גלות (יהדות)

עמוד מהגדה של פסח מדפוס ספרד מהמאה ה-14

ביהדות גלות היא הכינוי להיעדרותו של רוב עם ישראל מארץ ישראל, הנתפסת ביהדות כמולדתו הנצחית. במקרא מתוארת הגלות בתור העונש הקשה ביותר שנגזר על עם ישראל בשל חטאיו. כמו כן, השיבה מהגלות מוזכרת במקרא כהבטחה לגאולה באחרית הימים.

כמיהתם של יהודים רבים בגולה לעלות לארץ ישראל נשמרה לאורך הדורות, והוגברה על ידי אנטישמיות שהביאה יהודים רבים להגר מארצות לידתם, ברצון או בכפייה.

בעברית מודרנית, המילה "גּוֹלָה" מתייחסת בדרך כלל למצב אובייקטיבי של חיי יהודים מחוץ לארץ ישראל, בעוד שהמילה "גָּלוּת" מתייחסת למצב הסובייקטיבי של יהודים בגולה.

במובן המסורתי נכלל במושג הגלות אובדן העצמאות המלאה, המדינית והרוחנית, תחת מלכות ה'.

הגלות במקרא

המסורת היהודית מונה ארבע גלויות: גלות מצרים, גלות אשור, גלות בבל וגלות אדום. על פי אייזן, מוטיב הגלות שב ועולה כבר בסיפורים האוניברסליים של ספר בראשית – בהקשר לאדם, לקין, לנוח, לאברהם, יצחק, יעקב ויוסף:

• אדם מגורש מגן עדן – כלומר מפני הא-ל – בעטיו של אכילת מעץ הדעת. כתוצאה מכך, האדמה מקוללת והאנושות נקרעת מגן העדן לנצח. גלות זו שמה קץ לשלמות, לתמימות ולחיי הנצח, וכן היא מלווה בהסתר פניו של הבורא (בראשית ג:יז-יט).
• קין מקולל בגלל חטא הריגת הבל, ונגזר עליו לנוע ממקום למקום כזר בעיני קרוביו וכן לאכול בזיעת אפיו (בראשית ד).
• לאחר שאברהם נוטש את ארצו, מולדתו ובית אביו, וסוף סוף מגיע לארץ כנען - הוא נאלץ לרדת מצרימה בגלל הרעב (בראשית יב).
• יצחק אמנם לא ירד מארץ כנען, אבל הקנאה והשנאה על ברכת ה' השורה עליו גורמות לו להיות מודר בין תושבי הארץ (בראשית כו).
• יוסף נמכר למדיינים בעקבות קנאת אחיו וגולה במצרים, ובעקבותיו יורד יעקב מצרימה וגר שם (בראשית לז).

הגלות מתוארת במקומות רבים במקרא כעונש על חטאי העם - לדוגמה:

