המתקפה האווירית בתימן (2024)
 | ||||||||||||||||||
| מערכה: מבצע שומר השגשוג, מעורבות החות'ים | ||||||||||||||||||
| מלחמה: מלחמת חרבות ברזל, מלחמת האזרחים בתימן | ||||||||||||||||||
| תאריך | 12 בינואר 2024 | |||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| קרב אחרי | מבצע קשת פוסידון | |||||||||||||||||
| מקום | ים סוף ומפרץ עדן, תימן | |||||||||||||||||
| עילה | תקיפת אוניות בים האדום על ידי החות'ים | |||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||
המתקפה האווירית בתימן התרחשה ב-12 בינואר 2024, כאשר ארצות הברית והממלכה המאוחדת פתחו בסדרת תקיפות אוויריות נגד החות'ים בתימן. המתקפה התרחשה יום לאחר החלטה 2722 של מועצת הביטחון של האו"ם, אשר קראה לחות'ים להפסיק את תקיפותיהם נגד ספינות מסחר. נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן הכריז כי הוא יזם את המתקפה,[1] וראש ממשלת הממלכה המאוחדת רישי סונאק אישר את המתקפה לאחר כינוס קבינט ממשלת בריטניה.[2] המתקפה התבצעה בתגובה לתקיפות של החות'ים נגד ספינות החל מ-19 בנובמבר 2023, כחלק ממעורבותם במלחמת חרבות ברזל.[3]
רקע
החות'ים הם ארגון אסלאמי פוליטי צבאי בתימן. במלחמת האזרחים שהחלה ב-2015 השתלטו החות'ים על אזורים בצפון-מערב תימן, ובהם חלק גדול מקו החוף של ים סוף ובו הנמלים החשובים. הארגון ממומן ומחומש על ידי איראן, ומשמש לה פרוקסי במלחמותיה באזור. נגדם ניצבת ממשלת תימן הרשמית, הנתמכת על ידי קואליציה בהנהגת ערב הסעודית, וחברות בה קטר, איחוד האמירויות הערביות, ומדינות נוספות.
בעת מלחמת חרבות ברזל הכריזו החות'ים מלחמה על ישראל והחלו לשגר טילים לעבר מטרות בישראל כפעולת תמיכה בארגוני הטרור ברצועת עזה ובחזבאללה,[4][5] ותקפו וחטפו אוניות בים סוף שיש להן קשר לישראל.
לפי דובר צה"ל, החות'ים, בשליחות איראן, מנסים להסיט את ישראל מהמלחמה ברצועת עזה, החזית המרכזית במלחמה.[6]
ארצות הברית ביקשה מישראל לא לתקוף את החות'ים כדי למנוע את התרחבות העימות לאזורים נוספים.[7]
מצר באב אל-מנדב, שרוחבו כ-30 קילומטר, נמצא בצומת ימי מרכזי. כל האוניות המפליגות לתעלת סואץ וממנה עוברות דרכו. כ-17,000 אוניות עוברות בו בשנה.[8] ב-14 בנובמבר 2023 הודיעו החות'ים כי הם מחפשים אוניות ישראליות בים האדום על מנת לתקוף אותן. הם הכריזו על הטלת מצור ימי על ישראל והחלו לתקוף אוניות סוחר בבאב אל-מנדב שהם טענו שהיו בבעלות ישראלית או מיועדות לעגון בישראל. בפועל, גם ספינות שלא קשורות לישראל הותקפו.
ב-18 בדצמבר, לאחר שחברות הספנות הגדולות בעולם הודיעו שהן מפסיקות לעבור בים סוף, הודיע מזכיר ההגנה של ארצות הברית לויד אוסטין על הקמת כוח הגנה רב לאומי בשם מבצע שומר השגשוג ("Prosperity Guardian") על מנת להגן על נתיב המסחר מפני האיום החות'י. המדינות המשתתפות במבצע הן: ארצות הברית, בריטניה, בחריין, קנדה, הולנד, נורווגיה וסיישל.[9]
ב-10 בינואר 2024 קיבלה מועצת הביטחון של האומות המאוחדות את החלטה 2722, שקראה לחות'ים להפסיק מיד את תקיפותיהם על ספינות מסחר, אשר מתרחשות כחלק ממעורבות החות'ים במלחמת חרבות ברזל. ההחלטה אושרה על-ידי 11 מ-15 חברות מועצת הביטחון, בעוד אלג'יריה, הרפובליקה העממית של סין, מוזמביק ורוסיה נמנעו.
