נצח ישראל

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

נֵצַח יִשְׂרָאֵל (לעיתים במלואו: נֵצַח יִשְׂרָאֵל לֹא יְשַׁקֵּר) הוא ביטוי שמבטא את נצחיותו של עם ישראל ובהקשרים מסוימים גם את נצחיותה של מסורת ישראל. בשימושו הפופולרי, מביע הביטוי תקווה בגאולה ובניצחון עם ישראל על אויביו.

מקור הביטוי

מקור הביטוי הוא מדברי שמואל הנביא לשאול המלך, לאחר שהוכיחו על כך שהשאיר חלק מרכושם של בני עמלק ולא השמידו כליל[1].

כעונש על מחדל זה אומר שמואל לשאול: "קָרַע ה' אֶת-מַמְלְכוּת יִשְׂרָאֵל מֵעָלֶיךָ, הַיּוֹם; וּנְתָנָהּ, לְרֵעֲךָ הַטּוֹב מִמֶּךָּ. וְגַם נֵצַח יִשְׂרָאֵל, לֹא יְשַׁקֵּר וְלֹא יִנָּחֵם" (ספר שמואל א', פרק ט"ו, פסוקים כ"ח-כ"ט), כלומר: הקב"ה החליט לקחת לך את המלוכה, ואל תחשוב שאם תשוב מעוונך לפניו החלטתו תשתנה, כי הקב"ה שהוא נצחונו של ישראל, לא יחזור בו אחרי שכבר אמר שיתן את המלכות לאדם אחר[2].

שימוש בביטוי במסורת ובתרבות

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. וכנראה גם על כך שתפס את אגג מלך עמלק חי ולא הרגו.
  2. רש"י על הפסוק.
ערך זה הוא קצרמר בנושא יהדות. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0


שגיאות פרמטריות בתבנית:מיון ויקיפדיה

שימוש בפרמטרים מיושנים [ דרגה ]
נצח ישראל22412474