• וְהֵפִ֧יץ ה' אֶתְכֶ֖ם בָּעַמִּ֑ים וְנִשְׁאַרְתֶּם֙ מְתֵ֣י מִסְפָּ֔ר בַּגּוֹיִ֕ם אֲשֶׁ֨ר יְנַהֵ֧ג ה' אֶתְכֶ֖ם שָֽׁמָּה: (ספר דברים, פרק ד', פסוק כ"ז)
• וְחָרָ֨ה אַף־ה' בָּכֶ֗ם וְעָצַ֤ר אֶת־הַשָּׁמַ֙יִם֙ וְלֹֽא־יִהְיֶ֣ה מָטָ֔ר וְהָ֣אֲדָמָ֔ה לֹ֥א תִתֵּ֖ן אֶת־יְבוּלָ֑הּ וַאֲבַדְתֶּ֣ם מְהֵרָ֗ה מֵעַל֙ הָאָ֣רֶץ הַטֹּבָ֔ה אֲשֶׁ֥ר ה' נֹתֵ֥ן לָכֶֽם: (ספר דברים, פרק י"א, פסוק י"ז)
• וְ֠הָיָ֠ה כַּאֲשֶׁר־שָׂ֨שׂ ה' עֲלֵיכֶ֗ם לְהֵיטִ֣יב אֶתְכֶם֮ וּלְהַרְבּ֣וֹת אֶתְכֶם֒ כֵּ֣ן יָשִׂ֤ישׂ ה' עֲלֵיכֶ֔ם לְהַאֲבִ֥יד אֶתְכֶ֖ם וּלְהַשְׁמִ֣יד אֶתְכֶ֖ם וְנִסַּחְתֶּם֙ מֵעַ֣ל הָאֲדָמָ֔ה אֲשֶׁר־אַתָּ֥ה בָא־שָׁ֖מָּה לְרִשְׁתָּֽהּ׃ וֶהֱפִֽיצְךָ֤ ה' בְּכׇל־הָ֣עַמִּ֔ים מִקְצֵ֥ה הָאָ֖רֶץ וְעַד־קְצֵ֣ה הָאָ֑רֶץ וְעָבַ֨דְתָּ שָּׁ֜ם אֱלֹהִ֣ים אֲחֵרִ֗ים אֲשֶׁ֧ר לֹא־יָדַ֛עְתָּ אַתָּ֥ה וַאֲבֹתֶ֖יךָ עֵ֥ץ וָאָֽבֶן׃ (ספר דברים, פרק כ"ח, פסוקים ס"ג-ס"ד)
• לָכֵ֗ן כֹּה־אָמַ֞ר ה' צְבָאוֹת֙ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל הִנְנִ֧י מַאֲכִילָ֛ם אֶת־הָעָ֥ם הַזֶּ֖ה לַעֲנָ֑ה וְהִשְׁקִיתִ֖ים מֵי־רֹֽאשׁ׃ וַהֲפִֽצוֹתִים֙ בַּגּוֹיִ֔ם אֲשֶׁר֙ לֹ֣א יָדְע֔וּ הֵ֖מָּה וַאֲבוֹתָ֑ם וְשִׁלַּחְתִּ֤י אַֽחֲרֵיהֶם֙ אֶת־הַחֶ֔רֶב עַ֥ד כַּלּוֹתִ֖י אוֹתָֽם׃ (ספר ירמיהו, פרק ט', פסוקים י"ד-ט"ו)

הגלויות

תבליטי לכיש מראים את תושבי לכיש מוגלים על ידי סנחריב

גלות מצרים

ערך מורחב – שעבוד מצרים

בניגוד לגלויות אחרות, שהיית בני ישראל במצרים לא הייתה כתוצאה מחטא (אף כי יש פרשנים דוגמת הרמב"ן הסבורים שהיא נעשתה בגלל אחד מחטאיו של אברהם אבינו, או על חטאם של אחי יוסף שמכרו אותו לישמעאלים). המפרשים למדו מהפסוק ”ואתכם לקח ה' ויוצא אתכם מכור הברזל ממצרים להיות לו לעם נחלה כיום הזה” (דברים ד כ) כי גלות מצרים נועדה לזכך ולגבש את עם ישראל. רש"י פירש: "מכור - הוא כלי שמזקקים בו את הזהב".

גלות אשור

ערך מורחב – גלות אשור

הגליית יושבי ממלכת ישראל הצפונית ועבר הירדנית בידי תגלת פלאסר השלישי מלך אשור ב-733 לפנה"ס, והשלמתה בידי סרגון השני עם החרבת הממלכה ב-722 לפנה"ס, לאחר סיום מצור בן 3 שנים שפתח שלמנאסר החמישי על שומרון.

גלות בבל

ערך מורחב – גלות בבל

גלות בבל היא גלות ממלכת יהודה, שהחלה בשנת 597 לפנה"ס על ידי נבוכדנצאר והושלמה ב-586 לפנה"ס עם הגלייתו של המלך צדקיהו. הגלות הסתיימה לאחר 70 שנה עם הכרזת כורש מלך פרס, בשיבת ציון. עליית עזרא והשר נחמיה ובניית ירושלים ובית המקדש מחדש.