ההכנות
יום קודם לתקיפה החלו דיווחים כי ארצות הברית ובריטניה עומדות לתקוף את החות'ים בתגובה למצור שהם מטילים על מצרי באב אל-מנדב.
בבוקר יום חמישי כינס ראש ממשלת בריטניה רישי סונאק ישיבה של הקוברה ולאחר מכן כינס את המועצה לביטחון לאומי בו עדכן על השלמת התוכניות המבצעיות לתקיפה. בערב כינס סונאק ישיבת ממשלה בה עדכן את חברי ממשלתו על כוונה לתקוף מיידית בתימן.[10] בנוסף, עודכנו גם יושב ראש בית הנבחרים הבריטי לינדזי הויל וראש האופוזיציה קיר סטארמר.[11]
במקביל בעיתון פייננשל טיימס דווח כי גם הפנטגון השלים את הכנותיו לתקיפה של שורת יעדים צבאיים בתימן, וארצות הברית היא זו שתוביל אותה.[10]
התקיפות
הגל הראשון, 12 בינואר
באזור 01:30 בלילה שעון תימן דווח כי החלו כוחות ארצות הברית ובריטניה בסדרת תקיפות שכללו שילוב של מטוסי קרב - בהם F-35 - לצד טילי שיוט מסוג טומהוק, ששוגרו מספינות הצי האמריקני ומהצוללת פלורידה. הצוללת הזו נראתה נכנסת לתעלת סואץ ב-5 בנובמבר. בנוסף נעשה שימוש בכטב"מים מסוג MQ-9 ריפר, וכאמור גם במטוסי היורופייטר טייפון (מלהק המשלוח האווירי 83) הבריטיים.[12][13]
משרד ההגנה הבריטי מסר כי ארבעת מטוסי הטייפון בריטיים, הסתייעו במטוסי תדלוק, והשתמשו בפצצות מונחות כדי לבצע מתקפות מדויקות על שתי מטרות - אתר שיגור של כטב"מים בבאני שבצפון-מערב ותימן, ושדה תעופה באבס שבאותו אזור.[13]
פיקוד מרכז של ארצות הברית (USCENTCOM) דיוח כי פגע ב-60 מטרות ב-16 מקומות בתימן.[14]
זמן קצר לאחר התקיפה אישר נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן את דבר ביצועה.[15][12]
הגל השני, 13 בינואר
בלילה שבין שישי לשבת יצאו כוחות חיל הים של ארצות הברית לגל תקיפות נוסף בתימן, במהלכו פגעו באתר מכ"ם של המורדים החות'ים. פיקוד המרכז של ארצות הברית אמר כי התקיפה בוצעה על ידי המשחתת "קרני", ששיגרה טילי טומהוק לעבר המתקן, על מנת לסכל את יכולתם של החות'ים לתקוף ספינות, כולל ספינות מסחריות.[16]
במקביל, ערוץ אל-מסירה של החות'ים דיווח ש"ארצות הברית ובריטניה תוקפות בפשיטות" את הבירה צנעא.[16]
הגל השלישי, 16 בינואר
ב-16 בינואר בשעות הערב דיווחה רשת "פוקס ניוז" כי ארצות הברית תקפה והשמידה 4 טילים בליסטיים מתוצרת איראן ששימשו את החות'ים בתימן. על פי הדיווח, מפי גורם אמריקני בכיר, הטילים היו מוכנים לתקיפת כלי שיט בים האדום ובמפרץ עדן.[17]
הגל הרביעי, 23 בינואר
בלילה שבין 22 ל-23 בינואר השלים חיל האוויר המלכותי בשיתוף מטוסי קרב אמריקאיים תקיפה נגד שתי מטרות חות'ים בתימן בקרבת שדה התעופה בצנעא, אשר לפי דיווחים היו מחסני אמל"ח. המתקפה פתחה את מבצע "קשת פוסידון" של ארצות הברית ובריטניה.[18]
