטלוג ULI)

קישורים חיצוניים

• דוד הורוביץ באתר WorldCat Identities
• רשימת הפרסומים של דוד הורוביץ, בקטלוג הספרייה הלאומית
• יובל אליצור, '"דולֶק" הורוביץ בונה בנק מרכזי', בספרו 31 דמויות ממעצבי דור המדינה; עריכה: יעקב שרת, יפעת כהן, ירושלים: כרמל, תשס"ח 2008, עמ' 113–119 (גרסה מקוונת של הספר (לבעלי הרשאה), באתר "כותר")
• דוד תדהר (עורך), "דוד הורוביץ", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ג (1949), עמ' 1521
• הנגיד נבחר פה אחד, מעריב, 28 ביולי 1964
• אריה ארד, על "תכנית הורוביץ": ריאיון עם דוד הורוביץ נגיד בנק ישראל, דבר, 30 בנובמבר 1965
• "הקו האדום" של נגיד בנק ישראל: שיחה עם דוד הורוביץ, דבר, 17 באוקטובר 1969
• אברהם קושניר, דוד הורוביץ: לגונן על המחר על-חשבון היום: שיחה עם הנגיד הפורש של בנק ישראל, דבר, 29 באוקטובר 1971
• לוי יצחק הירושלמי, דוד הורוביץ: מוכר עתונים שהיה לנגיד, מעריב, 12 באוגוסט 1979
• אורי מילשטיין, ראיון אחרון עם דולק הורוביץ, דבר, 17 באוגוסט 1979
• יצחק טאוב, דוד הורוביץ: (שלושים למותו), דבר, 9 בספטמבר 1979
• גד ליאור, היה מועמד לרה"מ ונשיא, ובחר בבנק: "שר או מושל היו תפוסים, אז נותר נגיד", באתר ynet, 5/5/2022
• דוד הורוביץ, באתר "Find a Grave" (באנגלית)

מפרי עטו:

• שאלות האספקה בארץ ישראל לשעת חירום, מערכות, גיליון 1, ספטמבר 1939
• פילוסופיה של הכלכלה, דבר, 17 בספטמבר 1972
• לידתו של בנק ישראל, דבר, 27 בדצמבר 1974 (במלאת עשרים שנה לבנק ישראל)
• 29 שנים להחלטת או"ם על הקמת מדינת ישראל, דבר, 29 בנובמבר 1976
• ההתנחלות – נקודת-התורפה בחזית המדינית, דבר, 16 בפברואר 1978

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

34565251דוד הורוביץ