גלות אדום (רומי)

ערך מורחב – אדום (עם)

תבליט על שער טיטוס המציג את הטריומף (מצעד ניצחון) שנערך בעקבות דיכוי המרד הגדול.

גלות אדום היא הגלות אליה נקלע עם ישראל תחת שלטון האימפריה הרומית והממלכות הנוצריות שירשו אותה. גלות זו לא החלה בהגליה מרוכזת אלא בשורת אסונות לאומיים, שיחד עם עוינות השלטונות רופפו בהדרגה את הנוכחות היהודית בארץ ישראל, והעבירו את כובד המשקל שלה לארצות אחרות. גלות זו מכונה גם בשם "גלות טיטוס".

את התחלת עידן הגלות הארוכה מסמל חורבן בית שני ואבדן מרכזו הרוחני של עם ישראל לתפוצותיו, אך ביטול העצמאות המדינית באופן סופי אירע בתשעה באב כמה עשרות שנים לאחר מכן עם נפילת ביתר ודיכוי מרד בר כוכבא, עליו נאמר: "באותה שעה נגדעה קרן ישראל ואינה עתידה לחזור למקומה עד שיבוא בן דוד".

עם זאת, גם לאחר מרד בר כוכבא, יהודים רבים נותרו בארץ ישראל, כולל בתקופה הביזנטית. תחת שלטון רומא חיו התנאים ואמוראי ארץ ישראל. התלמוד הירושלמי נחתם במאה הרביעית ושרידים רבים של בתי כנסת נמצאו מתקופה זו. להלכה קדושת הארץ לא בטלה אך מניין היובל פסק עם החורבן.

בן-ציון דינור, הדוגל בציונות המעשית, כותב בספרו ישראל בגולה: "את תקופת 'ישראל בגולה' אני מתחיל מימי כיבושה של ארץ ישראל על ידי הערבים. לא קודם" זאת מפני ש"עד אז היו תולדות ישראל בעיקר תולדות האומה היהודית היושבת בארצה" והגלות מתחילה למעשה "רק מאותו הזמן שבו חדלה ארץ ישראל להיות ארץ של יהודים, מפני שאחרים באו...".

המסורת היהודית טוענת כי גלות אדום היא הגלות האחרונה, שאחריה ישוב עם ישראל לארצו ולא יגלה שוב. אמירה זו מבוססת על הפסוק: "תם עוונך בת ציון, לא יוסף להגלותך" וכן על הפסוק: "ושבתי את שבות עמי ישראל ובנו ערים נשמות, וישבו... ונטעתים על אדמתם ולא ינתשו עוד מעל אדמתם".

הגלות בהשקפה היהודית

מטרת הגלות

"יש לאֱ-לוֹהַ חכמה נסתרת בהשאירו אותנו בגלות, - מעין החכמה הצפונה בגרגר הזרע: גרגיר זה נופל אל האדמה ושם הוא משתנה ונעשה לכאורה עפר, מים וטיט, ולפי ראות עיני המתבונן בו לא ישאר לו רושם מוחש כלשהו ממה היה הגרגר קודם לכן. אולם לאחר זמן יתברר כי גרגיר זה הוא אשר ישנה את העפר ואת המים עד שיהיו מטבעו הוא. והוא אשר יעבירם דרגה דרגה עד אשר יתעדנו היסודות ויהפכם להיות כמוהו, ואז יוציא קליפות, עלים ועוד. עד אשר יזדכך הגרעין ויכשר לחול בו העניין ההוא, הא-לוהי, והצורה של הזרע הראשון, ואז יהיה לעץ נושא פרי כפרי אשר ממנו בא הזרע ההוא."