תגובות
המתקפה של ארצות הברית ובריטניה זכתה לאורך היום לשלל תגובות, ביניהן:[19]
ארצות הברית: נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן, מסר בהצהרה כי "היום, בהנחייתי, כוחות צבא ארצות הברית - יחד עם בריטניה ובתמיכת אוסטרליה, בחריין, קנדה והולנד - ביצעו בהצלחה תקיפות נגד מספר יעדים בתימן ששימשו את המורדים החות'ים כדי לסכן את חופש הניווט באחד מדרכי המים החיוניים ביותר בעולם. התקיפות הללו הן בתגובה ישירה להתקפות חסרות תקדים של החות'ים נגד ספינות ימיות בינלאומיות בים האדום".[20] התקיפה זכתה לתמיכה רבה מהרפובליקנים בקונגרס כאשר מנהיג הרפובליקנים בסנאט מיץ' מקונל אמר "אני מברך על פעולות ארצות הברית והקואליציה נגד הטרוריסטים החות'ים הנתמכים על ידי איראן האחראים לשיבוש אלים של המסחר הבינלאומי בים האדום ותקיפת כלי שיט אמריקאיים. החלטתו של הנשיא ביידן להשתמש בכוח צבאי נגד הנציגים האיראניים הללו היא באיחור".[21]
הממלכה המאוחדת: ראש ממשלת בריטניה, רישי סונאק, אישר כי גם ארצו השתתפה במתקפה. הוא הוסיף: "הצי המלכותי ממשיך לפטרל בים האדום, כחלק ממבצע רב-לאומי להרתעת התוקפנות מצד החות'ים". בנוסף, המתקפה זכתה לגיבויו של ראש האופוזיציה אך זכתה גם לביקורת של המפלגה הליברל-דמוקרטית, אשר קראה לכנס את הפרלמנט הבריטי בהקדם על מנת לקיים דיון על התקיפה.[13]
החות'ים: דובר החות'ים פרסם הצהרה בטוויטר שבה הבהיר כי ארצות הברית ובריטניה טועות אם הן חושבות שירתיעו את תימן מלתמוך בפלסטין ובעזה. לדבריו, אין שום הצדקה לתוקפנות נגד תימן, שכן לא היה איום על השיט הבין-לאומי בים האדום והערבי. עוד הכריז כי המתקפות על ספינות ישראליות או אלו הפונות לנמלים הישראליים תימשכנה, ומאוחר יותר אישר כי חמישה פעילים נהרגו.
איראן: בסוכנות הידיעות האיראנית נור ניוז, המקורבת למועצה העליונה לביטחון לאומי, דיווחו: "טהראן מגנה בחריפות את התקיפות של ארצות הברית ובריטניה בתימן, זו הפרת ריבונותה הבסיסית".
חזבאללה: ארגון הטרור חזבאללה פרסם הצהרת גינוי: "התוקפנות האמריקנית מאשרת שוב כי ארצות הברית היא שותפה מלאה בטרגדיות ובמעשי הטבח שביצע האויב הציוני בעזה ובאזור".
חמאס: בארגון הטרור חמאס גינו את הפעולה הצבאית והצהירו כי ארצות הברית ובריטניה יישאו באחריות להשפעותיה על ביטחון האזור.
טורקיה: נשיא טורקיה, רג'פ טאיפ ארדואן, גינה בחריפות: "התקיפות נגד החות'ים בתימן 'לא פרופורציונליות' - ארצות הברית ובריטניה מנסות להפוך את הים האדום ל'ים של דם'".
