מזבח הזהב
מִזְבַּח הַזָּהָב, הנקרא גם מזבח הקטורת וגם המזבח הפנימי (להבדילו מהמזבח שהיה מחוץ להיכל), היה אחד מכלי השרת במשכן ובבית המקדש. הוא היה מוצב בתוך ההיכל (אבל לא בתוך קודש הקודשים). מיקומו היה במרכז בין המנורה לבין שולחן לחם הפנים, משוך מעט כלפי הפתח. על מזבח הזהב היו הכהנים מקטירים את הקטורת בכל יום פעמיים - בבוקר ובין הערביים.
תיאור המזבח
תיאור המזבח מופיע בספר שמות (ל', א-י): המזבח נעשה מעצי שטים וצופה בזהב טהור. גובהו היה שתי אמות ושטחו אמה על אמה. היו לו טבעות בצדדיו שבהן היו מוטות שנועדו לנשיאתו (כאשר המשכן היה נייד), ובראשו היה זר עשוי זהב. כמו כן היו לו קרנות - מעין קוביות - בכל אחד מארבע פינותיו.
א. וְעָשִׂיתָ מִזְבֵּחַ מִקְטַר קְטֹרֶת עֲצֵי שִׁטִּים תַּעֲשֶׂה אֹתוֹ:
ב. אַמָּה אָרְכּוֹ וְאַמָּה רָחְבּוֹ רָבוּעַ יִהְיֶה וְאַמָּתַיִם קֹמָתוֹ מִמֶּנּוּ קַרְנֹתָיו:
ג. וְצִפִּיתָ אֹתוֹ זָהָב טָהוֹר אֶת גַּגּוֹ וְאֶת קִירֹתָיו סָבִיב וְאֶת קַרְנֹתָיו וְעָשִׂיתָ לּוֹ זֵר זָהָב סָבִיב:
ד. וּשְׁתֵּי טַבְּעֹת זָהָב תַּעֲשֶׂה לּוֹ מִתַּחַת לְזֵרוֹ עַל שְׁתֵּי צַלְעֹתָיו תַּעֲשֶׂה עַל שְׁנֵי צִדָּיו וְהָיָה לְבָתִּים לְבַדִּים לָשֵׂאת אֹתוֹ בָּהֵמָּה:
ה. וְעָשִׂיתָ אֶת הַבַּדִּים עֲצֵי שִׁטִּים וְצִפִּיתָ אֹתָם זָהָב:
ו. וְנָתַתָּה אֹתוֹ לִפְנֵי הַפָּרֹכֶת אֲשֶׁר עַל אֲרֹן הָעֵדֻת לִפְנֵי הַכַּפֹּרֶת אֲשֶׁר עַל הָעֵדֻת אֲשֶׁר אִוָּעֵד לְךָ שָׁמָּה:
אופן השימוש
מזבח הקטורת נועד להעלאת הקטורת בלבד, ודווקא לפי ההוראות שבספר שמות: אסור היה להעלות קטורת זרה על המזבח, כלומר קטורת שהוכנה לא על פי ההוראות הכתובות בתורה או קטורת שהוכנה לצורך עבודת אלילים. בנוסף אסור היה להעלות עליו קרבנות עולה, מנחה ונסכים. רק ביום הכיפורים היה הכהן הגדול מזה מדם קרבנות החטאת (פר החטאת ושעיר החטאת) על קרנות מזבח הקטורת[1].