ר' יהודה הלוי, ספר הכוזרי, מאמר רביעי. תרגום יהודה אבן שמואל

הגלות העתידה לבוא תוארה מראש על ידי משה רבנו בפרשת התוכחה. בתורה נאמר שמטרת הגלות היא לצרף ולזכך את עם ישראל ולהחזירו למוטב. על פי הנביא הושע נתנו חז"ל לפיזורו של עם ישראל יעוד נוסף, כדי שיתווספו עליהם גרים. לפי המפרשים הכוונה לאו דוקא להתגיירות מלאה אלא להתקרבות העמים לאמונת היהדות. הדבר נמשל לזריעת גרעיני חיטה כדי להצמיח תבואה בכפל כפלים. רבי יהודה הלוי מבאר שעם ישראל הנמק בגלותו דומה לגרעין הנרקב באדמה שסופו להתחדש ולמזג את סביבתו עם הצמח החדש. הרש"ר הירש רואה בהשפעה על הסביבה את התפקיד המרכזי של הגלות.

בתורת האר"י הוסברה מטרת הגלות כדי להעלות ולתקן את ניצוצות הקדושה וללקט חלקי הטוב שנפלו בחטא אדם הראשון והתערבו בין העמים. רבי אליהו אליעזר דסלר ציין דוגמאות של השפעת תכונות הסביבה ושילובם באופי עבודת ה' של היהודים בכל מקום.

המהר"ל מסביר את מגמת הגלות כסתירה על מנת לבנות. לכל הויה חדשה צריך לקדום הפסד וביטול מוחלט של ההוייה הקודמת.

גלות השכינה

במקביל לגלות עם ישראל נאמר בחז"ל המושג גלות השכינה שהגיע לשיאו בחורבן בית המקדש, מצב המכונה בספר הזוהר "שכינתא בגלותא". חז"ל אומרים שהקב"ה משתתף בצרת עם ישראל, ולכן גלתה השכינה עמהם לכל מקום. חז"ל תיארו את צערו של הקב"ה בגלות בניו, עד שאמרו שהגלות היא מהדברים שהקב"ה מתחרט עליהם שבראם.

היו שהאמינו שהגאולה לא תבוא עד שיתפזרו עם ישראל לכל קצוות תבל כפי שנאמר בתורה: "והפיצך ה' בכל העמים מקצה הארץ ועד קצה הארץ". אמנם בשיר השירים רבה נאמר שהיקפה של גזירת הגלות תתקיים בצורה מקילה יותר:

"מלך המשיח... אומר לישראל: בחדש הזה אתם נגאלין. אומרים לו: היאך אנו נגאלין? ולא כבר נשבע הקדוש ברוך הוא שהוא משעבדנו בשבעים אומות?... ואומר להם: אחד מכם גולה לברבריה. ואחד מכם גולה לסמטריה. דומה כמו שגליתם כולכם."

גלות הדעת

בספרי קבלה וחסידות הוסבר מימד רוחני של גלות המכונה "גלות הדעת", המתבטא בסילוק הדעת והרעיון הרוחני מן הלב. מאפייניה הם בלבול מחשבה, סתימת מעיינות החכמה והבינה והעדר הכרת האמת. בכך התאפיינה בעיקר גלות מצרים בה לא הכירו עם ישראל את האמונה בה', עד שראו את ההתגלות האלוקית בניסי יציאת מצרים שבהם נאמר: "וידעתם כי אני ה'".

התנערות מן הגלות

בעקבות דברי חז"ל בתלמוד בדבר שלוש השבועות, האוסרות להתקומם נגד האומות ולדחוק את קץ הגלות, פעולות העשויות להכניס בסכנה את חיי האומה, כפי שאירע במרד בר כוכבא, התאפיין יחסם של יהודים במשך מאות רבות של שנים בזהירות מהתעוררות משיחית והתקוממות מדינית טרם זמנה. החכמים יעצו לנהוג בגישה ריאלית ובסובלנות, ודיברו נגד מחשבי הקיצין. בספר הכוזרי, מעורר רבי יהודה הלוי כי קיום העם היהודי בארץ ישראל הוא מרכז קיומו, ובגלות עם ישראל הוא כעצמות יבשות, אך ישנה נחמה כי העצמות היבשות יקומו לתחייה כחזון העצמות היבשות של הנביא יחזקאל. יחד עם זאת, בפועל בכוזרי הוא גוער את עם ישראל, על שאינו מנסה לפחות לחזור לארץ ישראל.