רוסיה: משרד החוץ הרוסי קרא לכינוס דחוף של מועצת הביטחון של האו"ם. בנוסף מסר כי "התקיפות בתימן מראות התעלמות מוחלטת מהחוק הבין-לאומי".
עיראק: פאדי אל-שמארי, יועץ ראש הממשלה, הזהיר ואמר כי "המערב מרחיב את הסכסוך בין ישראל לחמאס ומגביר את המתיחות באזור".
ירדן: שר החוץ הירדני התייחס למתקפה המשולבת ותקף: "עוקבים בדאגה אחרי ההתפתחויות בים סוף והשלכותיהן על הביטחון האזורי, כישלון הקהילה הבין-לאומית לרסן את ישראל אפשר לה לחשוף את ביטחון האזור לסכנה".
דנמרק: שר החוץ הדני, לארס לוק רסמוסן, אמר שהוא תומך באופן מלא במתקפות של ארצות הברית ובריטניה נגד החות'ים בתימן.[22]
צרפת: משרד החוץ הצרפתי מסר כי "עם הפעולות החמושות של תקיפות ספינות בים סוף, החות'ים נושאים באחריות להסלמה באזור".[22]
ערב הסעודית: הביעה "דאגה" וקראה לאיפוק ו"הימנעות מהסלמה".
ראו גם
הערות שוליים
- ^ US and UK carry out airstrikes against Iran-backed Houthis in Yemen, באתר CNN, 11 בינואר 2024 (באנגלית)
- ^ UK's Sunak Authorizes Joint Military Strikes With US Against Houthis, באתר בלומברג, 11 בינואר 2024 (באנגלית)
- ^ U.S. and U.K. striking Houthi targets in Yemen to retaliate for spate of attacks באתר CBS News, 11 בינואר 2024 (באנגלית)
- ^ Hana Levi Julian, Yemen, an Iranian Vassal State, Declares War on Israel, 31 באוקטובר 2023 (באנגלית)
- ^ Dahan, Maha El; Dahan, Maha El (2023-10-31). "Yemen's Houthis enter Mideast fray, hardening spillover fears". Reuters (באנגלית). נבדק ב-2023-10-31.
- ^ דובר צה"ל: החות'ים מנסים להסיט אותנו מהמלחמה בעזה, באתר "סרוגים", 31 באוקטובר 2023
- ^ ציקי ברנדוין, דיווח: ארה"ב ביקשה מישראל לא לתקוף את החות'ים בתימן, באתר ערוץ 7, 7 בדצמבר 2023
- ^ Naval Coalition Celebrates One Year Protecting Shipping in Strait of Hormuz and Bab el-Mandeb Strait
- ^ Statement from Secretary of Defense Lloyd J. Austin III on Ensuring Freedom of Navigation, U.S. Department of Defense (באנגלית)
- ^ 10.0 10.1 אסף רוזנצוייג, מתקפה משולבת: ארה"ב ובריטניה תקפו הלילה בתימן, באתר מאקו, 11 בינואר 2024
- ^ Commons Speaker Sir Lindsay Hoyle arrives for briefing by the government, Sky News (באנגלית)
- ^ 12.0 12.1 מתקפה משולבת: ארה"ב ובריטניה תקפו הלילה בתימן, באתר מאקו, 11 בינואר 2024
- ^ 13.0 13.1 13.2 ליאור בן ארי, עם טילי טומהוק ומטוסי קרב: כך הותקפו החות'ים, ואלו היו היעדים, באתר ynet, 12 בינואר 2024
- ^ עמי רוחקס דומבה, תקיפה בתימן: קואליציה בהובלת ארה"ב ובריטניה תקפה כ-60 מטרות של החות'ים, באתר "IsraelDefense", 12 בינואר 2024
- ^ The White House, Statement from President Joe Biden on Coalition Strikes in Houthi-Controlled Areas in Yemen, The White House, 11 בינואר 2024 (באנגלית)