ז. וְהִקְטִיר עָלָיו אַהֲרֹן קְטֹרֶת סַמִּים בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר בְּהֵיטִיבוֹ אֶת הַנֵּרֹת יַקְטִירֶנָּה:
ח. וּבְהַעֲלֹת אַהֲרֹן אֶת הַנֵּרֹת בֵּין הָעַרְבַּיִם יַקְטִירֶנָּה קְטֹרֶת תָּמִיד לִפְנֵי ה' לְדֹרֹתֵיכֶם:
ט. לֹא תַעֲלוּ עָלָיו קְטֹרֶת זָרָה וְעֹלָה וּמִנְחָה וְנֵסֶךְ לֹא תִסְּכוּ עָלָיו:
י. וְכִפֶּר אַהֲרֹן עַל קַרְנֹתָיו אַחַת בַּשָּׁנָה מִדַּם חַטַּאת הַכִּפֻּרִים אַחַת בַּשָּׁנָה יְכַפֵּר עָלָיו לְדֹרֹתֵיכֶם קֹדֶשׁ קָדָשִׁים הוּא לַ-ה':
בחז"ל מבואר שהזר בראש מזבח הזהב מרמז על מעלת הכהונה, בעוד הזר על ארון הברית מרמז על מעלת התורה, והזר בראש שולחן לחם הפנים מרמז על מעלת המלכות:
דבר אחר: ועשו ארון מפני מה בכל הכלים האלה כתיב ועשית, ובארון כתיב ועשו ארון? אמר רבי יהודה ב"ר שלום: אמר לו הקב"ה: יבאו הכל ויעסקו בארון, כדי שיזכו כולם לתורה. אמר רבי שמעון בן יוחאי: ג' כתרים הם: כתר מלכות וכתר כהונה וכתר תורה כתר מלכות, זה השלחן, דכתיב בו: זר זהב סביב. כתר כהונה, זה המזבח, דכתיב בו: זר זהב סביב. וכתר תורה, זה הארון, דכתיב בו: זר זהב. למה נכתבים זר ונקראים זר? אלא לומר לך, אם אדם זוכה נעשים לו זֵר, ואם לאו זָר. ומפני מה בכולן כתיב ועשית לו ובארון כתיב ועשו עליו? ללמדך, שכתר תורה מעולה יותר מכולן. זכה אדם לתורה, כאלו זכה לכולן
שימושים נוספים
על מזבח הזהב היו נותנים מדמם של פר ושעיר של יום הכיפורים[2] ומדמם של פרים הנשרפים ושעירים הנשרפים[3]
קישורים חיצוניים
- אביחי קצין, שיעור על מזבח הזהב, באתר "ישיבה"
הערות שוליים
- ^ ספר שמות, פרק ל', פסוק י'. לעומת זאת על פי מקור אחר (ספר ויקרא, פרק ט"ז, פסוק י"ח) נאמר שהזיית הדם נעשית על קרנות מזבח העולה מחוץ לאוהל מועד. כך לדברי ראב"ע (שם) המפרש כפשוטו של מקרא וכותב "ויצא אל המזבח - הוא מזבח העולה". זאת בניגוד לפרשנות החז"לית (ראו רש"י שם), הבאה לתרץ את הסתירה בין המקורות.
- ^ מתנה על כל קרן ושבע מתנות על מרכז המזבח
- ^ מתנה על כל קרן
| המשכן וכליו | ||
|---|---|---|
| מבנה המשכן | אוהל מועד • חצר המשכן • קרשי המשכן • יריעות המשכן • עמודי המשכן • קלעי החצר • אדני המשכן | 
|
| מָסַכִים | הפרוכת • מסך פתח אוהל מועד • מסך שער החצר | |
| כלי המשכן | ארון הברית • הכרובים • כפורת • המנורה • שולחן הפנים • מזבח הזהב • מזבח הנחושת • הכיור | |
| בגדי כהונה | מכנסיים • אבנט • כתונת • מצנפת/מגבעת • מעיל • אפוד • חושן • ציץ | |
| נושאי המשכן | שבט לוי • גרשון • קהת • מררי | |
| אדריכלי המשכן | בצלאל בן אורי • אהליאב בן אחיסמך | |
| משכנות | משכן משה • משכן גלגל • משכן שילה • משכן נוב • משכן גבעון | |
מזבח הזהב31907059Q2911312