המודל הרעיוני הדומיננטי קשר את סיום הגלות עם בואו הפיזי של משיח ספציפי. משום כך בדרך כלל חלה תסיסה משיחית וניסיון השתחררות ממצב הגלות רק בצמוד להופעתו של יהודי המציג עצמו כמשיח (למשל: דוד הראובני, שבתי צבי).

התחזקות הפצתה של הקבלה ורעיונותיה, ובעיקר הופעת תורת האר"י בקבלה שלאחר גירוש ספרד, בצפת של המאה ה-16, הציבה מודלים חדשים לאקטיביות רוחנית כנגד מצב הגלות, בשאיפה להשפעה רוחנית על המציאות וזירוז קץ הגלות. על פי השקפתו של האר"י 'הגלות' נתפסת כמעין 'שבירת הכלים' – משבר מכריע בעולם האלוקים כמו בבריאה כולה, הכרוך באבדן הסדר הטבעי. לדידו 'דבר שאינו במקומו הוא בגלות'. לפיכך, כל ההווייה זקוקה לגאולה, ועל האדם להביא את התיקון.

בקבלו על עצמו עול המצוות, פועל עם ישראל לתיקון כל ההווויה. השלמת התיקון והבאת העולם למעמד המתאים לתיקון, היא-היא הגאולה. [...] עם ישראל יוכל לחזור למולדתו, רק אחרי שיושלם תיקון הבריאה כולה.

— האר"י, בתוך גרשום שלום, 'קבלה ומיתוס', פרקי יסוד בהבנת הקבלה וסמליה, ירושלים תשל"ו, עמ' 107-111.

בהמשך, תולה גרשם שלום ברעיונות הקבלה את הגרעין ללידתה של התנערות יהודית אקטיבית ממצב הגלות, שניכרה בעת החדשה בהתעוררותה של לאומיות יהודית פוליטית, ובלידתה של התנועה הציונית.

הגדרת תקופת הגלות

בדברי חז"ל משמש השם גלות לא רק לעקירה פיזית אלא גם למצב של העדר חירות מדינית ודיכוי תחת כיבוש זר (שעבוד מלכויות), כמו גלות יון וגלות אדום. כך גם תקופת מגורי יצחק בארץ פלשתים נחשבה להתחלת גלות מצרים.

רש"ר הירש מנתח את גזירת הגלות של מצרים שנגזרה בברית בין הבתרים ככוללת שלושה חלקים: גרות, עבדות ועינוי.

המהר"ל מגדיר את מושג הגלות כ"יציאה מן הסדר האלוקי" שבו עם ישראל מרוכז בארץ ישראל וברשות עצמו. בגלות עם ישראל אינו בביתו, אינו מכונס יחד ואינו עצמאי משלטון זר..

הזיקה לארץ ישראל החשיבה אותה למולדתו של כל יהודי גם הנולד בניכר. חז"ל הביעו זאת במאמר: "ולציון יאמר איש ואיש יולד בה - אחד הנולד בה ואחד המצפה לראותה".

הפילוסופים שפינוזה ומנדלסון הציעו שינויים בהבנה המסורתית של מושג הגלות. נחמן קרוכמל, מראשוני תנועת ההשכלה, משלב בספרו מורה נבוכי הזמן, את ההיסטוריה היהודית במבנה המקובל בהגות זמנו - צמיחה, חוזק וכליון בחייו של עם - אם כי לדעתו ביהדות מבנה זה חוזר על עצמו לנצח. על פי גישה זו, הוא קובע את שלב ההתדרדרות בימי בית שני מהתקופה של ממלכת הורדוס ועד למרד בר כוכבא, שהוא הניצוץ האחרון לריבונות יהודית, וממנו מתחילה למעשה הגלות. לטענת אהרון אופנהיימר, הכנסייה הנוצרית ראתה בחורבן הבית את סמל הגלות כחלק מתאולוגיית החילופין שלה. מבחינה מעשית בתקופה שאחרי חורבן בית שני הייתה עדיין לעם ישראל אוטונומיה מבחינה דתית, כלכלית ותרבותית. מרד בר כוכבא המחיש את אחדות עם ישראל ועוצמתו המדינית הצבאית בתקופה ההיא.