- ^ 16.0 16.1 גיא אלסטר, ארה"ב תקפה שוב בתימן: "מחלישים את היכולת של החות'ים לתקוף ספינות", באתר וואלה!, 13 בינואר 2024
- ^ X, כאן חדשות, באתר טוויטר
- ^ גיא אלסטר, מבצע "קַשָּׁת פוסידון": ארה"ב מרחיבה את התקיפות נגד החות'ים, באתר וואלה!, 23 בינואר 2024
- ^ ירון שניידר, התגובות בעולם לתקיפה האמריקנית-בריטית נגד החות'ים בתימן, באתר מאקו, 12 בינואר 2024
- ^ The White House, Statement from President Joe Biden on Coalition Strikes in Houthi-Controlled Areas in Yemen, The White House, 2024-01-12 (באנגלית אמריקאית)
- ^ McConnell Statement On U.S. Military Strikes In Yemen | Republican Leader, www.republicanleader.senate.gov (באנגלית)
- ^ 22.0 22.1 Middle East crisis - latest: US and UK 'trying to turn Red Sea into sea of blood'; footage shows moment RAF jet hits targets in Yemen, Sky News (באנגלית)
| זירות מלחמת חרבות ברזל | |||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| הזירה העזתית | טבח שבעה באוקטובר • פינוי צפון הרצועה • קרב בית חאנון • קרב ג'באליה • קרב עזה • הפסקת אש • קרב שג'אעייה • תוכנית אטלנטיס • הלחימה בח'אן יונס • הקרב במחנות המרכז • מבצע עוז וניר • התקיפה נגד כוח צה"ל באל-מע'אזי • מבצע יד זהב • מבצע כתר המערב • מבצע ניתוח מקומי • קרב רפיח • קרב ג'באליה השני • כביש 749 • בסיס נצרים • המשבר ההומניטרי (הרעב ההמוני • הריגת הינד רג'ב • אסון הסיוע ההומניטרי • הריגת עובדי המטבח המרכזי העולמי • האסון בתל א-סולטאן • התקיפה בבית הספר אלעודה • התקיפה בבית לאהיא (29 באוקטובר 2024)) • הסיוע ההומניטרי • ההתנקשות באסמאעיל הנייה | ||||||
| החזית הצפונית | ההתנקשות בסאלח אל-עארורי • התקיפה בנמל התעופה חלב • פגיעת הרקטה במג'דל שמס • ההתנקשות בפואד שוכר • הפשיטה הישראלית במסיאף • ההתנקשות באבראהים עקיל • מבצע חיצי הצפון • מבצע סדר חדש • התמרון הקרקעי בלבנון במלחמת חרבות ברזל • קרב אל-עדייסה • קרב כפר כילא • קרב מארון א-ראס (2024) • קרב מיס אל-ג'בל • קרב עייתא א-שעב (2024) • פגיעת הכטב"ם בבא"ח גולני • מבצע חץ הבשן | ||||||
| החזית המזרחית | ההתנקשות במוחמד רזא זאהדי • ההשתלטות האיראנית על אוניית המכולות MCS Aries • המתקפה האיראנית על ישראל (אפריל 2024) • התקיפה הישראלית באיראן (אפריל 2024) • המתקפה האיראנית על ישראל (אוקטובר 2024) • מבצע ימי תשובה (2024) | ||||||
| מערכת דעת הקהל העולמית |
| ||||||
| זירות נוספות | זירת יהודה ושומרון • מעורבות החות'ים (מבצע שומר השגשוג • המשבר בים סוף • מבצע יד ארוכה • התקיפה הישראלית בתימן (ספטמבר 2024)) • מבצע העיר הלבנה • מבצע צלילי הכרם) • העורף הישראלי (מחאות בישראל על רקע מלחמת חרבות ברזל • חסימת משאיות הסיוע לרצועת עזה) • התקפות על בסיסי ארצות הברית בעיראק, ירדן וסוריה במהלך מלחמת חרבות ברזל | ||||||
המתקפה האווירית בתימן (2024)39856587Q124254493