התנהגות בגלות

רבנים רבים הזהירו כי בהיות ישראל בגלות עליהם להתנהג כגולים. רבי יעקב קמנצקי סבר כי לא ראוי ליהודי בארצות הברית להסתובב ברחוב עם טלית ותפילין משום שבכך הוא שוכח את עובדת היותו בגלות .

שלילת הגלות

מיתוס שלילת הגלות בתפיסה הרעיונית הציונית מתייחס לדחייה תרבותית ומהותית של הגלות ומורשתה הרוחנית, כמקום וכתקופה של היהודי הגלותי, לעומת המהפכה הלאומית בארץ ישראל. תפיסה זו באה לידי ביטוי הן בפלגים הסוציאליסטים המהפכניים והן בציונות הדתית אשר ראתה בשיבת ציון ומיזוג הגלויות אתחלתא דגאולה. במקביל למיתוס שלילת הגלות התפתח בציונות מיתוס היהודי החדש.

סיום הגלות

ערך מורחב – קיבוץ גלויות

יש האומרים כי תהליך הגאולה, כמו הירידה לגלות, הוא תהליך ממושך וכל קביעה של תאריך מסוים לתחילתה או סיומה, הוא שרירותי. במסורת היהודית התקבע מושג "אלפיים שנות גלות". מבחינת הקיום היהודי בארץ תקופת הגלות היתה קצרה יותר, היות שיהודים רבים נותרו בארץ לאחר חורבן בית שני עוד מאות שנים. אך בראי היהדות הגלות החלה באבדן בית המקדש, מרכז החיים של עם ישראל. העדר השראת השכינה וההתרחקות מקירבת ה' הם המימד העיקרי של הגלות, והיא תבוא לסיומה בסוף תהליך קיבוץ הגלויות, ביאת המשיח ובנין בית המקדש.

ימות המשיח

ערכים מורחבים – חבלי משיח, עקבתא דמשיחא

ראו גם

• תפוצות ישראל
• ציונות
• מדינות ושושלות יהודיות

לקריאה נוספת

• ישראל יעקב יובל, "מיתוס ההגליה מן הארץ - זמן יהודי וזמן נוצרי", אלפיים 29, 2005.
• הרב מנחם מנדל פומרנץ אחישנה - "גלות ישמעאל ותקופת אחרית הימים בראי חז"ל" מוסדות 'באר ישראל', תשע"ג
• עופר שיף (עורך), מולדות בגולה: תפיסות של שייכות וזרות בתפוצה היהודית (קובץ מאמרים), עיונים: סדרת 'נושא', 2015, מכון בן-גוריון לחקר ישראל, אוניברסיטת בן-גוריון

קישורים חיצוניים

• זאב סולטנוביץ', הגלות, באתר "ישיבה"
• הרב ברוך שלום הלוי אשלג, גלות ישראל שבאדם אתר קבלה לעם
• יורם שורק, מתי התחילה הגלות?, במדור "דברים שיורמים יודעים", באתר ארכיון האינטרנט (במקור, מאתר "nana10‏")
• עופר שיף (עורך), גלויות ישראליות: מולדת וגלות בשיח הישראלי (קובץ מאמרים), עיונים: סדרת 'נושא', 2015, הוצאת מכון בן-גוריון לחקר ישראל, אוניברסיטת בן-גוריון.
• עופר שיף (עורך), מולדות בגולה: תפיסות של שייכות וזרות בתפוצה היהודית (קובץ מאמרים), עיונים: סדרת 'נושא', 2015, הוצאת מכון בן-גוריון לחקר ישראל, אוניברסיטת בן-גוריון.
• גלות, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

הערות שוליים

היסטוריה של עם ישראל

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

35020047גלות (יהדות)